https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%92_%D7%90
פרשני:בבלי:עירובין עג א - היסטוריית גרסאות
2026-04-13T03:12:26Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%92_%D7%90&diff=140767&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:23:14Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:23, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l91">שורה 91:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 91:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98073:rev-140767:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%92_%D7%90&diff=98073&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:09:43Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:09, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אמר</b>:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אמר</b>:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום פיתא</b> (אכילה).</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום פיתא</b> (אכילה).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: מקום לינה.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: מקום לינה.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> לרב דאמר מקום פיתא גורם:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> לרב דאמר מקום פיתא גורם:</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93070:rev-98073:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%92_%D7%90&diff=93070&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:20:21Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין עג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום פיתא</b> (אכילה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: מקום לינה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> לרב דאמר מקום פיתא גורם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הרועין</b> בשדות שמחוץ לעיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>והקייצין</b> (שומרי תאנים השטוחים ליבשם) שמחוץ לעיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>והבורגנין</b> (שומרי העיר), <b style='font-size:20px; color:black;'>ושומרי פירות</b> שמחוץ לעיר - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שדרכן ללין בעיר, הרי הן כאנשי העיר</b> לענין תחום שבת, שכל העיר חשובה להם כארבע אמות, ויש להם מן העיר אלפים אמה לכל רוח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שדרכן ללין בשדה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יש להם</b> ממקום לינתם <b style='font-size:20px; color:black;'>אלפים</b> אמה <b style='font-size:20px; color:black;'>לכל רוח.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי חזינן, שאף על גב שאוכלים הם בעיר, הולכים אחר מקום לינתם, ולא אחר מקום פיתא, ודלא כרב?! ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם, אנן סהדי, דאי ממטו להו ריפתא התם</b> (שאילו היו מביאים להם פת לשדה במקום לינתם) - <b style='font-size:20px; color:black;'>טפי ניחא להו</b> (היה עדיף להם שיהיה שם מקום אכילתם לפי שהוא גם מקום לינתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף</b> לאחר שחלה ושכח תלמודו: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שמיע לי הא שמעתא</b> דרב, דאמר מקום פיתא גורם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן</b> לשמעתא דרב, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואהא אמרת ניהלן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על זה ששנינו במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>האחין שהיו אוכלין על שלחן אביהן וישנים בבתיהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכין עירוב לכל אחד ואחד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרינן לך</b> (כדאמרן בגמרא לעיל): <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה מקום לינה גורם</b> ולהכי צריך עירוב לכל אחד ואחד, שהרי בלינתם נפרדים הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרת לן עלה: אמר רב יהודה אמר רב</b>: לא מיירי באוכלין כאחד בבית אביהן, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>במקבלי פרס שנו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל בעלמא, מקום פיתא גורם (וכמו שדחינו בגמרא לעיל).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: מי שיש לו חמש נשים</b>, שיש לכל אחת דירה בחצר ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מקבלות פרס</b> (הוצאות האוכל) <b style='font-size:20px; color:black;'>מבעליהן, וחמשה</b> (או חמשה) <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדים מקבלין פרס מרביהן.</b> פליגי בה רבי יהודה בן בתירא, ורבי יהודה בן בבא, אם צריך עירוב לכל אחד ואחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה בן בתירא מתיר</b> - אינו מצריך עירוב לכל אחד - <b style='font-size:20px; color:black;'>בנשים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואוסר בעבדים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מפני שהנשים נגררות אחר בעליהן, שמקבלות פרס ממנו, שהן כמותו כגופו, וגם נגררות זו עם זו שלא לאסור זו על זו, שהבעל מצרפן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל עבדים לא שייכי כולי האי בתר אדון, ולא זה עם זה (ריטב"א, וראה עוד שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה בן בבא</b> איפכא סבירא ליה, והרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מתיר בעבדים ואוסר בנשים,</b> דעבדים כביתו הן, מה שאין כן בנשים (ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: מאי טעמא דרבי יהודה בן בבא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: ודניאל בתרע מלכא</b> (יושב בשער המלך).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי, שאף על פי שלא היה יושב כל היום בשער, עשה אותו הכתוב כמי שיושב שם, כיון שמקבל פרס ממנו, והוא משרתו ועבדו (ריטב"א בהבנת רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> לן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בן אצל אביו</b> דינו לענין עירוב <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמרן</b> במשנתנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אשה אצל בעלה, ועבד אצל רבו,</b> פשיטא לן נמי, דלענין עירוב הוי <b style='font-size:20px; color:black;'>פלוגתא דרבי יהודה בן בתירא ורבי יהודה בן בבא,</b> וכמו שנתבאר בגמרא לעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומיבעי לן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמיד</b> שדר <b style='font-size:20px; color:black;'>אצל רבו</b> בחצר אחת בבית נפרד, ומקבל פרס מרבו - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: דרב</b>, כשהיה תלמיד <b style='font-size:20px; color:black;'>בי רבי חייא</b> דודו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: אין אנו צריכין לערב. שהרי אנו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>סומכין על שולחנו של רבי חייא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי חייא</b> כשהיה תלמיד <b style='font-size:20px; color:black;'>בי רבי, אמר: אין אנו צריכין לערב, שהרי אנו סומכין על שולחנו של רבי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה אביי מרבה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה</b> שהיו דרין בחצר אחח, <b style='font-size:20px; color:black;'>שגבו את עירובן,</b> ובאים לערב עם חצר אחרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>כש</b>הן <b style='font-size:20px; color:black;'>מוליכין את עירובן למקום אחר,</b> כלומר: כשעושין עירוב משותף עם חצר אחרת ומניחין אותו בחצר האחרת - האם <b style='font-size:20px; color:black;'>עירוב אחד לכולן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או צריכין עירוב לכל אחד ואחד?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;76&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;76.&nbsp;</b> וכתב רש"י: לא שמיע ליה ברייתא שבענין זה, לעיל דף עב ב, או דמיבעי ליה האיך הלכה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבה לאביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>עירוב אחד לכולן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן ממשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא אחין, דכי</b> חמשה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>גבו</b> את עירובן <b style='font-size:20px; color:black;'>דמו,</b> דהא חזינן במתניתין שאם אין עמהן דיורין אחרים אין אוסרים זה על זה, הרי שחשובים הם כאילו גבו עירוב ביניהם. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b> במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכין</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עירוב לכל אחד ואחד</b> אם מוליכין עירובן למקום אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקא סלקא דעתין השתא, דהא דקתני במתניתין "מוליכין את עירובן למקום אחר" היינו כשאין עמהם דיורין אחרים, ומוליכין עירוב לחצר אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כרחך, שאף בחמשה שגבו, כשמוליכין למקום אחר צריך עירוב לכל אחד ואחד, ותיקשי לרבה דאמר: עירוב אחד לכולן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא במאי עסקינן, כגון דאיכא דיורין</b> אחרין <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדייהו</b> באותה חצר, ומוליכין עירוב לחצר אחרת, או אפילו עירבו עם אותם דיירים ומוליכין את העירוב לבית של דייר אחר שבחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שכן, אין ללמוד מכאן לנידון דידן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דשאני הכא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דמגו דהני</b> (הדיורין האחרים) <b style='font-size:20px; color:black;'>אסרי</b>, וצריכים ליתן עירוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b> (חמשת האחין) <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי אסרי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם אין עמהם דיורין אחרים, ובאים ליתן עירוב במקום אחר ממש, אין צריכין עירוב לכל אחד, אלא עירוב אחד לכולן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי מסתברא</b> דטעמא דמתניתין משום מגו הוא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> בסיפא דמתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימתי</b> - צריכין עירוב לכל אחד ואחד - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שמוליכין את עירובן במקום אחר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אם היה עירובן בא אצלם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או שאין דיורין עמהן בחצר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין צריכין לערב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שיש חילוק בין היכא דאיכא דיורין אחרים דאמרינן "מגו דהני אסרי הני נמי אסרי", לבין ליכא דיורין אחרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> (וראה בריטב"א שתמה, מאי "הכי נמי מסתברא" דקאמרינן, והרי מוכרח הוא, ראה שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רב חייא בר אבין מרב ששת: בני בי רב</b> (בני ישיבה) <b style='font-size:20px; color:black;'>דאכלי נהמא בבאגא</b> (שאוכלים פיתם באכסניא שבבקעה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתו ובייתי בבי רב</b> (ובאים לישון בבית המדרש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי משחינן</b> כשמודדים <b style='font-size:20px; color:black;'>להו תחומא,</b> האם <b style='font-size:20px; color:black;'>מבי רב משחינן להו, או מבאגא משחינן להו</b> (כשמודדים להם תחום שבת, האם מבית המדרש מודדים להם, כיון שישנים שם, או מהבקעה שאוכלים שם מודדים להם תחום שבת)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב ששת: <b style='font-size:20px; color:black;'>משחינן מבי רב</b> (מודדים מבית המדרש) לפי שהוא מקום לינתם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשי ליה רב חייא בר אבין: <b style='font-size:20px; color:black;'>והרי</b> מי שבא לצאת חוץ לתחום ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נותן את עירובו</b> (עירוב אוכל, לשם תחומין) <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך אלפים אמה, ואתי וביית בביתיה</b> (וחוזר לישון בביתו) <b style='font-size:20px; color:black;'>דמשחינן ליה תחומא מעירוביה</b> (הרי מודדין ממקום הנחת העירוב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחזינן שהולכים אחר מקום פיתא, ולא אחר מקום לינה?! <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב ששת (ב"ח): <b style='font-size:20px; color:black;'>בההוא</b> (בהנחת עירוב) <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן סהדי</b> מהו עיקר מקומם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובהדא</b> (ובלינתם בבית המדרש) <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן סהדי</b> מהו עיקר מקומם, וכדמפרש ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בההוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן סהדי, דאי מיתדר ליה התם</b> טפי <b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה</b> (שאם היה יכול לישון במקום שנתן את עירובו, היה יותר ניחא ליה), שהרי לשם כך נתן שם עירוב, כי רצונו לילך משם לאותו רוח שנתן את העירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובהדא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן סהדי, דאי מייתו להו ריפתא לבי רב, ניחא להו טפי</b> (שאם היו מביאים להם פת לבית המדרש יותר היה ניחא להו), שאז לא היו צריכים ללכת אל הבקעה. שהרי אינם הולכים לבקעה אלא משום ששם יש להם "אושפיזא" המספקת להם את אכלם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;77&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;77.&nbsp;</b> והיינו, שאין הולכין לא אחר מקום לינה ולא אחר מקום פת, אלא הולכים אחר אותו מקום שאנו יודעים שהיה ניחא לו שיהיה מקום פתו או מקום לינתו, ריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קיימא לן שאם היו שתי חצרות, זו לפנים מזו, והיה פתח ביניהן, ודרכם של בני החצר הפנימית לצאת אל רשות הרבים היא דרך החצר החיצונה - הרי אם היו דיירים רבים בחצר הפנימית ולא עירבו ביניהם, והם אסורים בטלטול בחצרם, הם אוסרים בדריסתם בחצר החיצונה את בני החיצונה בטלטול בחצר החיצונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם היה רק דייר יחיד בפנימית, שמותר הוא בטלטול במקומו, הוא אינו אוסר בדריסתו את הטלטול לבני החיצונה, וכמבואר במשנה לקמן דף עה א שרגל המותרת במקומה אינה אוסרת בדריסתה שלא במקומה. (וכן לעיל דף סו ב). ולכן יש מקום להסתפק: <b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רמי בר חמא מרב חסדא: אב ובנו</b> הדרים בחצר הפנימית, ואוכלין כל אחד בבית אחר, אלא שהבן מקבל פרס מאביו (תוספות, ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או <b style='font-size:20px; color:black;'>הרב ותלמידו</b> הדרים בחצר הפנימית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיצד הוא דינם? האם <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבים</b> הדרים בפנימית <b style='font-size:20px; color:black;'>דמו</b>, ואוסרים בדריסתם על החיצונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או כיחידים</b> בפנימית <b style='font-size:20px; color:black;'>דמו</b>, ואין אוסרין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והך בעיא תליא בבעיא אחריתי (ריטב"א):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכין</b> האב ובנו או הרב ותלמידו <b style='font-size:20px; color:black;'>עירוב</b> ביניהם (כשאין עמהם דיירים אחרים), וממילא כרבים דמו, ואוסרין על החיצונה אם לא עירבו, כדין רגל האסורה האוסרת בדריסתה שלא במקומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או אין צריכין עירוב</b> ביניהם, וכיחידים דמו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;78&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;78.&nbsp;</b> וביארו תוספות: אף שהדבר מפורש במשנתנו, מספקא ליה אם המשנה מיירי באוכלין ממש על שולחן אביהם, או אף במקבלי פרס מאביהן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד מיבעי ליה: כיון שמבוי הפרוץ לרשות הרבים אינו ניתר בלחי וקורה להתיר לטלטל בו אלא אם כן היו פתוחים אל המבוי שתי חצרות של שני בתים, איכא למיבעי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם אב ובנו, או הרב ותלמידו, נחשבים חצרותיהם כחצירות חלוקות, ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שחצרותיהם נחשבות כחצר אחת ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> המבוי שלהם <b style='font-size:20px; color:black;'>ניתר בלחי וקורה</b>. אלא צריך ליתן בפתחו פסים ברוחב ארבעה טפחים, כדין חצר, כדי להתיר את הטלטול במבואם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב חסדא, תניתוה</b> לשתי האיבעיות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אב ובנו הרב ותלמידו, בזמן שאין עמהן דיורין</b> אחרים, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הן כיחידים, ואין צריכין לערב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, אם הם גרים בחצר פנימית, הרי הם רגל המותרת במקומה, ואין הם אוסרין בדריסתם על החיצונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם יש עמהם דיורין אחרים, מגו דהני אסרי הני נמי אסרי, וכדאמרינן לעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת - <b style='font-size:20px; color:black;'>מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהן נחשבות לשתי חצירות הפתוחות למבוי ביחס לתיקון מבוי, על אף שביחס לעירובי חצירות אין הם צריכים לערב ביניהם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;79&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;79.&nbsp;</b> ועיין ברש"ש שתיקן את לשון רש"י בד"ה מבוי, וכך צריך לקרותו: ואע"ג שאין צריכים לערב עירובי חצירות, מכל מקום פתוחות הן למבוי.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חמש חצירות פתוחות זו לזו,</b> ופתוחות למבוי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>עירבו בחצירות</b> - בין עירוב לכל חצר בעצמה, בין עירוב משותף לכל החצרות דרך פתח שביניהם, כדי לטלטל מזו לזו - אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נשתתפו במבוי</b> כדי להוציא מן החצרות למבוי - אין סומכין על עירוב החצירות במקום שצריך שיתוף מבואות, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מותרין</b> לטלטל רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בחצירות, ואסורין</b> לטלטל <b style='font-size:20px; color:black;'>במבוי.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0149_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>
Micropedia bot