https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%90_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין עא א - היסטוריית גרסאות2026-04-13T03:12:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%90_%D7%90&diff=140763&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:22:46Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:22, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l96">שורה 96:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93066:rev-140763:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%90_%D7%90&diff=93066&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:20:14Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין עא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי<b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי</b> (יתבאר לקמן) <b style='font-size:20px; color:black;'>שהחזיק ישראל אחר בנכסיו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אוסר</b> על הישראל הראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מת <b style='font-size:20px; color:black;'>משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו אוסר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן תחילה לברייתא, והדר מותבינן מינה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא גופא קשיא: אמרת</b>, מת גר <b style='font-size:20px; color:black;'>מבעוד יום, אף על פי שהחזיק</b> ישראל, אוסר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מיבעיא כי לא החזיק</b> ישראל, אוסר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה, כי לא החזיק</b> ישראל בנכסיו <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אסר!</b> והכי הוה ליה למיתני: כיון שהחזיק ישראל אחר בנכסיו, אוסר?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: אימא: אף על פי שלא החזיק</b> הישראל מבעוד יום, אלא רק משחשיכה החזיק, נמי אוסר. ולא אמרינן: הואיל והותר למקצת שבת, הותר לכל השבת (וטעמא מפרש לקמן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי תמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא: אף על פי שהחזיק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: חסורי מחסרא בלשון הברייתא, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b>: מת גר מבעוד יום - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שלא החזיק</b> ישראל בנכסיו <b style='font-size:20px; color:black;'>מבעוד יום, אלא משחשיכה</b>, ונמצא שכבר הותרה המגורה בכניסת שבת שהרי היה דר בה ישראל לבדו, מכל מקום משהחזיק בה ישראל שני, אוסר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דהוה ליה</b> (שהיה יכול) <b style='font-size:20px; color:black;'>להחזיק מבעוד יום</b> (והיינו פירושא "שהחזיק") - <b style='font-size:20px; color:black;'>אוסר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שהרשות הזו מתחלת שבת היא תלויה ועומדת האם יחזיקו בה, ולכן לא חשיב "הותר" למקצת שבת, עד שנאמר "הותר לכל השבת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תו תמהינן אהא דקתני בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר, אינו אוסר</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדקתני <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שלא החזיק ישראל אחר</b>, משמע: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מיבעיא כי החזיק</b> אינו אוסר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותימה, הא <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה, כי החזיק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: אם יש מקום לאסור, היינו דוקא כשהחזיק (ראשונים), ואיך אמרת: אף על פי שלא החזיק אינו אוסר?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: אימא: אף על פי שהחזיק</b> אינו אוסר. כיון שהותר למקצת שבת, ולא היתה תלויה ועומדת מערב שבת שיחזיק בה זה, שהרי מת משחשיכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי תמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא אף על פי שלא החזיק קתני?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: חסורי מחסרא ברייתא, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מת משחשיכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שהחזיק</b> ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>משחשיכה</b> אינו אוסר, <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דלא הוה ליה</b> (שלא היה יכול) <b style='font-size:20px; color:black;'>להחזיק מבעוד יום</b> (והיינו פירושא "שלא החזיק") - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו אוסר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא מותבינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני מיהת רישא</b>: אם מת הגר מבעוד יום והחזיק בה משחשיכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אוסר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי אוסר</b> המחזיק בנכסי הגר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא כיון דאמרת שיורש וכל הבא במקומו של מת כ"רגל המת" הוא, ומצי מבטל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ניבטל</b> האי מחזיק?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: אין הכי נמי. <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "אוסר"</b> המחזיק <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיבטל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן</b> משני אהני תרתי מתנייתא דמותבינן מהא דקתני "אוסר" ולא קתני "מבטל", ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתנייתא</b> (גאון יעקב) <b style='font-size:20px; color:black;'>מני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי היא, דאמרי, אין ביטול רשות בשבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הכי <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> במשנתנו (לעיל דף סטב): <b style='font-size:20px; color:black;'>מאימתי</b> (מתי) <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין רשות?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: מבעוד יום, ובית הלל אומרים</b>: אף <b style='font-size:20px; color:black;'>משתחשך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר עולא: מאי טעמא דבית הלל</b> דאמרי מבטלין ונותנין רשות אף בשבת, ולא חשיבא להו אקנויי רשותא בשבת, דדמי למקח וממכר, ואסור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרש לה עולא: כיון דהשתא ביטל רשותו, גלי דעתיה דמעיקרא, בערב שבת ניחא ליה בעירובן של שאר בני החצר, אלא ששכח ולא עירב, והם עשאוהו בשליחותו (ריטב"א), ולא הוה ליה אקנויי רשותא בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נעשה</b> זה <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>בעל הבית ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b> למי שתרם את התבואה שלו שלא מדעתו: <b style='font-size:20px; color:black;'>"כלך אצל יפות"</b> (לך תרום יפות יותר ממה שתרמת), ששנינו: "אם נמצאו יפות מהן - תרומתו תרומה". דכיון דגלי בעל הבית דעתיה דניחא ליה, אמרינן, כמאן דשווייה שליח מעיקרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תמה <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי</b> אהאי טעמא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מת נכרי בשבת</b> דקיימא לן שמבטלין בשבת (ריטב"א) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "כלך אצל יפות" איכא?</b> והרי לא עירבו אתמול, דנימא דניחא ליה בעירוב דאתמול. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;62&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;62.&nbsp;</b> ריטב"א. ובר"ן פירש דמעיקרא סלקא דעתך דכאילו ביטל מאתמול. ומקשינן ממת נכרי בשבת, שלא היה יכול לבטל מאתמול.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, הכא</b> במשנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>בהא קמיפלגי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבית שמאי סברי: ביטול רשות מיקנא רשותא הוא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומיקנא רשותא בשבת, אסור,</b> דדמי למקח וממכר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל סברי: אסתלוקי רשותא בעלמא הוא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואסתלוקי רשותא בשבת שפיר דמי.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעל הבית</b>, אחד מבני המבוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיה שותף לשכניו</b> (עם שכניו) בדבר מאכל או משתה, בתורת שותפות בעלמא ולא לשם שתופי מבואות, והיתה השותפות לכל שכניו באותו דבר מאכל או משתה, כגון, שהיה שותף <b style='font-size:20px; color:black;'>לזה</b>, לחברו האחד למבוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ביין, ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לזה</b>, לחבירו האחר שעמו במבוי, היה שותף <b style='font-size:20px; color:black;'>ביין</b> - שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אינן צריכין לערב!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאינם צריכים לעשות שתופי מבואות כדי להוציא מחצר למבוי, לפי שאף שיתוף נקרא עירוב (תוספות לקמן דף פה ב), ושותפותו עם שני חבריו משתפת את שלשתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, אם היה שותף עם שכניו (שלא לשם שיתוף) בדברים שונים, כגון <b style='font-size:20px; color:black;'>לזה ביין ולזה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בשמן,</b> הרי אף על גב שבעלמא, כשגובין לשם עירוב, מצטרפין כל המשקין, הכא, שלא נשתתפו לשם עירוב, (תוספות) <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכין לע רב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: אחד זה ואחד זה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינן צריכין לערב</b>, ומפרשת הגמרא את שיטת רבי שמעון.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב</b>: הא דאמרינן שאם היה שותף לשכניו ביין אין צריך עירוב אחר, זה דוקא שהיה שותף עמהם ביין <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלי אחד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על גב דבעלמא עירוב הנתון בשני כלים כשר לדברי בית הלל, באופנים מסוימים (וכדלעיל דף מט א), הכא, שמעיקרא היה שלא לשם שיתוף, רק בהיותו בכלי אחד חשיב עירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: דיקא נמי</b> מהא <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> במשנתנו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לזה ביין ולזה בשמן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכין לערב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת בשלמא, רישא בכלי אחד</b>, כיון שמין אחד הוא נותנין אותו בכלי אחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> לא מהני דכיון ששני מינים הם נותנין אותן <b style='font-size:20px; color:black;'>בשני כלים</b> (ועיקר החילוק תלוי בכלים ולא במינים, ואורחא דמילתא נקט - ריטב"א) - <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר</b> יש לחלק בין היה השיתוף בכלי אחד או בשני כלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אי אמרת דרישא</b>, דמיירי במין אחד, מהני אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בשני כלים, וסיפא</b> נמי מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשני כלים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לי יין ויין, מה לי יין ושמן!?</b> שהרי בודאי אין להתיר בשני כלים אפילו יין ויין אלא משום הכי סבירא לך דמהני בשני כלים, כיון דהבעל הבית שהוא שותף עם זה ושותף עם זה, מחברן. ואם כן הוא הדין ביין ושמן (ריטב"א)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> דחי <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה אביי</b>: מהכא לא תידוק (ריטב"א). כי יש לומר, דלעולם רישא מיירי אף בשני כלים, ואפילו הכי עדיף מין אחד על שני מינים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>יין ויין ראוי לערב</b> אותם כאחד. הלכך, אף על פי דלא עירבם, סמכינן עליו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;63&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;63.&nbsp;</b> כיון דראוי לערב, הרי "כל הראוי לבילה - אין בילה מעכבת בו". ריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>יין ושמן אין ראוי לערב</b> אותם כאחד, ולפיכך העירוב מעכב בו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;64&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;64.&nbsp;</b> ריטב"א. אבל אם עירב יין ושמן כאחד, מהני. וראה עוד שיטה בריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: אחד זה ואחד זה אינן צריכין לערב</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: האם סבירא ליה לרבי שמעון, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו לזה ביין ולזה בשמן</b> - שמסתמא מונחין הן בשני כלים, ואין ראויין לערב אותם בכלי אחד - נמי מהני?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;65&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;65.&nbsp;</b> נתבאר על פי הריטב"א בהבנת רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה</b> פירוש אחר בכולה מתניתין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא מדובר במשנתנו בבן מבוי שמשתתף עם שכניו במבוי אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא במאי עסקינן, בחצר שבין שני מבואות,</b> ואין המשנה דנה להתיר לטלטל ממבוי למבוי, אלא להתיר טלטול מן החצר שבאמצע אל שני המבואות, ומן המבואות לחצר. (ראה ציור) והכי הוא פירושא דמתניתין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תנא קמא סבר שאין די בכך שישתתף בעל החצר עם כל בני מבוי בנפרד, כדי להתיר לטלטל מחצרו לכל אחד מהמבואות, ומכל אחד מהמבואות אליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, צריך שאף שני המבואות שמשני צידי החצר יהיו משותפים זה עם זה. כי גזירנן שמא יבואו לטלטל כלים ששבתו במבוי זה, למבוי השני, דרך החצר שביניהם. וזה הרי אסור, כיון שאין שני המבואות מעורבין זה עם זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: אם היה בעל החצר האמצעית שותף עם כל מבוי בנפרד באותו המין, מועילים השיתופים האלה אף לערב את שני המבואות כאחד, ושפיר דמי לטלטל בין כולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם היה שיתופו של בעל החצר עם כל מבוי בשני מינין, שאין מצטרפין לשיתוף אחד, נמצא שהמבואות אסורין זה עם זה, ולכן אף מהחצר אסור לטלטל לכל אחד מהמבואות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> אזיל <b style='font-size:20px; color:black;'>לטעמיה</b> שם, דסבר, מצי בעל החצר להשתתף עם כל מבוי בפני עצמו, ויהיה הוא מותר עם כל מבוי והם מותרין בו, אף ששני המבואות אסורין זה עם זה. <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא גזר</b> רבי שמעון דילמא אתו לטלטולי ממבוי למבוי דרך חצר (ב"ח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, הכא נמי, מותרין הן בחצר והחצר בהן, אף שהמבואות אסורין זה עם זה. ולפיכך, לא איכפת לן שיערב בעל החצר עם כל מבוי שיתוף נפרד בשני מינין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הכי <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן: אמר רבי שמעון</b>: שלשה אנשים שהיו מחוץ לתחום העיר, ולא קנו להם מקום שביתה, אלא היו להם כל אחד את ארבע אמותיו בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיו עומדים זה ליד זה, כשארבע אמותיו של האמצעי משותפים עם ארבע אמותיהם של השנים שלצידו, ואילו השנים שמצידיו היו מרוחקים זה מזה יותר מארבע אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומותר לאמצעי ליטול אליו לאמצע חפצים של כל אחד מהשנים הנמצאים לצידו, לפי שהם בתחום ארבע אמותיו, ואסור להעביר חפץ של העומד מצידו האחד אל העומד מצידו השני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכל זאת לא גזרו על האמצעי שלא יטלטל כלל שמא יבוא להעביר מהראשון לשני. כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למה הדבר דומה: לשלש חצירות הפתוחות זו לזו, ופתוחות</b> כל אחת מהן <b style='font-size:20px; color:black;'>לרשות הרבים,</b> שאם <b style='font-size:20px; color:black;'>עירבו שתים החיצונות עם האמצעית,</b> ולא עירבו החיצונות זו עם זו (שנתנו כל עירוב בבית אחר, או בכלי אחר - ריטב"א) - הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b>, האמצעית, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרת</b> בטלטול <b style='font-size:20px; color:black;'>עמהן, ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>הן מותרות עמה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>שתים החיצונות אסורות זו עם זו,</b> ולא גזרינן על האמצעית דילמא אתי לטלטולי מחצר חיצונה לחצר חיצונה, דרך חצר אמצעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי</b> לרבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי דמי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התם, קתני</b> בהדיא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שתים החיצונות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורות</b> זו בזו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> במתניתין הא <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b> בדברי רבי שמעון: אחד זה ואחד זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אין צריכין לערב כלל!</b> משום שהועיל להם שיתופם עם בעל החצר כאילו שיתפו ביניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה יתכן רק בבני אותה חצר או אותו מבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לא משמע שיועיל כזה שיתוף של שני מבואות נפרדים עם בעל החצר שביניהם, לשתף אותם כאחד, כאשר בני המבוי הזה שותפים עם בעל החצר ביין ואילו בני המבוי השני שותפים עמו בשמן, והיה השיתוף בשני כלים שונים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואי כדפריש לה רבה, הרי צריכים הם לערב זה עם זה, אם רוצים לטלטל ממבוי למבוי דרך חצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשני רבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "אין צריכין לערב"</b> דקתני במתניתין - שאין צריכין לערב ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שכנים</b> של בעל הבית, משני המבואות שמצידיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדי בעל הבית</b>, כדי להתיר את הטילטול ביניהם, כיון שהם שותפים עמו, אלו ביין ואלו בשמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל שכנים בהדי הדדי</b> (בינם לבין עצמם) <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכין לערב,</b> אם רוצים לטלטל ממבוי למבוי, לפי שנעשה שיתופם עם בעל הבית בשני מינים ובשני כלים.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0145_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot