https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%96_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין סז א - היסטוריית גרסאות2026-04-25T02:41:57Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%96_%D7%90&diff=140755&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:21:48Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:21, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 60:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%96_%D7%90&diff=93058&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:20:01Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין סז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא דאמר רבא בנתנו עירובן בפנימית: <b style='font-size:20px; color:black;'>שכח אחד מן החיצונה ולא עירב</b> פנימית מותרת (על ידי ביטול) וחיצונה אסורה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי פנימית מותרת</b> על ידי ביטול שביטלו בני חיצונה הרגל שהרגילתם עירובם לפנימית. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאחדא דשא ומשתמשא</b> (תסתלק הפנימית מן העירוב המשותף "ותסגור דלת" בפני החיצונה, ותשתמש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שביטול זה הוא מבן חצר חיצונה לבן חצר פנימית, ואין ביטול מחצר לחצר, מכל מקום הכא מודה שמואל שמבטלין מחצר לחצר. כיון שאומרת הפנימית לחיצונה: לתקוני שתפתיך ולא לעוותי (כשם דמועיל הך סברא לרבנן אפילו בלא ביטול, וכדאמרן). ואין יכולה החיצונה, הגורמת לבטל העירוב מפני ששכח אחד ממנה, לעוות לפנימית מפני הרגל עירובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחיצונה אסורה</b> מפני שאין יכולה לעמוד בעירובה עם הפנימית, שהרי השוכח שבחיצונה אין יכול לבטל לבני פנימית, שאין ביטול רשות מחצר לחצר. והרי צריך לבטל לכל אחד ואחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולהסתלק מן הפנימית אין יכולה, שהרי אין עירובה אצלה אלא בפנימית (ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי שכח אחד מן הפנימית ולא עירב</b> (ונתנו עירובן בין בפנימית ובין בחיצונה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי שתיהן אסורות</b> על ידי ביטול?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לבטיל בר פנימית לבני פנימית</b> לבדם, ולא יבטל לכל אחד ואחד מבני החצרות המשותפים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ותיתי חיצונה ותשתרי בהדייהו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוקשה לו כן, מפני שלא הוזכר בגמרא מפורש רק שאינו יכול לבטל לפנימית לבדה מפני שאין עירובה אצלה, אבל לא הוזכר בהדיא למה לא ישארו בערובם המשותף. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;34&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;34.&nbsp;</b> וכתב הריטב"א: הוא הדין דבשכח אחד מן החיצונה איכא לאקשויי הכי, כיון דלא סבירא ליה לרב הונא שצריך לבטל לכל אחד ואחד. אלא שחדא מינייהו נקט. וראה מה שכתבו התוספות בזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשני ליה רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן</b> קאמרת למילתיך, <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי אליעזר, דאמר: אינו צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי קאמינא</b> אנא - <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבנן, דאמרי: צריך לבטל לכל אחד ואחד</b>, וכפי שנתבאר לעיל, שכל עיקר דברי רבא משום שצריך לבטל לבני שתי החצרות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;35&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;35.&nbsp;</b> וראה בתוספות רבינו פרץ, שתמה: מה בין רבי אליעזר לרבנן, והרי אף לרבי אליעזר צריך לבטל לכולם, ורק סבירא ליה דאין צריך לומר כן בפירוש, דמסתמא לכך נתכוין, וכמבואר לעיל דף כו ב. וראה שם, שהאריך לבאר הסוגיא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב חסדא ורב ששת, כי פגעי בהדי הדדי</b> (כשהיו נפגשים):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב חסדא מרתען שיפוותיה</b> (שפתיו היו מרטטות) <b style='font-size:20px; color:black;'>ממתנייתא דרב ששת</b>. כיון שהיו משניות סדורות לו לרב ששת, היה ירא רב חסדא שמא יקשה לו רב ששת ממשנה על משנה ויאמר לרב חסדא לתרצן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רב ששת מרתע</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>מרתת</b> - ערוך) <b style='font-size:20px; color:black;'>כוליה גופיה מפלפוליה דרב חסדא</b>, שהיה חריף ובעל סברא ועמוק בשאלותיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רב חסדא מרב ששת: שני בתים משני צדי רשות הרבים</b>, זה כנגד זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובאו נכרים והקיפום</b> מסביב ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מחיצה, בשבת</b> (ואף שנעשית המחיצה בשבת, קיימא לן דמחיצה היא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא, שאותו חלק רשות הרבים שבין שני הבתים, נעשה עתה בשבת כעין חצר שלפני הבתים הפתוחים לה, ואם כן, אוסרים דיירי הבתים זה על זה מלהוציא ל"חצר", לפי שלא עירבו ביניהם. (ראה ציור בעמוד הבא)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> שיבטלו אלו לאלו את רשותם ב"חצר" בשבת, כדי שיותר להוציא מבית אחד לשם, וכדמפרש הגמרא לאיבעיא ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אליבא דמאן דאמר</b> (שמואל אליבא דאביי, לעיל) ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין ביטול רשות מחצר לחצר</b> הפתוחה זו לזו, כיון שאין אוסרות זו על זו - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תיבעי לך</b>, דהכא נמי אין יכולים לבטל, כיון שבערב שבת לא היו הדיירים משני הצדדים אוסרים זה את זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקל וחומר הוא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השתא</b>, בשתי חצרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי</b>, בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין ביטול רשות מחצר לחצר, ומשום</b> דבעינן: א. שיהיו אוסרות זו על זו ב. יוכלו לערב זו עם זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b>, דליכא אפילו חדא, שהרי אין אוסרות זו על זו מערב שבת, וגם <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי</b>, שהרי לא היתה מחיצה מאתמול - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כל שכן</b> שאין מבטלין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי תיבעי לך, אליבא דמאן דאמר</b> (רבי יוחנן): <b style='font-size:20px; color:black;'>יש ביטול רשות מחצר לחצר</b> אף על גב שאין אוסרות זו על זו. דאיכא למימר: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> - מחצר לחצר - להכי מבטלין רשות, משום דאף על גב דאין אוסרות זו על זו, חדא מיהא איכא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי</b>. ולפיכך: <b style='font-size:20px; color:black;'>בטולי נמי מצי מבטל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא</b>, דליכא אפילו חדא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מצו מערבי מאתמול</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בטולי נמי לא מצי מבטל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא לא שנא</b>. כי כשם שלא קפיד רבי יוחנן שיהיו אוסרות זו על זו, לא קפיד נמי שיהו מערבות זו עם זו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב ששת: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מבטלין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דלכולי עלמא חדא מיהא בעינן, או שיהו אוסרות זו על זו מערב שבת, או שהיו יכולות לערב זו עם זו. אבל הכא, דאין אוסרין וגם אין מערבין, לא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הדר בעא מיניה רב חסדא מרב ששת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שני ישראלים שהיו דרים עם נכרי בחצר אחת, ולא שכרו ממנו, ולא עירבו בערב שבת, ואירע ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מת נכרי בשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> שיבטל האחד את רשותו בשבת כלפי השני?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אליבא דמאן דאמר</b> לעיל, שאם בא נכרי בעל הפונדק בשבת לפונדק, ואוסר על הישראלים השוהים בו לטלטל (על אף שעירבו ביניהם בערב שבת, והועיל עירובם כל עוד לא הגיע בעל הפונדק), <b style='font-size:20px; color:black;'>שוכרין</b> ממנו את רשותו, ואחר כך מבטל האחד לחבירו - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תיבעי לך</b> כאן, כשמת הנכרי בשבת, שאין עתה צורך לעשות שני דברים, אלא די בכך שהאחד מבטל רשותו לחבירו, שיכולים לעשות זאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא תרתי</b>, שכירות וביטול <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדינן</b> בשבת כדי להתיר את הטילטול - <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא</b>, לבטל בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעיא</b> למימר שמבטלים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי פשיטא שמבטלים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר</b> במקום שבא בעל הפונדק <b style='font-size:20px; color:black;'>אין שוכרין</b> ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>תרתי הוא</b>, שצריכים גם לשכור ממנו וגם לבטל האחד לשני, ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא עבדינן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא חדא</b> לבטל בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדינן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנא</b>, ובין חדא ובין תרתי לא עבדינן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב ששת לרב חסדא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אני אומר: מבט לין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>המנונא אומר: אין מבטלין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: נכרי שיש לו</b> פתח (מחצירו - חזון איש פ"ו סקי"ט) למבוי שיש בו ישראלים. ומלבד זה יש לו גם <b style='font-size:20px; color:black;'>פתח</b> (חלון) בחצירו <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה על ארבעה</b>, או יותר, שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פתוח לבקעה</b> - הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות כל היום כולו דרך</b> פתחו הפתוח ל<b style='font-size:20px; color:black;'>מבוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>אוסר על בני מבוי</b>. (ראה ציור בעמוד הבא)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בפיתחא דמיחד ליה</b> (בפתחו המיוחד לו שאינו דרך מבוי) - <b style='font-size:20px; color:black;'>בההוא ניחא ליה!</b> כיון דאיכא התם אוירא טפי ממבוי, ומסלק עצמו מפתחו למבוי (ריטב"א). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;36&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;36.&nbsp;</b> ונעשה פתחו למבוי, כמי שיש לו שני פתחים ורגיל באחד ואינו רגיל בשני, שאינו אוסר דרך פתחו שאינו רגיל בו (שולחן ערוך ומשנה ברורה).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>: היה <b style='font-size:20px; color:black;'>פתוח</b> אותו חלון <b style='font-size:20px; color:black;'>לקרפף</b>, שאינו מקום פתוח כמו בקעה, אלא מוקף הוא במחיצות - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו?</b> (ראה ציור בעמוד הבא)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי אמרינן נמי הכא שאינו אוסר דרך פתחו למבוי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר אמי משמיה דאולפנא</b> (ששמע מרבו ורבו מרבו):</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0137_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot