https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין סב א - היסטוריית גרסאות2026-04-07T07:15:54Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%91_%D7%90&diff=140745&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:20:37Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:20, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%91_%D7%90&diff=93048&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:19:44Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין סב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתיב אביי בר אבין, ורב חיננא בר אבין, ויתיב אביי גבייהו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויתבי וקאמרי</b>, ותמהו בביאור משנתנו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא רבי מאיר</b> (היינו תנא קמא), דקאמר שעכו"ם וכותי אוסרים אף על ישראל אחד, ניחא טעמיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר</b> רבי מאיר כי <b style='font-size:20px; color:black;'>דירת עכו"ם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שמה דירה</b>. ולכן נחשב הדבר שיש לו רשות בחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא, שישראל המוציא חפץ מביתו, שהוא מיוחד לו, לחצר המשותפת לדיור שלו ולדיור של העכו"ם, הרי הוא כמוציא מרשות לרשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנא</b> היו בחצר יחד עם העכו"ם <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא שנא</b> היו בחצר <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> ישראלים - אסור לטלטל בה עד שישכרו את רשותו של העכו"ם ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, רבי אליעזר בן יעקב</b>, דאמר אין העכו"ם אוסר אלא על שני ישראלים הדרים עמו בחצר אחת - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קסבר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי קסבר</b> כי <b style='font-size:20px; color:black;'>דירת עכו"ם שמה דירה</b> - הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> גר עמו <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי ניתסר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי</b> קסבר שדירת עכו"ם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שמה דירה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> גרו אתו <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> ישראלים <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי לא ניתסר?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו אביי: ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר רבי מאיר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>דירת עכו"ם שמה דירה?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: חצירו של עובד כוכבים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי היא כדיר של בהמה</b>. ואם יש שם ישראל אחד אוסר, דברי רבי מאיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולקמן בעמוד זה תתבאר הברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מההיא ברייתא, שדירת עכו"ם לא שמה דירה. ואם כן, אמאי אסר הכא רבי מאיר עד שישכור ממנו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> היינו טעם פלוגתייהו דרבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכולי עלמא סברי</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>דירת עכו"ם לא שמה דירה</b>, ומעיקר הדין אין העכו"ם אוסר כלל, והיינו ברייתא דלקמן (וכפי שיתבאר שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומיהו, משום גזירה שויוה רבנן לדירת עכו"ם דירה (רש"י לקמן). וגזרו, שאינו יכול לא לערב, ולא לבטל רשותו, אלא רק להשכיר אותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זאת, כדי שיהיה טורח והפסד לישראל, שצריך לשכור ממנו כל שבת ושבת, ויעתיק דירתו משם, ולא ילמד ממעשיו של עכו"ם כשהוא דר עמו בחצר אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכא</b>, רבי מאיר ורבי אליעזר בן יעקב - <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>הך <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>שמא ילמד ממעשיו קא מיפלגי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר בן יעקב</b> דאמר שאין אוסר העכו"ם אלא אם כן יש שני ישראלים בחצר, <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: כיון דעכו"ם חשוד אשפיכות דמים</b>, הרי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> ישראלים הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דשכיחי דדיירי</b> עם עכו"ם, כי כשהם שניים הם אינם חוששים ממנו. ולפיכך גזרו בהו שיצטרכו לשכור, כדי שיצאו משם ולא ילמדו ממעשיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> ישראל הדר עם העכו"ם, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא שכיח</b> שידור עם העכו"ם, היות שחושש משפיכות דמו על ידי העכו"ם - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גזרו ביה רבנן</b>, אף אם אירע שדר עמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות וקיימא לן כי במילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן. וכיון שאין דירתו דירה מעיקר הדין, הוא אינו אוסר! ו<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר סבר: זמנין דמקרי ודייר</b> חד ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומילתא דשכיחא מיקרי, ולפיכך גזרו אף בישראל אחד הדר עם העכו"ם שיצטרך להשכיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>משום הך גזירה דשמא ילמד ממעשיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו רבנן: אין עירוב מועיל במקום עכו"ם</b> אף שאין דירתו דירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין ביטול רשות</b> של העכו"ם (גאון יעקב דף סג ב בפירוש שני) <b style='font-size:20px; color:black;'>מועיל במקום עכו"ם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שישכיר</b> העכו"ם לישראל. כדי שמתוך שיקשה בעיני הישראל לשכור כל שבת, יצא משם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>זה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>עכו"ם לא מוגר</b>, שאינו משכיר (כלומר: אף אם משכיר, חוזר בו בכל פעם, וצריך לשכור ממנו מחדש כל שבת. רא"ש בשיטת רש"י) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> נוהג הוא כך?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא, משום דסבר</b> העכו"ם: <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא אתי</b> הישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחזוקי ברשותו</b> שיש לו בחצר או במבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר שכירות בריאה</b> (כדמפרש הגמרא ואזיל) <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן</b> מן העכו"ם, שפיר ניחא, דיחשוש העכו"ם שיחזיק הישראל ברשותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר שכירות רעועה בעינן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאתמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב חסדא אמר</b>: צריך שישכור הישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>שכירות בריאה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב ששת אמר</b>: דיו שישכור מן העכו"ם <b style='font-size:20px; color:black;'>שכירות רעועה.</b> ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי רעועה,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בריאה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא,</b> שכירות <b style='font-size:20px; color:black;'>בריאה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>תשלום <b style='font-size:20px; color:black;'>פרוטה</b> עבור השכירות, שנקנתה השכירות כדינה, בתשלום ממון שהוא לפחות פרוטה. ואילו שכירות <b style='font-size:20px; color:black;'>רעועה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>תשלום <b style='font-size:20px; color:black;'>פחות משוה פרוטה</b> עבור השכירות, שאינה מועילה לקנות בשכירות מקום ממש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא ליכא למימר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי איכא למאן דאמר, ד</b>שכירות <b style='font-size:20px; color:black;'>מעכו"ם בפחות משוה פרוטה לא</b> נקנית?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא שלח רבי יצחק ברבי יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן: הוו יודעין ששוכרין מן העכו"ם</b> את רשותו, כדי להתיר לטלטל בחצר (רמב"ם) <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בפחות משוה פרוטה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עוד, הא <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בן נח נהרג על</b> גזל שגזל מן העכו"ם (ריטב"א), אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>פחות משוה פרוטה</b>, כי היות ועכו"ם אינו מוחל פחות משוה פרוטה, חשיב גזל לגבייהו אף פחות משוה פרוטה, ונהרג עליו כדין בן נח שעבר על אחת משבע מצוות בני נח (שהרי גזל משבע מצוות היא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ניתן להשבון,</b> כלומר: אף אם ישיבנו לא יפטר. כי רק בישראל כתוב "והשיב את הגזילה אשר גזל", ולא בעכו"ם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שכן, הוא הדין דחשיב לגבייהו אף פחות משוה פרוטה לשכור מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא ליכא לפרושי דפליגי אם בעינן פרוטה, דהאיך סבר רב חסדא דבעינן שכירות בפרוטה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> שכירות <b style='font-size:20px; color:black;'>בריאה</b> היא, כשמתנה עם העכו"ם שיכול למלאות החצר <b style='font-size:20px; color:black;'>במוהרקי</b> (ספסלים) <b style='font-size:20px; color:black;'>ואבורגני</b> (קתדראות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו שכירות <b style='font-size:20px; color:black;'>רעועה</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>בלא</b> (שאין לו רשות למלאותה) ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מוהרקי ואבורגני</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא הדרינן לקושיין אהא דבעינן למימר שאין העכו"ם רוצה להשכיר מפני שחושש שיחזיקו ברשותו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר שכירות בריאה בעינן</b>, שפיר חושש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר שכירות רעועה בעינן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר?</b> מה יש לו לעכו"ם לחוש, והרי לא נתן לו רשות להפריע תשמישו בחצר?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו הכי חשיש עכו"ם</b>, שהישראל ששוכר ממנו כוונתו <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>עשיית <b style='font-size:20px; color:black;'>כשפים</b>, כיון שאינו מבין לשם מה הוא שוכר הוא ממנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מוגר</b> לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא: חצירו של עובד כוכבים הרי הוא כדיר של בהמה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: חצר שדרין בבתים שבחצר כמה עובדי כוכבים ואין ישראל דר בחצר זו - אף שאם היתה החצר של ישראלים, היה אסור לכל אדם להוציא מבית המיוחד לישראל אחד, לחצר המשותפת לכולן - בשל עכו"ם <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר להכניס ולהוציא מן חצר לבתים, ומן בתים לחצר</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם: שאין רשות העכו"ם חלוקה להיחשב רשות כל אחד ואחד לבדו, כי דירת עכו"ם לא שמה דירה, אלא כדיר של בהמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך, ישראל שבא להוציא מבית העכו"ם לחצר, לא מיקרי מוציא מרשות המיוחדת לעכו"ם זה, לרשות שהיא לכולן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם יש שם</b> - בחצר זו, מלבד העכו"ם - <b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל אחד, אוסר</b> הישראל על כל אדם להוציא מן הבתים של עכו"ם לחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהיא כחצירו</b> (תוספתא שלא הוזכרה בגמרא, והביאה רש"י) של ישראל לבדו, כי כיון שאין דירת העכו"ם דירה, כאילו אין לו רשות בחצר, נמצא מוציא מבית עכו"ם לחצירו של ישראל, דהוי מוציא מרשות לרשות, שאסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוקא ישראל אוסר על ההוצאה מביתו של העכו"ם. אבל העכו"ם אינו אוסר להוציא מבית הישראל לחצר ואף שהיא משותפת לשניהם (ולקמן פרכינן עלה אמאי אינו אוסר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר בן יעקב אומר: לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרים זה על זה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דברי רבי אליעזר בן יעקב, ובמאי פליג ארבי מאיר, יתבארו בהמשך הגמרא.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0127_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot