https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:עירובין סא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-13T03:13:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%90_%D7%91&diff=140744&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:20:30Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:20, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93047:rev-140744:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%90_%D7%91&diff=93047&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:19:43Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין סא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: שבת בעיר חריבה</b>, שיש לה מחיצות אך אינה מיושבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבנן מהלך את כולה, ו</b>מודד <b style='font-size:20px; color:black;'>חוצה לה אלפים אמה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם לא שבת בה בעצמו אלא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>הניח</b> בה <b style='font-size:20px; color:black;'>את עירובו, בעיר חריבה</b> - אין לו את העיר כולה כארבע אמות. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר אומר</b>: לפי חכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד שבת</b> בעיר חריבה בעצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד הניח</b> בה עירובו מבלי לשבות בה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהלך את כולה</b> של העיר החריבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחוצה לה</b> מודד <b style='font-size:20px; color:black;'>אלפים אמה.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> לרבי אלעזר אליבא דחכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להן רבי עקיבא</b> לחכמים: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אתם מודים לי בנותן את עירובו במערה, שאין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו: אימתי</b> מודים אנו לך במערה - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שאין בה דיורין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא באין בה דיורין</b> במערה, ובדומה גם בעיר חריבה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מודו ליה</b> חכמים לרבי עקיבא שאין מחשיבים את העיר או המערה כארבע אמות אם רק נתן שם את העירוב ולא שבת שם בעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח דלא כרבי אלעזר, הסובר שלחכמים בכל ענין נחשבת העיר החריבה כארבע אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"אין בה דיורין"</b> - ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אינה ראויה לדירה</b>, לפי שנפלו מחיצותיה. אבל אם יש בה מחיצות הרי היא חשובה כארבע אמות אפילו כשהיא חריבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: שבת בעיר, אפילו היא גדולה כאנטיוכיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במערה, אפילו היא כמערת צדקיהו מלך יהודה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני עיר דומיא דמערה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>מה מערה חריבה, אף עיר חריבה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מוכח כי רק אם <b style='font-size:20px; color:black;'>שבת</b> בעצמו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין,</b> מהלך את כולה בתורת ארבע אמות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הניח</b> עירוב - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מני</b> הא מתניתא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא רבי עקיבא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איריא</b> עיר או מערה <b style='font-size:20px; color:black;'>חריבה?</b> והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו ישיבה</b> עיר או מערה מיושבת <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> אינו מהלך את כולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וטעמא דשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין, אבל הניח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תימא</b> דקתני בברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>עיר דומיא דמערה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא: מערה דומיא דעיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה עיר ישיבה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף מערה ישיבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ברייתא זו - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא היא, דאמר: אין לו</b> לנותן עירובו אפילו בעיר מיושבת <b style='font-size:20px; color:black;'>ממקום עירובו אלא אלפים אמה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובשבת</b> בעצמו בעיר מיושבת <b style='font-size:20px; color:black;'>מודי</b> שיש לו את כל העיר כארבע אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא כמערת צדקיהו</b> שהיא חריבה ואינה מיושבת <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: כונת התנא היא לומר עיר דומיא דמערה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמערת צדקיהו, ולא כמערת צדקיהו.</b> וכדמפרש ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עיר <b style='font-size:20px; color:black;'>כמערת צדקיהו</b> - שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>גדולה</b> ביותר. ובכל זאת היא נחשבת רק לארבע אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא כמערת צדקיהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאילו התם</b> היא מערה <b style='font-size:20px; color:black;'>חריבה, והכא</b> מדובר בעיר <b style='font-size:20px; color:black;'>ישיבה</b> מיושבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מר יהודה, אשכחינהו לבני</b> העיר הקרויה <b style='font-size:20px; color:black;'>"מברכתא", דקא מותבי עירובייהו</b> בעיר הסמוכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בבי כנישתא</b> בבית הכנסת <b style='font-size:20px; color:black;'>דבי אגובר.</b> שהיה בית כנסת גדול, והניחו את עירובם בתוכו, בסמוך לכניסה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> מר יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>גוו ביה</b> הכניסו את העירוב לעומק בית הכנסת במרחק <b style='font-size:20px; color:black;'>טפי, כי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דלישתרי לכו</b> הילוככם למחר <b style='font-size:20px; color:black;'>טפי.</b> משום שסבר שצריך לחשוש לשיטת רבי עקיבא, שהמניח עירובו בכל מקום שיהיה מודד ממקום הנחת העירוב אלפיים אמה, ולא חשיב נתינת העירוב תוך מחיצות לעשות את מקומו שבתוך המחיצות כארבע אמות. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא</b> למר יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פלגאה</b>, בר מחלוקת אתה <b style='font-size:20px; color:black;'>! בעירובין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לית דחש להא דרבי עקיבא.</b></span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק כיצד מעברין</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0006_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBששיB-Bהדר"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק ששי - הדר</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. שלמה המלך תיקן שלא להוציא מרשות היחיד של אדם אחד לרשות היחיד של אדם אחר כדי שלא יבואו להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכלל שלמה מלך באיסורו גם שלא להוציא מבית של אדם יחיד לחצר המשותפת לו ולאנשים נוספים הגרים בבתים אחרים סביב אותה חצר, עד שיערבו ביניהם עירוב חצרות. לפי שהחצר המשותפת לו ולאחרים נחשבת כרשות אחרת ביחס לביתו, המיוחד רק לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם לא עירבו זה עם זה עירוב חצרות, יכולים בני החצר "לבטל" (באמירה בעלמא) את "רשותם" שבחצר לאחד מבני החצר, ואז הוא מותר להוציא מביתו לחצר, לפי שכל החצר כאילו שייכת רק לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במה דברים אמורים בישראלים הגרים יחד בחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אדם מישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר עם העכו"ם בחצר, או</b> שהוא דר <b style='font-size:20px; color:black;'>עם מי שאינו מודה בעירוב</b> חצרות, דהיינו כותי, שאינו מודה בתקנות חז"ל - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה</b> העכו"ם או הכותי <b style='font-size:20px; color:black;'>אוסר עליו</b>, על הישראל, מלהוציא מביתו לחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זאת, עד שישכור הישראל מן העכו"ם את הרשות שיש לו בחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא די בביטול שיבטל העכו"ם את רשותו כלפי הישראל. ובגמרא מפרש טעמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר בן יעקב אומר: לעולם אינו אוסר</b> לא העכו"ם כשהוא לבדו עם הישראל, ולא הכותי כשהוא לבדו עם הישראל, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיהו</b> בחצר <b style='font-size:20px; color:black;'>שני ישראלים</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אוסרין זה על זה</b> מלהוציא לחצר, שגם אם באו לערב ביניהם אינם יכולים, מפני העכו"ם או הכותי הגרים עמהם בחצר. עד שישכרו מהם את רשותם בחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם יש בחצר רק ישראל אחד, או שדרים בו שני ישראלים שאינם אוסרים זה על זה, ודר שם גם עכו"ם או כותי או אפילו שניהם - אין הם אוסרים על הישראל. ובגמרא מפרש טעמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. הגמרא מבארת כי חסורי מחסרא במשנתנו, והכי קתני:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הצדוקים - הרי הם כנכרים, וצריכים לשכור מהם את רשותם שבחצר, דברי תנא קמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> חולק <b style='font-size:20px; color:black;'>רבן גמליאל</b>: הצדוקים, אף שהם אינם מודים בעירוב, בכל זאת אינם ככותים, אלא יכולים הם לבטל רשותם, ומותר לטלטל בלא צורך בשכירות מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי דוקא מהכותים צריכים לשכור, כיון ש"גרי אריות" הן (שנתגיירו מפני אריות שנשתלחו בהם, כדכתיב במלכים ב פרק יז. ולא היו גרים לגמרי, כדכתיב "את ד' היו יראין ואת אלהיהם היו עובדין" - רש"י ותוספות בבא קמא דף לח ב) ואינם גרים גמורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל צדוקי מזרע ישראל הוא, אלא שהוא מין, שאינו מודה בתורה שבעל פה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון דישראל הוא, יכול הוא לבטל רשותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>יש ללמוד שכן הוא הדין, מ<b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה בצדוקי אחד, שהיה דר עמנו במבוי בירושלים</b>, ולא רצה לערב, אלא הסכים לבעל לנו את רשותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר לנו אבא: מהרו והוציאו את הכלים</b> שלנו <b style='font-size:20px; color:black;'>למבוי</b>, והחזיקו ברשות של הצדוקי שבמבוי מיד כשנתקדש היום, כדי שלא יחזור בו. ולכן תמהרו להחזיק <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שלא יוציא</b> הצדוקי לפניכם את כליו ויחזור ויחזיק ברשותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויאסור עליכם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן אתה למד, שלא השכיר לנו רשותו אלא ביטול רשות גרידא, דאם לא כן, האיך יחזור ויחזיק אחר שהשכיר רשותו וקיבל עבורה דמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: אי אפשר שאמר כן. כי מי שביטל רשותו, יכול לחזור בו אף אחר שהחזיקו האחרים בחצר או במבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בלשון אחר</b> אמר להם: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהרו ועשו צרכיכם</b> מבעוד יום <b style='font-size:20px; color:black;'>במבוי,</b> כיון דבשבת לא תוכלו להוציא את כליכם למבוי. ועשו זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שלא יוציא</b> הצדוקי כליו, כלומר: שמא יוציא הצדוקי את כליו אחר שביטל את רשותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אז הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>יאסור עליכם</b> לטלטל, לפי שיחזור להחזיק ברשותו, למרות שביטל לכם.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0126_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot