https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A0_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין נ א - היסטוריית גרסאות2026-04-30T02:19:46Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A0_%D7%90&diff=140721&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:17:46Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:17, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l75">שורה 75:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93024:rev-140721:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A0_%D7%90&diff=93024&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:19:05Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין נ א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: מאי טעמא דרב</b> שלא קנה שביתה כלל תחת האילן, ואסור הוא ללכת לאילן גם אם היה כל נוף האילן בתוך אלפים אמה מן המקום בו הוא עומד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי על אף שלא אמר היכן הם ארבע אמות של שביתתו, מכל מקום מידי ספק לא יצא, ואם כל האילן הוא בתוך אלפים אמה - למה לא ילך לתחתיו של אילן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום דלא מסיים אתריה</b> (שלא הגדיר וסיים מקום מסוים תחת האילן שם רוצה הוא לקנות לו ארבע אמות של שביתה), ולכן אינו קונה כלל שביתה תחת האילן, כי אין אדם קונה שביתה אלא אם מקומו מסוים וניכר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיכא דאמרי: אמר רבה: מאי טעמא דרב</b> דלא קנה כלל שביתה תחת האילן, ואין אנו אומרים שקנה שם שביתה, אלא שספק הוא לנו היכן הן אותן ארבע אמות שקנה, וכדאמר שמואל?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקסבר: כל</b> דבר <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו</b> יכול לחול <b style='font-size:20px; color:black;'>בזה אחר זה</b>, כמו שביתה זו, שאם היה מסיים וקונה שביתה בארבעת האמות הצפוניות שתחת האילן לא היה יכול לומר שרוצה לקנות שביתה גם בארבע אמות דרומיות, שהרי מקום שביתתו של אדם הוא ארבע אמות ואי אפשר לקנות שתי שביתות - לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> כשכולל בדבריו את כל השטח אשר תחתיו של האילן <b style='font-size:20px; color:black;'>בבת אחת</b>, על דעת לקנות שביתה בארבע אמות כל שהן שמתחת לאילן - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו</b> יכול לחול. ולכן אינו קונה שביתה כלל (ריטב"א, וראה היטב לשון רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו</b> דהני תרי לישני בדעת רבה?! <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו</b>: היכא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> בהדיא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ליקנו לי</b> שביתה <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבע אמות מגו</b> (מתוך) <b style='font-size:20px; color:black;'>שמונה</b> אמות שמתחת האילן. ולא סיים איזה ארבע אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b> דטעמא דרב דלא קני <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דלא מסיים אתריה, הא נמי לא מסיים אתריה</b> ולא קני מידי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולמאן דאמר</b> דטעמא דרב דלא קנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דכל</b> דבר <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו</b> יכול לחול <b style='font-size:20px; color:black;'>בזה אחר זה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בבת אחת אינו</b> חל. הני מילי דלא קני היכא שכלל בדבריו יותר מארבע אמות שהן מקום שביתתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b>, שאמר ארבע אמות מתוך שמונה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>אילו סיים והגדיר <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע אמות דמי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהכא, ארבע אמות</b> מתוך שמונה <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר</b>, לכך יש לו בתוך השמונה אמות ארבע אמות שאינם ידועות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא. אמר רבה: כל</b> דבר חלות <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו</b> יכול לחול <b style='font-size:20px; color:black;'>בזה אחר זה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בבת אחת אינו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה אביי לרבה: המרבה במעשרות</b> (שהיה מפריש מעשר ראשון, ובמקום להפריש עשירית מהפירות הפריש, דרך משל, חמישית מהפירות) - <b style='font-size:20px; color:black;'>פירותיו</b> שבא לתקנם <b style='font-size:20px; color:black;'>מתוקנין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשרותיו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מקולקלין</b> הן. שהרי מתוך מה שהפריש לא חל תורת מעשר אלא כפי השיעור שאמרה תורה, ושיעור זה הוא שנפקע מתורת טבל כיון שנעשה מעשר, אבל העודף על השיעור שלא נעשה מעשר, לא נפקע שם טבל שבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועודף זה גרע משאר הפירות, שאילו על שאר הפירות נתכוין שהמעשר יתירם ויוציאם מתורת טבל, אבל על העודף לא נתכוין, שהרי ביקש להחיל גם על העודף תורת מעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא, שהפירות שהפריש כמעשר, חלקם (כפי השיעור שאמרה תורה) שם מעשר עליהם, ופקע מהם תורת טבל, ואילו חלקם נשאר טבל גמור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שאינו יודע איזה פירות הם מעשר ואיזה טבל, נמצאו כל המעשרות שהפריש מקולקלים, שאי אפשר לאוכלם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא תיקשי לרבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b> כלל חל המעשר ופירותיו מתוקנים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לימא: כל שאינו בזה אחר זה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בבת אחת אינו</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אם היה מפריש מעשר כדין, וחוזר ומפריש מהחולין עוד מעשר, לא היתה חלה ההפרשה השניה. ואם כן, אפילו כשמפריש בבת אחת יותר מן השיעור, אינו צריך לחול המעשר כלל?! ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני מעשר, דאיתיה לחצאין</b>, בכל חיטה וחיטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי אמר</b> ופירש בפיו שרוצה <b style='font-size:20px; color:black;'>שתקדוש</b> בקדושת מעשר כל <b style='font-size:20px; color:black;'>פלגא פלגא דחיטתא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קדשה</b> חציה של כל חטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שכן, כאשר אמר שיחול מעשר על כמות של חיטים שיש בה יותר משיעור מעשר, מפרשים אנו את דבריו שאין כוונתו שיחול שם מעשר על כל החיטים, אלא רק על חלק מכל חיטה וחיטה, באופן שיצטברו כל החלקים לשיעור המעשר שעליו להפריש מכל החיטים, ונמצא שאין זה "מרבה במעשרות", שהרי הוא מחיל את שם המעשר רק על עשירית, כדין, ותו לא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;66&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;66.&nbsp;</b> ומיהו מעשרותיו מקולקלין, שהרי בכל חיטה וחיטה יש חלק, שאף שלא נתכוין שיהיה מעשר, מכל מקום, לא נתכוין להתירו, והרי הוא טבל גמור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל זה לא יתכן אלא במעשרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לענין שביתה, שאי אפשר שתתחלק שביתתו בכל האילן, אלא צריך שיהיו לו ארבע אמות של שביתה במקום אחד, נמצא, שכשאמר "שביתתי בכל תחתיו של האילן" הירבה בלשונו את מקום שביתתו יותר מהאפשר, ולכן אמרינן: כל שאינו בזה אחר זה - אפילו בבת אחת אינו. וכדאמרן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והרי מעשר בהמה, דליתיה לחצאין</b>. שאם אמר חצי טלה זה יהא מעשר אינו קדוש; דרחמנא אמר "כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש", עשירי שלם ולא חצי (ריטב"א), <b style='font-size:20px; color:black;'>וליתיה בזה אחר זה</b> (ב"ח), לפי שהמעביר בהמות תחת השבט וקרא לעשירי "עשירי", ולאחר שקרא לזה "עשירי" קרא אף לבהמה אחרת "עשירי", אינה קדושה אלא הראשונה בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אפילו הכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;67&nbsp;</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;67.&nbsp;</b> במסורת הש"ס הגיה על פי קדושין ובכורות: רבא, אמנם הב"ח גרס: רבה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם העביר תחת השבט תשע בהמות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>יצאו שנים</b> יחד <b style='font-size:20px; color:black;'>בעשירי, וקראן</b> (לשניהם) <b style='font-size:20px; color:black;'>"עשירי"</b> - חלה קדושת מעשר בהמה על אחת מהן, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: האחד קדוש בקדושת מעשר גמור, ולשני יש דין של קרבן שלמים, כדין "אחד עשר שקראו עשירי". אלא שאין אנו יודעים מי הוא המעשר ומיהו השלמים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;68&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;68.&nbsp;</b> והחילוקים בין שתי קדושות אלו: שלמים טעונין סמיכת הבעלים, הבאת נסכים, תנופת חזה ושוק, וכשהוממו יש להם פדיון, ואם המירן בבהמה אחרת קריבה גם התמורה. ואילו מעשר בהמה אינו טעון סמיכה, ולא הבאת נסכים ולא תנופת חזה ושוק, ואינו נפדה לעולם, ותמורתו אינה קריבה. וכשקרא לשני בהמות שיצאו כאחת "עשירי", נתבאר לעיל שמעשר ושלמים מעורבין זה בזה, שהרי אינו יודע מי הוא המעשר ומי הוא השלמים. וכיצד יעשה: יסמכו הבעלים על כל אחת מספק, וכן יניף משניהן תנופת חזה ושוק, ואמנם לא יברך על הסמיכה והתנופה כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה<b>;</b> ויביא נסכים עבור קרבן אחד, ויתנה: אם זה שלמים יהיו הנסכים על זה, ואם לאו יהיו על חבירו, רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודין זה נוהג בכל מקום שיצא תחילה העשירי, וטעה ולא קרא לו "עשירי", ולאחריו יצא האחד עשר וקרא לו בטעות "עשירי". שהאחרון קדוש בקדושת "שלמים" ולא בקדושת "מעשר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם תימצי לומר ש"כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו", הרי כיון שכל אחד מהם, אילו היה קורא לו "עשירי" לאחר שכבר קרא לחברו "עשירי", השני לא היה קדוש כלל, לא בקדושת מעשר, ולא בקדושת שלמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף השתא, שיצא כל אחד בבת אחת עם חברו, וקרא לשניהן "עשירי", אין לאף אחד מהשניים להיות קדוש, לא בקדושת מעשר ולא בקדושת שלמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמאי קדוש אחד מהם בקדושת מעשר והשני בקדושת שלמים? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;69&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;69.&nbsp;</b> כן פירש רש"<b>י;</b> ובריטב"א בשם התוספות תמה על פירושו של רש"י, וביאר באופן אחר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני מעשר בהמה</b>, משום שחידשה בו תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיתיה</b>, שקריאת שם מעשר מחילה קדושת קרבן על שני קרבנות, אפילו אם קרא שם מעשר על שני קרבנות <b style='font-size:20px; color:black;'>בזה אחר זה</b> - אלא שהיתה הקריאה הכפולה <b style='font-size:20px; color:black;'>בטעות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שיש שני חידושים מיוחדים בקרבן מעשר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. אפילו החלת שם מעשר בטעות על קרבן שאינו עשירי גם מקדשת אותו בקדושת קרבן (אם כי בקדושת שלמים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון, במקרה שיצא העשירי, וטעה וקרא לו תשיעי, והמשיך בטעותו וקרא לאחד עשר "עשירי", שמתקדש האחד עשר בקדושת קרבן שלמים, מגזירת הכתוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. יתכן שיקרא לבהמה היוצאת תחת השבט "אחד עשר", ובכל זאת היא תתקדש בקדושת מעשר, ואפילו כבר קרא לפניה לבהמה אחרת "עשירי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון, אם טעה תחילה וקרא לתשיעי "עשירי", והמשיך בטעותו, וקרא לעשירי "אחד עשר", שמתקדש העשירי (שקרא לו בטעות "אחד עשר") בקדושת מעשר, על אף שכבר קרא שם מעשר על התשיעי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן אין מניעה כשיצאו שניים כאחד בתורת "עשירי" תחת השבט, וקרא לשניהם "עשירי", שיחול על אחד מהם שם מעשר, ועל השני שם שלמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי לא אמרינן כאן "כל דבר שאינו בזה אחר זה, אפילו בבת אחת אינו", שהרי מצינו שגם החלת שם מעשר בזה אחר זה על שתי בהמות תקדשם, מהדין המיוחד שהתחדש במעשר בהמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: מי שהיה מעשר את בהמותיו, ובהיותם יוצאים תחת השבט, טעה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי</b> קרא <b style='font-size:20px; color:black;'>תשיעי, ולאחד עשר</b> נמי קרא <b style='font-size:20px; color:black;'>עשירי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשתן מקודשין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אין שלשתם קדושים בקדושת מעשר, אלא רק היוצא עשירי תחת השבט, ואילו התשיעי והאחד עשר אינם קדושים אלא בקדושת שלמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שלמרות שקרא תחילה לתשיעי עשירי ואחר כך גם קרא לאחד עשר עשירי, מתקדשים שניהם (אם כי בקדושת שלמים), מכח החידוש המיוחד שנאמר במעשר בהמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד פרכינן לרבה שאמר "כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והרי</b> ארבעים הלחמים שמביאים עם קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>תודה</b> (שדינם: שהם מתקדשים בקדושת לחמי תודה, כששוחט עליהן את התודה עצמה) <b style='font-size:20px; color:black;'>דליתה בטעות</b>, שאם הפריש ארבעים לחמים ושכח שהפרישם והפריש שוב ארבעים לחמים, אינם קדושים, שהרי הקדש בטעות אינו הקדש (רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וליתה</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>בזה אחר זה</b> שאם הפריש ארבעים לחמים ושחט את הקרבן עליהם וחזר והפריש ארבעים אחרות לא קדושות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אפילו הכי <b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר: תודה שנשחטה על שמונים חלות</b>, שהפריש שמונים חלות לקרבן במקום ארבעים,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חזקיה אמר: קדשו עלה</b> (על התודה, על ידי השחיטה) <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעים מתוך שמונים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אמר לא קדשו עלה ארבעים מתוך שמונים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבואר מדברי חזקיה (שהלכה כמותו, רשב"א), שקדושות ארבעים מתוך שמונים, אף על גב שלחמי תודה אינם קדושות בזה אחר זה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא איתמר עלה</b> דההיא ברייתא שנחלקו בה חזקיה ורבי יוחנן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא</b> (במסורת הש"ס הגיה על פי קידושין: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע בן לוי</b>): <b style='font-size:20px; color:black;'>הכל מודים היכא דאמר ליקדשו ארבעים</b> לחמים <b style='font-size:20px; color:black;'>מתוך שמונים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דקדשי</b> ארבעים, כמו שאמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יקדשו ארבעים</b> הלחמים <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן קדשו שמונים</b> לחמים - <b style='font-size:20px; color:black;'>כולי עלמא לא פליגי דלא קדשו</b> כלל, כי אי אפשר שיקדשו לקרבן יותר מארבעים לחמים;</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי</b> חזקיה ורבי יוחנן, היכא שהפריש שמונים חלות <b style='font-size:20px; color:black;'>בסתמא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מר</b> (חזקיה) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b>: שאנו מפרשים דברי המפריש, שרק ארבעים לחמים יהיו קדושים, והלחמים הנוספים - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחריות קא מכוין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועל תנאי אייתינהו</b>, שנתכוון שיקדשו ארבעים החלות נוספות רק אם יאבדו או יטמאו ארבעים החלות הראשונות. ואם לאו לא יקדשו, והרי זה כאומר "יקדשו ארבעים מתוך שמונים".</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0103_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot