https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:עירובין נז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-12T21:35:33Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%96_%D7%91&diff=140736&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:19:33Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:19, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l58">שורה 58:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 58:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93039:rev-140736:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%96_%D7%91&diff=93039&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:19:30Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין נז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> סיפא של משנתנו, אינה המשך של דברי חכמים, אלא היא סתם משנה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מני?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר היא.</b> ואני סבור כחכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> סיפא דמתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר היא,</b> למה הוצרכנו כלל לשנותה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא תני ליה</b> כבר לדברי רבי מאיר ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא: נותנין קרפף לעיר, דברי רבי מאיר!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומנינן <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא</b> לשנות את דברי רבי מאיר ברישא וגם בסיפא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי מההיא</b>, מרישא דמתניתין, ששנה בה את דברי רבי מאיר שנותנים קרפף לעיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא</b> שנותנים קרפף אחד בלבד, ואפילו בין שתי ערים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך הייתי אומר: נותנים קרפף <b style='font-size:20px; color:black;'>חד לחדא</b> עיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>קרפף <b style='font-size:20px; color:black;'>חד לתרתי</b> ערים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> בסיפא <b style='font-size:20px; color:black;'>דלתרתי</b> ערים <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> קרפפים <b style='font-size:20px; color:black;'>יהבינן להו</b> לפי רבי מאיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אשמעינן הכא</b> בסיפא, שלרבי מאיר נותנים לשתי עיירות שני קרפפים, הוה אמינא, שטעמו של דבר הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דדחיקא תשמישתייהו</b>. שצריך לתת להן מרווח של שני קרפפים היות והם סמוכות, וזקוקות לשטח פנוי עקב הצפיפות מחמת קירבתם זו לזו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל התם</b> ברישא, שמדובר בה בעיר אחת, שכל השטח שסביבה פנוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא דחיקא תשמישתייהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא לא</b> נותנים לה קרפף כלל (וכך אכן סוברים חכמים, ורבי מאיר יודה להם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא</b> להשמיענו שלרבי מאיר נותנים קרפף גם לעיר אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא מהמשך המשנה לרב הונא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן: וכן שלשה כפרים המשולשין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת אמה ושליש</b> (והיינו, השיעור של שני קרפפים) - <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה</b> הכפר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אמצעי את שלשתן להיות אחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא דאיכא</b> כפר <b style='font-size:20px; color:black;'>אמצעי</b> בין שני הכפרים, ונותנים קרפף אחד כדי לחבר את הכפר האמצעי לכפר שמצידו האחד, וקרפף אחר כדי לחברו לכפר שבצד השני. ונמצא שאין בין כפר לכפר אלא קרפף אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא ליכא</b> כפר <b style='font-size:20px; color:black;'>אמצעי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> נותנים שני קרפפים כדי לחברם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תיובתא דרב הונא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך רב הונא: הא אתמר עלה: אמר רבה אמר רב אידי אמר רבי חנינא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במשנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מדובר שהיו שם כפרים <b style='font-size:20px; color:black;'>משולשין ממש</b> בשורה אחת, בזה אחר זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, בכפר אמצעי המרוחק הרבה מבין השניים, וגם השניים העומדים בשורה אחת אינם סמוכים זה לזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולצורך חיבורם <b style='font-size:20px; color:black;'>"רואין</b>": <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאילו</b> הייתי לוקח את הכפר האמצעי ממקומו ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מטיל</b> את הכפר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אמצעי ביניהן</b> של שני הכפרים החיצונים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויהיו</b> בעקבות ההצבה (הדמיונית) של הכפר האמצעי ביניהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>"משולשין</b>", כאילו שלשתם עומדים בשורה אחת, סמוכים זה לזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין</b> מרחק <b style='font-size:20px; color:black;'>בין זה לזה אלא מאה וארבעים אמה ואחת ושליש</b>, והיינו שבין כל כפר לכפר יש את השיעור הזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אז - <b style='font-size:20px; color:black;'>עשה</b> הכפר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אמצעי את שלשתן, להיות אחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שמתרץ רב הונא כי לדברי רבי חנינא אכן יש לתת שני קרפפים בין שני כפרים כדי לחברם האחד לשני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי המשנה עוסקת בכפר אמצעי העומד במרחק, ש"רואין" אם לפי גודלו אפשר למלאות בו את השטח הריק שבין שני הכפרים האחרים. ומשאירים רווח של שני קרפפים בין הכפר האמצעי לבין כל אחד מהכפרים שבצידו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> שאל <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה רבא לאביי: כמה יהא</b> המרחק <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> הכפר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חיצון לאמצעי</b>, שנוכל "לראות" כאילו האמצעי עומד בין החיצונים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אביי: עד <b style='font-size:20px; color:black;'>אלפים אמה.</b> שהואיל ויכולים לבוא מכפר אחד לשני בלי עירוב תחומין רואין את הכפר האמצעי כאילו הוא עומד בין שני הכפרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רבא לאביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא את הוא דאמרת</b> לעיל, בעיר העשויה כקשת, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>כוותיה דרבא בריה דרבה בר רב הונא מסתברא, דאמר</b>: אפילו רחוק היתר מהקשת <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר מאלפים אמה</b> גם נחשבים שני צידי הקשת כעיר אחת, ומודדים את תחום העיר מהיתר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחי אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי השתא!</b> מהו הדמיון!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, בעיר העשויה כקשת - <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בתים</b> לאורך כל הקשת, ויכולים כל בני העיר להגיע לשני ראשי הקשת דרך בתי העיר. ולכן ניתן לחבר את שני ראשי הקשת גם אם היתר שביניהם רחוק יותר מאלפיים אמה מכיפת הקשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b>, בשלשה כפרים, שהאמצעי רחוק מהחיצונים יותר מאלפיים אמה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ליכא בתים</b> שדרכם אפשר להגיע מכפר לכפר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> ועוד שאל <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה רבא לאביי: כמה יהא</b> המרחק <b style='font-size:20px; color:black;'>בין חיצון לחיצון?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה יהא</b> המרחק - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי נפקא לך מינה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאילו מכניס</b> את הכפר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אמצעי ביניהן, ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים ואחת ושליש</b> הם אחד, ומה אכפת לנו במרחק שביניהם, כאשר הכל תלוי ברוחב הכפר האמצעי!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שאלו רבא: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> המרחק בין שני הכפרים החיצוניים הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעת אלפים אמה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין.</b> אפילו יש מרחק בין הכפרים ארבעת אלפים אמה מצרפם הכפר האמצעי להיות אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והקשה לו רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב הונא: עיר העשויה כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מודדין לה מן היתר. ואם לאו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מודדין לה מן הקשת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: התם</b>, בעיר העשויה כקשת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ליכא למימר מלי</b>, אין לנו במה למלאות את השטח שבין שני ראשי הקשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b>, בכפר אמצעי שבין שני החיצונים - <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא למימר מלי</b>, מלא את האויר שבין החיצונים במידת רחבו של הכפר האמצעי <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;29&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;29.&nbsp;</b> ונתבאר בדברי הראשונים שהמילוי ו"רואין" האמור בסוגייתנו הוא בראיית מבנה העיר, שכל</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב ספרא לרבא: הרי בני</b> העיר <b style='font-size:20px; color:black;'>אקיסטפון, דמשחינן</b> שמודדים <b style='font-size:20px; color:black;'>להו תחומא מהאי גיסא</b> מצד זה <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>העיר <b style='font-size:20px; color:black;'>ארדשיר. ובני</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דארדשיר משחינן להו תחומא מהאי גיסא דאקיסטפון</b>. לפי שאנו מחשיבים אותם כעיר אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיצד עושים זאת? ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא איכא</b> נהר <b style='font-size:20px; color:black;'>דגלת, דמפסקא</b> ביניהם <b style='font-size:20px; color:black;'>יתר ממאה וארבעים ואחת ושליש!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפק</b>, יצא רבא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אחוי ליה</b> והראה לרב ספרא את <b style='font-size:20px; color:black;'>הנך אטמהתא דשורא,</b> שורות חומת העיר <b style='font-size:20px; color:black;'>דמבלעי</b> הנכנסות <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>נהר <b style='font-size:20px; color:black;'>דגלת בשבעים אמה ושיריים</b> של עיבור העיר.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין מודדין</b> את תחום העיר <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בחבל של חמשים אמה, לא פחות ולא יותר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ימדוד אלא כנגד לבו.</b> שקבעו חכמים לשני מודדים המותחים את החבל ביניהם שיחזיקו את החבל כנגד לבם, כדי שלא יחזיק האחד כנגד לבו והשני כנגד מרגלותיו ויצטמצם בכך התחום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היה מודד והגיע לגיא</b> שאינו רחב חמישים אמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>או לגדר</b> שנפלה והרי היא גל גבוה של אבנים, ובני אדם הולכים עליה, אין צורך למדוד את השיפוע של מדרון הגיא, או הגל, אלא יהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>"מבליעו</b>", שיעמוד מודד אחד על שפת הגיא מזה ומודד שני על שפת הגיא מעברו השני, וימדדו אותו מעליו כאילו היה מישור, ובגל ימדדו אותו מהצד, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחוזר</b> המודד <b style='font-size:20px; color:black;'>למדתו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגמרא מבואר כי משמעות "חוזר למידתו" היא, שאם רחב הגיא יותר מחמישים אמה, שאינו יכול להבליעו על ידי מדידה מעליו, הרי הוא יוצא הצידה אל מחוץ לעיר, למקום שבו הגיא מצטמצם לרוחב פחות מחמישים אמה, ושם הוא מבליע את הגיא. וצופה משם אל עבר המקום שמעבר לגיא, וממשיך למדוד את הגיא כנגד העיר.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0118_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot