https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין נב א - היסטוריית גרסאות2026-04-25T04:31:55Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%91_%D7%90&diff=140725&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:18:14Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:18, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93028:rev-140725:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%91_%D7%90&diff=93028&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:19:12Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין נב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>, כלומר, היה רגיל לומר בערב שבת: <b style='font-size:20px; color:black;'>תהא שביתתי בצינתא</b> (מקום מסוים ומוגדר הנמצא בין תחומי ארטיבנא ופומבדיתא), כדי להתיר לו לילך לשם בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: מאי דעתיך</b> (מפני מה אתה סבור) שיועיל לך לקנות שביתה באמירה ומבלי שתערב ברגליך אף שעשיר אתה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם משום דקיימא לן דכל מקום שנחלקו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה, ואמר רב חסדא: מחלוקת</b> רבי מאיר ורבי יהודה במתניתין דידן היא על אדם הנמצא בביתו ואומר שביתתי <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום פלוני</b>, ולרבי יהודה יכול עשיר לומר "שביתתי במקום פלוני"?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> איכא <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן</b> דפליג על רב חסדא ואומר דבנמצא בביתו ואומר שביתתי במקום פלוני כולי עלמא מודו דמהני רק לעני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא</b> בברייתא דלעיל <b style='font-size:20px; color:black;'>כוותיה</b> דרב נחמן, ואם כן, אף לך יש לפסוק כרב נחמן, וכיון שאתה עשיר אין לך לסמוך על עירוב זה, אלא לצאת ולהניח פת, או להיות במקום השביתה כל בין השמשות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבה בר רב חנן <b style='font-size:20px; color:black;'>הדרי בי</b> (חוזרני בי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רמי בר חמא: הרי אמרו</b> חכמים, שאם אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>שבת</b> ברגליו בין השמשות וקנה שביתה במקומו, <b style='font-size:20px; color:black;'>יש לו ארבע אמות</b> למקום שביתתו, ומודד אלפים אמה מחוצה להן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך יש להסתפק: מה דין <b style='font-size:20px; color:black;'>הנותן את עירובו</b> ומניח פת שיקנה לו שביתה בסוף אלפים אמה ממקומו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם <b style='font-size:20px; color:black;'>יש לו ארבע אמות</b> במקום שנתן את עירובו וימדוד אלפיים אמה מחוצה להן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> דילמא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: תא שמע</b> מהא ששנינו במשנתנו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמרו</b> חכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>מערבין בפת אלא</b> כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>"להקל" על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו</b>, אלא ישלח שליח שיניח עבורו את הפת ויקנה שם שביתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת</b> דהיכא שמניח פת לעירובו <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו</b> ארבע אמות נוספות לאלפים, אם כן אטו <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> תקנתא דמהני פת <b style='font-size:20px; color:black;'>"להקל"</b> על העשיר הוא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>להחמיר הוא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דאילו אם היה מערב ברגליו היה לו ארבע אמות נוספות על האלפיים, והשתא שתקנת שאפשר להניח פת מפסיד ארבע אמות אלו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: סבר רמי בר חמא שלא פשט מהכא (ר"ח), שזו אינה ראיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו הכי</b>, שמפסיד את הארבע אמות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה</b> לעשיר האי תקנתא דפת, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי היכי דלא נטרח וניפוק</b> (שלא יטרח ויצא) בעצמו לערב, ויכול לשלוח שליח.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי שיצא</b> מביתו בערב שבת כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לילך לעיר שמערבין</b> (שיכולין לערב) <b style='font-size:20px; color:black;'>לה</b>, שאין בין אותה עיר לעירו למעלה מארבעת אלפים אמה, והרוצה לילך לשם בשבת יכול ללכת על ידי עירוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לאחר שיצא יציאה כל שהיא (רש"י לעיל) <b style='font-size:20px; color:black;'>החזירו חבירו</b> לביתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא מותר לילך</b> בשבת לאותה העיר ואף שלא עירב, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל בני העיר אסורים, דברי רבי יהודה,</b> (ובגמרא יתבאר טעמו של רבי יהודה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אומר: כל שהוא יכול לערב ולא עירב, הרי זה חמר גמל</b>, (ויתבארו דבריו וטעמו בגמרא).</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא איהו</b> (היוצא לדרך) שמותר לו ללכת בשבת לאותה העיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי שנא אינהו</b> (בני העיר) שאסורין ללכת בשבת לאותה העיר, אלא אם כן עירבו בפת?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> פירש <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא: הכא במאי עסקינן,</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שיש לו</b> (לזה שיצא לדרך) <b style='font-size:20px; color:black;'>שני בתים</b> בשתי הערים, <b style='font-size:20px; color:black;'>וביניהם</b> של הבתים (ריטב"א) יש מרחק של <b style='font-size:20px; color:black;'>שני תחומי שבת</b> שהוא ארבעת אלפים אמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איהו</b> (היוצא לדרך) <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דנפק ליה לאורחא</b> (כיון שיצא לדרך) <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה ליה עני</b> שמותר לו לקנות שביתה על ידי שיאמר "שביתתי במקום פלוני".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני</b> (בני העיר) <b style='font-size:20px; color:black;'>עשירי נינהו</b> ולא מקילינן להו לערב בלי פת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ובהמשך הגמרא יתבאר, אם זה שיצא לדרך צריך שיאמר "שביתתי בין התחומין", או לא. ושם יתבארו גם דברי רבי מאיר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי</b> דמתניתין איירי במי שיש לו שני בתים וביניהם שני תחומי שבת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי שיש לו שני בתים וביניהן שני תחומי שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון שהחזיק בדרך קנה עירוב, דברי רבי יהודה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתר על כן אמר רבי יוסי בן רבי יהודה: אפילו מצאו חבירו ואמר לו: לין פה</b>, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>עת חמה הוא</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>עת צינה הוא</b> כעת - <b style='font-size:20px; color:black;'>למחר</b> אם רוצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משכים והולך</b> לאותה העיר, (מפרש לה בגמרא ואזיל).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(השמועה הבאה מתפרשת על פי לשונו השני של רש"י, ולזה הסכים הריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה</b> בביאור מחלוקת רבי יהודה ורבי יוסי ברבי יהודה שבברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לומר</b> בהדיא "הרי שביתתי במקום מסוים שבין שני התחומין" - <b style='font-size:20px; color:black;'>כולי עלמא</b> (רבי יהודה ורבי יוסי בר יהודה) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פליגי דצריך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(וביאר רש"י: אף שלא הוזכר במשנתנו שאומר שרוצה לקנות שביתה, סמך התנא על האמור במשנה קודמת: "שביתתי בעיקרו", ובאופן זה מיירי גם במשנתנו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין אומרים: כיון דיש לו בית בעיר השניה ודאי לא עקר דעתו מלילך לשם ונתכוין לקנות שביתה בין התחומין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי</b> אי בעי <b style='font-size:20px; color:black;'>להחזיק</b> (להתחיל לצאת לדרך) כדי שיחשב עני (כמו הולכי דרכים) ויקנה שביתה באמירה, וזו היא דעת רבי יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו רבי יוסי בר יהודה סובר: אין צריך אפילו להתחיל ביציאה לדרך, אלא אפילו מצאו חבירו כשהוא עדיין בביתו כשעומד לצאת לדרך ואמר לו "לין פה, עת חמה הוא עת צינה הוא" - חשבינן ליה כאילו כבר יצא. ולמחר משכים והולך לביתו שבעיר השניה, אם אמר שתהא שביתתו בין התחומין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב יוסף אמר</b> בביאור מחלוקתם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>להחזיק</b> בדרך <b style='font-size:20px; color:black;'>דכולי עלמא</b> (רבי יהודה ורבי יוסי בר יהודה) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פליגי דצריך</b> כדי שיחשב עני, ותועיל לו קנית שביתה באמירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי,</b> אם צריך <b style='font-size:20px; color:black;'>לומר</b> בהדיא שיקנה לו שביתה בין שני התחומין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדעת רבי יהודה לא קנה שביתה אלא אם כן אמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובא רבי יוסי ברבי יהודה והוסיף, שאפילו אם לא אמר כלום, אם החזירו חבירו על ידי שאמר לו "לין פה (כלומר: בעירך, ריטב"א) עת צינה", הרי זה משכים והולך. דכיון שיש לו שם בית, ודאי לא עקר דעתו מהליכתו, אלא שחזר לביתו מפני הצינה או החמה, ונתכוין לקנות שביתה בסוף התחום ואין צריך אפילו אמירה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;77&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;77.&nbsp;</b> (וביאור דברי רבי מאיר שבמשנה הוא - על פי הפירוש הנראה יותר לרש"י, ובזה לא הסכים עמו הריטב"א - שלדעתו, אף מי שיצא לילך לדרך כיון שאינו בדרך ממש דין עשיר לו שאינו יכול לומר "שביתתי במקום פלוני"<b>;</b> ועוד סובר רבי מאיר: "כל שהוא יכול לערב ולא עירב", כלומר: עשיר שהיה לו לערב בפת, ועירב באמירה לצידה האחד של העיר, הועילה לו אמירתו להפסידו אלפיים אמה שהיה לו מצידה השני של העיר, כיון שסילק עצמו מצד זה. ומאידך, כיון שלא קנה שביתה במקום שרצה לקנות, אין לו אלא אלפיים אמה מאותו צד של העיר שעירב שם<b>;</b> והרי זה כ"חמר גמל" (אדם המנהיג חמור מלפניו, ומושך גמל מאחוריו, שהוא נמשך לפניו ולאחוריו), שאמירתו מושכת אותו לצידה האחד של העיר ומפסידתו תחום שהיה לו מצידה השני, ושביתתו שהיא בעיר מושכת אותו לכיוון העיר שלא יהא לו ארבעת אלפים אמה מהעיר - כפי שהיה לו אילו היה קונה שביתה היכן שביקש - אלא אלפיים אמה בלבד).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן אזלא הא דאמר עולא: מי שהחזיק בדרך והחזירו חבירו הרי הוא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"מוחזר ומוחזק</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותחילה מפרשינן לה, דהא לכאורה הוה תרתי דסתרי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי מוחזר</b> ולא קנה שביתה כלל <b style='font-size:20px; color:black;'>למה מוחזק</b> (דמוחזק משמע שקנה שביתה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי מוחזק</b> וקנה שביתה <b style='font-size:20px; color:black;'>למה</b> אתה אומר <b style='font-size:20px; color:black;'>מוחזר</b> ולא קנה שביתה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר, אף על פי שמוחזר</b> הוא במציאות לעירו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מוחזק</b> הוא וקנה שביתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן</b> אזלא דברי עולא אלו שמשמע מדבריו שאפילו לא אמר כלום קנה שביתה (מדסתם דבריו ולא פירש בהדיא דמיירי שאמר, שאין דרך האמוראים לסתום דבריהם אלא לפרש, ריטב"א; וראה לשון רש"י)? <b style='font-size:20px; color:black;'>כרב יוסף, ואליבא דרבי יוסי ברבי יהודה</b>, שאין צריך לומר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה בר אישתתא</b> (שם אדם) <b style='font-size:20px; color:black;'>אייתי ליה</b> בערב שבת <b style='font-size:20px; color:black;'>כלכלה דפירי</b> (הביא סל של פירות) <b style='font-size:20px; color:black;'>לרב נתן בר אושעיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי הוה אזיל</b> (רב יהודה בר אישתתא) ורצה לחזור לביתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>שבקיה</b> (הניחו) <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נתן בר אושעיא</b> ולא אמר לו כלום <b style='font-size:20px; color:black;'>עד דנחית דרגא</b> (ירד מדריגה אחת מהעליה למטה), ואז <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב נחמן בר אושעיא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בית הכא</b> (לון פה)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למחר</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>קדים</b> רב יהודה בר אישתתא <b style='font-size:20px; color:black;'>ואזיל</b> לביתו שהיה חוץ לתחום;</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וסלקא דעתין השתא, שלא אמר רב יהודה בהדיא שיקנה שביתה בסוף התחום, ואפילו הכי הלך בשבת לביתו שהיה חוץ לתחום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממה שהמתין לו רב נתן עד שיתחיל ללכת לביתו הרי מוכח דבעינן שיחזיק בדרך.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0107_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot