https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%98_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין מט א - היסטוריית גרסאות2026-04-30T02:20:28Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%98_%D7%90&diff=140719&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:17:31Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:17, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93022:rev-140719:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%98_%D7%90&diff=93022&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:19:02Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין מט א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא כדברי רב שסלע המחלוקת בין רבי שמעון לחכמים הוא בהיתר או איסור האמצעית בחיצונות, אלא איסור האמצעית בחיצונות <b style='font-size:20px; color:black;'>אף זו דברי רבי שמעון</b>, כלומר: כשם שהאיסור של החיצונות זו בזו אתה מודה שהוא גם לרבי שמעון, כך איסור האמצעית בחיצונות שאתה אומר לרבנן בלחוד, אוסר אותו רבי שמעון <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;63&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;63.&nbsp;</b> לשון הריטב"א בהבנת רש"<b>י;</b> וביאר רש"י: אף שבדברי רבי שמעון שבמשנתנו נאמר: היא מותרת עמהן, דמשמע שהאמצעית מותרת להשתמש בחיצונות לדעת רבי שמעון, לאו דוקא הוא, ועיקר כוונת המשנה שיש היתר שימוש לחצר האמצעית עם החיצונות על ידי שימוש בני החיצונות באמצעית<b>;</b> ולא היתה צריכה המשנה אלא לומר: והן מותרות עמה, אלא איידי דברישא גבי תחומין נאמר בלשון זה, אף בסיפא אמר התנא לשון זה<b>;</b> כן הוא על פי פירוש רש"י לפנינו. אבל הריטב"א הביא בשם רש"י באופן אחר ומחודש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל חכמים אומרים</b>, כלומר: בכך הוא שנחלקו חכמים על רבי שמעון, שהם אומרים: <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשתן אסורות</b> זו עם זו. (דברי שמואל נתבארו על פי לישנא בתרא דרש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרב יהודה אליבא דשמואל</b> שאמר: אף לרבי שמעון לא הותרה האמצעית להשתמש בחיצונות; ולדעת חכמים אף החיצונות אסורות באמצעית, (ריטב"א לדעת רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון למה הדבר דומה</b> (על שלשה אנשים שיצאו חוץ לתחום קאי, דומיא דמשנתנו) <b style='font-size:20px; color:black;'>לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים, עירבו שתים</b> החיצונות <b style='font-size:20px; color:black;'>עם האמצעית, זו</b> - החיצונה האחת - <b style='font-size:20px; color:black;'>מביאה מתוך ביתה ואוכלת</b> בחצר האמצעית, <b style='font-size:20px; color:black;'>וזו מביאה מתוך ביתה ואוכלת; זו מחזרת מותרה</b> (מותרת להחזיר מה שהותירה) מתוך החצר האמצעית <b style='font-size:20px; color:black;'>לתוך ביתה</b> שבחצר החיצונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וזו מחזרת מותרה לתוך ביתה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל חכמים אומרים: שלשתן אסורות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שלא הזכיר רבי שמעון, אלא שהחיצונות מותרות להשתמש באמצעית, ולא הזכיר שהאמצעית מותרת להשתמש בחיצונות, ולמדנו: שמודה רבי שמעון שהאמצעית אסורה בחיצונות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמדנו עוד: לדעת חכמים אף החיצונות אסורות באמצעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל זה הוא כדעת שמואל כפי שאמר רב יהודה משמו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואזדא שמואל</b> שאמר: שתי רשויות שעירבו עם רשות אחת, אין אותה רשות משתמשת בשתי הרשויות - <b style='font-size:20px; color:black;'>לטעמיה</b>, שהרי אמר שמואל: הלכה כדברי המיקל בעירוב, ומצאנו לשמואל גופיה שפסק שאסורה היא בשתי הרשויות (וכדמפרש ואזיל); ואילו היתה דעת רבי שמעון להקל בכגון דא, היה לו לשמואל לפסוק כדעתו שהוא המיקל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הקדמה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. כשם שאסור להוציא מבית המיוחד לאחד, לחצר המשותפת לו ולשאר דיירי החצר, אם לא עירבו; כך אסור להוציא מבית שבחצר המיוחדת לבני חצר זו, למבוי המשותף אף לשאר חצירות אם לא נשתתפו במבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. כשם שאם לא נתן אחד מבני החצר חלקו בעירוב החצר, הרי הוא אוסר על שאר בני החצר להוציא לחצר, כיון שהיא משותפת אף לו, והוא לא עירב עמהם; כך בני חצר אחת שלא נשתתפו במבוי הרי הם אוסרים על שאר בני המבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. אין חצר שלא נשתתפה אוסרת על בני המבוי, אלא אם כן רגילה היא לצאת ולבוא דרך אותו מבוי; אבל אם לא היתה רגילה לצאת ולבוא דרך אותו מבוי, אף שודאי אסורה היא להוציא מבית שבחצירה למבוי, שהרי המבוי של אחרים הוא, מכל מקום אינה אוסרת על בני המבוי שנשתתפו להוציא למבוי, ומשום שבני חצר זו אינם חשובים כבני המבוי אף שחצירם פתוחה לאותו מבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. חצר שהיתה פתוחה למבוי אף שאינה רגילה בו, אם רצתה משתתפת במבוי, ומוציאה מחצירה למבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר שמואל</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חצר ש</b>עומדת <b style='font-size:20px; color:black;'>בין שני מבואות</b>, פתוחה לכל אחד מהם ורגילה עם כל אחד מהם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עירבה</b> (נשתתפה) <b style='font-size:20px; color:black;'>עם שניהם: אסורה עם שניהם</b>, שאין שתי רשויות משמשות לרשות אחת, (אבל הן מותרות עמה, ריטב"א לדעת רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא עירבה עם שניהם</b> (אף עם אחד מהם): <b style='font-size:20px; color:black;'>אוסרת על שניהם</b>, שהרי רגילה היא בכל אחד מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היתה</b> החצר <b style='font-size:20px; color:black;'>באחד מהם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רגילה, ובאחד מהם אינה רגילה</b>, ולא נשתתפה אף עם אחד מהם: <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> המבוי <b style='font-size:20px; color:black;'>שרגילה</b> החצר <b style='font-size:20px; color:black;'>בו</b> לצאת ולבוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> הוא לשאר בני המבוי כיון שלא נשתתפה בו<b style='font-size:20px; color:black;'>; וזה שאינה רגילה בו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר רב הונא</b> באותו ענין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עירבה</b> (נשתתפה) <b style='font-size:20px; color:black;'>עם</b> המבוי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינה רגילה בו</b>, גילו בכך בני החצר דעתם שהם מסתלקים מן המבוי שהם רגילים בו, ולפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>הותר</b> המבוי שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>רגילה</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>לעצמו</b>, שאין אוסרים עליו בני החצר שנסתלקו ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר רב הונא אמר שמואל</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם עירב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>(ה)</b> (נשתתף) המבוי שהחצר <b style='font-size:20px; color:black;'>רגילה</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>לעצמו</b>, שנתנו כל בני המבוי (מלבד חצר זו) את חלקם כדי להתיר להם להוציא למבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וזה שאינה רגילה בו לא עירב</b> (נשתתף), שלא נשתתפו בני המבוי עצמם כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>היא עצמה לא עירבה</b>, כלומר: לא נשתתפה אף עם אחד מן המבואות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הואיל וחצר זו גורמת איסור למבוי שהיא רגילה בו, שאלמלא היא מותר היה המבוי, כיון שנשתתפו בו כל בניו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דוחין אותה</b> בני המבוי שהיא רגילה בו - ונשתתפו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אצל</b> המבוי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינה רגילה בו</b>, (ומבוי זה שאינה רגילה בו, הרי אינו נפסד אם נשייך אותה לאותו מבוי, שאין היא הגורמת לו איסור, שאף בינם לבין עצמם לא נשתתפו ובלאו חצר זו אסורים הם במבואם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>למה הן דוחין אותה, משום: ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כגון זה</b> - שבני המבוי שהיא רגילה בו נהנים, ובני החצר אינם חסרים - <b style='font-size:20px; color:black;'>כופין</b> בעלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>על מידת סדום</b> (שהיו אומרים "שלי - שלי" ולא היו מהנים חבריהם אף כשלא נחסרו על ידי כך); ולפיכך: דין הוא שנדון בזו, כאילו נסתלקה החצר מן המבוי שהיא רגילה בו כדי שלא תאסור עליה, (ואין כאן כפיה ממש, דזה לא שייך הכא; נתבאר על פי משמעות רש"י ודברי הריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המקפיד על עירובו</b> - שנתן עם שאר בני החצר - לבל יאכלו שאר בני החבורה את הפת שנתן הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין עירובו עירוב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשום: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שמו?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עירוב שמו!</b> שיהו כולן מעורבין ומרוצין בו שלא ימחה זה בחבירו אלא שותפות נוחה ועריבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חנינא אומר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף המקפיד על עירובו <b style='font-size:20px; color:black;'>עירובו עירוב, אלא שנקרא</b> המקפיד <b style='font-size:20px; color:black;'>מאנשי ורדינא</b> שהיו צייקנין, כלומר: שפיר שייך לשון "עירוב" אפילו כשהן מקפידין זה על זה (ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שעירוב שמו, משמע שיהא כולו מעורב יחד (ריטב"א), ולפיכך: <b style='font-size:20px; color:black;'>החולק את עירובו</b> שחילקו בני החצר את עירובן בשני כלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו עירוב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן?!</b> אטו <b style='font-size:20px; color:black;'>כבית שמאי</b> היא?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: חמשה שגבו את עירובן ונתנוהו בשני כלים</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: אין זה עירוב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים: הרי זה עירוב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו תימא</b> כ<b style='font-size:20px; color:black;'>בית הלל</b> היא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא קאמרי בית הלל התם</b> שאפילו בשני כלים הוי עירוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> היכא <b style='font-size:20px; color:black;'>דמליין למנא ואייתר</b> (שמילאוהו לכלי ונותר מן העירוב) ולא חילקוהו מדעת אלא משום שלא נותר להם מקום בכלי<b style='font-size:20px; color:black;'>; אבל היכא דפלגיה מיפלג</b> (חילקוהו מדעת בשני כלים) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> הוי עירוב, והיינו מימריה דשמואל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ותרתי</b>, שני מימרותיו של שמואל שפסל מה שאינו עירוב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. לא יקפידו עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. לא יהא נתון בשני כלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי</b>, כיון שכולם מטעם אחד הן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן ד<b style='font-size:20px; color:black;'>צריכי: דאי אשמעינן התם</b> - במקפיד על עירובו בלבד - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקפיד</b>, כלומר: דילמא לא קפדינן על שם עירוב אלא בכי הא שיש בלבם קפידא, ולא מוכח דאיכא בינייהו שתוף ודיור אחד (ריטב"א), <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא</b> - כשחילקוהו בשני כלים - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא לא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אשמעינן הכא, משום דפלגיה מיפלג</b> (שהוא מחולק בפועל) והשתא אין עליו שם "עירוב" כלל (רש"י וריטב"א), <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל התם</b> - במקפיד על עירובו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא לא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא</b> ליה לשמואל לומר ששניהם מעכבין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי אבא לרב יהודה בבי מעצרתא דבי רב זכאי</b> (בבית הבד של שמן של רב זכאי):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמר שמואל החולק את עירובו אינו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עירוב?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר שמואל</b> גופיה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בני חצר שגבו עירוב ונתנוהו - כדינו - באחד מבתי החצר, אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמניחין בו עירוב אינו צריך ליתן את הפת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> אינו צריך ליתן פת? <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו משום</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>(דאמר</b>, רש"י לא גרס לה)</small> <b style='font-size:20px; color:black;'>דכיון דמנח בסלא</b> (מונח לבעל הבית פת בסלו) <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן דמנח הכא</b> עם עירוב שאר בני החצר - <b style='font-size:20px; color:black;'>דמי,</b> ואם כן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי</b> בחולק את עירובו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דמנח בסלא כמאן דמנח הכא דמי</b>, כלומר: על כרחך אתה למד, שאף שהעירוב מחולק - עירוב הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב יהודה לרבי אבא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא תימא: משום שיש לבעל הבית פת בסלו הוא שאין צריך ליתן עירוב, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>התם אף על פי שאין</b> לו לבעל הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>פת</b> בסלו כלל נמי אין צריך ליתן עירוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דכולהו הכי דיירי</b>, כלומר: הרי כל עיקרו של עירוב אינו אלא כדי לעשות בני החצר כאילו דרין הן באותו בית בו נתנו את העירוב, ואם כן בעל הבית עצמו שהוא דר שם ממש, אין צריך ליתן פת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עירוב</b> מועיל להתיר <b style='font-size:20px; color:black;'>משום קנין</b>, שמקנה להם בעל הבית רשותו ונמצאו כולם בעלים בבית זה שהעירוב מונח בו וכל החצר משועבדת לרשותם זו ורשות אחת היא כל הבתים והחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם תאמר</b>: כיון שהעירוב משום קנין הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני מה אין קונין במעה</b> כסף?! <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שאינה מצויה</b> המעה <b style='font-size:20px; color:black;'>בערבי שבתות!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם תאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכא דעירב</b> במעה <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהו ל</b>(<b style='font-size:20px; color:black;'>י</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>קני</b>, והרי דינא הוא שהקונה במעות אין עירובו עירוב?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה שמא יאמרו מעה עיקר</b> ואין קונין אלא בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>יבואו לידי קלקול, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>זמנין דלא שכיח להו מעה</b> (אין המעה מצויה להם), <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אתי לעירובי</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בפת</b> שלדעתם אינו עירוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>(דאתי</b>)</small> (<b style='font-size:20px; color:black;'>ואתי</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>עירוב לאיקלקולי</b>, כלומר: שמא תשתכח תורת עירוב על ידי כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה אמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עירוב</b> שמועיל להתיר <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דירה</b> הוא, שדעתו של אדם על פיתו, והוו להו כאילו דיירי באותו בית ואין בחצר זו אלא דירה אחת, והרי כל רשות החצר מיוחדת לבית זה; נמצא המוציא מבית לחצר - לאותה רשות הוא שמוציא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו</b> לענין הלכה, בין שמואל דאמר עירוב משום קנין, לרבה דאמר עירוב משום דירה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. אם מערבין ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כלי</b> ואף על פי שאין בו שוה פרוטה (ריטב"א), שאם העירוב משום קנין, כשם שקונין כל דבר בקנין סודר הנעשה בכלי ואף על פי שאין בו שוה פרוטה, כך קונין בו עירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם מערבין במזון שתי סעודות כשהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פחות משוה פרוטה</b>, שאם העירוב משום קנין אי אפשר לקנות בו, (על פי ריטב"א בהבנת רש"י).</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0101_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמטB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot