https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%94_%D7%91פרשני:בבלי:עירובין מה ב - היסטוריית גרסאות2026-04-30T02:20:39Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%94_%D7%91&diff=140712&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:16:40Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:16, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93015:rev-140712:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%94_%D7%91&diff=93015&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:18:49Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין מה ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שלא יוציא זה</b> את פתו או את חפציו <b style='font-size:20px; color:black;'>מתוך</b> ארבע האמות <b style='font-size:20px; color:black;'>שלו לתוך</b> ארבע האמות <b style='font-size:20px; color:black;'>של חבירו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: לאותן אמות שאינן חופפות, כיון שדין חפציו כדינו שלו, וכפי ששנינו "הבהמה והכלים כרגלי הבעלים" (אין אדם יכול להוליכה אלא במקום שבעליה יכול לילך, רש"י ביצה לז.), וכשם שאסור הוא עצמו לצאת חוץ לארבע אמותיו כך אסור להוציא את חפציו מחוצה להן <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;38&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;38.&nbsp;</b> רש"י הוסיף אחר שכתב כפי שנתבאר, וזה לשונו: דכל ארבע אמות דכל חד שוינהו רבנן לגביה כרשות היחיד ואסור להכניס ולהוציא מחוצה להן לתוכן<b>;</b> ותמהו האחרונים, למה הוצרך רש"י לתוספת זו, והרי עיקר דין בהמה וכלים כרגלי הבעלים נאמר לגבי תחום שבת, ושם אינו מהטעם שכתב רש"י, וכיון שכתב רש"י דאף לגבי שביתת ארבע אמות שייך האי דינא, למה צריך ליתן טעם מיוחד בארבע אמות?! וכתב המהרש"ל: שצריך לשני הטעמים, וכשם שאסור להוציא מארבע אמותיו כך אסור להכניס להם, ואיסור ההכנסה אינו אלא מטעם שני שכתב רש"י. וכבר העיר עליו המהרש"א: דעדיין יקשה תיפוק ליה רק מטעם שני אף לאיסור ההוצאה, ולמה הוצרך רש, י לומר גם הטעם ד"בהמה וכלים כרגלי הבעלים". ובגאון יעקב תמה עוד על רש"י: דלפי טעם שני יהא אסור להוציא מארבע אמותיו חפצים של אחרים, וזו לא שמענו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היו שלשה</b> אנשים <b style='font-size:20px; color:black;'>והאמצעי מובלע ביניהן</b>, כגון שהיו החיצוניים רחוקים זה מזה שמונה אמות, ובירר כל אחד מהם את ארבע אמותיו כלפי חבירו (ארבע אמותיו של זה כלות בתחלת ארבע אמותיו של זה); והיה האמצעי עומד מרחק שש אמות מהעומד לימינו, ושתי אמות מפרידות בינו לבין העומד לשמאלו, ובירר לו האמצעי את ארבע אמותיו כלפי העומד לימינו, ונמצאו שתי אמות שלו חופפות עם של זה ושתי אמותיו חופפות עם של זה (ריטב"א לקמן מח, א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> האמצעי <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר עמהן והן</b> החיצוניים <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרין עמו</b>, כלומר: מותר להשתמש עם כל אחד מהן באותן שתי אמות שהוא משותף עמהם (ריטב"א שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושנים החיצונים אסורין זה עם זה</b>, כלומר: אף על פי ששנים החיצונים אסורין להשתמש כל אחד באמותיו של השני, אין אומרים: אף האמצעי יאסר מלהשתמש עם כל אחד מהן, שמא יבואו אף החיצונים להשתמש זה עם זה (על פי ריטב"א שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבינו יהונתן פירש באופן אחר: שהיה מקום לגזור שמא יבוא האמצעי להוציא מתוך אמותיו של זה לתוך אמותיו של זה. אמנם ברש"י לקמן מח, א, משמע בהדיא על דרך הריטב"א.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון</b>: דין זה שאמרנו ש"הוא מותר עמהן והן מותרין עמו" אף שהחיצונים אסורין זה עם זה <b style='font-size:20px; color:black;'>למה הדבר דומה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לשלש חצירות הפתוחות זו לזו, ו</b>אמנם <b style='font-size:20px; color:black;'>פתוחות</b> - כל אחת מהן - גם <b style='font-size:20px; color:black;'>לרשות הרבים</b>, ומתוך כך, אסור להוציא כלים ששבתו בבית שברשות זו לבית שברשות אחרת עד שיערבו עירובי חצירות, ואם לא עירבו מותרת כל אחת בטלטול ברשותה. (אבל אם לא היו פתוחות לרשות הרבים - אלא שהיו עוברין לצאת לרשות הרבים זו דרך זו - היתה החצר הפנימית אוסרת על החיצונה ממנה לטלטל אף ברשות של עצמה אם לא תערב עם הפנימית, ולא היה שייך בזה דין משנתנו, רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדין משנתנו אתה למד אף לענין שלש חצירות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>עירבו שתים</b> החיצונות <b style='font-size:20px; color:black;'>עם האמצעית</b> ולא עירבו החיצונות זו עם זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי: <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b> האמצעית <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרת עמהן</b> להוציא מן האמצעית לחיצונות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והם</b> החיצונות <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות עמה</b> להוציא מן החיצונות לאמצעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושתים החיצונות אסורות זו עם זו</b>, כלומר: אף ששתים החיצונות אסורות להוציא מהאחת לחברתה, אין אנו גוזרים על האמצעית אטו חיצונות. (ומפרש לקמן בגמרא, דחכמים נחלקו עליו על רבי שמעון בשלש חצירות מפני שגזרו שמא יבואו אף בני החיצונות להוציא מזו לזו. וקאמר רבי שמעון לרבנן: מאי שנא שבשלש חצירות חלוקים אתם עלי, ואילו בשלשה אנשים לענין שביתת ארבע אמות מודים אתם לי?! ושם מבואר טעמם של חכמים שחילקו בין הנושאים).</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה, שנחלקו חכמים ורבי יוחנן בן נורי אם קונה אדם שביתה כשהוא ישן; ולדעת חכמים פשיטא, כיון שהם סוברים שאין אדם קונה שביתה שלא מדעתו, אף חפצי הפקר כיון שאין להם בעלים שיתכוונו להקנות להם שביתה, אינן קונין שביתה ומוליכין חפצים אלו לכל מקום שירצו, (ואין אומרים, שיהיה אסור להוציאם חוץ לארבע אמותיהם כשם שאומרים באדם שלא נתכוין לקנות שביתה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בדעת רבי יוחנן בן נורי מיבעיא <b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רבא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קסבר רבי יוחנן בן נורי</b> שאמר במשנתנו שאף הישן קנה שביתה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מסבר קא סבר</b>: אף <b style='font-size:20px; color:black;'>חפצי הפקר קונין שביתה</b>, מפני שלדעתו אין צריך דעת לקנות שביתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם תאמר, אם כן למה נחלקו בישן ולא נחלקו בכל חפצי הפקר?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אימא לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>ובדין הוא דליפלגו</b> (כגירסת רש"י) רבנן ורבי יוחנן בן נורי <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלים</b> של הפקר, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא דקמיפלגי באדם, להודיעך כוחן דרבנן</b> שאפילו אדם ישן אינו קונה שביתה, שחידוש הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאף על גב דאיכא למימר הואיל וניעור קנה ישן נמי קנה, קא משמע לן</b> משנתינו <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;39&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא, קסבר רבי יוחנן בן נורי בעלמא חפצי הפקר אין קונין שביתה</b> (כיון שאינו לדעת), <b style='font-size:20px; color:black;'>והכא</b> באדם ישן <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו טעמא</b> דקני שביתה אף שאינו לדעת, <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל וניעור קנה ישן נמי קנה</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;39.&nbsp;</b> ראה בריטב"א, שביאר למה נחלקו באדם להודיעך כחם של רבנן, ולא נחלקו בכלים להודיעך כחו של רבי יוחנן בן נורי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף, תא שמע</b> ממה ששנינו בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גשמים שירדו מערב יום טוב</b> הרי אלו קנו שביתה לעצמם כשחשכה עליהן יום טוב, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>יש להן אלפים אמה</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>לכל רוח</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם ירדו הגשמים <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב</b> עצמו ולא קנו שביתה בכניסת היום טוב, אף עכשיו אינם קונין שביתה, ולפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הן כרגלי כל אדם</b> כלומר: כרגלי הראשון שיזכה בהן, ואף אם נתנן אחר כך לאחר, אין מוליכן השני אלא למקום שיכול הראשון להלך (תוספות). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;40&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;40.&nbsp;</b> לפי המבואר בברייתא זו נמצא, שחלוק דין הכלים מדין האדם לענין קנין שביתה בשבת עצמה<b>;</b> שהרי לגבי אדם אם לא היה יכול לקנות שביתה בבין השמשות הרי זה קונה שביתה בשבת, וכדמוכח מן הסוגיא בדף מג: במי שהיה בין השמשות למעלה מעשרה טפחים, והובא לעיל במשנה בעמוד א'<b>;</b> ואילו לגבי כלים מבואר כאן, שאף שלא היו יכולים לקנות שביתה בבין השמשות ובשבת יכולין לקנות שביתה, אפילו הכי אינן קונין שביתה. וראה בריטב"א שביאר טעם החילוק שבין אדם לכלים<b>;</b> וראה גאון יעקב ד"ה "זה הכלל" היטב, ובד"ה "ביו"ט" היטב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומהך ברייתא דסברה שגשמים שהן חפצי הפקר קונים שביתה, תפשוט בעיין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת בשלמא קסבר רבי יוחנן בן נורי חפצי הפקר קונין שביתה, הא מני</b> הך ברייתא הסוברת שחפצי הפקר קונין שביתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן</b> בן נורי <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אמרת</b> דאף לרבי יוחנן בן נורי <b style='font-size:20px; color:black;'>חפצי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הפקר אין קונין שביתה, הא</b> ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>מני</b>, והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא רבי יוחנן</b> בן נורי היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא רבנן?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתיב אביי וקאמר לה להא שמעתא</b> דרב יוסף, שפשט מברייתא זו שחפצי הפקר קונין שביתה לרבי יוחנן בן נורי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב ספרא לאביי: ודילמא</b> אין לפשוט מכאן, שיש לומר שאף לדעת תנא דברייתא חפצי הפקר אינן קונין שביתה, אלא דבברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>בגשמים הסמוכין לעיר</b> בתוך תחומה (ריטב"א לקמן) <b style='font-size:20px; color:black;'>עסקינן, ואנשי אותה העיר דעתם עילייהו</b>, וכיון שכן יש לגשמים שביתה כרגלי אותה העיר, (והא דאמר בברייתא "יש להן אלפים אמה לכל רוח", אין הכוונה אלפיים אמה ממקום שירדו כדסלקא דעתין מעיקרא, אלא אלפיים אמה לכל רוח של העיר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אביי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא סלקא דעתך</b> לפרש טעם הברייתא משום שהגשמים הם ככלי בני העיר, שהרי ממקום אחר יש להכריח שסובר רבי יוחנן בן נורי חפצי הפקר קונין שביתה, וממילא היינו נמי טעמא דהך ברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>במקום אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בור</b> מים <b style='font-size:20px; color:black;'>של יחיד</b>, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כרגלי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>יחיד</b> בעל הבור, ואין מוליכין את המים אלא למקום שיכול בעליו לילך, ואם עירב בעל הבור למזרח אין יכול הממלא להוליכן לצד מערב אפילו פסיעה אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בור <b style='font-size:20px; color:black;'>של אותה העיר</b>, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כרגלי אותה העיר</b> שיש לה אלפים אמה לכל רוח, ואפילו אם עירב הממלא למזרח או למערב אין יכול להוציאן חוץ לאלפים אמה של העיר (רש"י) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;41&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;41.&nbsp;</b> לדעת רש"י אין חילוק בין אם היה הממלא אחד מאנשי אותה העיר ובין אם היה הממלא שלא מאנשי אותה העיר, ולעולם יש למים אלפיים אמה לכל רוח של העיר. אבל הרבה ראשונים סבירא להו שאם היה הממלא אחד מאנשי אותה העיר, יכול הוא להוליכה עמו לכל מקום שמותר לו לילך, דאמרינן "יש ברירה" והוברר הדבר שקנו המים שביתה בכניסת שבת כרגלי מי שמילא. גאון יעקב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בור <b style='font-size:20px; color:black;'>של עולי בבל</b> (בור שעומד בדרך שעולים מבבל לארץ ישראל) שהוא של הפקר, הרי המים <b style='font-size:20px; color:black;'>כרגלי הממלא</b> שזכה בהן מן ההפקר, וכיון שזכה בו הרי הן כרגליו ואף אם נתנו לאדם אחר אין אותו אדם יכול להוליכו אלא למקום שיכול לילך הממלא הראשון (רש"י); והטעם שבבור של עולי בבל המים כרגלי הממלא, הוא משום דחפצי הפקר אינן קונין שביתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו בברייתא במקום אחר <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא</b> לא כן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בור של שבטים</b> (היינו של עולי בבל, לשון רש"י); אינן כרגלי הממלא, אלא קנו שביתה במקומן ו<b style='font-size:20px; color:black;'>יש להן אלפים אמה לכל רוח</b>, דהך ברייתא סברה חפצי הפקר קונין שביתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיין אהדדי</b> (המשנה והברייתא), <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו שמע מינה: הא</b> - ברייתא - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן בן נורי</b> שסובר במשנתנו ישן קונה שביתה והוא הדין חפצי הפקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> - מתניתין - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> שסוברים, חפצי הפקר אינן קונין שביתה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;42&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;42.&nbsp;</b> בריטב"א הקשה: למה צריך להוכיח כן מסתירת המשנה והברייתא, לא היה לו להביא אלא הברייתא שמבואר שבבור של שבטים יש להן אלפיים אמה לכל רוח, ועל כרחך הטעם משום שחפצי הפקר קונין שביתה?! וביאר: דאי מהברייתא לחוד היה אפשר לדחות שהטעם משום דמיירי שסמוך הבור לעיר בתוך התחום ודעת בני העיר עליהם, "אבל השתא דקתני במתניתין ושל עולי בבל כרגלי הממלא ואלו של עולי בבל היינו בור של שבטים אלמא לא היו אנשי העיר דעתן עליהם כי רחוקים הן מן העיר הילכך על כרחך הא רבי יוחנן בן נורי הא רבנן".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא</b> אביי <b style='font-size:20px; color:black;'>לקמיה דרב יוסף</b> (שפירש לעיל ברייתא דגשמים דסבירא ליה חפצי הפקר קונין שביתה), <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אביי לרב יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר רב ספרא</b> להקשות על דבריך, <b style='font-size:20px; color:black;'>והכי אהדרי ליה</b> (וכך וכך עניתי לו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב יוסף לאביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמאי לא תימא ליה</b> לרב ספרא <b style='font-size:20px; color:black;'>מגופה</b> (למה לא הוכחת לו מגוף הברייתא דגשמים שהטעם משום דחפצי הפקר קונין שביתה)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי סלקא דעתך</b> דהברייתא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>גשמים הסמוכים לעיר עסקינן</b> ומכח בני העיר קונין המים שביתה ולא מכח עצמן, מאי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> דקתני בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>יש</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"להן"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אלפים אמה לכל רוח</b>, דמשמע מכח המים עצמן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא כרגלי אנשי</b> (מרש"י משמע דלא גריס "אנשי") <b style='font-size:20px; color:black;'>אותה העיר מיבעיא ליה</b>, דלשון זה משמע שמכח אנשי העיר הוא שיש להן שביתה, (נתבאר על פי משמעות רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כרחך דהברייתא סוברת חפצי הפקר קונין שביתה, ואתיא כרבי יוחנן בן נורי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b>: גשמים שירדו וכו' <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב הרי הן כרגלי כל אדם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמאי</b> מותר לטלטלן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי גשמים שירדו היום מן העבים, בערב יום טוב היו באוקינוס (והיום שתו העבים ממנו, וירדו), ואם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>ליקנו</b> (כגירסת רש"י) המים בכניסת יום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>שביתה באוקינוס</b> שם היו, וכיון שיצאו המים ביום טוב חוץ למקום שביתתן, יהא אסור לטלטלן חוץ לארבע אמותיהן, (כדין מי שיצא חוץ לתחומו שאין לו אלא ארבע אמות)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון דחזינן בברייתא שלא קנו שביתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא</b> דהך ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כרבי אליעזר, דאי כרבי אליעזר, הא אמר: כל העולם כולו ממי אוקינוס הוא שותה;</b> אלא כרבי יהושע אתיא, דסבירא ליה בגמרא תענית דף ט: שהעבים שותין מן המים העליונים, וכיון שכן לא קנו מים אלו שביתה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;43&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> דחי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יצחק: הכא</b> בברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>בעבים שנתקשרו</b> (נתמלאו מים) <b style='font-size:20px; color:black;'>מערב יום טוב עסקינן</b>, וכיון שכן, אין המים קונין שביתה מערב יום טוב, וכדמפרש הגמרא לקמן ואזיל. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;43.&nbsp;</b> ואפילו למאן דאמר שאף למעלה מעשרה טפחים אפשר לקנות שביתה, הכא לא קנו המים שביתה, ד"דכיון שלא היה לעולם למטה מעשרה, ותמיד היו תלויין למעלה במאמר באויר, דכולי עלמא לא קנו התם שביתה, ריטב"א. והתוספות כתבו: דלא שייך קנין שביתה ברקיע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: דמכל מקום האיך מותר לטלטל את הגשמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ניחוש <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא הנך</b> עבים שנראו אתמול <b style='font-size:20px; color:black;'>אזלי</b> (הלכו להם), <b style='font-size:20px; color:black;'>והנך</b> עבים שמהם ירדו הגשמים היום <b style='font-size:20px; color:black;'>אחריני נינהו,</b> שנתמלאו היום מן המים שהיו אתמול באוקינוס וקנו שם שביתה, ויהא אסור לטלטלן חוץ לארבע אמותיהן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: דהברייתא מיירי שירדו הגשמים מעבים <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית להו סימנא בגוויהו</b> (שיש להם סימנים, ומכיר על ידם שכבר מאתמול היו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא</b>: אין הכי נמי דהוי ספק אם עבים אלו הן הן שנראו אתמול או אחרים הם; ומכל מקום מותר לטלטל המים חוץ לארבע אמותיהן, ומשום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הוי ספק דדבריהם</b> (שאיסור הוצאה חוץ לתחום אינו אלא מדרבנן), <b style='font-size:20px; color:black;'>וספק דדבריהם להקל</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;44&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;44.&nbsp;</b> מכאן הוכיחו הראשונים דלא כשיטת הרי"ף סוף פרק ראשון והרמב"ם, שחוץ לי"ב מיל איסור תחומין הוי מדאורייתא. ומיהו יש אומרים: שלא אמרו כן אלא באדם, אבל הוצאת כלים או מים, אף לשיטות אלו אין אסור אלא מדרבנן. ולשיטתם לא קשה עליהם מסוגיא זו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא הדרינן לפרושי תירוצו של רבי יצחק שאמר דהכא בעבים שנתקשרו מערב יום טוב, ותמהינן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וליקנו</b> המים <b style='font-size:20px; color:black;'>שביתה</b> בערב יום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>בעבים</b>, וכיון שיצאו חוץ לתחום העבים יהא אסור לטלטלן חוץ לארבע אמותיהן, ועל כרחך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תיפשוט מינה</b> דהך ברייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאין</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>תחומין למעלה מעשרה</b> טפחים, וממילא לא שייך שיקנו שביתה למעלה מעשרה טפחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי יש תחומין</b> למעלה מעשרה טפחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ליקנו</b> המים <b style='font-size:20px; color:black;'>שביתה בעבים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם אימא לך יש תחומין</b> למעלה מעשרה טפחים, אלא שהגשמים שהיו בעבים אין שייך שיקנו שם שביתה, ומשום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מיא בעיבא מיבלע בליעי</b> (בלועין המים בתוך העבים), וכאילו אינם, ואין קונין שם שביתה מאתמול.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0094_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמוB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot