https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%92_%D7%90 פרשני:בבלי:עירובין מג א - היסטוריית גרסאות 2026-04-30T02:19:56Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%92_%D7%90&diff=140707&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T14:16:03Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:16, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93010:rev-140707:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%92_%D7%90&diff=93010&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:18:39Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עירובין מג א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיון ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להבריח מים&lt;/b&gt; מתוך הספינה הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשויות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תו מפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבה מאי טעמא לא אמר כרבי זירא?&lt;/b&gt; (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך&lt;/b&gt;, רש&quot;י) רבה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;ספינה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהלכת כולי עלמא&lt;/b&gt; - רבן גמליאל ורבי עקיבא דפליגי במשנתנו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא פליגי&lt;/b&gt; שמהלך את כולה, ומטעמא דרבי זירא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל כרחך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי פליגי&lt;/b&gt; במשנתנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעמדה&lt;/b&gt; הספינה דלא שייך טעמא דרבי זירא, דלרבן גמליאל ולרבי אלעזר בן עזריה שרי, משום דשבת באויר מחיצות הספינה מבעוד יום. ולרבי יהושע ולרבי עקיבא אסור &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביארו התוספות: דהשתא הדרינן בן ממה דאמרינן לעיל דאיכא בינייהו בין רבה לרבי זירא בספינה מהלכת שאין לה היתר מחיצות, דלרבי זירא מותר, ולרבה אסור, דהשתא סבירא לן, דאדרבה, לרבה לכולי עלמא מותר במהלכת, מטעמא דרבי זירא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן בר יצחק&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין נמי דיקא&lt;/b&gt; כרבה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבמהלכת לא פליגי&lt;/b&gt; תנאי דמתניתין, ולכולי עלמא שרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממאי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדקתני&lt;/b&gt; במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים, רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה, ורבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות, &quot;שרצו להחמיר על עצמן&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת בשלמא במהלכת לא פליגי&lt;/b&gt; רבי יהושע ורבי עקיבא, ומדינא מודו דשרי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו דקתני &quot;רצו&lt;/b&gt; להחמיר על עצמן&quot; - דמשמע שמעיקר הדין שרי לכולי עלמא, אלא שרצו להחמיר על עצמן - דכיון דהמעשה היה במהלכת, אף דשרי מעיקר הדין, החמירו הן על עצמן, מפני שחששו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דילמא עמדה&lt;/b&gt; הספינה בשעת הליכתן, ולאו אדעתייהו (מהרש&quot;א, וכן הוא בריטב&quot;א. ודלא כמהרש&quot;ל), ונמצא שיצאו חוץ לארבע אמותיהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי אמרת&lt;/b&gt; דבמהלכת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פליגי&lt;/b&gt; רבי יהושע ורבי עקיבא, ואסרי, מאי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי&lt;/b&gt; דקתני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;רצו להחמיר&quot;&lt;/b&gt;, והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסורא הוא&lt;/b&gt; ולא חומרא?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;16&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;16.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות: דרבי זירא סבר: דרצו לעשות כשיטתם, ולאו משום חומרא, וראה עוד שם. ובריטב&quot;א כתב באופן אחר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אשי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין נמי דיקא&lt;/b&gt; כרבה דבעמדה פליגי, ודלא כרבי זירא דבעמדה כולי עלמא לא פליגי דאינו מהלך את כולה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקתני&lt;/b&gt; במשנתנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספינה דומיא דדיר וסהר, מה דיר וסהר דקביעי&lt;/b&gt; ואינן מהלכין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף ספינה נמי, דקביעא&lt;/b&gt; ולא מהלכת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;17&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;17.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דברי הגמרא צריכין ביאור, שהרי לא הוזכר ספינה במשנה אלא במעשה, והמעשה באמת לא היה בספינה קבועה אלא במהלכת, שהרי לפיכך לא אסרו רבי יהושע ורבי עקיבא מדינא, אלא מתוך חומרא, וכדאמרינן לעיל לדעת רבה, ואם כן, מאי קאמר?! והביאור - על פי גאון יעקב והרש&quot;ש - דהכי קאמר: דלרבה, הלוא יסוד הדבר שאלו החמירו ואלו לא החמירו בספינה מהלכת, הוא משום דפליגי בספינה קבועה ועומדת דומיא דדיר וסהר. שהמחמירים סברי דבעמדה אסור מדינא, והחמירו אף במהלכת מחשש דילמא עמדה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והמקילים במהלכת סברי דאפילו עמדה שרי, ואין טעם להחמיר במהלכת. אבל לרבי זירא היא פלוגתא חדשה בספינה מהלכת שאינה קבועה, ואם כן מה ענין ספינה לדיר וסהר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי&lt;/b&gt;, עלה דאמרי רב ושמואל לעיל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הלכתא כרבן גמליאל בספינה&lt;/b&gt;&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הלכתא&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל דפליגי&lt;/b&gt; בספינה רבי יהושע ורבי אליעזר?! הא מנין להו, דילמא בספינה לא נחלקו כלל, דהכי משמע פשטא דמשנה שלא נחלקו אלא רצו להחמיר על עצמן, (על פי ריטב&quot;א ומשמעות רש&quot;י. וכל הסוגיא דלעיל שנחלקו בדין ולא בחומרא, נסמך על תירוצו של רב אשי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשני ליה רב אשי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt;, כדדייקת מדברי רב ושמואל שנחלקו בדין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא&lt;/b&gt; (בניחותא) שנחלקו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתניא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חנניה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;(בן אחי רבי יהושע&lt;/b&gt;)&lt;/small&gt; (הב&quot;ח מחק, וכן נראה בריטב&quot;א. ואמנם רבי יהושע דודו היה, כמבואר ברש&quot;י ובריטב&quot;א) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל אותו היום&lt;/b&gt; שהיו בספינה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישבו ודנו בדבר הלכה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמש&lt;/b&gt; (לערב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכריע אחי אבא&lt;/b&gt; דהיינו רבי יהושע: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכה כרבן גמליאל בספינה, והלכה כרבי עקיבא בדיר וסהר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדאמר &quot;הלכה&quot; כרבן גמליאל, בספינה, מוכח דרבי עקיבא פליג עליה, ולא בחומרא בעלמא הוא דפליגי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הסיכום העולה מן הסוגיא בביאור המשנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי השיטות שנתבארו כאן&lt;/b&gt;: א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעת רבה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיר וסהר&lt;/b&gt;: לרבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הוי כארבע אמות, אף שלא שבת בהן מבעוד יום, דכיון שבלאו הכי אין לו אלא ארבע אמות, הקילו. ולרבי יהושע ורבי עקיבא: כיון דלא שבת בהן מבעוד יום אינן כארבע אמות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספינה&lt;/b&gt; עומדת: לרבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הוי כארבע אמות. ולרבי עקיבא אינו כארבע אמות, ואף ששבתו בהן מבעוד יום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ובטעם הדבר נחלקו הראשונים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לדעת תוספות: מפני שהמחיצות להבריח מים עשויות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדעת הרשב&quot;א והריטב&quot;א: מפני שנכנס בספינה על דעת ליצא חוץ לתחומו ו&quot;מכיון דנפקא מתחומו בטל דינא דמעיקרא, והוי כאילו לא שבת שם&quot;. וראה עוד ברשב&quot;א ביאור אחר. ולפי הרשב&quot;א והריטב&quot;א, טעמא דרבן גמליאל משום דלשיטתו אזיל דלא בעינן מחיצות ששבת בהן. ולדעת תוספות, רבן גמליאל פליג אסברת מחיצות להבריח מים עשויות, ואינו דוקא לשיטתו, שהרי במחיצות אלו שבת, ולכולי עלמא הוי כארבע אמות. ומרש&quot;י במשנה נראה בהדיא דרבן גמליאל לשיטתו, ועל כרחך דלא כהתוספות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספינה מהלכת&lt;/b&gt;: לכולי עלמא מעיקר הדין מהלך את כולה, אלא שרבי עקיבא מחמיר מכח ספק דילמא עמדה שלשיטתו אסור, ורבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה, שאף בעמדה מתירים, לא החמירו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסק הלכה&lt;/b&gt;: בדיר וסהר: אינו מהלך את כולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בספינה עומדת: מהלך את כולה מפני ששבת בהן מבעוד יום (ולא כרבן גמליאל שהיה מתיר אפילו לא שבת בהן מבעוד יום, ולא כרבי עקיבא שאוסר אפילו שבת בהן. והכי סבירא ליה לרבי יהושע אחר שהכריע, וכן פסקו רב ושמואל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בספינה מהלכת: למאי דפסקינן, אין מקום לחומרא, שהרי אילו עמדה מותר. (וצריך לומר שרבי יהושע החמיר קודם שהכריע שבעמדה מותר, שהרי רק לערב הכריע. וכן כתב בחזון איש סימן ק&quot;ט סקי&quot;ג לדעת רבי זירא).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעת רבי זירא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיר וסהר&lt;/b&gt;: פלוגתת התנאים, וכדעת רבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספינה עומדת&lt;/b&gt;: לכולי עלמא אין לו אלא ארבע אמות, כיון שמחיצותיה להבריח מים עשויות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספינה מהלכת&lt;/b&gt;: לרבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה, מהלך את כולה מפני שמהלכת. ולרבי עקיבא אינו מהלך את כולה, ומשום דלא סבירא ליה במהלכת סברת &quot;הואיל וספינה נוטלתו מסוף ארבע וכו&#039;&quot;, ואי משום מחיצות, הרי להבריח מים עשויות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסק הלכה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בדיר וסהר: אינו מהלך את כולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בספינה עומדת: אינו מהלך את כולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בספינה מהלכת מהלך את כולה. (וזו היא דעתו של רבי יהושע, אלא שמתחלה נסתפק).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי רב חנניא&lt;/b&gt;: האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש&lt;/b&gt; איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחומין למעלה מעשרה&lt;/b&gt; טפחים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או אין&lt;/b&gt; איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחומין למעלה מעשרה&lt;/b&gt; טפחים, וכדמפרש הגמרא ואזיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן לאיבעיין: אם היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמוד גבוה עשרה&lt;/b&gt; טפחים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורחב ארבעה&lt;/b&gt; טפחים, וסוף התחום באמצעו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תיבעי לך&lt;/b&gt; שיהיה מותר לעלות על ראשו ולילך על גביו חוץ לתחום מפני שהוא למעלה מעשרה. ומשום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;העמוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארעא סמיכתא היא&lt;/b&gt;, כלומר: כיון שנוח הוא להילוך, &quot;הילוך מעליא הוא&quot; ואסור לילך חוץ לתחום, (רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי תיבעי לך&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעמוד גבוה עשרה&lt;/b&gt; טפחים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינו רחב ארבעה&lt;/b&gt; שסוף התחום באמצעו, דכיון &quot;דלא ניחא תשמישתיה&quot; (רש&quot;י, כלומר: שאינו נוח להילוך), מיבעי לן אם מותר לעלות על ראשו ולצאת על גביו (או מעמוד לעמוד, ריטב&quot;א) חוץ לתחום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי נמי&lt;/b&gt; תיבעי לך, היכא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקאזיל&lt;/b&gt; למעלה מעשרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקפיצה&lt;/b&gt; על ידי שם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בהני תרווייהו הוא דמיבעיא לן מי הוי הילוך או לא (רש&quot;י. וביארו אחרונים דברי רש&quot;י, שדוקא לצאת חוץ לתחום למעלה מעשרה כיון שאינו &quot;מקום הילוך&quot;, בהא הוא דמיבעיא לן. אבל למטה מעשרה אף שלא יצא חוץ לתחומו כדרך הילוך, כיון שתוך עשרה הוא לקרקע שהיא מקום הילוך כאילו יצא חוץ לתחומו על הקרקע, דעד עשרה רשות אחת היא, ולמעלה מעשרה רשות אחרת היא).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;(לישנא אחרינא: בספינה&lt;/b&gt; - שסתמא מהלכת היא למעלה מעשרה, ואינה נחה ודמי לקפיצה באויר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי?&lt;/b&gt; רש&quot;י לא גרס לה, וכמו שכתב בגאון יעקב)&lt;/small&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הושעיא: תא שמע&lt;/b&gt; ממשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים,&lt;/b&gt; רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה, רבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר על עצמן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת בשלמא יש תחומין&lt;/b&gt; למעלה מעשרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום הכי רצו&lt;/b&gt; להחמיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי אמרת אין תחומין&lt;/b&gt; למעלה מעשרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי רצו&lt;/b&gt; להחמיר, והא &quot;סתם ספינה למעלה מעשרה מהלכת ואינה נחה, ודמי לקפיצה באויר&quot; (רש&quot;י) וילכו בה כמה שירצו?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדאמר&lt;/b&gt; ומשני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא&lt;/b&gt; - בסמוך, על המעשה שבסיפא דמתניתין - דמיירי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במהלכת&lt;/b&gt; הספינה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברקק&lt;/b&gt; (מקום שהוא בשפת הנהר שאינו גבוה עשרה, ריטב&quot;א), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא נמי&lt;/b&gt; איכא לשנויי דמעשה זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במהלכת ברקק&lt;/b&gt; היה, דכיון שלמטה מעשרה היא גוששת, יש בה איסור תחומין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; מסיפא דמתניתין דידן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה&lt;/b&gt;, אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לירד? אמר להם: מותרים אתם, שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת בשלמא יש תחומין&lt;/b&gt; למעלה מעשרה, ונמצא שבכניסת שבת כשהיו בספינה קנו שביתה במקום שהיו, ותלוי התירם בהימצאותם קודם חשיכה בתוך התחום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי אמרת אין תחומין&lt;/b&gt; למעלה מעשרה, נמצא שכל זמן שהן בספינה שהיא למעלה מעשרה לא קנו שביתה, ורק כשבאים לתוך עשרה קונים הם שביתה (ואפילו באמצע שבת), ואם כן, למה ליה לרבן גמליאל למימר &quot;היינו בתוך התחום&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי לא היינו בתוך התחום מאי הוי&lt;/b&gt;, והרי עכשיו שירדו יקנו שביתה במקומם, והרי הם כבני העיר (על פי ריטב&quot;א)?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; דחי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא: במהלכת&lt;/b&gt; הספינה מכניסת השבת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברקק&lt;/b&gt;, ושפיר נסתפקו אם קנו שביתה חוץ לתחום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt;: מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני שב שמעתא&lt;/b&gt; (שבע שמועות, והן שבע טריפות ונזכרו בחולין דף מב; מאירי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיתאמרן בצפרא בשבתא&lt;/b&gt; (שנאמרו בבוקרו של שבת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמיה דרב חסדא בסורא&lt;/b&gt;, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהדי פניא בשבתא&lt;/b&gt; (ולפנות ערב של אותה שבת) נאמרו על ידי אותו אומר (שהלך בקפיצה, ר&quot;ח), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמיה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;(דרבא&lt;/b&gt;)&lt;/small&gt; (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבה&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפומבדיתא&lt;/b&gt; שהיא חוץ לתחומה של סורא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן&lt;/b&gt; הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרינהו&lt;/b&gt; ויצא חוץ לתחום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו אליהו&lt;/b&gt; הנביא - שחייב בשמירת שבת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרינהו?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;! אלמא, אין תחומין למעלה מעשרה&lt;/b&gt; ולפיכך הותר לאליהו לצאת חוץ לתחומה של סורא, על ידי קפיצה למעלה מעשרה. (נתבאר על פי המאירי) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;18&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;18.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בשו&quot;ת חתם סופר ח&quot;ו סימן צ&quot;ח הבין באופן אחר, שמגוף ביאת אליהו משמיא, מוכיחא הגמרא. וראה עוד שם, שביאר: שאליהו פעמים מלאך פעמים אדם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואמנם אינו יכול לבוא כמלאך להורות הלכה, שהרי &quot;לא בשמים היא&quot;. וכיון שבא להורות הלכה, כאדם הוא בא, וחייב בשמירת שבת. אך במאירי כתב, שאין הכוונה לאליהו הנביא. אלא שהמשילו את המגיד לאליהו &quot;על דמיון תנועת העופפות&quot;. ובאור זרוע הלכות עירובין (קמ&quot;ז) כתב, דהכוונה לאליהו, שהיה רגיל ליכנס בבתי מדרשות בשעה שעוסקין בתורה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; אליהו שחייב בשמירת שבת אמרן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמא יוסף שידא&lt;/b&gt; שאינו חייב בשמירת שבת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרינהו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;19&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;19.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה באור זרוע שם, שהוכיח מכאן שהשדים אינם שומרים שבת. ובשם מורו ה&quot;ר יהודה חסיד הביא לדחות, שכוונת הגמרא שהיה מדבר שד שבסורא עם שד שבפומבדיתא &quot;דרך לוח חלול וארוך, ולעולם שדים מנטרי תורה שבעל פה&quot;. והאור זרוע דחה, דאם כן נימא שאליהו אמרו כן לתלמידו, ולא יצא חוץ לתחום.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; לפשוט הבעיא אם יש תחומין למעלה מעשרה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני נזיר ביום ש&lt;/b&gt;משיח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן דוד בא, מותר לשתות יין בשבתות ובימים טובים&lt;/b&gt;, ומשום שאין לו לחוש שיבוא אותו יום, וכדמפרש ואזיל &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;20&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;20.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בראש השנה (דף יא:) נחלקו תנאים אם בתשרי עתידים ליגאל, (דהכא כתיב: תקעו בחודש &quot;שופר&quot;, והתם כתיב: ביום ההוא יתקע &quot;בשופר&quot; גדול), או בניסן עתידים ליגאל, (דאמר קרא &quot;ליל שמורים&quot; ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית). והקשה שם הטורי אבן: שיהיה הנודר &quot;ביום שבן דוד בא&quot; מותר כל השנה, מלבד בתשרי או בניסן דהא ודאי לא אתי משיח האידנא?! ותירץ: על פי המבואר בסנהדרין (דף צח.): רבי יהושע בן לוי רמי: כתיב &quot;בעתה&quot; וכתיב &quot;אחישנה&quot;. זכו, אחישנה ! לא זכו, בעתה ! וכיון שכן, הא דאמרו שבתשרי או בניסן יגאלו היינו אם לא יזכו, שזהו &quot;בעתה&quot;. אבל בקץ ד&quot;אחישנה&quot;, אין זמן קבוע לדבר, אלא כל יומא זמניה הוא. ובשו&quot;ת תשובה מאהבה (סימן רי&quot;א) כתב על קושית הטורי אבן: שאין זה בגדר קושיא כלל, כי &quot;ביום שבן דוד בא&quot; אז לא תהיה הגאולה, כי אם כמו שכתב הרמב&quot;ם (פי&quot;א ממלכים ה&quot;א): &quot;המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה&quot;, ואז תהיה הגאולה השלימה, ובה הוא שנחלקו, אבל בן דוד בא בכל יום.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0089_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמגB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div> Micropedia bot