https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:עירובין מא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-30T03:44:00Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%90_%D7%91&diff=140704&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:15:42Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:15, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l101">שורה 101:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 101:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93007:rev-140704:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%90_%D7%91&diff=93007&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:18:34Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין מא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי סלקא דעתך אכולהו</b> קאי, ולרב יהודה משמיה דרב משלימין תענית בערב שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא בעי מיניה רבה מרב יהודה</b> (כדלעיל דף מ ב) אם משלימין, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא פשט ליה</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כרחך דבזה לא אמר משמיה דרב דמשלימין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולטעמיך</b> דמייתית מהכא ראיה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא דדרש מר זוטרא משמיה דרב הונא: הלכה מתענה ומשלים</b> בערב שבת! תיקשי נמי: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא בעא מיניה</b> (לעיל, שם) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה מרב הונא, ולא פשט ליה</b> דמשלים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, להכי ליכא לאקשויי הכי; כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דלא פשטה, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מקמיה</b> לפני <b style='font-size:20px; color:black;'>דשמעה</b> רב הונא להא דרב דלעיל דחכמים סברי מתענה ומשלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> דדרש שמשלים <b style='font-size:20px; color:black;'>לבתר דשמעה</b> מרבו רב, דרב באמת אכולהו קאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי</b> לא תיקשי לך ארב יהודה דלא פשטה מהא דרב. ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דלא פשטה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מקמי דשמעה</b> מרבו רב. <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דפשטה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לבתר דשמעה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש מר זוטרא משמיה דרב הונא: הלכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מתענין ומשלימין!</b></span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק בכל מערבין</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0004_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBרביעיB-BמיBשהוציאוהו"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק רביעי - מי שהוציאוהו</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><div style='-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; '><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הקדמה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. השובת בכל מקום שהוא, יש לו ארבע אמות סביבו, ומהם הוא מתחיל למדוד אלפיים אמה, שבהם מותר לו לילך בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. השובת בעיר, כל העיר ו"עיבורה" (שבעים אמה ושיריים מחוץ לעיר) חשובה לו כארבע אמות, ויש לו אלפיים אמה לכל רוח מסוף עיבור העיר, ואילך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. השובת בתוך היקף מחיצות, כל ההיקף כולו כארבע אמות, ויש לו אלפיים אמה מן המחיצות ואילך.</span><br />
<BR><br>&nbsp;</div><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי שהוציאוהו נכרים</b> בשבת חוץ לתחום, <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שהוציאתו חוץ לתחום <b style='font-size:20px; color:black;'>רוח רעה</b> שאחזתו (שנכנס בו שד ונטרפה דעתו), <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו</b> חוץ לתחום <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ארבע אמות</b> בלבד. (אבל ארבע אמות יש לו. שאין לך אדם שאין לו ארבע אמות להלך בהם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>החזירוהו</b> - הנכרים או רוחו הרעה - בו ביום (מאירי) לתוך התחום, <b style='font-size:20px; color:black;'>כאילו לא יצא</b>, וכל העיר חשובה לו כארבע אמות כבתחילה, ויש לו חוצה לעיר אלפיים אמה לכל רוח. (ולא מיירי מתניתין אלא בהוציאוהו לאונסו, ובהחזירוהו לאונסו. ודין יצא לדעת, וחזר לדעת יתבאר בגמרא בסמוך).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוליכוהו</b> - הנכרים או רוחו הרעה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לעיר אחרת</b> שהיתה מוקפת מחיצות, או ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נתנוהו בדיר</b> של בהמות <b style='font-size:20px; color:black;'>או בסהר</b> (דיר גדול לבהמות של העיר, רש"י לעיל דף יח א) שהן מוקפין והיקיפן גדול:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומרים: מהלך את כולה</b>. שהואיל ומוקפין הן מחיצות הרי הן כארבע אמות, ואף על גב שלא שבת בהן מערב שבת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> נחלקו הראשונים בדעת רבן גמליאל, אם מיקל רק ביצא לאונסו, או אף ביצא לדעת, הובאו דבריהם בתוספות רבינו עקיבא איגר שעל משנה זו</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע ורבי עקיבא אומרים: אין לו</b> שם <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ארבע אמות</b>, שהיקף מחיצות שלא שבת בהן מערב שבת, אין דנין אותו כארבע אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה שבאו</b> חכמים אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>מפלנדרסין</b> (שם מקום) <b style='font-size:20px; color:black;'>והפליגה ספינתם בים</b> בשבת, ויצאו חוץ לתחום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה</b> של הספינה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות</b>, מפני <b style='font-size:20px; color:black;'>שרצו להחמיר על עצמן</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> אף דקתני הך לישנא: "שרצו להחמיר על עצמן", פליגי הני תנאי על רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה. וביאור שיטות התנאים בענין ספינה, יתבאר לקמן דף מב: ומג; ועל דרך שפירש המשנה רבינו עקיבא איגר בתוספותיו על המשניות. ואם תאמר: לדעת רבי מאיר במשנה לקמן דף מה א שאם לא ידע שהוא בתוך תחום העיר אינו כבני העיר, תיקשי, האיך מותרים התלמידים שלא נתכוונו, להיות כבני העיר?!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קיימא לן כרבי יהודה לקמן דף מה א, שהנמצא בתוך תחומה של עיר בין השמשות, ודעתו ליכנס לעיר, הרי אף שאינו יודע שהוא נמצא בתוך תחום העיר, הרי זה קנה שביתה בעיר, והרי הוא כאחד מבני העיר. אבל אם הוא חוץ לתחום קנה שביתה במקומו</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו לרבן גמליאל: מה אנו לירד</b> מן הספינה לתוך העיר, כלומר: ששאלוהו, אם כבר היו בתוך תחום העיר בבין השמשות, שאם היו בתחום העיר יכולים הם לירד לעיר ולילך בה וחוצה לה כשאר בני העיר (על פי רש"י ורבינו יהונתן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם: מותרים אתם, שכבר הייתי מסתכל</b> (בשפופרת מיוחדת, כדמפרש בגמרא) <b style='font-size:20px; color:black;'>והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כתבו בתוספות: שאף הם סמכו על שפופרתו של רבן גמליאל. ורבינו יהונתן כאן כתב באופן אחר.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו</b> (דברי הרשות שיש לו לאדם להתעסק בהן, זהו "דעתו", ודברי תורה ומצוה זהו "דעת קונו", עץ יוסף), ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אלו הן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עובדי כוכבים, ורוח רעה, ודקדוקי עניות</b> (דברים שאדם מדקדק בהן כדי לחסוך בהוצאותיו, מפני שעני הוא) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ביאר רבינו חננאל: שעכו"ם ורוח רעה כופין אותו בעל כרחו. ועניות, כתיב: פן אורש וגנבתי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי נפקא מינה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למיבעי רחמי עלייהו</b> (לבקש עליהם רחמים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה אין רואין פני גיהנם</b> (לא רק שניצולין מדינה של גיהנם, אלא אף אין רואין אותו, מהרש"א), ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אלו הן</b>: מי שסובל מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דקדוקי עניות, וחולי מעיין, והרשות</b> (מי שיש לו נושים, רש"י, וראה תוספות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים: אף מי שיש לו אשה רעה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b> - דלא קאמר נמי אשה רעה - ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אשה רעה מצוה לגרשה</b>, וכיון שגירשה נפטר הימנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b> - מכל מקום קאמר אשה רעה - כי <b style='font-size:20px; color:black;'>זימנין דכתובתה מרובה</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי אית ליה בנים מינה, ולא מצי מגרש לה</b>, לפי דאינו יכול לעמוד בכך (מהרש"א פסחים דף קיג ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי נפקא מינה</b> ששלשה אלו אין רואין פני גיהנם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לקבולי</b> יסורין אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>מאהבה</b>, שהן מכפרין עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה מתין כשהן</b> עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>מספרין</b>, שאפילו יש בהם חיות הרבה שמדברין, אף על פי כן מתים פתאום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חולי מעיין,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>חיה</b> (יולדת) <b style='font-size:20px; color:black;'>והדרוקן</b> (חולי הפה, רש"י) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> הב"ח הוכיח מגמרא שבת, שהדרוקן הוא חולי הבטן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי נפקא מינה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למשמושי בהו זוודתא</b> (להכין להם תכריכים, שהן צידה לדרך למתים, וצידה לדרך מתרגמינן: זוודא לאורחא, רש"י עבודה זרה דף יז, א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן אמר שמואל: יצא</b> חוץ לתחומו <b style='font-size:20px; color:black;'>לדעת</b> (מרצונו), <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו</b> במקום שיצא לשם <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ארבע אמות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא מי שהוציאוהו נכרים</b> לאונסו, איתא במשנתנו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו אלא ארבע אמות, יצא לדעת</b>, שעשה איסור מרצונו, וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעיא</b> למימר שאין לו אלא ארבע אמות?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא</b> הכי אמר רב נחמן משמיה דשמואל: אפילו אם הוציאוהו נכרים (על פי רש"י), אם <b style='font-size:20px; color:black;'>חזר</b> לתוך תחומו <b style='font-size:20px; color:black;'>לדעת</b> ושלא כדין, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו אלא ארבע אמות</b>, ואין אומרים שכאילו לא יצא, כשם שאמרו במשנתנו כשהחזירוהו נכרים לאונסו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא נמי תנינא</b> במשנתנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דקתני: <b style='font-size:20px; color:black;'>החזירוהו נכרים כאילו לא יצא</b>, ותידוק מינה: <b style='font-size:20px; color:black;'>החזירוהו</b> נכרים לאונסו <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דכאילו לא יצא, אבל הוציאוהו נכרים</b> - כבמתניתין, דמיירי כשהוציאוהו נכרים כדקתני רישא - <b style='font-size:20px; color:black;'>וחזר לדעת, אין לו אלא ארבע אמות!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא</b> הכי קאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>יצא לדעת והחזירוהו נכרים</b> לאונסו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו אלא ארבע אמות</b>, כיון שיצא לדעת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא נמי תנינא</b> במשנתנו, דקתני: מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>"הוציאוהו"</b> נכרים וכו' <b style='font-size:20px; color:black;'>והחזירוהו כאילו לא יצא</b>. ותידוק מינה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוציאוהו והחזירוהו הוא דכאילו לא יצא, אבל יצא לדעת</b> אפילו אם נכרים הם שהחזירוהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: איצטריך לרב נחמן לאשמועינן דאם יצא לדעת והחזירוהו אין לו אלא ארבע אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא</b> דממשנתנו אין להוכיח דין זה, דמשנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>לצדדין קתני</b>, כלומר: סיפא דמיירי בהחזירוהו נכרים לא קאי ארישא דמיירי בהוציאוהו, והכי תנן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי שהוציאוהו נכרים</b> בין שהוא עומד בחוץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בין ש<b style='font-size:20px; color:black;'>חזר לדעת אין לו אלא ארבע אמות</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל יצא</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>לדעת והחזירוהו נכרים כאילו לא יצא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> רב נחמן: דסיפא ארישא קאי, ולא אמרינן שכאילו לא יצא, אלא כשיצא שלא לדעתו, וחזר שלא לדעתו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כתבו הראשונים: דלפי מה דאמרינן השתא, דאפשר לפרש מתניתין דלצדדין קתני, אם כן איכא נמי למימר - אי לאו רב נחמן - דסיפא דקתני החזירוהו נכרים הוא דחוזר לתחומו ולא בחזר לדעת, היינו דוקא כשיצא לדעת, (דהא לאו ארישא קאי). אבל בהוציאוהו נכרים לבד נמי סגי שאם יחזור אפילו לדעת חוזר לתחומו. והיה אפשר לפרש דהיינו חידושא דרב נחמן, וכדבעינן למימר לעיל. וראה מה שכתבו הראשונים, מאי טעמא לא אמרינן הכי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעו מיניה מרבה</b>: הוציאוהו נכרים - שאין לו אלא ארבע אמות - ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הוצרך לנקביו, מהו</b> לצאת חוץ מארבע אמותיו למקום צנוע? <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם: גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה</b>, כלומר: לאו ד"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" שלא לעבור על דברי חכמים, (אבל שאר לא תעשה אינו דוחה, ברכות דף כ ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, הואיל ותחומין דרבנן, כבוד הבריות דוחה אותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> הוסיפו <b style='font-size:20px; color:black;'>נהרדעי: אי פיקח הוא</b> זה שהוצרך לנקביו ונתנו לו חכמים רשות לצאת חוץ מארבע אמותיו: <b style='font-size:20px; color:black;'>עייל ל</b>מקום צנוע שדבתוך <b style='font-size:20px; color:black;'>תחומא, וכיון דעל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> (כיון שנכנס, נכנס), דכיון דברשות נכנס לא גרע מאם החזירוהו נכרים ששנינו במשנתנו שכאילו לא יצא, ויש לו תחומו כדמעיקרא קודם שיצא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתב הרא"ש: "פירוש, אם פיקח הוא, כשהוא יוצא חוץ לארבע אמותיו לבקש לו מקום צנוע לעשות צרכיו, ילך לו לצד תחומו ולא לשאר רוחות. ואם לא מצא מקום צנוע עד שנכנס לתחום, חוזר לדין תחומו הראשון, <small>(ד)</small> כיון דברשות נכנס. אבל מצא מקום צנוע קודם שנכנס לתחומו אין לו רשות לילך יותר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. פירות שיצאו חוץ לתחום שלהן על ידי ישראל, אין להן שם אלא ארבע אמות, כדין אדם שיצא חוץ לתחום; וכן נאסרו הפירות באכילה. (לכל אדם, הכי קיימא לן, משנה ברורה סימן ת"ה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>פירות שיצאו חוץ לתחום</b> שלהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחזרו</b> למקומן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> שיצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>במזיד</b> (ואפילו חזרו במזיד), הועילה להן חזרתן בתרתי: א. ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא הפסידו את מקומן</b> והרי הן בתחומן הראשון כבתחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. שהן מותרין באכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אנוסין נינהו</b> הפירות ביד האדם שהוציאן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשם שבאדם היכא שהוציאוהו באונס והחזירוהו חזר לתחומו, כך הפירות חוזרין לתחומן ולהיתר אכילתן (על פי לשון רש"י בדף מב א ד"ה אי נימא. ומה שנתבאר: "שיצאו במזיד", ראה מה שנתבאר בזה בסוף הסוגיא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה רב יוסף בר שמעיא, לרב פפא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי למדנו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים: לעולם אסורין</b> פירות שיצאו חוץ לתחום, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיחזרו למקומן</b>, ויהיו גם <b style='font-size:20px; color:black;'>שוגגין</b>, דבעינן תרתי לטיבותא כדי להתירן, שיחזרו למקומן, ושתהיה הן היציאה והן החזרה בשוגג (כן נראה לבאר על פי סוגית הגמרא ורש"י דבסמוך).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותיקשי לרב פפא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשוגג אין</b>, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>במזיד לא!</b> ואת אמרת, דאם חזרו לא שאני לן בין שוגג למזיד?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן <b style='font-size:20px; color:black;'>תנאי היא</b>, ואיכא תנא שחולק על רבי נחמיה ומתיר בחזרה לחודיה. ולא איכפת לן שבמזיד היה, ורב פפא סובר כהאי תנא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: פירות שיצאו חוץ לתחום</b> ועדיין לא חזרו: יצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשוגג, יאכלו</b> שם לכל אדם (בין למי שהוציאן, בין לאחרים שגרים שם או שבאו לשם על ידי עירוב, רש"י על פי הבנת השער הציון סימן ת"ה, דלא כמהרש"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יצאו <b style='font-size:20px; color:black;'>במזיד, לא יאכלו</b> לכל אדם.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0086_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot