https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%92_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין לג א - היסטוריית גרסאות2026-04-30T03:33:05Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%92_%D7%90&diff=140687&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:13:40Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:13, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92990:rev-140687:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%92_%D7%90&diff=92990&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:17:56Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין לג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונתכוין לשבות בעיקרו</b> של אילן ברשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא, שהעירוב מונח חוץ לארבע אמות שיש לכל מי שנותן את עירובו (כי ארבע אמות שנותנים לו כמוקף מחיצות הן במקום שביתתו, ולא במקום עירובו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: אם הניחו על הנוף למעלה מעשרה, שאין יכול להביאו למקום שביתתו, שהרי אם יורידנו למטה, הוי ליה מוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, אינו עירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל כשהעירוב נמצא למטה מעשרה, ואינו ברשות היחיד, יכול להביאו עד עיקרו של אילן על ידי שיורידנו למטה לרשות הרבים, ויביאנו עד מקום שביתתו על ידי טלטול פחות פחות מארבע אמות, והוי עירוב <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;64&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;64.&nbsp;</b> וכתב הריטב"א: אם היה מניחו שלא על האילן אלא על הארץ, והיה מתכוין לשבות במרחק של יותר מארבע אמות ממקום עירובו לא היה מועיל, אפילו אם יכול לטלטלו ולהביאו לשם על ידי טלטול פחות פחות מארבע אמות. שאינו בדין שיקנה לו העירוב במקום זה, כשהעירוב רחוק ממנו. והכא שאני "דכיון שהאילן אחד הוא, האילן עושה אחד מקום שביתתו עם מקום עירובו, כיון שיכול להביאו אצלו פחות פחות מארבע אמות". וראה עוד שם, דמכל מקום עד שמונה אמות שפיר דמי. (וראה גם בריטב"א לקמן דף לד. ד"ה למעלה שכתב כעין מה שכתב פה). עוד כתב הריטב"א לבאר שיטת רש"י: דאף על גב דלטלטל פחות פחות מארבע אמות ברשות הרבים הוי שבות דרבנן, מתניתין רבי היא, וכיון דשבות היא לא גזרו עליו בין השמשות. וראה מה שכתב על זה הריטב"א. עוד כתב רש"י: אין לאסור להביאו מרשות הרבים חוץ לארבע אמותיו שנתכוין לשבות שם, אל תוכם, אף למאי דאמרינן הנותן עירובו יש לו ארבע אמות דהוו להו רשות היחיד. ומשום "דאף על גב דמשוינן להו ניהליה רשות היחיד לגבי קנית עירוב להקל, לאו רשות היחיד גמורה היא ! דהא לאו מחיצה איכא, ולא חילוק רשות איכא, ומאן קא משוי ליה בית, עירוב הוא דמשוי ליה, וכי איכוון, לבית דהתירא איכוון, ולא לשוויה בית דאיסורא". לשון רש"י).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן למאי דאמרן שהעירוב הוא על הנוף:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי למעלה ומאי למטה?!</b> הא כיון שהעירוב הוא על הנוף, שהוא נוטה הצידה בצורה שוה, אם כן "למעלה" היינו אם הנוף גבוה, ו"למטה" היינו אם הנוף נמוך, ואם כן הוה ליה למיתני "גבוה ונמוך" ולא "למעלה ולמטה". שלשון זה שייך רק בדבר זקוף שיש בו מעלה ומטה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;65&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;65.&nbsp;</b> (כן פירש רש"י. ובעל-המאור תמה: והרי בנוף נמי יש לחלק בעובי בין הניחו "למעלה" בעוביו, להניחו "למטה" בעוביו, וראה שם ביאור אחר בסוגיין).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: אמנם הנוף נוטה כולו הצידה, אך לפעמים, בסוף נטייתו - <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר זקיף</b>, הוא מזדקף, כלפי מעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאן המדובר שהיתה נטייתו של הנוף הצידה למטה מעשרה טפחים, ולאחר ארבע אמות הזדקף הנוף, וטיפס אל למעלה מעשרה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אם הניחו בנטייתו, או בתחילת זקיפתו, למטה מעשרה טפחים - היינו הנחה "למטה". ואם הניחו למעלה בזקיפתו מעל עשרה טפחים - היינו למעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: אף אם הניחו למעלה מעשרה, ליהוי עירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אף שאינו יכול להביאו לעיקרו אם יורידנו ממקום שהעירוב שם למטה, דהוי מוציא מרשות היחיד לרשות הרבים. מכל מקום:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא אי בעי, מייתי לה</b> מביאו לעירובו <b style='font-size:20px; color:black;'>דרך עליו</b> (שיקחנו תחילה מהמקום שהוא נמצא (למעלה מעשרה טפחים באילן, שהוא רשות היחיד), ויביאנו דרך ענפי האילן, במקום הנטייה של הענף (ששם אין זה רשות היחיד לפי שאינו גבוה עשרה טפחים, ואין זה רשות הרבים) בלא שיורידנו למטה, עד כנגד עיקרו של האילן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושם, הא הוה ליה המקום שכנגד עיקרו של האילן רשות אחת עם מקום שביתתו שלמטה. דכיון שיש למערב מסביב מקום שביתתו בעיקר האילן ארבע אמות, וכרשות היחיד הן נחשבות, והיא עולה עד לרקיע, חשוב הדבר כאילו הוא ועירובו במקום אחד, ויקנה לו עירובו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: הכא מיירי, <b style='font-size:20px; color:black;'>כש</b>במקום נטייתו - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבים מכתפין עליו</b> (בני רשות הרבים מתקנין את משאם שעל כתפיהם במקום נטיית האילן), דהוי ליה התם רשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכדעולא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר עולא: עמוד</b> גבוה <b style='font-size:20px; color:black;'>תשעה</b> טפחים הנמצא <b style='font-size:20px; color:black;'>ברשות הרבים, ורבים מכתפין עליו, וזרק</b> חפץ ממרחק ארבע אמות ברשות הרבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונח על גביו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b>, דהוי ליה מעביר ארבע אמות ברשות הרבים, ומניח ברשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(אך אם לא היו מכתפין עליו הוא היה "מקום פטור" באם אינו רחב ארבעה טפחים, ואם רחב ארבעה טפחים הוי לה כרמלית).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שכן, אין יכול להביא את העירוב דרך הנטייה, דהוי מוציא מרשות היחיד (ששם מונח עירובו) לרשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוסיף רש"י: אף אינו יכול להביאו דרך אויר אותו מקום לכנגד מקום עיקרו, משום דהוי ליה "מושיט" מרשות היחיד לרשות היחיד דרך אויר רשות הרבים, שאסור אף אם מושיטו למעלה מעשרה טפחים מרשות הרבים עצמה (ואף דלא הוי רשות הרבים למעלה מעשרה טפחים), וכמבואר בשבת דף צו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא מפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי רבי</b> - שאמר: דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות - <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי רבנן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: נתנו</b> לעירוב <b style='font-size:20px; color:black;'>באילן,</b> אם נתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב. למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב</b>, וכדפרישנא לה לעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואסור ליטלו</b> מן האילן, דהוה שימוש באילן, שאסור משום שבות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכל מקום הוי עירוב, דכל שבות לא גזרו עליו בין השמשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם היה <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך שלשה</b> טפחים, סמוך לקרקע, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר ליטלו</b>, דכל למטה משלשה טפחים, אפילו באילן לא גזרו עליו, דהוי כארעא סמיכתא, וכדתנן לקמן דף צט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>נתנו</b> לעירוב <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלכלה</b> (סל) <b style='font-size:20px; color:black;'>ותלאו באילן</b> (מן הצד, ופי הכלכלה שוה לראש האילן, ותחתיתה רחוקה שלשה טפחים מראש האילן, כדרך תלית כלכלות באילן, תוספות וריטב"א) - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> נתנו לעירוב בכלכלה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה מעשרה טפחים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עירובו עירוב, דברי רבי.</b> ומפרשינן לה בסמוך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: כל מקום שאסור ליטלו</b> לעירוב משם - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין עירובו עירוב</b>, כדמפרש לה ואזיל על מה פליגי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כל פנים, טעמם של חכמים הוא: כיון שאסור ליטלו - אף שאינו אלא שבות - גזרו עליו בין השמשות, ורבי מתיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו רבי והיינו רבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: זה ששנינו <b style='font-size:20px; color:black;'>"וחכמים אומרים"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>אהייא</b> (על מה) קאי דברי חכמים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא אסיפא</b>, דקאמר רבי שאם נתנו בכלכלה אפילו למעלה מעשרה טפחים, עירובו עירוב. ואהא פליגי חכמים וסברי דכיון דאסור ליטלו משם - דהוי שימוש באילן - אינו עירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא ליכא למימר הכי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי האם <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קסברי רבנן</b> שעל אף "דאינו משתמש באילן עצמו (כשנוטלו משם) אלא בכלכלה הוא דמשתמש, שהוא צידי אילן" (לשון רש"י. והר"ח כתב: "שהכלכלה התלויה באילן - בצידי האילן היא"), אפילו הכי אסור ליטלו משם, היות שגם <b style='font-size:20px; color:black;'>צדדין</b> של האילן <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורין</b> בשימוש בשבת?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, יהא מכאן סייעתא למאן דסבר בשבת דף קנד ב שאפילו צדדים של האילן אסורין, וכמו דפסקינן בשבת שם (וראה בסוגיא שם מה מיקרי "צדדין").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, חכמים - <b style='font-size:20px; color:black;'>ארישא</b> הוא דפליגי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דקתני בה: למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב, ואסור ליטלו. ואהא פליגי חכמים וסבירא להו דכיון דאסור ליטלו - אף שהוא משום שבות - אינו עירוב. כי אפילו על זמן בין השמשות, שהוא זמן ספק, נמי גזרו שאסור ליטלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא מפרשינן לרישא דברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האי אילן</b> - דמיירי הכא בברייתא - <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי דלית ביה</b> רוחב <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה</b> טפחים בראש האילן, תיקשי: אמאי אין עירוב עירוב כשנתנו למעלה מעשרה - ומשום דהוי מוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, וכדאמרן - והא כיון שאינו רחב ארבעה אינו רשות היחיד אלא מקום פטור (דמגובה שלשה טפחים מהקרקע, הוי מקום פטור, כשאינו רחב ארבעה טפחים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי דאית ביה</b> בראש האילן <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה</b> טפחים, ונמצא דלמעלה מעשרה טפחים הוי ליה רשות היחיד - <b style='font-size:20px; color:black;'>כי נתנו</b> לעירוב <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלכלה, מאי הוי?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי הכלכלה התלויה בצידי האילן יש לה תורת "חורי רשות היחיד", כיון שפי הכלכלה מגיע עד ראש האילן, ואסור להוציא ממנה לרשות הרבים, ואמאי הוי עירוב?! (תוספות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> מפרש לה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבינא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> דאמרינן שאם נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב, ומשום שעומד העירוב ברשות היחיד, מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית ביה</b> באילן עצמו רוחב <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה</b> טפחים. וכשהוא בגובה עשרה אסור להוציאו משם, ולפיכך אינו עירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b>, דאמרינן בה שאם נתנו בכלכלה, שרי, מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>דלית ביה</b> באילן <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה</b> טפחים ברוחב האילן עצמו, אלא שה<b style='font-size:20px; color:black;'>כלכלה</b> היא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>משלימתו לארבעה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: עובי האילן באמצעו עם שטח תחתית הכלכלה מצטרפים לשטח של ארבעה טפחים. דהשתא אין לכלכלה תורת "חורי רשות היחיד", כיון שהאילן עצמו אינו רשות היחיד, וממילא אין לו חורין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגם אין ליתן לאילן עם הכלכלה - שהם רחבים כאחד ארבעה טפחים - דין רשות היחיד, כיון שמתחת הכלכלה ליכא רוחב ארבעה טפחים. וכל כי האי גוונא אין זה רשות היחיד. ולהכי שפיר הוי עירוב, לפי שאין איסור הוצאה מהתורה מן הכלכלה אל מקום שביתתו ברשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדנקט רבי שאם העירוב מונח בכלכלה שפיר דמי, ולא אמר שאם העירוב נתון באילן שהוא רחב בגובהו ארבעה טפחים, ובתחתיתו של אילן אין ברוחבו ארבעה טפחים, הוי עירוב, על כרחך אתא לאשמועינן איזהו חידוש בזה (תוספות).</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0069_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot