https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%97_%D7%91 פרשני:בבלי:עירובין כח ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-30T03:43:55Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%97_%D7%91&diff=140678&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T14:12:35Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:12, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l122">שורה 122:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 122:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92981:rev-140678:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%97_%D7%91&diff=92981&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:17:39Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עירובין כח ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדגנונייתא&lt;/b&gt;, חזיז שגדל בגינה, דכולי עלמא אכלי ליה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן לברייתא דמייתינן לעיל:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זרע גרגיר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאי חזי&lt;/b&gt; (למה הוא ראוי), עד שאמרת: מתעשרין ירק וזרע?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: שכן&lt;/b&gt; דורות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראשונים, שלא היה להן פלפלין, שוחקין אותו&lt;/b&gt; (את הגרגיר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומטבילין בו את הצלי!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וביארו התוספות דהכי קאמר: שהגרגיר כששוחקין אותו ראוי הוא לאכילה כמות שהוא, ומשום הכי הוא דחייב במעשר, ולא משום הטיבול. אלא, שאין דרך לשוחקן כדי לאוכלו, אלא כדי להטביל בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה מבארת הגמרא את ברכת החזיז.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי זירא כי הוה חליש מגרסיה&lt;/b&gt; (כשנחלש, ולא היה יכול ללמוד), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אזיל ויתיב&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפתחא דרב יהודה בר אמי&lt;/b&gt; (היה יושב על פתח ישיבתו של רב יהודה בר אמי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; (כי היה אומר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי נפקי ועיילי רבנן&lt;/b&gt; (כשיוצאים ונכנסים החכמים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איקום מקמייהו ואקבל בהו אגרא&lt;/b&gt; (אקום בפניהם ואקבל על ידם שכר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפק&lt;/b&gt; רבי זירא להתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתא ינוקא דבי רב&lt;/b&gt;, (תלמיד מישיבתו של רב יהודה בר אמי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבי זירא לינוקא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי אגמרך רבך&lt;/b&gt; (מה לימדך רבך)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; הינוקא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשות&lt;/b&gt; - שגדל בין הקוצים, ואין לו שורש באדמה, אלא מהם הוא צומח - מברכין עליו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בורא פרי האדמה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזיז&lt;/b&gt;, מברכין עליו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהכל נהיה בדברו&lt;/b&gt; (ומפרש טעמא לקמן).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבי זירא לינוקא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדרבה, איפכא מסתברא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי&lt;/b&gt; חזיז - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מארעא קא מרבי&lt;/b&gt; (מן הארץ הוא גדל), וברכתו: בורא פרי האדמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאי&lt;/b&gt; - כשות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאוירא קא מרבי&lt;/b&gt;, וברכתו: שהכל נהיה בדברו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך מסקנת הגמרא היא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלכתא כינוקא דבי רב&lt;/b&gt;, ולא כרבי זירא!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי&lt;/b&gt; - כשות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גמר פירי&lt;/b&gt;, נגמר בישולו ונקרא &quot;פרי&quot;, ולכן ברכתו: בורא פרי האדמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאי&lt;/b&gt; - חזיז - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו גמר פירי&lt;/b&gt;, כי קוצרים אותו בהיותו שחת, וברכתו: שהכל נהיה בדברו, כיון דלאו &quot;פרי&quot; הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי דקאמרת&lt;/b&gt;, שטען רבי זירא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי&lt;/b&gt; חזיז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מארעא קא רבי, והאי&lt;/b&gt; כשות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאוירא קא רבי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא היא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשות נמי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מארעא קא רבי&lt;/b&gt; (יונק מן הארץ, דרך הקוצין).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והראיה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא קא חזינן&lt;/b&gt; שאנו רואים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקטלינן לה להיזמתא&lt;/b&gt; (שקוצצין ההיזמי, הקוצים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מייתא כשותא&lt;/b&gt;, מתייבש הכשות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח מזה שיניקת הכשות היא מהארץ, באמצעות הקוצים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותו תמהינן ארב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכפניות אין מערבין?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: קור&lt;/b&gt; (דבר רך הנוסף על הדקל בכל שנה, וקודם שיגיעו ימות הגשמים ויתקשה ויעשה עץ, קרי ליה &quot;קור&quot;, ואז הוא טוב למאכל).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניקח&lt;/b&gt; בירושלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכסף מעשר&lt;/b&gt; שני, שהרי פרי מפרי הוא, וגדולי קרקע (דומיא דבקר וצאן יין ושכר המפורט בקרא, וכדאמרינן לעיל דף כז ב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מטמא טומאת אוכלין&lt;/b&gt; אפילו חישב עליו לאכילה, דלאו אוכל הוא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וביארו התוספות: דאף שניקח הוא בכסף מעשר, מכל מקום אינו מטמא טומאת אוכלין, כיון דסופו להקשות ואין נוטעין דקל אדעתא דקורא. אבל ניקח הוא בכסף מעשר, דהשתא הוא רך והוי פרי מפרי, ואף על גב דלא הוי &quot;אוכל&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכפניות נקחות בכסף מעשר, ומטמאות טומאת אוכלים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: קור, הרי הוא כעץ לכל דבר, אלא שניקח בכסף מעשר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכפניות, הרי הן כפרי לכל דבריהם, אלא, שפטורות מן המעשר&lt;/b&gt;, כיון שלא נגמרה מלאכתן. שהרי לא נתבשלו כל צרכן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולתנא קמא חייבות הן במעשר, &quot;דלכל מילי&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- פירות נינהו&quot;, רש&quot;י.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי חזינן, שהכפניות לכולי עלמא מטמאות טומאת אוכלין, אלמא אוכל הוא, ואמאי אמר רב אין מערבין בהם?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם&lt;/b&gt; - דאמר בברייתא דהכפניות אוכל הן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדניסחני&lt;/b&gt;, דקלים זכרים שעושין כפניות, שאינם נעשים תמרים לעולם, אלא מצבם בצורת כפניות הוא גמר פירן, ולוקטין אותן בניסן. והנהו אוכלא נינהו, ומטמאין טומאת אוכלים, ואף מערבין בהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי קאמר רב שאין מערבין בהם, בדקלים נקבות, שכפניות שלהם נעשין תמרים, הלכך אכתי לא גמר פירא הוא (רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודוחה הגמרא את התירוץ:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt; - אם נעמיד את הברייתא בכפניות שנגמר פריין, תיקשי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהא לימא רבי יהודה&lt;/b&gt;, שהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטורות מן המעשר?!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא&lt;/b&gt; במפורש שכפניות של דקלים זכרים חייבות במעשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתניא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יהודה: לא הוזכרו&lt;/b&gt; (בבית המדרש להיחשב פרי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פגי ביתיוני&lt;/b&gt; (תאנים קטנות הגדילות במקום הנקרא ביתיוני, והן כמו כפניות בתמרים, רש&quot;י פסחים דף נג א) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לענין&lt;/b&gt; שיתחייבו ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר בלבד&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו שאמרו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פגי ביתיוני ואהיני דטובינא&lt;/b&gt; (כפניות של המקום טובינא, ושל דקלים זכרים הן), כיון שהוא גמר הפרי שלהם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייבין במעשר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וחוזרת בה הגמרא מתירוץ זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt;, משנינן שינויא אחרינא, אהא דאקשינן לרב דאמר כפניות אין מערבין, מהא דתניא דכפניות נקחות בכסף מעשר, ומטמאות טומאת אוכלים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם&lt;/b&gt; הך ברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו בניסחני&lt;/b&gt; איירי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכל מקום לא קשיא לרב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לענין טומאת אוכלין שאני&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכדאמר רבי יוחנן&lt;/b&gt; - בענין אחר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הואיל וראוי למתקן על ידי האור&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt; - בכפניות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי&lt;/b&gt; מטמאות הן טומאת אוכלין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ויכול למתקן&lt;/b&gt; ממרירותן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ידי האור&lt;/b&gt; (באמצעות קלייתם באש).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל לענין עירוב, צריך דבר שיהיה ראוי לאכילה באותה שעה, והני, הא לא מתקינהו (רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שניקחות בכסף מעשר, הוא משום דפרי מפרי וגדולי קרקע נינהו. ואף על גב דלא חזו לגמרי לאכילה, כיון שאפשר למתקם ולתקנם, הוו להו כחטין ושעורים (שגם הם אינם נאכלין כמות שהן) וכיוצא בהם (ריטב&quot;א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיכא אתמר דרבי יוחנן?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהא דתניא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקדים המרים&lt;/b&gt;, כלומר: שקדים שמתחלה מתוקים הם, וכשגדלים נעשים מרים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כשהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטנים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייבין&lt;/b&gt; הן במעשר, משום דחשיב גמר פרי, שהרי לכשגדלים יותר, נעשים מרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכשהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדולים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטורין&lt;/b&gt; הן מן המעשר, שאינם אוכל מפני מרירותם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושקדים ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתוקים&lt;/b&gt; - כלומר: שאין נעשין מרים אף לכשגדלים - לכשנעשו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדולים&lt;/b&gt; ונגמרו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייבין&lt;/b&gt; במעשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל כשהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטנים&lt;/b&gt; ועדיין לא נגמרו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטורין&lt;/b&gt; ממעשר, דלחיוב מעשר בעינן גמר פרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;(שמעון)&lt;/b&gt; (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישמעאל&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברבי יוסי אומר משום אביו&lt;/b&gt;: בין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה&lt;/b&gt; (שקדים המרים, כשהן קטנים ומתוקים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה&lt;/b&gt; (כשגדלו ונעשו מרים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפטור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כשהן קטנים פטורים מן המעשר לפי עדיין לא נגמרו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכשהן גדולים פטורים, משום דלאו אוכל הן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמרי לה&lt;/b&gt;, כך אמר רבי ישמעאל משמו של אביו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה וזה לחיוב&lt;/b&gt;, וכדמפרש טעמא לקמן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אילעא אמר רבי יהודה&lt;/b&gt; (ב&quot;ח): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הורה רבי חנינא בציפורי, כדברי האומר: זה וזה לפטור!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולמאן דאמר: זה וזה לחיוב&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאי חזי&lt;/b&gt; שקדים המרים כשהם גדולים, והרי אינם ראויים לאכילה כי מרים הן, ואמאי מיחייבי במעשר?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: הואיל וראוי למתקן&lt;/b&gt; ממרירותן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ידי האור!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וביארו התוספות: לא דמי לקור דאמרינן שאין מטמא טומאת אוכלין, אף שעל ידי שליקה וטיגון נעשה אוכל גמור, כדלקמן. משום שהמיתוק על ידי האור, קל משליקה וטגון. וראה מה שכתבו שאר הראשונים בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר&lt;/b&gt; בברייתא דלעיל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: קור, הרי הוא כעץ לכל דבריו, אלא שניקח בכסף מעשר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו תנא קמא?!&lt;/b&gt; דהוא נמי אמר: קור ניקח בכסף מעשר, ואין מטמא טומאת אוכלין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי&lt;/b&gt;: כאשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלקו&lt;/b&gt; (בישלו הרבה) לקור, או ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טגנו&lt;/b&gt; בשמן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא בינייהו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לרבי יהודה דקאמר &quot;הרי הוא כעץ&quot; לכל דבריו, אפילו שלקו וטגנו לא מטמא טומאת אוכלין. אבל לתנא קמא דלא קאמר &quot;הרי הוא כעץ&quot;, אם שלקו וטגנו מטמא טומאת אוכלין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה רבא: מי איכא למאן דאמר&lt;/b&gt;: קור ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלקו וטגנו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; חשיב אוכל?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: העור&lt;/b&gt; של בהמה שאינו ראוי לאכילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשיליא&lt;/b&gt; (הכיס שבו נתון ולד הבהמה במעי אמו) שאין דרך לאוכלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מטמאין טומאת אוכלין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עור ששלקו&lt;/b&gt;, ועשאו ראוי לאכילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיליא שחישב עליה&lt;/b&gt; לאוכלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטמאין טומאת אוכלין&lt;/b&gt; (אבל בעור לא סגי במחשבה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשתא תיקשי: השתא עור, שבלא שליקה אינו ראוי לאכילה כלל, בכל זאת אם שלקו מטמא טומאת אוכלין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קור - שאף עכשיו ראוי קצת לאכילה - לא כל שכן שאם שלקו מטמא טומאת אוכלין?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רבא&lt;/b&gt; תירוץ אחר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברכה&lt;/b&gt; הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא בינייהו&lt;/b&gt;, בין תנא קמא ורבי יהודה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאתמר: קור&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב יהודה אמר&lt;/b&gt;: מברך עליו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בורא פרי האדמה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל אמר&lt;/b&gt;: מברך עליו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהכל נהיה בדברו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן טעמייהו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב יהודה אמר, בורא פרי האדמה: אוכלא הוא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל אמר, שהכל נהיה בדברו: כיון שסופו להקשות&lt;/b&gt; אינו חשוב גם עתה &quot;פרי&quot;, ולכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מברכינן עילויה בורא פרי האדמה.&lt;/b&gt; והיינו דאיכא בין רבי יהודה לתנא קמא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לתנא קמא, קור אוכלא הוא, ומברך עליו בורא פרי האדמה. ואילו לרבי יהודה דאמר &quot;הרי הוא כעץ&quot;, אין מברכין עליו בורא פרי האדמה, אלא שהכל נהיה בדברו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה שמואל&lt;/b&gt; - דסבר דמברכין על קור שהכל נהיה בדברו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרב יהודה&lt;/b&gt; דפליג עליה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיננא&lt;/b&gt; (מחודד בתלמוד, ערוך. ויש מפרשים: בעל שנים גדולות, שיטה מקובצת כתובות יד.) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כוותך&lt;/b&gt; כמוך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסתברא&lt;/b&gt; דמברכין על קור בורא פרי האדמה, ולא איכפת לן דסופו להקשות!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא צנון, שסופו להקשות, ומברכין עליה בורא פרי האדמה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודוחה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא היא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צנון, נטעי אינשי אדעתא דפוגלא&lt;/b&gt;, נוטעין אותו כדי לאוכלו כשהוא רך, ולכן לא מתחשבים במה שסופו להקשות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיקלא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נטעי אינשי אדעתא דקורא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקנת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואף על גב דקלסיה&lt;/b&gt; (שיבחו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל לרב יהודה&lt;/b&gt; ואמר לו: כוותך מסתברא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכתא כוותיה דשמואל&lt;/b&gt;, שהקור מברכין עליו שהכל נהיה בדברו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא: אמר רב יהודה אמר רב&lt;/b&gt; (לעיל בעמוד א&#039;): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשות וחזיז מערבין בהן, ומברכין עליהם בורא פרי האדמה!&lt;/b&gt; ואיבעי לן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשות&lt;/b&gt; - כשנותן אותו לעירוב, ששיעורו מזון שתי סעודות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכמה&lt;/b&gt; הויא מזון הראוי לשתי סעודות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופשטינן לה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדאמר רב יחיאל&lt;/b&gt; - ביחס למאכל אחר, ומייתי ליה בסמוך - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמלא היד, הכא נמי&lt;/b&gt; - בכשות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמלא היד&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שדין הכשות כדין לפתן ששיעורו כדי ללפת בו פת מזון שתי סעודות - וכדלקמן דף כט ב - וכך הוא שיעורו! על פי רמב&quot;ם פרק א&#039; מעירובין הלכה י&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תו איבעי לן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזיז&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכמה&lt;/b&gt; הוא שיעורו לעירוב?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר טוביה בר יצחק, אמר רב: כמלא אוזילתא דאיכרי&lt;/b&gt; (כמלא אגודה של ירק שכורכין האכרים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חלקיה בר טוביה: מערבין בקליא&lt;/b&gt; (קלח של עשב, וקשה הוא כעץ)!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקליא סלקא דעתך&lt;/b&gt; שמערבין בו, והרי אינו ראוי לאכילה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; הכי קאמר רב חלקיה: מערבין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בירקא דקליא&lt;/b&gt;. (בירק שמסביב לקלח).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה&lt;/b&gt; שיעור ירקות אלו לעירוב?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יחיאל: כמלא היד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי ירמיה נפק לקירייתא&lt;/b&gt; (יצא לכפרים לראות בתבואתו). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעו מיניה: מהו לערב בפולין לחין?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביבשים, פשיטא שאין מערבין בהם, כיון שאין נאכלין כמות שהן חיין, ריטב&quot;א. וראה בהערות שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוה בידיה&lt;/b&gt; דרבי ירמיה תשובה לשאלתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתא&lt;/b&gt; - רבי ירמיה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבי מדרשא,&lt;/b&gt; ושאל את שאלתם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו ליה: הכי אמר רבי ינאי: מערבין בפולין לחין. וכמה&lt;/b&gt; שיעורן? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יחיאל: כמלא היד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב המנונא: מערבין בתרדין חיין!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן עלה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איני!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאמר רב חסדא: סילקא&lt;/b&gt; (תרד) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייא,&lt;/b&gt; הנאכל כשאינו מבושל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטיל גברא חייא&lt;/b&gt; (הורג אדם חי), וכיון שכן, האיך מערבין בהן?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0060_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכטB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div> Micropedia bot