https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%95_%D7%91 2026-04-25T09:47:30Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%95_%D7%91&diff=140674&oldid=prev 2020-09-06T14:12:06Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:12, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92977:rev-140674:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%95_%D7%91&diff=92977&oldid=prev 2015-06-30T13:17:32Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עירובין כו ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; מתניתין דידן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר&lt;/b&gt;, וכדאמר רבי אלעאי &quot;שמעתי מרבי אליעזר&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא&lt;/b&gt; מתניתין דלקמן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן&lt;/b&gt; היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרש רב ששת (ריטב&quot;א. והרי&quot;ף גרס: אמר רב ששת) פלוגתייהו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשתימצי לומר&lt;/b&gt; (כשתמצא בעצמך לרדת לסוף טעמם, תצטרך לומר - ריטב&quot;א):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדברי רבי אליעזר: המבטל רשות חצירו, רשות ביתו&lt;/b&gt; נמי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביטל&lt;/b&gt; ואף על גב דלא פריש כן בהדיא (דמתניתין בהכי מיירי - וכמו שביארנו במשנה - מדאמר רבי אלעי &quot;ובקשתי לי חבר ולא מצאתי&quot;, ואם פירש כן בהדיא כולי עלמא מודו דשרי), ולפיכך מותר להם להוציא מביתו לחצר, דכיון שנתבטל להם רשותו, הכל רשות אחת היא (אבל לו אסור, דנראה כחוזר מביטולו, וכמו שביארנו במשנה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבנן: המבטל רשות חצירו&lt;/b&gt; ולא פירש שמבטל אף רשות ביתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רשות ביתו לא ביטל&lt;/b&gt;, ולפיכך אסור אף להם להוציא מביתו המיוחד לו לחצר של כולם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן עלה דרב ששת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא&lt;/b&gt; דבהכי פליגי, ולמה הוצרך לומר: כשתימצי לומר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רחבה: אנא ורב הונא בר חיננא תרגימנא&lt;/b&gt; להא דרב ששת, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נצרכא&lt;/b&gt; דבריו להשמיענו במאי פליגי, דפשיטא היא. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; אשמעינן רב ששת שניתן לב להבין דבר מתוך דבר, דמהא דחזינן דלרבי אליעזר &quot;המבטל בעין יפה הוא מבטל&quot;, וביטל אף רשות ביתו שלא הזכיר בביטולו, ולרבנן &quot;בעין רעה הוא מבטל&quot;, נבין דאף בגוונא אחרינא פליגי רבי אליעזר ורבנן בהך סברא, ולפיכך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשה ששרוין בחצר אחד&lt;/b&gt;, ועירבו הארבעה זה עם זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושכח אחד מהן ולא עירב&lt;/b&gt;, וצריך שתתבטל רשותו לכל אחד מבני החצר כדי להתיר החצר. (שאם לא כן, נמצא דהחצר שייכת לזה שנתבטל לו רשותו, ואין העירוב שעשה מאתמול מועלת לערב רשותו שקיבל בשבת, כיון שלא עירב על דעת חלק זה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדברי רבי אליעזר: כשהוא מבטל רשותו אין צריך לבטל&lt;/b&gt; בפירוש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכל אחד ואחד&lt;/b&gt;, ואף שביטל רק לאחר מבני החצר, אמרינן דמסתמא אדעתא דכולהו ביטל רשותו, כיון שבעין יפה הוא מבטל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבנן: כשהוא מבטל רשותו, צריך לבטל&lt;/b&gt; בפירוש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכל אחד ואחד&lt;/b&gt;, אבל ביטל רק לאחד, אמרינן שלא ביטל רשותו אלא לזה שפירש, ולא לשאר בני החצר, ואסורה החצר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן אזלא הא דתניא: חמשה ששרוין בחצר אחד, ושכח אחד מהן ולא עירב, כשהוא מבטל רשותו, אין צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד, כמאן? כרבי אליעזר!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב כהנא&lt;/b&gt; הוא ניהו ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתני&lt;/b&gt; לדברי רב ששת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי&lt;/b&gt; כדאמרינן לעיל, דרב ששת לא דיבר אלא על משנתנו, ורחבה ורב הונא, הם שפירשו דבריו, שבא להשמיענו פלוגתת רבי אליעזר ורבנן בביטול רשות לכל אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב טביומי מתני&lt;/b&gt; לעיקר דברי רב ששת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי: כמאן אזלא הא דתניא: חמשה ששרוים בחצר אחד, ושכח אחד מהן ולא עירב, כשהוא מבטל רשותו אינו צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד, כמאן? אמר רב הונא בר יהודה, אמר רב ששת&lt;/b&gt; גופיה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן? כרבי אליעזר!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; (בעי מיניה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב פפא לאביי: לרבי אליעזר,&lt;/b&gt; כיצד יהא הדין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמר&lt;/b&gt; וגלי דעתיה בהדיא כשביטל רשות חצירו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מבטילנא&lt;/b&gt; רשות ביתי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן מיבעי לי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבנן, אי אמר&lt;/b&gt; וגלי דעתיה בהדיא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבטילנא&lt;/b&gt; אף רשות ביתי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt;, האם יהא ביתו מותר להן? ומפרש ספיקיה: מי נימא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא דרבי אליעזר, משום דקסבר: המבטל רשות חצירו&lt;/b&gt;, מסתמא אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רשות ביתו ביטל&lt;/b&gt;, וכדפירש רב ששת לעיל, משום דבעין יפה הוא מבטל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי&lt;/b&gt; הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; בהדיא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנא לא מבטילנא&lt;/b&gt;, וביתו אסור להן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דילמא, טעמא דרבי אליעזר&lt;/b&gt; לאו משום דבעין יפה הוא מבטל, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דבית בלא חצר לא עבידי אינשי דדיירי&lt;/b&gt; ולאו דירה היא!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי קאמר לא מבטילנא לאו כל כמיניה,&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על גב דאמר: דיירנא, לאו כלום קאמר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולרבנן אי אמר מבטילנא&lt;/b&gt;, הכי מספקא לי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דרבנן?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי נימא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דקסברי, המבטל רשות חצירו, רשות ביתו לא ביטל&lt;/b&gt; וכדפירש רב ששת לעיל, דבעין רעה הוא מבטל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם כן הכא שאני, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי&lt;/b&gt; הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: מבטילנא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא טעמא דרבנן, משום דלא עביד איניש דמסלק נפשיה לגמרי מבית וחצר והוי כי אורח לגבייהו, ו&lt;/b&gt;כיון שכן הוא דרך בני אדם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי כי אמר: מבטילנא, לאו כל כמיניה,&lt;/b&gt; דבטלה דעתו אצל כל אדם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;80&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;80.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי פשוטו, ווכן מוכח בריטב&quot;א, וכן משמע ממהרש&quot;א. ובקרן אורה פירש: דרב פפא דמספקא ליה, ורב ששת, תרווייהו חדא קאמרי, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; אביי לרב פפא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין לרבנן בין לרבי אליעזר, כיון דגלי דעתיה, גלי!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן שמעתי ממנו&lt;/b&gt; (מרבי אליעזר) שיוצאים בערקבלין בפסח: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי ערקבלין? אמר ריש לקיש: אצוותא&lt;/b&gt; (סיב עבה הגדל סביב הדקל, ונכרך ועולה בו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חרוזיאתא&lt;/b&gt; (תכופות הרבה יחד כמחרוזות), וטעם מרור יש בו. וכתב הריטב&quot;א (לעיל כו.), בטעם המחלוקת אם יוצאים בו: דלרבי אלעאי משמיה דרבי אליעזר, אף שאינו ממין זרעים - שמן האילן הוא בא - יוצאים בו. וחכמים דפליגי, סברי, כי הא דאמרינן בפסחים (דף לט.), דבעינן מרור דומיא דמצה שהוא מין זרעים. (וראה תוספות, וקרן אורה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק עושין פסין&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0003_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBשלישיB-BבכלBמערבין&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק שלישי - בכל מערבין&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;div style=&#039;-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; &#039;&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0055_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;מבואBל&#039;עירוביBתחומין&#039;&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;מבוא ל&#039;עירובי תחומין&#039;&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;B&gt;א&lt;/B&gt;. &lt;B&gt;תחום שבת&lt;/B&gt; - &lt;B&gt;מן התורה או מדרבנן&lt;/B&gt;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הפסוק &quot;אל יצא איש ממקומו ביום השביעי&quot; (שמות טז כט) הוא המקור לאיסור היציאה מחוץ לתחום בשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לדעת רבי עקיבא (שבת סט א) מלמד הכתוב הזה שאסור מן התורה לאדם לצאת חוץ מ&quot;מקומו&quot; בשבת, וכוונת הכתוב היא, לאסור את היציאה מהתחום של אלפיים אמה סביב למקום שביתתו של האדם בכניסת השבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו לדעת חכמים, פסוק זה בא לאסור את מלאכת ההוצאה של חפץ מרשות לרשות בשבת, ואילו איסור היציאה של האדם מהתחום של אלפיים אמה אינו אלא מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, שנחלקו הראשונים, האם מודים חכמים לרבי עקיבא שאסור לצאת מן התורה מהתחום של שנים עשר מיל, שהם שלש פרסאות, כשיעור מחנה ישראל במדבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;B&gt;ב&lt;/B&gt;. &lt;B&gt;מהות האיסור&lt;/B&gt; - &lt;B&gt;יציאה או הליכה&lt;/B&gt;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כמו כן מצינו בדברי רבותינו הראשונים שני הסברים חלוקים במהות האיסור &quot;לצאת ממקומו&quot; - לפי הרמב&quot;ן, &lt;B&gt;היציאה&lt;/B&gt; של האדם ממקום השביתה היא האיסור, בדומה למלאכת ההוצאה מרשות לרשות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי הרמב&quot;ם, &lt;B&gt;ההילוך&lt;/B&gt; למרחק מחוץ לתחום הוא האיסור, בדומה להעברת חפץ ארבע אמות ברשות הרבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;B&gt;ג&lt;/B&gt;. &lt;B&gt;כיצד נקבע מקום השביתה&lt;/B&gt;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכל אדם וחפץ יש &quot;מקום שביתה&quot; בכניסת השבת, ומסביבו יש לו תחום שבת של אלפיים אמות לכל רוח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקום זה יכול להקבע הן על ידי נוכחות האדם באותו המקום בשעת כניסת השבת, והן על ידי שייחד האדם את אותו המקום ל&quot;מקום שביתתו&quot;, למרות שהוא עצמו נמצא בשעת כניסת השבת במקום אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;היחוד ל&quot;מקום השביתה&quot; יכול להעשות, באופן עקרוני, באמירה בעלמא, שמודיע האדם: &quot;שביתתי - במקום פלוני&quot;, למרות שאינו נוכח באותו מקום (ואכן כך עושים כשאין אפשרות אחרת).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, שתיקנו חכמים שאם נמצא אדם במקום מסוים בשעת כניסת השבת ורוצה לקבוע לו מקום שביתה אחר, כדי שיוכל ללכת ממנו והלאה אלפיים אמה, שיעשה זאת על ידי הנחת &quot;עירוב תחומין&quot; (של מזון הראוי לשתי סעודות) באותו המקום, בערב שבת, מבעוד יום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קביעת מקום השביתה במקום אחר (על ידי נוכחותו במקום בשעת כניסת השבת או על ידי הנחת העירוב או על ידי אמירתו) מאפשרת לאדם להלך בשבת אלפיים אמה לכל רוח מאותו המקום שקבע לו כמקום שביתתו, ולא מהמקום שהוא נוכח בו במשך השבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;את הנחת העירוב אין האדם צריך לעשות בעצמו, אלא יכול לשלחו באמצעות שליח שיניחנו שם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;B&gt;ד&lt;/B&gt;. &lt;B&gt;הגדרת &#039;מקום השביתה&#039; משתנה ממקום למקום&lt;/B&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;השובת בעיר נחשב לו כ&quot;מקום שביתה&quot; העיר כולה, ומסביבה יש לו אלפיים אמות לכל רוח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם רוצה להניח עירוב, הוא יכול לעשות זאת מחוץ לעיר, אך לא בתוך העיר, כי העיר כולה היא מקום שביתתו גם בלי העירוב, ונמצא שלא פעל כלום בהנחת העירוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם יניח את העירוב בעיר אחרת (הסמוכה לעירו, והנמצאת בתוך תחום שבת לעירו) תחשב העיר השניה כולה למקום שביתתו, ויהיה לו תחום שבת של אלפיים אמה מסביב לעיר השניה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;השובת מחוץ לעיר, בבית או בכל מקום המוקף לדירה, נחשב כל המקום המוקף למקום שביתתו, ויש לו אלפיים אמה סביב אותו המקום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו השובת במקום פתוח מחוץ לעיר, יש לו ארבע אמות כמקום שביתה, ואלפיים אמה מסביב לארבע אמותיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;B&gt;ה&lt;/B&gt;. &lt;B&gt;תנאי יסודי להנחת העירוב הוא שיהיה &#039;הוא ועירובו במקום אחד&#039;&lt;/B&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, שתהיה באפשרותו בכניסת השבת להגיע ולקחת את עירובו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;B&gt;ו&lt;/B&gt;. &lt;B&gt;בפרק שלפנינו יבואר&lt;/B&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. איזה מזון ראוי להנחת העירוב, ומהו שיעורו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. היכן הוא המקום שניתן להניח בו את העירוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. מי הוא הראוי להיות שליח להנחת העירוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משנתנו מחולקת לשני ענינים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האחד, ללמדנו שמלח ומים אינם נחשבים למזון, במקום שצריך מזון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשני, מחלוקת תנאים באיזה מידה מועיל העירוב כאשר המניח את העירוב מוגבל באכילתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הענין הראשון:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכל&lt;/b&gt; מיני מזון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מערבין&lt;/b&gt; עירובי תחומין &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירשו כל הראשונים, דאילו בעירובי חצירות בעינן פת. ורש&quot;י פירש שבכלל דברי המשנה גם עירובי חצירות. וראה משנה לקמן דף פ ב ובגמרא וברש&quot;י שם. וראה שו&quot;ת רעק&quot;א קמא סימן י&quot;ד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בכל מיני מזון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משתתפין&lt;/b&gt; שתופי מבואות (כדי שיוכלו להוציא מן הבתים שבחצירות אל המבוי המשותף לכל החצירות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ מן המים ומן המלח&lt;/b&gt; שאינם נחשבים מזון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויסודו של העירוב בנוי על כך שדעתו של אדם היא כי מקום קביעותו ודירתו הוא המקום שבו נמצאים מזונותיו. הלכך מזון בעינן ולא מים או מלח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכל&lt;/b&gt; מיני מזון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניקח בכסף מעשר&lt;/b&gt; שני (שהעלהו לירושלים, ואמרה תורה: ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ מן המים ומן המלח&lt;/b&gt;. ובגמרא מפרש טעמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנודר&lt;/b&gt; הנאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן המזון, מותר במים ומלח.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;החלק השני:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מערבין&lt;/b&gt; עירובי תחומין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לנזיר ביין&lt;/b&gt;, ואף על גב שאסור הוא בשתייתו, דכיון דמזון הוא לאחרים שרו ליה רבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן מערבין מאותו טעם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לישראל בתרומה&lt;/b&gt; ואף שאסורה לו, כיון שמותרת לכהנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סומכוס אומר&lt;/b&gt;: אין מערבין לישראל אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחולין&lt;/b&gt; ולא בתרומה (ובגמרא מפרש דלא פליג סומכוס על יין לנזיר כיון שיכול לישאל על נזירותו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מערבין - לדעת כולם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכהן&lt;/b&gt; על ידי שנותנין אותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבית הפרס&lt;/b&gt; (שדה שאבד בה קבר, ושדה שנחרש בה קבר), ואף שאסור מדרבנן לכהן ליכנס שם, שמא נמצא שם עצם כשעורה המטמא במגע ומשא, וכל שאין יכול ליכנס ולאכול את עירובו אי אפשר לומר ש&quot;שביתתו במקום עירובו&quot;, אפילו הכי מותר, כיון שמותר ליכנס שם על ידי ניפוח, (שמנפח את העפר בפיו לפני רגליו כדי לבודקו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר&lt;/b&gt;: מערבין לכהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו בין הקברות&lt;/b&gt;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0056_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot