https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%92_%D7%91 2026-04-07T16:57:36Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%92_%D7%91&diff=140668&oldid=prev 2020-09-06T14:11:25Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:11, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l97">שורה 97:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 97:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92971:rev-140668:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%92_%D7%91&diff=92971&oldid=prev 2015-06-30T13:17:20Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עירובין כג ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי עקיבא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו תנא קמא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: חכמים דריש פירקין, שאמרו לרבי יהודה: &quot;לא אמרו בית סאתים אלא לגינה ולקרפף&quot;, וזו היא שיטת רבי עקיבא, שאף שאינו מוקף לדירה - כגינה וכקרפף - מותר להקיף עד בית סאתים?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא בינייהו: &quot;דבר מועט&quot;&lt;/b&gt;, שהוא יותר משבעים אמה ושיריים, וכדמפרשינן בסמוך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שלדעת רבי עקיבא לא הותר אלא שבעים אמה ושיריים בלא &quot;דבר מועט&quot;, ולרבנן בית סאתים שלמות שהן עם תוספת &quot;דבר מועט&quot;, וכמו שיתבאר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;64&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;64.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתב בגאון יעקב, דהני מילי במרובע אין מוסיפין &quot;דבר מועט&quot;, אבל למאן דשרי אפילו ארוך וצר, משערין בבית סאתים שלם שהוא חמשת אלפים אמה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: רבי יהודה אומר: דבר מועט יש על שבעים אמה ושיריים ולא נתנו חכמים בו שיעור&lt;/b&gt; (לא חשו חכמים לצמצם, אבל השיעור הוא עם אותו דבר מועט - שיטת תוספות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה שיעור סאתיים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כחצר המשכן!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: חצר המשכן היה שטחה מאה אמה על חמשים אמה, שהם: חמשת אלפים אמה רבועים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם באת לרבע שטח זה, תמצא בכל צלע של הריבוע שבעים אמה, ועוד &quot;שיריים&quot; שהם שני שלישי אמה (0.666 אמה), ועוד &quot;דבר מועט&quot; שהוא כחמש מאיות האמה (כ 5000=710678. 70*710678. 70)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובאותו &quot;דבר מועט&quot;, נחלקו רבי עקיבא ורבנן אם להביאו בחשבון או לא, (נתבאר על פי שיטת החישוב המקובלת, וראה רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא הני מילי&lt;/b&gt; הא דאמר רבי עקיבא שיהא שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים, דהיינו דוקא מרובע ולא ארוך וצר, ומהיכן ילפינן שמרבעים את חצר המשכן כדי לשער בו איסור שבת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה: דאמר קרא: ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים &quot;בחמשים&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מאי &quot;בחמישים&quot; הנוספים על &quot;חמישים&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרה תורה: טול חמשים&lt;/b&gt; אמה על חמשים אמה השניות, היתרות על ריבוע של חמשים על חמשים הראשונות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וסבב&lt;/b&gt; בהם (בריבוע) את הריבוע הראשון של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשים&lt;/b&gt; על חמשים שהיה לך, ותמצא ריבוע גדול של שבעים אמה ושיריים ודבר מועט על שבעים אמה ושיריים ודבר מועט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזהו שאמרה תורה: &quot;ורחב חמשים (יהיה מסובב) בחמשים (אמות אחרות) &quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשטיה דקרא&lt;/b&gt; דקאי על המשכן עצמו, וכתב &quot;בחמשים&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי כתיב?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: העמד משכן&lt;/b&gt; - שהיה אורך חללו הפנימי, (לא כולל עובי הקרשים) שלשים אמה, ורוחב חללו הפנימי עשר אמות - בתוך חצר המשכן שהיה שטחו פעמיים חמשים על חמשים (חמשים אמה מרובעות במזרח, וחמשים במערב), באופן שיעמוד המשכן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על שפת&lt;/b&gt; (בסוף) הריבוע של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשים&lt;/b&gt; על חמשים אמה המערביות, בצידו המזרחי של הריבוע המערבי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. שיעמוד המשכן באמצע רחבו של הריבוע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;זאת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי שיהא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשים אמה לפניו&lt;/b&gt; של משכן. שהרי העמדנוהו בסוף חמשים אמה המערביות ונותר הריבוע של חמישים אמה המזרחיות כשהוא ריק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועשרים אמה&lt;/b&gt; יהא עודף החצר על המשכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכל רוח ורוח&lt;/b&gt;, שהרי רחבו עשר אמות ונשאר עודף עד קצה החצר עשרים מדרום ומצפון, וכיון שאין ארכו אלא שלשים, נותר עודף לאחורי המשכן עד קצה החצר ממערבו עשרים אמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ומיהו לא היה העודף עשרים אמה אלא על &quot;חלל&quot; המשכן, ומשטח החצר עצמה, יש להפחית את עובי הקרשים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר אומר: אם היתה ארכה&lt;/b&gt; יתר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: רבי אליעזר אומר: אם&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היתה ארכה &quot;יתר על פי שנים ברחבה&quot; אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה&lt;/b&gt;, הא אם היתה ארכה פי שנים ברחבה, או פחות מיכן שפיר דמי, ודלא כמפורש במתניתין?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב ביבי בר אביי: כי תנן נמי מתניתין&lt;/b&gt;: אם היתה ארכה יתר על רחבה אין מטלטלין בה, היינו &quot;אם היתה ארכה (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתר על&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פי שנים ברחבה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן!&lt;/b&gt; ומשום דחצר המשכן היתה ארכה פי שנים ברחבה ולא יותר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;65&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;65.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתבו התוס&#039; בדף כה ב בתירוץ שני, וכן פסק המשנה ברורה, שאין קפידא בזה, אלא א&quot;כ היה שטחו של המקום בית סאתים, אבל אם היה במשהו פחות מבית סאתים לא איכפת לן בצורתו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי, היינו רבי יוסי&lt;/b&gt; דקאמר במתניתין: אפילו ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה, ובמאי פליגי?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא בינייהו ריבועא דריבעוה רבנן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: הריבוע שלמדו חכמים מאסמכתא דלעיל &quot;טול חמשים וסבב חמשים&quot; (ריטב&quot;א). והיינו: רבי אליעזר סבירא ליה דלכתחלה בעינן ארכה פי שנים ברחבה, ובדיעבד אף אם עשאה מרובעת שפיר דמי, (על פי תוספות בשיטת רש&quot;י, וריטב&quot;א לא כתב כן). ורבי יוסי סבר: לכתחלה מרובעת בעינן, ובדיעבד אף אם עשאה ארכה פי שנים ברחבה שפיר דמי! (נתבאר על פי רש&quot;י). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;66&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;66.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובתוספות תמהו: מה שייך לכתחלה ובדיעבד בדבר שאינו מצוה אלא &quot;דיני&quot; רשויות בעלמא, ופירשו פירוש אחר, ראה שם. ולשיטת רש&quot;י, הבא לשאול כיצד להקיף, מורין לו לכתחלה שיעשה מרובעת או ארכה פי שנים ברחבה, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה - גאון יעקב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי אומר&lt;/b&gt;: אפילו ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתמ ר: אמר רב יוסף, אמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי,&lt;/b&gt; הסובר שאין צריך מרובעת, ואפילו ארכה פי שנים ברחבה שפיר דמי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב ביבי אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי עקיבא&lt;/b&gt; הסובר דעד בית סאתים אין צריך שתהא מוקפת לדירה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;! ותרווייהו לקולא&lt;/b&gt; - וכדפירשנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וצריכא&lt;/b&gt; שמואל להשמיענו שתי הלכות אלו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי אשמעינן&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכה כרבי יוסי, הוה אמינא&lt;/b&gt; דמכל מקום מוקפת לדירה בעינן ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד דאיכא שומירה או בית דירה&lt;/b&gt; לא משתרי (וכדסבירא ליה לרבי יהודה בן בבא במתניתין), ולפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכה כרבי עקיבא&lt;/b&gt;, שאמר במשנה שאין צריך אחת מכל אלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי אשמעינן&lt;/b&gt; רק ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכה כרבי עקיבא, הוה אמינא&lt;/b&gt; דהלכה כרבי עקיבא בכל דבריו ואף במה דסובר דבעינן מרובעת (וכדקאמר: ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושירים, דמשמע מרובעת).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אריך וקטין&lt;/b&gt; (ארכו יתר על רחבו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן הלכה כרבי יוסי&lt;/b&gt;, דאף אם אינה מרובעת, בדיעבד שפיר דמי אפילו אריך וקטין, אם אך אין ארכה יותר מפי שנים ברחבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;סיכום השיטות וההלכה, לדעת רש&quot;י.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;B&gt;בהיק&lt;/B&gt;ף &lt;B&gt;שלא הוק&lt;/B&gt;ף &lt;B&gt;לדירה&lt;/B&gt; - &lt;B&gt;שלש שיטות&lt;/B&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;B&gt;א&lt;/B&gt;. &lt;B&gt;לרבי יהודה בן בבא&lt;/B&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;היקף יותר מבית סאתים אפילו הוקף לדירה לא מהני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עד בית סאתים, אם לא הוקף לדירה לא מהני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם הוקף לדירה, מהני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן היא גם דעת &lt;B&gt;רבי יהודה ברבי אלעאי&lt;/B&gt;, אלא שמוסיף:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;היקף לדירה מיקרי אפילו בור שיח ומערה, וכשר עד בית סאתים. וביותר מבית סאתים, אפילו הוקף לדירה ממש לא מהני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;B&gt;ב&lt;/B&gt;. &lt;B&gt;לחכמים דריש פירקין ולרבי עקיבא&lt;/B&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עד בית סאתים אין צריך היקף לדירה, ויותר מבית סאתים צריך היקף לדירה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;B&gt;וכן הלכה&lt;/B&gt;!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;B&gt;ג&lt;/B&gt;. &lt;B&gt;לרבי אלעאי בשם רבי אליעזר ולחנניה&lt;/B&gt; (לקמן כו א):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אפילו כשלא הוקף לדירה, שרי אפילו יותר מבית סאתים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומיהו פליגי, אם שרי עד ארבעים בית סאה, או עד בית כור (כדלקמן כו א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;B&gt;בהיק&lt;/B&gt;ף &lt;B&gt;מרובע או ארוך וצר, שלש שיטות&lt;/B&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. לדעת רבי יהודה בן בבא, ולרבי עקיבא, בעינן מרובע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ובדעת רבי יהודה ברבי אלעאי, נחלקו הראשונים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דעת תוספות כג ב ד&quot;ה רבי עקיבא, דכשם דלענין פסי ביראות התיר רבי יהודה אפילו ארוך וצר - כדאיתא לעיל כב א - הוא הדין לענין היקף שלא הוקף לדירה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודעת הריטב&quot;א לעיל כב א, שרבי יהודה בר אלעאי מודה לענין היקף לדירה, לרבי יהודה בן בבא, דבעי &quot;מרובע&quot;).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. לדעת רבי אליעזר ולרבי יוסי, כשר ההיקף אפילו ארוך וצר, &lt;B&gt;וכן הלכה&lt;/B&gt;!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. נחלקו רבי אליעזר ורבי יוסי - לדעת רש&quot;י - אם לכתחלה בעינן מרובע, או ארכה פי שנים ברחבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;B&gt;ארכה יותר מפי שנים ברחבה&lt;/B&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כולהו תנאי דלעיל סבירא להו דלא מהני. אבל רבי אילעאי בשם רבי אליעזר, וחנניה (לקמן דף כו א) מתירין אף בזו, ריטב&quot;א לקמן דף כו א. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;67&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;67.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אלא שנחלקו הפוסקים בדעת האוסרים: דעת המשנה ברורה - סימן שנ&quot;ח סקי&quot;ב, על פי תוספות כה: - דכל זה בהיקף ששטחו בית סאתים מצומצמות, אבל בפחות מזה לא איכפת לן בצורתו. ודעת החזון איש - או&quot;ח סימן פ&quot;ט סעיף קטן י&quot;א, על פי שיטת רוב הראשונים (לדעתו) - דאף בפחות מבית סאתים, בעינן שלא יהא ארכה יותר מפי שנים ברחבה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרפף שהוא יותר מבית סאתים שהוקף לדירה,&lt;/b&gt; ואחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזרע רובו&lt;/b&gt; של קרפף, בטלה צורתו כדירה, שהרי במקום זרע אין דרים אנשים, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי הוא&lt;/b&gt; (כל הקרפף, ואפילו המקום שאינו זרוע) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגינה, ואסור&lt;/b&gt; לטלטל בכולו, שהמיעוט בטל לגבי רובו והוי כאילו נזרע כולו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;68&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל אם היה מתחילה מוקף לדירה ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נטע&lt;/b&gt; בו אילנות ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רובו&lt;/b&gt;, לא בטלה דירתו, שהדרך הוא להסתופף בצל האילנות, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי הוא כחצר&lt;/b&gt; סתם שהיא מוקפת לדירה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומותר&lt;/b&gt; לטלטל בו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;68.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וראה לשון רש&quot;י לקמן דף כד. ד&quot;ה והוה, שכתב על זה: &quot;ואף על גב דהוקף לדירה, חשוב כלא הוקף לדירה, דהא הוי כולו גינה, ובגינה לא מהני הוקף לדירה&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן הא דאמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזרע רובו&lt;/b&gt; אסור:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לא אמרן אלא&lt;/b&gt; שאותו מקום שנזרע בפני עצמו, הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יותר מבית סאתים&lt;/b&gt;, שנמצא שמקום הזריעה הוי כרמלית, כדין היקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, ונמצא, ששאר הקרפף - אף שהוקף לדירה - הרי הוא פרוץ לכרמלית, ולפיכך אסור לטלטל בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם מקום הזריעה בפני עצמו, שטחו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית סאתים&lt;/b&gt; או פחות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר&lt;/b&gt; לטלטל בכולו, כיון שאינו אלא היקף פחות מבית סאתים שלא הוקף לדירה, שאינו כרמלית (ולקמן דחי לה, שהרי מיעוטו בטל לגבי רובו - וכדאמרן).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קיימא לן, שאסור לטלטל בשני &quot;מיני&quot; רשויות (כפי שיתבאר לקמן) מאחת לחברתה, ואפילו שתיהן רשות היחיד גמורות. ואם נפרצה המחיצה שבין שתי הרשויות אסור לטלטל בהן כלל, כיון דנפרצה כל אחת לרשות האסור לה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, הכא, שחלק מן הקרפף הרי הוא מוקף לדירה והוי ליה &quot;חצר&quot;, וחלקו שאינו מוקף לדירה הוי ליה &quot;קרפף&quot; - שהן שני &quot;מיני&quot; רשויות ש&quot;נפרצו&quot; זו לזו - היה לנו לאסור לטלטל בהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדקאמר רב הונא בריה דרב יהושע אם החלק שאינו מוקף לדירה אינו גדול מבית סאתים מותר לטלטל בכל הקרפף, על כרחך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן&lt;/b&gt; אמרה רב הונא בריה דרב יהושע?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבי שמעון&lt;/b&gt;, דסבירא ליה דחצר (שהיא כמו קרפף המוקף לדירה) וקרפף (שאינו מוקף לדירה, ואינו יותר מבית סאתים) כרשות אחת הן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: רבי שמעון אומר: אחד גגות&lt;/b&gt; הבתים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואחד חצרות, ואחד קרפיפות&lt;/b&gt; שלא הוקפו לדירה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רשות אחת הן לכלים ששבתו&lt;/b&gt; (שהיו בכניסת שבת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתוכן&lt;/b&gt; של הגגות או החצרות והקרפיפות, ומותר לטלטלן מזו לזו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא לכלים ששבתו בתוך הבית&lt;/b&gt; והוציאן אחר כך לחצר, שאת אלו אסור להוציא מחצר לקרפף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דאי כרבנן, הא סברי (לקמן דף פט א) שחצר וקרפף שני &quot;מיני&quot; רשויות הן ואסור לטלטל מזו לזו אפילו כלים ששבתו בחצר ולא בבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדעת רבנן, היה לו לרב הונא בריה דרב יהושע לאסור לטלטל בכל הקרפף (נתבאר על פי רש&quot;י). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;69&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;69.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דעת רש&quot;י כאן, שאסור לטלטל אף לרבי שמעון - כלים ששבתו בבית והוציאן לחצר, ומשום דאף לרבי שמעון בית וקרפף שתי מיני רשויות הן, וכשם שאסור לטלטל מן הבית לקרפף, אסור לטלטל לקרפף כלים ששבתו בבית ויצאו לחצר, (ועל פי דרכו, נתבאר). אבל הרבה ראשונים חלקו עליו, וסוברים שלדעת רבי שמעון אין כלל איסור טלטול בשתי מיני רשויות, ואף מבית לקרפף מותר לטלטל כשהן של אדם אחד, דלא סבירא ליה כלל איסור מחודש זה. ולא אמר רבי שמעון אלא, שכלים ששבתו בביתו &quot;של זה&quot; ויצאו לחצירו אסור להוציאם לקרפף של &quot;אחר&quot;. שאילו לא שבתו בבית היה מותר - לדעת רבי שמעון - להוציאם אף מחצר של זה לקרפף של זה אף שלא עירבו זה עם זה, שלא נאסר לדעתו לטלטל מרשות של זה לרשות של זה אלא מן הבית לחצר או לקרפף, או לכלים ששבתו בביתו של זה ובא להוציאם לחצר או לקרפף של אחר. (ראה כל זה בריטב&quot;א כאן, ובביאור הלכה סימן שע&quot;ב ד&quot;ה או לגג).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי שמעון נמי&lt;/b&gt; יהא אסור לטלטל בכל הקרפף - ואף שאותו חלק שנזרע ואינו מוקף לדירה אינו גדול מבית סאתים - ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון&lt;/b&gt; דמיירי הכא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנזרע רובו,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0049_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכדB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot