https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%91_%D7%91פרשני:בבלי:עירובין כב ב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T09:22:37Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%91_%D7%91&diff=140666&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:11:11Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:11, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92969:rev-140666:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%91_%D7%91&diff=92969&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:17:15Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין כב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא משום דמקיף לה סולמא דצור</b> (צור = שם מקום) <b style='font-size:20px; color:black;'>מהך גיסא,</b> שמקיף את ארץ ישראל משני צדדים כצורת גאם, ך', סלע הר שיש בגובהו עשרה טפחים סביב לעלות בו לארץ ישראל (והיינו, שמשני צדדים, הצפוני והמזרחי, מוקפת ארץ ישראל בהרים שיש בגובהם עשרה טפחים זקופים, היוצרים מחיצה סביבה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ומחתנא</b> (מורד) <b style='font-size:20px; color:black;'>דגדר</b> (שם מקום) <b style='font-size:20px; color:black;'>מהך גיסא</b> הדרומי, מקיף אותה מורד - חריץ שיש בעומקו עשרה טפחים וברוחבו ארבעה טפחים, וכיון שהיא מוקפת מחיצות אינה רשות הרבים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;60&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;60.&nbsp;</b> ומיהו, רשות היחיד נמי לא הוי, כיון דלא הוקפו המחיצות לדירה, והוי כרמלית.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא אי אפשר לומר כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דאם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>בבל נמי</b> לא ליחייב עלה משום רשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהא <b style='font-size:20px; color:black;'>מקיף לה</b> הנהר <b style='font-size:20px; color:black;'>פרת מהך גיסא</b> (כלומר: משני צדדים כמין ך') <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הנהר <b style='font-size:20px; color:black;'>דיגלת</b> מקיפה <b style='font-size:20px; color:black;'>מהך גיסא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וביותר יש להקשות, לדבריך: רשויות רבים <b style='font-size:20px; color:black;'>דכולא עלמא נמי</b> - הא <b style='font-size:20px; color:black;'>מקיף</b> להו ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אוקיינוס</b>, ולא ליחייב עלייהו משום רשות הרבים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא על כרחך, מחיצות שאין העומד בתוכן רואה עצמו מוקף מחיצות, לאו מחיצות נינהו, ואם כן ליחייב נמי ארשויות הרבים שבארץ ישראל?! (נתבאר על פי הריטב"א, וראה תוספות וגאון יעקב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוסיף אביי וקאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא</b> אין כוונתך, דבכל ארץ ישראל אין רשות הרבים, אלא על <b style='font-size:20px; color:black;'>מעלות ומורדות</b> (עליות וירידות) שבארץ ישראל - שהם זקופין ולא ניחא תשמישתייהו - הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>קאמרת</b> משמיה דרבי יוחנן שאין חייבין עליהן משום רשות הרבים (ויתבאר יותר הטעם בהמשך הגמרא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב דימי לאביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>קרקפנא</b> (בעל הגולגולת) כלומר: אדם חשוב <b style='font-size:20px; color:black;'>! חזיתיה לרישך בי עמודי</b> (ראיתי את ראשך בין עמודי בית המדרש של רבי יוחנן) <b style='font-size:20px; color:black;'>כי אמר</b> (כשאמר) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן להא שמעתא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו הראשונים בפירוש וכוונת הדברים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בתוספות פירשו: ד"רישך" היינו רבה, רבו של אביי וראשו, ואמר לו רב דימי: שכיון שהיה רבו של אביי בבית המדרש, תמה הוא על אביי שלא שמע מימרא זו דרבי יוחנן מפי רבו (על פי מהרש"ל בשם רשב"ם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והריטב"א פירש (וכתב, דהפירוש הקודם אינו מדברי ר"י בעל התוספות): שאמר לו דרך צחות, שכיון אביי מדעתו לאמת, עד שכמדומה לו לרב דימי שהיה אביי בבית מדרשו של רבי יוחנן כשאמר שמעתא זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסייעינן להך פירושא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר נמי, כי אתא רבין אמר רבי יוחנן, ואמרי לה, אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מעלות ומורדות שבארץ ישראל, אין חייבין עליהן משום רשות הרבים, לפי שאינן כדגלי מדבר</b>, כלומר: דמלאכות שבת והוצאה ילפינן ממלאכות המשכן שהיו במדבר - לישראל החונה שם לדגליו - וזה אינו כדגלי מדבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו הראשונים בפירושא דמילתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רש"י כתב: שבמדבר היתה ארץ חלקה, שכן הענן החליק לבני ישראל כל המעלות והמורדות, וכיון שמעלות ומורדות אינו בדומה לו, אין חייבין עליו משום רשות הרבים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רחבה מרבה</b> (משכנות יעקב): <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> ובריטב"א תמה: דאם כן מה לי ארץ ישראל מה לי חו"ל, בכולהו היה צריך ליפטר. וראה מה שכתב בחידושי הר"ן, ובתוספות רבינו פרץ. וראה עוד בגאון יעקב מה שביאר בדעת רש"י, ובמשכנות יעקב או"ח סימן ק"ט ד"ה חשבתי דרכי, ע"ש). והריטב"א פירש: דהכוונה למה שאמרו בסוף הסוגיא, שיהושע לא מסר לרבים דרך שאינה נוחה לתשמיש הרבים, (והכא במעלות ומורדות זקופים ואינם נוחים לשימוש מיירי, כמו שכתבו הראשונים) ולכן אין חייבין עליהם, שאין דומין לדגלי מדבר שהיו מסורין לרבים. (וראה גאון יעקב).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תל</b> גבוה עשרה טפחים או יותר, שדינו כמוקף מחיצות על ידי דפנות התל, והיה לתל שיפוע לעלות רבים עליו שהיה משופע ביותר, עד שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מתלקט</b> (מתאסף) לגובה <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרה</b> טפחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מתוך ארבע</b> אמות (עד שמגיע אורך השיפוע למשך ארבע אמות, מתרומם התל לגובה עשרה טפחים או יותר, והוא שיעור זקיפה של תל שאינו נוח להילוך רבים) <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>רבים בוקעין בו</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם אמרינן, דאתו רבים הבוקעים דרך המדרון ומבטלים המחיצות שבראשו של תל ו<b style='font-size:20px; color:black;'>חייבין עליו משום רשות הרבים</b>, שהרי בטלו המחיצות? (ומיירי שבראשו של תל יש רוחב שש עשרה אמה כשיעור רשות הרבים, ודורסין שם ששים ריבוא - ריטב"א, וראה גאון יעקב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או אין חייבין עליו</b> משום רשות הרבים, דבקיעת רבים בדרך שאינה נוחה להילוך לא מבטלי מחיצות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן לאיבעיא דרחבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אליבא דרבנן</b> דאמרי במתניתין שאין דרך הרבים מבטלת מחיצות הפסין (כיון דאיכא שם ארבע מחיצות, וכדמפרשינן לה לעיל) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תיבעי לך</b> גבי תל (דאית ליה נמי ארבע מחיצות, שכל גובה עשרה טפחים חשוב מחיצה - ריטב"א) דאין בקיעת הרבים מבטלין מחיצות התל, ואין חייבין עליו משום רשות הרבים, ומקל וחומר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השתא,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מה התם</b> גבי פסין <b style='font-size:20px; color:black;'>דניחא תשמישתיה, אמרי רבנן: לא אתו רבים ומבטלי לה למחיצתא, הכא</b> גבי תל <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא ניחא תשמישתיה, לא כל שכן,</b> דלא אתו רבים ומבטלי מחיצות התל, ואינו רשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי תיבעי לך, אליבא דרבי יהודה</b> דאמר במתניתין גבי פסין: דאתו רבים ומבטלי מחיצות הפסין (כיון שבוקעין בו מכל רוחותיו - לדעת הריטב"א שהובא לעיל), בהא תיבעי לך גבי תל (שאף בו בוקעין מארבע רוחות - ריטב"א) <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי נימא: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם הוא</b> גבי פסין דסבירא ליה לרבי יהודה דבטלי מחיצות משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דניחא תשמישיה</b> של דרך הרבים, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא הוא</b> גבי תל <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא ניחא תשמישתיה, לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא לא שנא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבה לרחבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבין</b> על התל משום רשות הרבים, דבטלי מחיצות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והדר בעא מיניה רחבה מרבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו</b> זקוף התל עד ש<b style='font-size:20px; color:black;'>עולין לו בחבל</b> - חייבין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבה לרחבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין,</b> (כלומר: חייבין עליו משום רשות הרבים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והדר בעא מיניה רחבה מרבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו</b> עולין על גבי התל כדרך שהיו עולים <b style='font-size:20px; color:black;'>במעלות בית מרון</b> (שם מקום), שהיו המעלות זקופין מאד ורוחב המעלה קצר, ואין יכולין שנים כאחד לעלות עליהם אלא בזה אחר זה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבה לרחבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> (כלומר: חייבין עליו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועיין בעיונים ובמבוא ביחס לדין תל המתלקט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה: חצר שהרבים נכנסין לה ב</b>פתח או בפירצה <b style='font-size:20px; color:black;'>זו</b> שבצד אחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויוצאין בזו</b> שבצד אחר, (מכל צדדי החצר - תוספות), דין <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות הרבים</b> לה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לטומאה,</b> שאם נולד בה ספק טומאה, הרי הוא טהור כדין ספק טומאה ברשות הרבים שהוא טהור, שהרי הולכין הרבים בה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>דין <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות היחיד</b> לה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ענין <b style='font-size:20px; color:black;'>שבת</b> כיון שמוקפת היא מחיצות, וחזינן דלא אתו רבים ומבטלי מחיצות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והאי ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>מני?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא רבנן</b> דמתניתין גבי פסין, הא ליתא,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>השתא ומה התם</b> גבי פסין <b style='font-size:20px; color:black;'>דניחא תשמישתיה, אמרי רבנן: לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא, הכא</b> גבי חצר <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אית לה גידודי (שאין הכותל פרוץ עד תחתיתו, ונשאר למטה שארית מן הכותל שהיה שם) ומתוך כך <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ניחא תשמישתיה לא כל שכן</b>, ופשיטא היא, ולמה לי לאשמועינן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו, רבי יהודה היא</b>, דאף על גב דסבר גבי פסין דאתו רבים ומבטלי מחיצות, הכא גבי חצר דלא ניחא תשמישתיה לא מבטלי המחיצות מכח בקיעת הרבים. ותיקשי, היכי אמרת דחייבין על התל דלא ניחא תשמישתיה, משום רשות הרבים, ובטלי מחיצות?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם רבנן</b> היא, ולשיטתייהו אזלי דלא בטלו מחיצות. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>דקשיא לך פשיטא, לא תיקשי, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>רשות הרבים לטומאה</b> הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>איצטריכא ליה</b> לאשמועינן, אבל הא דהוי רשות היחיד לשבת, פשיטא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: מבואות המפולשות בבורות בשיחין ובמערות, רשות היחיד</b> הן <b style='font-size:20px; color:black;'>לשבת, ורשות הרבים לטומאה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה לפרושי ברייתא: מבואות המפולשות <b style='font-size:20px; color:black;'>"ב"בורות</b> - דמשמע שהמבוי הוא בתוך הבור - <b style='font-size:20px; color:black;'>סלקא דעתך,</b> בתמיהה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> הכי קאמר: מבואות המפולשות (שתי וערב - ריטב"א), שמצדן האחד רשות הרבים, ומצדם השני פתוחין הן <b style='font-size:20px; color:black;'>"ל"בורות</b>, והרוצה לעבור צריך לצמצם עצמו לילך על שפת הבור, או שהן פתוחין "לשיחין ולמערות", <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות היחיד</b> הן <b style='font-size:20px; color:black;'>לשבת</b>, דלא אתו רבים ומבטלין מחיצות המבוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ורשות הרבים לטומאה</b>, שהרי מהלכין שם רבים, הרי חזינן דלא אתו רבים ומבטלי מחיצות בדלא ניחא תשמישתיה, כי הכא שביציאתם עוברין הם על שפת הבור בצמצום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>מני?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא רבנן,</b> תיקשי פשיטא?! ד<b style='font-size:20px; color:black;'>השתא ומה התם</b> גבי פסין <b style='font-size:20px; color:black;'>דניחא תשמישתיה אמרי</b> רבנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אתו רבים ומבטלי לה</b> למחיצות, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> במבואות המפולשין לבורות <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא ניחא תשמישתיה, לא כל שכן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו, רבי יהודה היא</b>, ומשום דלא ניחא תשמישתיה מודה רבי יהודה דלא בטלי מחיצות. ותיקשי, היכי אמר רבה דחייבין על התל משום רשות הרבים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא, לעולם רבנן</b> היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ורשות הרבים לטומאה איצטריכא ליה</b> לאשמועינן, ולא תיקשי לך, פשיטא היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: שבילי בית גלגול</b> (דרך עולה זקופה וגבוהה - שאינה נוחה להילוך רבים - בארץ ישראל) <b style='font-size:20px; color:black;'>וכיוצא בהן, רשות היחיד</b> הן <b style='font-size:20px; color:black;'>לשבת</b>, שאין הרבים מבטלין מחיצות שיש שם (שהרי דרך עולה היא), <b style='font-size:20px; color:black;'>ורשות הרבים לטומאה</b>, כיון שמהלכין שם רבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיזהו שבילי בית גלגול</b>, דחשיבי רשות היחיד לשבת? <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי דבי רבי ינאי: כל שאין העבד יכול ליטול סאה של חיטין</b> בידיו או על כתפיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וי</b>היה יכול ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רוץ לפני סרדיוט</b> (שוטר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא ברייתא דהוי רשות היחיד לשבת ולא אתו רבים ומבטלי מחיצות, <b style='font-size:20px; color:black;'>מני?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא רבנן</b>, למה לי למימר, והא פשיטא,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>השתא ומה התם</b> גבי פסין <b style='font-size:20px; color:black;'>דניחא תשמישתא אמרי רבנן, לא אתו רבים ומבטלי לה מחיצתא, הכא דלא ניחא תשמישתא, לא כל שכן</b> דלא מבטלי מחיצתא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו, רבי יהודה היא</b> דסבר גבי פסין דאתו רבים ומבטלי מחיצות כיון דניחא תשמישתיה, אבל הכא דלא ניחא תשמישתיה לא מבטלי מחיצות, ותיקשי לרבה, דאמר: דאף על גב דלא ניחא תשמישתיה אתו רבים ומבטלי מחיצות - לרבי יהודה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבה לרחבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>שבילי בית גלגול</b> שהם בארץ ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמרת</b> - בתמיהה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בארץ ישראל פשיטא דהוו רשות היחיד ולא מבטלי רבים מחיצות, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יהושע אוהב ישראל היה, עמד ותיקן להם</b> לישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>דרכים וסרטיא</b> (דרך הילוך בני אדם - רש"י לעיל ז:), <b style='font-size:20px; color:black;'>כל היכא דניחא תשמישתא מסרה לרבים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל היכא דלא ניחא תשמישתא מסרה ליחיד</b>, ואם רצו בעלי השדות הסמוכים לדרך דלא ניחא תשמישתיה ליטלה לעצמם, הרשות בידם, וכיון שכן לא חשוב אלא כבקעה שהיא כרמלית - ריטב"א.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שלא הותרו פסי ביראות אלא למימיהם של עולי רגלים, חששו חז"ל שמא יפסקו המים אחר שיעשה להן פסין, ויבואו לסמוך עליהן ולטלטל אף בלי מים, לפיכך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד בור</b> (מים מכונסין ממי גשמים) של <b style='font-size:20px; color:black;'>הרבים ובאר הרבים, ובאר היחיד עושין להן פסין</b>, דבבאר ליכא למיחש שיפסקו המים שאין דרכם לפסוק. וכן בור הרבים נמי מותר, כיון דאי פסקי מים בבור יזכירו זה לזה שלא לטלטל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לבור היחיד</b> דאיכא למיחש שיפסקו המים אין עושין לו פסין, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>עושין לו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מחיצה גבוה עשרה טפחים</b> ולא פסין, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי עקיבא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה בן בבא אומר: אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד</b>, כיון שיש בה תרתי למעליותא, שאין דרך שתפסוק, ואף אם תפסוק יזכירו הרבים זה לזה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולשאר, עושין חגורה</b> היקף של חבלים שאין ביניהם שלשה טפחים (אבל לרבי עקיבא לא שרינן חבלים אלא מחיצה של שתי וערב - ריטב"א) <b style='font-size:20px; color:black;'>גבוה עשרה טפחים</b>, וכי הא דחנניא בריש פירקין: שעושין "חבלין" לבור (ריטב"א).</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0047_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot