https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%91_%D7%90
פרשני:בבלי:עירובין כב א - היסטוריית גרסאות
2026-04-25T04:50:45Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%91_%D7%90&diff=140665&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:11:04Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:11, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l91">שורה 91:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 91:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98053:rev-140665:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%91_%D7%90&diff=98053&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:09:09Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:09, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במי</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שמשכים</b> ("שחורות": מלשון "שחרית") <b style='font-size:20px; color:black;'>ומעריב</b> ("כעורב") <b style='font-size:20px; color:black;'>עליהן לבית המדרש!</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במי</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שמשכים</b> ("שחורות": מלשון "שחרית") <b style='font-size:20px; color:black;'>ומעריב</b> ("כעורב") <b style='font-size:20px; color:black;'>עליהן לבית המדרש!</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה אמר</b> ומפרש: שאתה מוצאן <b style='font-size:20px; color:black;'>במי ש</b>מענה עצמו ו<b style='font-size:20px; color:black;'>משחיר פניו עליהן כעורב</b> שהוא שחור (מהרש"א, וראה עוד שם), והיינו: "שחורות כעורב".</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה אמר</b> ומפרש: שאתה מוצאן <b style='font-size:20px; color:black;'>במי ש</b>מענה עצמו ו<b style='font-size:20px; color:black;'>משחיר פניו עליהן כעורב</b> שהוא שחור (מהרש"א, וראה עוד שם), והיינו: "שחורות כעורב".</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b> ומפרש: שאתה מוצאן <b style='font-size:20px; color:black;'>במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כעורב</b> שהוא אכזרי על בניו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;55&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b> ומפרש: שאתה מוצאן <b style='font-size:20px; color:black;'>במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כעורב</b> שהוא אכזרי על בניו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;55&nbsp;</b> </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92968:rev-98053:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%91_%D7%90&diff=92968&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:17:13Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין כב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במי</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שמשכים</b> ("שחורות": מלשון "שחרית") <b style='font-size:20px; color:black;'>ומעריב</b> ("כעורב") <b style='font-size:20px; color:black;'>עליהן לבית המדרש!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה אמר</b> ומפרש: שאתה מוצאן <b style='font-size:20px; color:black;'>במי ש</b>מענה עצמו ו<b style='font-size:20px; color:black;'>משחיר פניו עליהן כעורב</b> שהוא שחור (מהרש"א, וראה עוד שם), והיינו: "שחורות כעורב".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b> ומפרש: שאתה מוצאן <b style='font-size:20px; color:black;'>במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כעורב</b> שהוא אכזרי על בניו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;55&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;55.&nbsp;</b> הקטנים שהם עדיין לבנים, והעורב השחור שונאן - גאון יעקב)</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואינו ממציא להם מזונות, כדכתיב: נותן לבהמה לחמה "לבני עורב אשר יקראו" (שממציא להם יתושין ונכנסין לתוך פיהן) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;56&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;56.&nbsp;</b> וזה הוא שאמר "שחורות כעורב", שמפני שחרותו הוא מתאכזר לבניו - גאון יעקב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כי הא</b> דאשכחן, דרב אדא בר מתנה שם עצמו אכזרי על בניו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב</b> ללמוד תורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה ליה דביתהו</b> (אשתו): <b style='font-size:20px; color:black;'>ינוקי דידך</b> (ילדיך הקטנים) <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי אעביד להו</b> (מה אעשה להם ולמזונותיהם)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה: מי שלימו קורמי באגמא</b> (וכי אזלו הירקות באגם?! ויש גורסים "קוראמי", והוא גמי לח שאפשר להוציא ממנו הרך שבו, לטוחנו ולעשות ממנו לחם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מאי דכתיב: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשלם לשונאיו</b> (גמולו הטוב - רש"י בחומש) <b style='font-size:20px; color:black;'>"אל פניו" להאבידו</b> (מן העולם הבא - רש"י בחומש) לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע בן לוי: אלמלא מקרא כתוב</b> בהדיא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אפשר לאומרו</b> כלפי שכינה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כביכול</b> (אף כלפי שכינה הוזקקנו לומר כמו בבשר ודם - על פי רש"י חגיגה יג:) <b style='font-size:20px; color:black;'>כאדם שנושא משוי על פניו</b> (מרש"י משמע קצת, דגרסינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לפניו</b>), <b style='font-size:20px; color:black;'>ומבקש להשליכו</b> ולהפטר <b style='font-size:20px; color:black;'>ממנו</b>, כך אותו מיעוט הטוב שעשה הרשע, הוא תמיד על פניו של הקדוש ברוך הוא כמשאוי הזה, כדי למהר לשלם לו בעולם הזה, ולהאבידו לעולם הבא - מהרש"א.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא יאחר לשונאו: אמר רבי אילא: לשונאיו הוא דלא יאחר</b> לשלם לו גמולו הטוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל יאחר</b> לשלם <b style='font-size:20px; color:black;'>לצדיקים גמורים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והיינו דאמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב</b>: ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים <b style='font-size:20px; color:black;'>אשר אנכי מצוך "היום לעשותם"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היום</b> בעולם הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>לעשותם, ולא למחר</b> לעולם הבא <b style='font-size:20px; color:black;'>לעשותם</b> (רש"י עבודה זרה דף ג.), שלאחר מיתה לעתיד לבוא. אם בא לקיים מצוות אינו מועיל, דמי שטרח בערב שבת (בעולם הזה) יאכל בשבת (לעולם הבא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן נמי: <b style='font-size:20px; color:black;'>היום לעשותם</b> ורק <b style='font-size:20px; color:black;'>למחר לקבל שכ רם!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חגי ואיתימא רבי שמואל בר נחמני: מאי דכתיב</b>: אל רחום וחנון <b style='font-size:20px; color:black;'>ארך אפים</b> (מאריך אפו, ואינו ממהר ליפרע שמא יעשה תשובה - רש"י בחומש), ומתמה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ארך "אף" מבעי ליה</b> למימר, בלשון יחיד?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ארך שתי אפים (פנים) פנים שוחקות ופנים זעומות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ארך אפים</b> שוחקות <b style='font-size:20px; color:black;'>לצדיקים</b>, שמאחר לשלם להם שכרם לעתיד לבא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וארך אפים</b> זעומות <b style='font-size:20px; color:black;'>לרשעים</b>, לאחר פורענותם על רשעותם לעולם הבא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: מותר להרחיק (הפסין) כל שהוא וכו' <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר עד בית סאתים</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>: הא דקאמר רבי יהודה דשרינן עד בית סאתים, על שטח ה<b style='font-size:20px; color:black;'>בור ו</b>שטח שבין ה<b style='font-size:20px; color:black;'>פסין</b> שמחוצה לבור יחדיו הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר</b> רבי יהודה דשרינן עד בית סאתים ולא יותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא</b> על שטח ה<b style='font-size:20px; color:black;'>בור</b> לבדו <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> על שטח שבין ה<b style='font-size:20px; color:black;'>פסין</b> שמחוצה לבור, <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר</b> רבי יהודה דשרינן עד בית סאתים, ואם השטח שמחוץ לבור מגדיל ההיקף כולו ליותר מבית סאתים, לית לן בה, (ובלבד שלא יהיו רחוקים מן הבור, יותר מכדי ראשה ורובה של פרה - תוספות)? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;57&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;57.&nbsp;</b> קרן אורה: הגמרא סבירא ליה, דהא דלא שרי רבי יהודה אלא עד בית סאתים, טעמו: דאף על גב דהכא היקף לדירה הוא - וכדסבירא להו לרבנן שדימוה לדיר סהר ומוקצה - מכל מקום לא שרינן אלא עד בית סאתים, גזירה אטו קרפף שלא הוקף לדירה. ומשום הכי מספקא לן, דדילמא סגי בהא דקפדינן שלא יהא היקף הבור יותר מבית סאתים אף שההיקף כולו יותר משיעור המותר - וכדמפרש הגמרא ואזיל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן לספיקא דידן: מי אמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדם נותן עיניו בבורו,</b> כלומר: הבא ללמוד מכאן היתר למקום אחר, הרי הוא נותן עיניו בבור, וממנו הוא למד! וכיון שאין בבור אלא בית סאתים - אף על פי שההיקף גדול יותר - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גזרינן דילמא אתי לטלטולי</b> בהיקף <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר מבית סאתים</b>, אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בקרפף</b> (שלא הוקף לדירה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא, אדם נותן עיניו במחיצתו</b> כפי שהיא גדולה, ואם בא ללמוד מכאן היתר למקום אחר מן המחיצה ילמוד, <b style='font-size:20px; color:black;'>וגזרינן דילמא אתי לאיחלופי</b> הך דפסין, בהיקף שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר מבית סאתים בקרפף</b> (שלא הוקף לדירה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשטינן לה: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: כמה הן</b> הפסין <b style='font-size:20px; color:black;'>מקורבין</b> לבור, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי ראשה ורובה של פרה.</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כמה הן מרוחקין</b> מן הבור, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> בית <b style='font-size:20px; color:black;'>כור, אפילו</b> בית <b style='font-size:20px; color:black;'>כוריים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: בית סאתים מותר, יתר מבית סאתים אסור!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו</b> לו <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי יהודה: אי אתה מודה בדיר וסהר מוקצה</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>חצר,</b> שכיון שהוקפו לדירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> אם הם <b style='font-size:20px; color:black;'>בית חמשת כורים ובית עשרת כורים שמותר</b>, ולא גזרינן אטו היקף שלא הוקף לדירה?! כך בפסין שהוקפו לתשמיש בור שהיא דירה מעלייתא כיון שמימיהם ראויין לשתית אדם בחול, לא גזרינן אטו שאר היקף שלא הוקף לדירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם</b> רבי יהודה לרבנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>זו</b> שבדיר וכל השאר, <b style='font-size:20px; color:black;'>מחיצה</b> שלימה היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו</b> שבביראות <b style='font-size:20px; color:black;'>פסין</b> בעלמא נינהו, שהיא מחיצה גרועה (וכדפרשינן לה לעיל דף יט: אי משום שהפרוץ שבהם רב, והעומד מועט. אי משום שפרצותיהן של פסין רחבים שלש עשרה אמה ושליש ולא עשר אמות), והכא שייך למיגזר יותר, דכיון שיראו שהתירו אפילו במחיצה גרועה היקף יותר מבית סאתים, ודאי אתי לאיחלופי להתיר בקרפף דאיכא מחיצה מעלייתא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;58&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;58.&nbsp;</b> שמועה זו נתבארה על פי הקרן אורה, וכשיטת רש"י שסובר דביראות היקף לדירה הוא, וראה מה שהובא לעיל בהערות במתניתין ריש פירקין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן אלעזר אומר: בור</b> שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בית סאתים אבית סאתים</b>, כלומר: שיש בו אורך של בית סאתים מרובעות (דהיינו שבעים אמה ושיריים (ומעט יותר). והחשבון: צא וחשוב שורש של 000, 5 אמה - שהוא שטחו של בית סאתים - כמה הוא, ותמצא: 7106. 70 אמה. ומתבאר יותר בגמרא לקמן דף כג:), על רוחב של בית סאתים מרובעות, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר! ולא אמרו להרחיק</b> ההיקף, ולהוסיף על בית סאתים של רוחב הבור, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא כדי ראשה ורובה של פרה</b>, שהן שתי אמות לכל רוח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא פשטינן לבעיין: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא מדקאמר רבי שמעון בן אלעזר</b> - בר פלוגתיה דרבי יהודה בברייתא - דמשערין היקף הפסין ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בור</b> לבד <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> בשטח שבין ה<b style='font-size:20px; color:black;'>פסין</b> שמחוצה לבור, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל דרבי יהודה</b> דפליג עליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בור ופסין</b> כאחד <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר</b>, ותפשוט בעיין!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא היא!</b> לעולם <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>בור בלא פסין קאמר</b>, וכרבי שמעון בן אלעזר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמא תאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי היינו דרבי שמעון בן אלעזר</b> ובמאי פליגי?! אימא לך: דעל רישא דמילתיה דרבי שמעון בן אלעזר - דקאמר שלא התירו אלא בור שאין בו יותר משבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים - פליג רבי יהודה! ו<b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו</b>: בור <b style='font-size:20px; color:black;'>אריך</b> (אורכו ארוך משבעים אמה) <b style='font-size:20px; color:black;'>וקטין</b> (רחבו קצר משבעים אמה), ושטחו הכולל אינו עולה על חמשת אלפים אמה. דלרבי שמעון בן אלעזר כל שמרוח אחת ארכו יותר משבעים אמה ושיריים שוב לא איכפת לן רחבו ושטחו כמה הוא, ואסור. ולרבי יהודה הכל הולך אחר השטח, ולא איכפת לן מדת ארכו ומדת רחבו, וכל ששטחו אינו יותר משטחו של בית סאתים, שפיר דמי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסיימינן לכולה ברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר: כל</b> היקף העשוי אפילו ל<b style='font-size:20px; color:black;'>אויר</b> (מקום שאינו מקורה) <b style='font-size:20px; color:black;'>שתשמישו לדירה</b> של אדם, לכניסה ויציאה תמיד, <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון: דיר וסהר מוקצה וחצר, אפילו בית חמשת כורים ובית עשרת כורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל</b> היקף ואפילו של <b style='font-size:20px; color:black;'>דירה</b> (מקורה) <b style='font-size:20px; color:black;'>שתשמישה לאויר</b> שמחוצה לו, שאינה עשויה לצורך תוכה, אלא לצורך אויר שחוצה לה לדור שם שומרי השדות, ועשויה להציל מן החמה <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון בורגנין</b> (סוכת שומרי השדות) <b style='font-size:20px; color:black;'>שבשדות</b>, דלאו דירה היא, שעל כרחו הוא דר שם, <b style='font-size:20px; color:black;'>בית סאתים מותר, יתר מבית סאתים, אסור!</b> (נתבאר על פי רש"י לעיל דף טו.).</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: אם היה דרך רשות הרבים</b> עוברת בין הפסין (שתי וערב, לדעת הריטב"א) ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מפסקתן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יסלקנה</b> לרשות הרבים <b style='font-size:20px; color:black;'>לצדדין!</b> שאם לא כן, אתי בקיעת הרבים ומבטלת המחיצות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: אינו צריך</b> לסלקה, היות ולא אתו רבים ומבטלי שם ארבע מחיצות.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן ורבי אלעזר, דאמרי תרווייהו: כאן הודיעוך</b> (גירסת רש"י לעיל דף כ.) חכמים כמה גדול הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כוחן של מחיצות</b>, שאינן מתבטלות אפילו בבקיעת רבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בהא דאמר רבי יוחנן: "כאן הודיעוך", האם משמע: <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> הודיעוך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף איהו עצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>סבירא ליה</b> הכי (ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי לא יתכן לומר כן. כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ירושלים</b>, שרשות הרבים שלה מכוונת משער לשער, ויש בה דריסת ששים ריבוא, ורחבה שש עשרה אמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אילמלא דלתותיה ננעלות</b> בכל <b style='font-size:20px; color:black;'>לילה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבין עליה משום רשות הרבים</b> (נתבאר על פי רש"י לעיל דף ו:), למרות שבשערי ירושלים היו צורות הפתח המהוות מחיצות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלמא סבר רבי יוחנן כי בקיעת רבים מבטלת את שם המחיצות! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;59&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;59.&nbsp;</b> ורק דלתות מהני, שהן סתימה גמורה ומחיצה שלימה וכאילו יש כאן ארבע מחיצות. נתבאר על פי תוספות וריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, הא דקאמר רבי יוחנן "כאן הודיעוך", <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן ולא סבירא ליה</b>, הוא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורמי דרבי יהודה</b> דאמר במשנתנו, דבקיעת רבים מבטלין מחיצות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבי יהודה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמי</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן</b> דאמרי במשנתנו דלא מיבטלי מחיצות משום בקיעת רבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבנן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: יתר על כן אמר רבי יהודה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי שהיו לו שני בתים משני צדי רשות הרבים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה לו לחי מכאן ולחי מכאן</b> משני צדי הבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>או קורה מכאן וקורה מכאן, ונושא ונותן</b> (ומטלטל) <b style='font-size:20px; color:black;'>באמצע</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקא סלקא דעתין השתא, דטעמא דרבי יהודה, דהלחי או הקורה מועילים במקום מחיצה שלישית דבעינן מדאורייתא, לעשותה רשות היחיד. דלחי וקורה מהני משום מחיצה (מלבד מה דבעינן לחי וקורה בדופן רביעית, מדרבנן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מערבין רשות הרבים בכך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: אי אפשר להפוך את רשות הרבים לרשות היחיד בצורה שכזאת. (וממילא אין מועיל בה ערובי חצרות להתיר לטלטל בו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעמייהו: אתו רבים ומבטלי מחיצת הלחי או הקורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא תיקשי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבי יהודה סבר במתניתין, שבקיעת רבים מבטלת מחיצות, ואילו כאן סבירא ליה דלא מבט לי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבנן סבירא להו במתניתין דלא אתו רבים ומבטלי מחיצות, ומאידך סבירא להו הכא, דמבטלי?! וא"כ <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומשנינן: וקשיא דרבנן אדרבנן</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יהודה אדרבי יהודה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, גבי רשות הרבים <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיכא שתי מחיצות מעלייתא</b>, הלא הן מחיצות הבתים, ומשום הכי הוי רשות היחיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דקסבר רבי יהודה שתי מחיצות בלבד בעינן מדאורייתא לעשות רשות היחיד, ובשתי מחיצות אלו לא בקעי רבים (וכיון ששאר המחיצות אינן אלא מדרבנן, הקילו - ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי נמי, אפילו תימצי לומר דקסבר רבי יהודה שלש מחיצות בעינן מדאורייתא לעשות רשות היחיד, מכל מקום לא אתו רבים ומבטלי מחיצה שלישית, כיון דאיכא שתי מחיצות שלמות (תוספות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b>, גבי פסי ביראות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ליכא שתי מחיצות מעלייתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו הראשונים בזה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבינו יהונתן פירש: כיון דפסי ביראות הפרוץ מרובה בהן על העומד ואינם מחיצות מעולות, מועילה בקיעת רבים לבטל המחיצות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והריטב"א פירש: כיון דבקעי רבים בין הפסין אף בשתי המחיצות, שהרי הרבים בוקעין בין הפסין שתי וערב, משום הכי בטלי כל המחיצות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם אכן הניח שתי צדדים של שתי או של ערב משני צידי הבור ללא בקיעת רבים, שפיר דמי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן אדרבנן</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> גבי פסי ביראות, <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא שם</b> (בצירי) <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע מחיצות</b>, שיש שתי אמות דופן לכל רוח, ומשום הכי אין מתבטלין המחיצות משום בקיעת רבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> ברשות הרבים ההולכת בין הבתים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ליכא שם ארבע מחיצות</b>, שהרי יש שתי מחיצות בלבד, ובדופן שלישית ורביעית איכא רק לחי או קורה, ואפילו למאן דסבירא ליה דלחי וקורה משום מחיצה, לא חשיבי להו שם מחיצות חשובות לענין זה (ריטב"א, וראה רשב"א ור"ן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רשות הרבים</b> (כדמפרש הגמרא ואזיל)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתיב רב דימי, וקאמר ליה להא שמעתא</b> דרבי יוחנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי לרב דימי: מאי טעמא</b> ליכא רשות הרבים בארץ ישראל?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0046_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>
Micropedia bot