https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%90_%D7%91
פרשני:בבלי:עירובין כא ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-07T17:21:05Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%90_%D7%91&diff=140664&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:10:57Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:10, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98052:rev-140664:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%90_%D7%91&diff=98052&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:09:07Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:09, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדוד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>(ה) אחד תאנים טובות מאד כתאני</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הבכורות</b> (תאנים חשובות הממהרות להתבשל לשון: ביכורים) <b style='font-size:20px; color:black;'>והדוד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>(ה) אחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרוע"?</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדוד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>(ה) אחד תאנים טובות מאד כתאני</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הבכורות</b> (תאנים חשובות הממהרות להתבשל לשון: ביכורים) <b style='font-size:20px; color:black;'>והדוד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>(ה) אחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרוע"?</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרש מרי לקרא:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרש מרי לקרא:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תאנים הטובות: אלו צדיקים גמורים,</b> יכניה והחרש והמסגר, שגלו לבבל.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תאנים הטובות: אלו צדיקים גמורים,</b> יכניה והחרש והמסגר, שגלו לבבל.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92967:rev-98052:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%90_%D7%91&diff=92967&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:17:11Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין כא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדוד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>(ה) אחד תאנים טובות מאד כתאני</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הבכורות</b> (תאנים חשובות הממהרות להתבשל לשון: ביכורים) <b style='font-size:20px; color:black;'>והדוד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>(ה) אחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרוע"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרש מרי לקרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תאנים הטובות: אלו צדיקים גמורים,</b> יכניה והחרש והמסגר, שגלו לבבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תאנים הרעות: אלו רשעים גמורים,</b> שארית ישראל שעם צדקיהו שלא גלו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שמא תאמר: אבד סברם</b> (תקותם) <b style='font-size:20px; color:black;'>ובטל סכוים</b> של הרשעים <b style='font-size:20px; color:black;'>! תלמוד לומר</b> בשיר השירים: <b style='font-size:20px; color:black;'>הדודאים</b> (דרשינן לה: על דודאי הנחושת שראה ירמיהו) <b style='font-size:20px; color:black;'>נתנו ריח!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכתיב "דודאים" לשון רבים, ללמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו ואלו עתידין שיתנו ריח</b>, (נתבאר על פי מהרש"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואגב דמייתינן קרא "הדודאים נתנו ריח", מייתינן מה דדריש עלה רבא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רבא, מאי דכתיב: "הדודאים</b> (מין עשב שיש לו ריח טוב) <b style='font-size:20px; color:black;'>נתנו ריח"</b> (טוב): <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא</b> של עריות (שלא פגמו בבריתם אפילו בהרהור, שהוא עיקר הטעם של החטא, בן יהוידע)! (על משקל: "נרדי נתן ריחו", דקאי על חטא. מהרש"א). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;48&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;48.&nbsp;</b> וביאר הרש"ש, מה ענין דודאים אצל בחורי ישראל: על פי מה שכתב באבן עזרא פרשת ויצא על הפסוק (ל-יד) "וימצא דודאים בשדה": "ויש להם ריח טוב, וכן כתוב הדודאים נתנו ריח. והם (הדודאים) על צורת בן אדם, כי יש להם דמות ראש וידים".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ועל פתחינו כל מגדים"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו בנות ישראל, שאוגדות</b> (קושרות - רש"י) <b style='font-size:20px; color:black;'>פתחיהן</b> - מלהבעל לאחרים - <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>צורך <b style='font-size:20px; color:black;'>בעליהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לישנא אחרינא: שמגידות פתחיהן</b> כשיוצא מהן דם נדות, <b style='font-size:20px; color:black;'>לבעליהן</b> כדי שיפרשו מהן! (על פי גירסת רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך": אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הרבה גזירות</b> "חדשות" <b style='font-size:20px; color:black;'>גזרתי על עצמי</b> (גזירות שגזרו חז"ל), <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר ממה שגזרת</b> גזירות "ישנות" <b style='font-size:20px; color:black;'>עלי</b> בתורתך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>את כולם <b style='font-size:20px; color:black;'>קיימתים,</b> צפנתי ושמרתי כל אלה לך לשמך!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב חסדא, לההוא מדרבנן דהוה קא מסדר אגדתא קמיה</b> (שהיה מסדר דברי אגדה לפניו): <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שמיע לך "חדשים גם ישנים" מהו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> ההוא מדרבנן לרב חסדא: ה"חדשים" <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו מצוות קלות</b> (איסור יציאה חוץ לתחום בשבת ואיסור יחוד עם עריות, שניתנו בודאי אחר עיקר איסורי שבת ועיקר איסור עריות - מהרש"א), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ה"ישנים" <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו מצוות חמורות</b> (עיקר איסורי שבת ועריות - מהרש"א)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב חסדא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תורה פעמים פעמים</b> ושלא בפעם אחת <b style='font-size:20px; color:black;'>ניתנה</b>, שיהו אלו חדשים, ואלו ישנים?! (שכיון שכולם ניתנו מסיני, לא שייך בהו חדשות וישנות - מהרש"א)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כך הוא פירוש המקרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הללו</b> ה"ישנים" <b style='font-size:20px; color:black;'>מדברי תורה, והללו</b> ה"חדשים" <b style='font-size:20px; color:black;'>מדברי סופרים</b>, "שחידשו" בכל דור ודור לגדור גדר וסייג!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רבא: מאי דכתיב</b>: דברי "חכמים" (אלו דברי תורה שנמסרו למשה על פה, שנחלקו בהן "חכמי ישראל" לאחר שנתמעט הלב ושכחום) כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרועה אחד (משה) <b style='font-size:20px; color:black;'>ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה</b> אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרש לה רבא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ויותר מהמה" ממה שניתן בסיני בכתב שהוא העיקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"בני הזהר" בדברי חכמים שהוא התורה שבעל פה (שנזכר לעיל בפסוק). וללמד:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בני הזהר בדברי סופרים</b> תורה שבעל פה, <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר מדברי תורה</b> שבכתב!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שדברי תורה יש בהן</b> שאין בהם חיוב מיתה, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>עשה ולא</b> (או לא) <b style='font-size:20px; color:black;'>תעשה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודברי סופרים</b> אינם כן, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה</b>, כדכתיב: פורץ גדר ישכנו נחש, ועל כן הזהר בהם יותר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמא</b> תתמה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>תאמר: אם יש בהן ממש, מפני מה לא נכתבו</b> בתורה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b>: לכך לא נכתבו, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>עשות ספרים הרבה</b> לתורה שבעל פה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין קץ</b> להם! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;49&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;49.&nbsp;</b> וביאר רבינו יונה - בשערי תשובה שער שלישי מדרגה ראשונה - מפני מה העובר על דברי חכמים חייב מיתה יותר מן העובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה: כי העובר על דברי חכמים, אשר מלאו לבו לעשות כן: כי תקל מצותם בעיניו לא מהתגבר יצרו עליו! אבל כי תכהינה עיניו מראות אור דבריהם, ולא יהלך לנוגה האמונה, ולא משך בעול גזרתה, ולא יטרח לקיים מאמרם, כי לא נכתב בספר התורה. ולא נהג כדרך העובר על דברי התורה, אשר נפשו מרה לו, ונקוט לו בפניו, ויירא וייצר לו כי ישיאהו יצרו לחטוא. על כן משפט מות יהיה לאיש כי הפיל דבר אחד מכל דבריהם הטובים, והוא כאומר: ננתקה את מוסרותימו! ודומה למה שכתוב בענין זקן הממרה את פי החכמים (דברים יז-יג): והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן העמד לשרת שם את ד' אלקיך או אל השופט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון דפרשנו לרישא דקרא מפרשינן לסיפיה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ולהג הרבה יגיעת בשר"</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא משמיה דרב אחא בר עולא: מלמד, שכל המלעיג</b> ("להג הרבה") <b style='font-size:20px; color:black;'>על "דברי חכמים"</b> (שנזכרו בהנך קראי), <b style='font-size:20px; color:black;'>נידון ב</b>יגיעת בשר שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>צואה רותחת!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;50&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רבא: מי כתיב "לעג"</b> דנימא: דלא אתי קרא אלא "למלעיג" על דברי חכמים?! והא <b style='font-size:20px; color:black;'>"להג" כתיב</b>, ללמד נמי הא דלקמן - רבינו פרץ! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;50.&nbsp;</b> ואין לך צואה רותחת יותר מן הכסילות אשר השיאתו להלעיג, ולא תמצא איש מרחיק דבריהם של החכמים, אלא איש מבקש תאוה, ונותן יתרון וחשיבות להנאות המורגשות - רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ללמד: ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כל "ההוגה" בהן</b> (בדברי התורה כולן - תורת חיים בהבנת רש"י), <b style='font-size:20px; color:black;'>טועם טעם בשר</b>, שבכל שעה שאדם מחזר בדברי תורה, מוצא בהן טעם! (וראה עוד, במהרש"א ובתורת חיים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין, והיה רבי יהושע הגרסי</b> על שם מקומו (ויש מפרשים: שהיה טוחן גריסים) <b style='font-size:20px; color:black;'>משרתו, בכל יום ויום היו מכניסין לו</b> משרתיו של רבי עקיבא <b style='font-size:20px; color:black;'>מים במדה</b> שיש בה כדי נטילת ידים ומים לסעודה בלבד (מהרש"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יום אחד, מצאו שומר בית האסורין</b> לרבי יהושע הגרסי כשהיה מביא מים לרבי עקיבא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> השומר (ובא עליו בעלילה, שהרי לא נשתנתה המדה באותו יום, מהרש"א, ראה שם): <b style='font-size:20px; color:black;'>היום מימיך מרובין, שמא לחתור בית האסורין אתה צריך</b>. (חוששני, שהבאת הרבה מים, על מנת לרכך הטיט ולבני הקיר - יעב"ץ, כדי לברוח)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שפך</b> השומר <b style='font-size:20px; color:black;'>חציין</b> של המים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתן לו</b> לרבי יהושע <b style='font-size:20px; color:black;'>חציין. כשבא</b> רבי יהושע <b style='font-size:20px; color:black;'>אצל רבי עקיבא</b> וחצי מימיו בידו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי עקיבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>יהושע! אין אתה יודע שזקן אני וחיי תלויין בחייך</b> (אין לי אלא מה שאתה נותן ומזמן לי) והאיך הבאת לי כל כך מעט מים? <b style='font-size:20px; color:black;'>! סח לו</b> רבי יהושע <b style='font-size:20px; color:black;'>כל אותו המאורע</b> עם השומר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי עקיבא לרבי יהושע: <b style='font-size:20px; color:black;'>תן לי מים שאטול ידי! אמר לו</b> רבי יהושע: <b style='font-size:20px; color:black;'>לשתות אין מגיעין</b> (מספיקין המים) <b style='font-size:20px; color:black;'>ליטול ידיך מגיעין?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי עקיבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה אעשה שחייבים עליהן</b> (על נטילת ידים במים) <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתה</b>, כדין: כל העובר על דברי חכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>! מוטב אמות מיתת "עצמי"</b> מחוסר מים לשתיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אעבור על דעת חבירי,</b> ואתחייב מיתה בידי שמים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו: לא טעם</b> רבי עקיבא <b style='font-size:20px; color:black;'>כלום, עד שהביא לו מים ונטל</b>, רבי עקיבא <b style='font-size:20px; color:black;'>ידיו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כששמעו חכמים בדבר, אמרו: מה בזקנותו</b> של רבי עקיבא <b style='font-size:20px; color:black;'>כך</b> היה מענה עצמו שלא לעבור על דברי חכמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>בילדותו</b> שהיה יכול לקבל טורח ועינוי <b style='font-size:20px; color:black;'>על אחת כמה וכמה</b>, שהיה מענה עצמו שלא לעבור על דברי חכמים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה בבית האסורין כך</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;51&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;51.&nbsp;</b> אפשר, דהכוונה: שהרי היה רבי עקיבא פטור מן הדין מנטילת ידים בבית האסורין, דלא גרע ממחנה היוצא למלחמה שפטורין מנטילת ידים, וכמו שכתבו התוספות - על פי מהרש"א</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בבית האסורין על אחת כמה וכמה!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שתיקן שלמה עירובין</b> של חצרות (שגזר שלא להוציא מרשות היחיד שלו לרשות היחיד של חבירו, עד שיערבו, כדי לעשות סייג והרחקה לאיסור תורה, שלא יבואו להתיר מרשות הרבים לרשות היחיד) <b style='font-size:20px; color:black;'>וידים</b> (נטילת ידים לעשות סייג לטהרות) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;52&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;52.&nbsp;</b> כן הוא לפי גירסת רש"י, ומהרש"א שבת דף יד ב. ואמנם הרמב"ם פ"ח ה"ח משאר אבות הטומא2ות, כתב - על פי גמרא בשבת דף יד ב, וראה שם במהרש"א ופני יהושע - "שלמה המלך ובית דינו גזרו על כל הידים שיהיו שניות לטומאה, ואף על פי שלא ידע בודאי שנטמאו מפני שהידים עסקניות. ולא גזר שלמה על הידים טומאה אלא לקודש". ובהלכה ז' שם, מבואר: דלקודש בעינן טבילה ולא נטילה, וכדאיתא בחגיגה דף יח ב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצתה בת קול ואמרה: בני אם חכם לבך</b> (לעשות גדר לאיסור הוצאה בשבת - מהרש"א שבת דף יד:) <b style='font-size:20px; color:black;'>ישמח לבי גם אני</b> (שתתקיים מצות שבת באיסור דאורייתא - שם)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואומר</b>: (כנגד נטילת ידים - שם) <b style='font-size:20px; color:black;'>חכם בני ושמח לבי</b> (ותהא לבי שמח בך - רש"י משלי) ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אשיבה חרפי</b> (המחרפים אותי - מצודות משלי) <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר</b> (כנגד המזלזלין בנטילת ידים, כמבואר בכמה דוכתי - שם)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רבא: מאי דכתיב: "לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דודי לך.</b> הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לכה דודי</b> (כינוי לקב"ה) <b style='font-size:20px; color:black;'>נצא השדה: אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אל תדינני כיושבי כרכים</b> שמקום שווקים הן, וישוב גדול, ורגל רוכלין וסוחרין מצויה שם, <b style='font-size:20px; color:black;'>שיש בהן</b> בשל כך <b style='font-size:20px; color:black;'>גזל ועריות ושבועת שוא ושבועת שקר!</b> אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>נצא השדה</b>, ותדינני כעובדי אדמה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בא ואראך</b> שם <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמידי חכמים שעוסקין בתורה מתוך הדחק</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נלינה בכפרים: אל תקרי "בכפרים" אלא בכופרים</b> בני עשו (רש"י - שיר השירים), <b style='font-size:20px; color:black;'>בא ואראך אותם</b> בני עשו <b style='font-size:20px; color:black;'>שהשפעת להן טובה, והן כפרו בך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נשכימה לכרמים: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות</b>, שיושבין בהם שורות שורות ככרם - מהרש"א.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נראה אם "פרחה" הגפן</b> (הוציאה פרחים): <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו בעלי מקרא</b> שנמשלו לפרחים כשעדיין אין ניכרים הענבים, כך המקרא אין מפורש כל כך!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פתח הסמדר</b> (ענבים בתחלת בישולן): <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו בעלי משנה,</b> שהיא מפורשת יותר מן המקרא, כשם שהסמדר גדול מן הפרח!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנצו הרמונים</b> (גדלו כל צרכן, וכבר הנץ גדל סביבותיו כעין שומר שיש לאגוזים קטנים)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרמונים: אלו בעלי גמרא.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;53&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שם אתן את דודי לך: אראך כבודי וגודלי, ושבח בני</b> (אלו הבחורים שלא טעמו טעם חטא, כדלעיל בגמרא - מהרש"א) <b style='font-size:20px; color:black;'>ובנותי</b> (אלו בנות ישראל שמגידות פתחיהן לבעליהן, כדלעיל. וזהו שהמשיך הכתוב "הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים", כנדרש לעיל על בני ובנות ישראל - מהרש"א). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;54&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;53.&nbsp;</b> וברש"י בשיר השירים פירש: דבעלי מקרא אין נהנים מהן בהוראת התורה, ונמשלו לפרח. ובעלי משנה קרובים ליהנות מהם בהוראת התורה, ונמשלו לסמדר. ובעלי גמרא שהם בעלי חכמה גמורה וראויים להורות, נמשלו לרמונים גמורים. וכתב הגר"א בפירושו לשיר השירים: שנקראת "גמרא", על שם שהיא "גמורה".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;54.&nbsp;</b> וכתב הרמב"ן בפירושו לשיר השירים: לכה דודי: אמרה שכינה אל הכבוד אחר שנגזרה הגלות, למה תעמוד מרחוק ותתעלה למרום מרומים? נצא השדה, לא תסלק שכינתך ממני, כי הנה בגלות בבל ריבוצי תורה ובתי כנסיות ובתי מדרשות, זה משל הכרמים והסמדר והרימונים והדודאים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב המנונא: מאי דכתיב</b> גבי שלמה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד: שאמר שלמה על כל דבר</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>דבר של תורה, שלשת אלפים משל</b> (טעם על פי משל - עץ יוסף)! ו<b style='font-size:20px; color:black;'>על כל דבר ודבר של סופרים</b> (דברי סופרים) <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה ואלף טעמים</b> (בלי משל - עץ יוסף)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רבא: מאי דכתיב: ויותר שהיה קהלת</b> (שלמה) <b style='font-size:20px; color:black;'>חכם עוד "לימד דעת את העם"</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>איזן וחקר תיקן משלים הרבה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרש רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימד דעת את העם: דאגמריה</b> לעם <b style='font-size:20px; color:black;'>בסימני טעמים</b>, קבע לה מסורת וסימנין בין בתיבות המקרא, בין בגירסא של משנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואסברה במאי דדמי ליה</b>, (ראה רשב"ם בבא בתרא קל: ד"ה הא כל, ובמהרש"א כאן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ואיזן" וחקר תיקן משלים הרבה: אמר עולא אמר רבי אלעזר: בתחלה היתה תורה דומה לכפיפה</b> (מין כלי) <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין לה אזנים</b> (בית יד לאחוז אותו בו) <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שבא שלמה</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>עשה לה "אזנים"</b>, על ידי שתיקן עירובין וידים (נטילת ידים - לרש"י), וגזר על השניות לעריות (קרובות בדרגה שניה שאסרו חז"ל) ועל ידי כך אוחזין ישראל במצוות, שמתרחקין מן העבירה, כדרך שנוח לאחוז בכלי שיש לו בית יד, יותר משאין לו בית יד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מאי דכתיב: דודי צח ואדום וגו'. ראשו כתם פז <b style='font-size:20px; color:black;'>קווצותיו תלתלים</b> שחורות כעורב (שיר השירים ה'):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ</b> ("קווצותיו") <b style='font-size:20px; color:black;'>תילי תילים</b> ("תלתלים") <b style='font-size:20px; color:black;'>של הלכות</b>, שההלכות שנתחדשו בכל דור ודור כבר נאמרו בסיני ברמיזה בקוצות של האותיות - מהרש"א.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שחורות כעורב: במי אתה מוצאן</b> שידרוש דרשות אלו?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0045_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>
Micropedia bot