https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%96_%D7%91 2026-04-25T06:37:35Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%96_%D7%91&diff=140656&oldid=prev 2020-09-06T14:09:58Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:09, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l107">שורה 107:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 107:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98046:rev-140656:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%96_%D7%91&diff=98046&oldid=prev 2015-07-01T10:08:57Z

<p>Automatic page editing</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 1 ביולי 2015</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומשנינן: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לא צריכא&lt;/b&gt; - הא דאמרינן דהנהרגים במלחמה במקום שנהרגים שם נקברים - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אף על גב&lt;/b&gt; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  &lt;img  alt=''''  src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'&gt;      </del>&amp;nbsp;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דאית להו קוברין&lt;/b&gt; (יורשין - רש"י), דלא חשיב מת מצוה!&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומשנינן: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לא צריכא&lt;/b&gt; - הא דאמרינן דהנהרגים במלחמה במקום שנהרגים שם נקברים - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אף על גב&lt;/b&gt; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">        </ins>&amp;nbsp;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דאית להו קוברין&lt;/b&gt; (יורשין - רש"י), דלא חשיב מת מצוה!&lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: איזהו מת מצוה&lt;/b&gt; שהכהן מיטמא לו? (רבינו פרץ)&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: איזהו מת מצוה&lt;/b&gt; שהכהן מיטמא לו? (רבינו פרץ)&lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שאין לו קוברין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שאין לו קוברין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92959:rev-98046:php=table --> </table>

Micropedia bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%96_%D7%91&diff=92959&oldid=prev 2015-06-30T13:16:54Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עירובין יז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא&lt;/b&gt; - הא דאמרינן דהנהרגים במלחמה במקום שנהרגים שם נקברים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על גב&lt;/b&gt; &lt;img alt=&#039;&#039;&#039;&#039; src=&#039;p_amud.bmp&#039;&#039; title=&#039;מיקום עמוד מדויק&#039;&gt; &amp;nbsp;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאית להו קוברין&lt;/b&gt; (יורשין - רש&quot;י), דלא חשיב מת מצוה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: איזהו מת מצוה&lt;/b&gt; שהכהן מיטמא לו? (רבינו פרץ)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שאין לו קוברין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קורא ואחרים עונין אותו אין זה מת מצוה!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;123&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;123.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונחלקו הראשונים בפירושה: יש מפרשים, שאם קורא הכהן שבא להתעסק בו, ואין אחרים עונין אותו, שאין שם אלא הוא, אז הוא מת מצוה. ויש מפרשים: שאם אותו המת היה יכול לקרות ולא היו אחרים עונין אותו, דאין לו שום קרובים אז הוא מת מצוה - רבינו פרץ.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מת מצוה קנה מקומו?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: המוצא מת&lt;/b&gt; מצוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוטל בסרטיא&lt;/b&gt; (דרך כבושה להילוך רבים) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפניהו לימין אסטריא, או לשמאל אסרטיא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;היו לפניו משתי רוחות האיסרטיא, שתי שדות. אחת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שדה בור&lt;/b&gt; (שדה שאינה חרושה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אחת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שדה ניר&lt;/b&gt; (שדה חרושה), כשמפנהו מן האיסרטיא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפניהו לשדה בור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;היו לפניו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שדה ניר ושדה זרע&lt;/b&gt; (שדה זרועה) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפניהו לשדה ניר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היו שתיהן&lt;/b&gt; - משתי רוחות האיסרטיא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נירות&lt;/b&gt;. או שהיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתיהן זרועות&lt;/b&gt;. או שהיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתיהן בורות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפניהו לכל רוח שירצה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי חזינן דלא קנה מקומו. דאי קנה מקומו היכי מצי למישקליה מן האיסרטיא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;124&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;124.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;י כאן. ובבבא קמא דף פא ב פירש: אי קנה מקומו, מצי בעל השדה לעכב מלקוברו בשדהו. ופירש בתורת חיים (כאן ובבבא קמא), דהניחא אם לא קנה מקומו, יש לומר שכשם שתיקנו חז&quot;ל לדחות שדה בור מפני שדה זרע, כך תיקנו לדחות יחיד מפני רבים, וכל זה מפני שלא רצו להטריח המוצא לילך לבית הקברות. אבל אם קנה מקומו, אם כן לא ניתנה רשות לבני סרטיא לסלקו משם, ונמצא שיש למת מקום קבורה בסרטיא, ויאמר בעל השדה: מאי אית ליה גבי דידי! דפשיטא, כיון דיש לו מקום קבורה לא תיקנו חכמים להזיק לשום אדם אפילו אם הקבורה בשדות הוי קבורה מעלייתא מברשות הרבים, וראה עוד שם. וראה עוד בחזון איש ב&quot;ק יח יד, מה שכתב בביאור הגמרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב ביבי: הכא&lt;/b&gt;, בברייתא, איירי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;שהיה ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מת מוטל על המיצר עסקינן!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: מוטל לרחבה של איסרטיא ממיצר שבצד זה למיצר שבצד זה, ואין מקום לכהנים ועושי טהרות לעבור שם מבלי שיאהילו עליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתוך שניתנה רשות לפנותו מן המיצר&lt;/b&gt; לצידי האיסרטיא כדי לפנות הדרך לכהנים ועושי טהרות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפניהו לכל רוח שירצה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופטורין&lt;/b&gt; במחנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מרחיצת ידים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: לא שנו&lt;/b&gt; שפטורין במחנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מים ראשונים&lt;/b&gt; שקודם הסעודה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל מים אחרונים, חובה!&lt;/b&gt; ואף במחנה אין פטורין מהם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;125&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;125.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהמים אחרונים משום סכנה הן, כדלקמן, וחמירא סכנתא מאיסורא - רע&quot;ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חייא בר אשי: מפני מה אמרו מים אחרונים חובה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני שמלח סדומית יש&lt;/b&gt; במלח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמסמא את העינים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרו רבנן: אחר כל אכילתך אכול מלח. ומשום מלח שטבל בו אצבעו, תיקנו מים אחרונים!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: ומשתכחא כקורטא בכורא&lt;/b&gt; דמילחא (מלח סדומית נמצא מעט במלח, קורט קטן בכור מלח).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: כייל מילחא&lt;/b&gt; (אדם המודד מלח לחמרים הנושאים את המלח) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי?&lt;/b&gt; האם צריך אף הוא ליטול ידיו, מפני המלח סדומית שבמלח?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב אשי לרב אחא בריה דרבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא לא מיבעיא&lt;/b&gt; (זה בודאי צריך ליטול ידיו)! ורש&quot;י גרס &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כל שכן&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;פטורין במחנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדמאי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: מאכילין את העניים דמאי, ואת אכסניא&lt;/b&gt; (חיילים ישראליים של מלך ישראל, הבאים להלחם על אויביהם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמאי,&lt;/b&gt; דכיון דחומרא דרבנן היא, גבי הנך אקילו רבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא: תנא&lt;/b&gt; בברייתא, דפליגי בה בית שמאי ובית הלל:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית שמאי אומרים: אין מאכילין את העניים דמאי, ו&lt;/b&gt;לא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אכסניא דמאי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית הלל אומרים: מאכילין את העניים דמאי, ואת אכסניא דמאי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;פטורין במחנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלערב&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי דבי רבי ינאי: לא שנו&lt;/b&gt; - שפטרו במחנה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; מלערב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עירובי חצירות&lt;/b&gt; שחיובו הוא רק מדרבנן. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל עירובי תחומין חייבין&lt;/b&gt;, ואסורין לילך חוץ לתחום שבת בלי עירוב, כיון שאיסור תחומין הוא מדאורייתא (ריטב&quot;א, וראה רבינו יהונתן במשנה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני רבי חייא: לוקין על עירובי תחומין דבר תורה&lt;/b&gt;, כלומר: על היוצא חוץ לתחום שבת מבלי לערב. דכתיב: אל יצא איש ממקומו ביום השביעי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומהכא ילפינן שאסור ליצא חוץ לתחום, והיוצא לוקה על לאו זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה רבי יונתן&lt;/b&gt; להא דתני רבי חייא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי לוקין על לאו שב&quot;אל&quot;&lt;/b&gt;, דהא הכא כתיב &quot;אל&quot; יצא איש ממקומו?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף רב אחא בר יעקב&lt;/b&gt; לאתקפתא דרבי יונתן דסבירא ליה שאין לוקין היכא דכתבה התורה את הלאו בלשון &quot;אל&quot;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מעתה,&lt;/b&gt; הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב: &quot;אל&quot; תפנו אל האובות ואל הידעונים&lt;/b&gt; לישאל בהם&quot;. וכי תימא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי דלא לקי?!&lt;/b&gt; והא פשיטא דלקי!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: רבי יונתן לא נתכוין לחלק בין לשון &quot;אל&quot; ללשון &quot;לא&quot; לענין מלקות. אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יונתן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קשיא ליה&lt;/b&gt;: וכי לוקין על הלאו של &quot;אל יצא איש ממקומו ביום השביעי&quot;?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי לאו זה לא נאמר על &quot;יציאה&quot; חוץ לתחום, אלא רק על מלאכת &quot;הוצאה&quot; מרשות לרשות. ואם כן, הוה לאו ד&quot;אל יצא&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין&lt;/b&gt; של הוצאה (שחייבין עליה מיתה כשאר מלאכות שבת).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין&lt;/b&gt;, שבא הלאו להזהירו שלא יעשה כן, ולהודיעו שמתחייב מיתת בית דין (דהא אין עונשין אלא אם כן מזהירין), הרי אפילו לא התרו בו למיתה, אלא התרו בו רק למלקות (שאז אין חיוב מיתה על עבירת הלאו הזה, כיון שלא התרו בו), אפילו הכי - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לוקין עליו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי הלאו הזה לאזהרת מיתה ניתן ולא למלקות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שכן: אף אם יוציא מרשות לרשות, ויתרו בו משום לאו ד&quot;אל יצא&quot;, לא ילקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אשי&lt;/b&gt;: האי לאו לא אתי ל&quot;הוצאה&quot; אלא ל&quot;יציאה&quot; חוץ לתחום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי כתיב&lt;/b&gt; בקרא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אל יוציא&quot;&lt;/b&gt; שיהיה משמע ממנו שבא הכתוב לאסור הוצאת משוי מרשות לרשות?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אל &quot;יצא&quot; כתיב&lt;/b&gt;, דמשמע &quot;יציאה&quot; אל מחוץ לתחום! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;126&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;126.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שמועה זו נתבארה על פי רש&quot;י. אבל הראשונים תמהו על פירושו, כי למה לי הא דאמרינן &quot;הוה ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין&quot;? והרי בלאו הכי קשה, כיון דסבירא ליה לגמרא, דקרא ד&quot;אל יצא&quot; לא אתי כלל לאסור יציאה חוץ לתחום. ועל כן פירשו: רבי יונתן נמי סבירא ליה ד&quot;אל יצא&quot; לאסור יציאה חוץ לתחום, ומיהו בכלל האי לאו גם איסור הוצאה מרשות לרשות. וכיון שכן, אין לוקין על לאו זה כלל, בין על הוצאה ובין על יציאה חוץ לתחום, כיון דבכלל לאו זה גם אזהרה להוצאה שחייבין עליו מיתת בית דין. וכל זה הוא בכלל &quot;לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין אין לוקין עליו&quot;. ואף במה דמשני רב אשי, נחלקו ראשונים על &lt;COL3&gt; רש&quot;י - דמפרש דלרב אשי אין בכלל לאו ד&quot;אל יצא&quot;, אזהרה להוצאה מרשות לרשות - ומפרשי: מי כתיב &quot;אל יוציא&quot;, דהוי עיקר קרא בהוצאה, דאז ודאי לא היו לוקין עליו, אף על גב דלתחומין נמי אתי. והא, &quot;אל יצא&quot; כתיב! וכיון דעיקרו בלשון &quot;יציאה&quot; לוקין על יציאה חוץ לתחום, אף על גב דאתי נמי לאיסור הוצאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק מבוי&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0002_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBשניB-BעושיןBפסין&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק שני - עושין פסין&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;div style=&#039;-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(233,233,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; &#039;&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;ביראות&quot; הן בארות מים נובעין, הנמצאות ברשות הרבים. עומקן עשרה טפחים ורחבן ארבעה טפחים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי הן רשות היחיד, ואין ממלאין מהם מים בשבת, שהרי הוא מוציא את המים מרשות היחיד לרשות הרבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא, שלא היו עולי רגלים יכולים להשקות בהמותיהן בשבת מהבורות שהיו בדרך עלייתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן הקילו חכמים, ואמרו, שיש דרך להתיר להם להשקות את בהמתם על ידי &quot;פסי ביראות&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;פסים אלו אינם מחיצות שלימות אלא הם עומדים בצורת זויות מסביב לבור ויוצרים בכך רשות היחיד מן התורה (עיין ציור, במבוא, ובביאורי מושגים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המיוחד במחיצות אלו הוא בכך שהפרוץ שבהן מרובה מאד על העומד, ובכל זאת יש בכח המחיצות הללו ליצור רשות היחיד, משום שיש בהן &quot;שם ארבע מחיצות&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמנם חכמים אסרו את הטלטול בתוך מחיצות שכאלו, מחמת שהפרוץ שבהם מרובה על העומד, אך לעולי רגלים הם הקילו, שלא לגזור עליהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפיכך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושין&lt;/b&gt; היקף של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסין&lt;/b&gt; מסביב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לביראות&lt;/b&gt; המים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והפסין עושין את סביבות הבור רשות היחיד, ויוכלו עולי רגלים למלא מים מן הבור אל בין פסי הביראות, ויניחום שם, ויכנסו הבהמות, וישתו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובגמרא יתבאר, למי ובאיזה בורות הקילו חכמים להשתמש בפסין אלו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיצד מקיפין בפסין אלו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נועצים סביבות הבאר בארבע פינות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבעה דיומדין&lt;/b&gt;, זויות - רמב&quot;ם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דיומד, משמעותו &quot;דו עמודין&quot; - שני עמודין, כי כל עמוד עשוי כעין מרזב, ונראה כשנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נראין&lt;/b&gt; ארבעת הדיומדין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשמונה&lt;/b&gt; פסים. לדוגמא, כאשר נועצים דיומד בפינה הדרומית מערבית - נוטה צידו האחד לדרום, וצידו השני למערב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;רוחב כל צד הוא אמה אחת (כדלקמן במשנה). ונמצא שלכל צד מסביבות הבאר ישנן שתי אמות דופן (חצי דיומד מכאן, וחצי דיומד מכאן), אמה כנגד אמה, והריוח בינתיים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי יהודה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר אומר&lt;/b&gt;: אין די בהיקף של ארבעה דיומדין לבאר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, עושה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמונה&lt;/b&gt; עמודים ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נראין כשנים עשר&lt;/b&gt; פסין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיצד: עושה סביב הבאר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבעה דיומדים&lt;/b&gt; הנראין כשמונה פסים, ומציב את הדיומדים בארבע פינות הבור. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בנוסף לכך עושים בין ארבעת הדיומדין גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבעה&lt;/b&gt; עמודים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשוטין&lt;/b&gt;, עמוד אחד בין דיומד לדיומד. (ראה ציור 1)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ובגמרא מפרש באיזה רוחב באר ורוחב היקף, אמר רבי מאיר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גובהן&lt;/b&gt; - של דיומדים ושל פשוטים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשרה טפחים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורוחבן&lt;/b&gt; של דיומדים ושל פשוטים (ריטב&quot;א בדעת רש&quot;י) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ששה&lt;/b&gt; טפחים שהן אמה אחת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועובים&lt;/b&gt; של דיומדים ושל פשוטים אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שהוא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וביניהן&lt;/b&gt; של דיומדים ושל פשוטים, מותר שיהיה רוחב הפתח עד שיעור של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כ&quot;מלא שתי רבקות&quot;&lt;/b&gt; (בהמות הצמודות זו לזו - רש&quot;י בבא מציעא ל.), בצמדים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של שלש שלש בקר&lt;/b&gt; בכל &quot;רבקה&quot;, דהיינו עשר אמות (וכפי שיתבאר בגמרא), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי מאיר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר&lt;/b&gt;: מותר שיהיה בין הדיומדין עד כמלא שתי &quot;רבקות&quot;, בצמדים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של ארבע ארבע&lt;/b&gt; בקר. דהיינו שלש עשרה אמה ושליש (וכפי שיתבאר בגמרא).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובין לרבי מאיר ובין לרבי יהודה, משערין בפרות הנמצאות ב&quot;רבקה&quot; כשהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשורות&lt;/b&gt;, שנצמדות יפה בתוך ה&quot;רבקה&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; משערים בבהמות כשהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותרות&lt;/b&gt;, שאינן קשורות, ונמצאות במרחק מה זו מזו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובהיותן קשורות מתמעט רוחב הרבקה - וחומרא היא. מאירי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשערין את הריוח שבין הדיומדין לפי רוחבן של שתי רבקות כאשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחת&lt;/b&gt; מהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכנסת&lt;/b&gt; לבין הדיומדין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואחת יוצאת&lt;/b&gt; מהן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והריוח מתרבה - וקולא היא. רבינו יהונתן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וללמד: שמשערין באמות שוחקות ולא מצומצמות! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שיעור יתרון אמה שוחקת על אמה מצומצמת, חצי אצבע, כמבואר ברשב&quot;א בעבודת הקודש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר להקריב&lt;/b&gt; הפסין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבאר&lt;/b&gt; ככל שיחפוץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובלבד&lt;/b&gt; שיהא המרחק בין הבאר לבין הפסין בכל רוח (כן משמע ברש&quot;י לקמן דף יט: וראה ברבינו יונתן), כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתהא פרה&lt;/b&gt; יכולה להכנס &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראשה ורובה בפנים, ושותה&lt;/b&gt; (ושיעורה מפרש בגמרא דהוא שתי אמות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל בפחות מזה אסרו חכמים להשקות, כיון שאין לאדם מקום לעמוד שם. וחששו שמא ימשך האדם אחר פרתו שראשה ורובה נמצא בחוץ, ויוציא את הכלי שמשקה אותה בו חוץ לפסין, ונמצא מוציא מרשות היחיד לרשות הרבים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם הקריב הפסין יותר משיעור זה, אסרו חכמים לטלטל שם, ואפילו שימוש אחר לצורך הבהמה. יש אומרים שזה השיעור נתנו לכל דבר ואפילו לגדיים וטלאים, וגם לגמלים די בשיעור זה שלא חילקו בדיניהם. ויש סוברין שלא שיערו בפרה אלא להחמיר, שאפילו לגדיים וטלאים בעינן שיעור זה. אבל לגמל שהוא גדול מן הפרה, לעולם צריך שיעור ראשו ורובו שלו, ריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0037_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיחB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot