https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%96_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין יז א - היסטוריית גרסאות2026-04-07T13:16:48Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%96_%D7%90&diff=140655&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:09:51Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:09, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l110">שורה 110:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 110:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92958:rev-140655:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%96_%D7%90&diff=92958&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:16:52Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין יז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה נמי: הא סתרי רישא וסיפא! שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> של דברי רב נחמן - דקאמר: אין נותנין ליחיד ולשנים אלא בית סאתים לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי ברבי יהודה</b> היא! דאי כרבנן, אף ביחיד נותנין לו כל צרכו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> של דבריו - דקאמר: נותנין לשיירא כל צרכן - לדברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> היא! דאי כרבי יוסי ברבי יהודה, אין נותנין אף לשיירא אלא בית סאתיים לכל אחד?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין!</b> אכן בהא דיחיד אין נותנין לו אלא בית סאתים, פסק רב נחמן כרבי יוסי ברבי יהודה, ודלא כרבנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקאי</b> רבי יהודה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבוה</b> דרבי יוסי ברבי יהודה, נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשיטתיה</b> דבנו, רבי יוסי, וכדאמרינן לעיל דמודה רבי יהודה שנותנין ליחיד בית סאתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל בשיירא, פסק רב נחמן כרבנן (וכרבי יהודה), ודלא כרבי יוסי ברבי יהודה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב גידל אמר רב: שלשה</b> אנשים שהקיפו במחיצת שתי או ערב, פעמים שאפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שטח של <b style='font-size:20px; color:black;'>חמש</b> בית סאין מתוך ההיקף, נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופעמים שאפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שטח של <b style='font-size:20px; color:black;'>שבע</b> בית סאין מההיקף נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה</b> לרב גידל: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הכי?!</b> (אפשר שיאמר רב מילתא דתמיהא כי הא?! ריטב"א)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו רב גידל</b>: ב<b style='font-size:20px; color:black;'>אורייתא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>נביאי ו</b>ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כתיבי</b> (בתורה בנביאים ובכתובים. ולשון שבועה היא, כאילו אמר שנשבע בהם) <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב הכי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: מאי קשיא</b> איכא בדברי רב?! <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא הכי קאמר</b>: אם המקיפין <b style='font-size:20px; color:black;'>הוצרכו</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>היקף של <b style='font-size:20px; color:black;'>שש</b> בית סאין, <b style='font-size:20px; color:black;'>והקיפו ב</b>בית <b style='font-size:20px; color:black;'>שבע</b> סאין, שאין כאן אלא בית סאה אחד פנוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו ב</b>שטח של כל ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שבע</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל היכא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא הוצרכו</b> להקיף <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לחמש</b> בית סאין, <b style='font-size:20px; color:black;'>והקיפו</b> בית <b style='font-size:20px; color:black;'>שבע</b> סאין, שנמצא בית סאתים שלם פנוי - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> להשתמש <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שטח של <b style='font-size:20px; color:black;'>חמש</b> בית סאין מתוך ההיקף של שבע, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורין</b>, וכדאמרינן לעיל בברייתא: נותנין להן כל צרכן "ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה דרב אשי, דקאמר דהיקף של שבע לשלשה אנשים לא מהני, אם הוצרכו רק לחמש:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא, הא דקתני</b> בברייתא: מקיפין כל צרכן <b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b>, הכי קאמר: מקיפין כל צרכן, בתרי גווני:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. הצורך שהם נצרכים לשימושם, ליתן שם כליהם, ואפילו בית חמשה כורין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אפילו שאין נצרכים בכולו לשימוש, "נותנין" להם כל צרכן של מספר האנשים. דהיינו, בית סאתים לכל אחד (ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובלבד שלא יהא בית סאתים <b style='font-size:20px; color:black;'>פנוי מאדם</b>, כלומר: פנוי מאדם שניתן לייחס לו שימוש בית סאתים מתוך ההיקף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו: ש"נותנין" לכל אחד מהשיירא בית סאתים אחד. ואם "נשאר" בית סאתים שלם פנוי, אז לא מהני כל ההיקף. אבל כל עוד אין מספר בית הסאתים שהוקפו יותר מאשר מספר האנשים, כשר כל ההיקף, אפילו כשאין נצרכין להשתמש בכולו, ויותר מבית סאתים אחד פנוי משימוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא תיקשי: היכי קאמר רב אשי שאם הקיפו שבע סאין לשלשה אנשים, אסורין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי לשלשה אנשים "נותנין" שש בית סאין, ואין כאן אלא בית סאה אחד פנוי, ואמאי לא מהני?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא!</b> אין גודל ההיקף תלוי במספר האנשים כלל. אלא רק כפי צרכן של בני השיירא לשימוש לכלים שלהם. ואם יש שלשה אנשים הנצרכים לחמש בלבד, ויש בית סאתים <b style='font-size:20px; color:black;'>פנוי מכלים</b> הנצרכין להם, אסורין בכל ההיקף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואפילו שלשה אנשים שהוצרכו רק לשני בית סאין, והקיפו ארבעה בית סאין, אסורין בכל ההיקף. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;121&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;121.&nbsp;</b> כן היא שיטת רש"י, והרבה ראשונים. ובשולחן ערוך פסק לא כן, ראה שם סימן ש"ס, ובמשנה ברורה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה</b> אנשים שהן "שיירא", שהקיפו מערב שבת שטח גדול כפי הנצרך לשלשתן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומת אחד מהן</b> בשבת, ונותר היקף גדול מן המותר לשנים שנותרו, שהרי לרבי יהודה אין מותרין שנים להקיף אלא בית סאתים אחד!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים</b> שהקיפו מערב שבת יותר מבית סאתים אחד - שאסור להן לטלטל לדעת רבי יהודה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתוספו עליהן</b> דיורין בשבת, עד שנעשו שיירא, שמותר להם היקף גדול, (נתבאר על פי פירוש רש"י, וראה בריטב"א שפירש הספק אף שלא לדעת רבי יהודה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>פליגי בהו <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא ורבי יצחק</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר</b>: כניסת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שבת גורמת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: אם היו שלשה מערב שבת והקיפו היקף גדול כדין, הואיל וגורמת שבת להתיר, מותרין אף שנשארו שנים (ואפילו לרבי יהודה שמתיר לשנים בית סאתים אחד בלבד).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאידך, שנים שהקיפו יותר מהמותר להם לרבי יהודה, אף על פי שניתוספו דיורין בשבת, אסורין לרבי יהודה, הואיל וכשנכנסה שבת היא גרמה להם איסור טלטול!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר: דיורין</b> בשעת טלטול <b style='font-size:20px; color:black;'>גורמין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: שלשה שהקיפו בערב שבת יותר מבית סאתים אחד, ונותרו שנים - אסורין. ושנים שהקיפו יותר מבית סאתים אחד, וניתוספו עליהן דיורין בשבת - מותרין!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תסתיים</b>, תוכיח <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב הונא הוא דאמר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"שבת גורמת!</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבה</b>: שתי חצירות שיש פתח ברוחב ארבעה טפחים על ארבעה טפחים ביניהם, יכולים לערב עירוב חצירות אחד, ומותרין לטלטל מחצר לחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובעאי</b> שאלתי <b style='font-size:20px; color:black;'>מרב הונא, ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>בעאי</b> שאלתי גם <b style='font-size:20px; color:black;'>מרב יהודה: עירב דרך הפתח</b> שהיה קיים בערב שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונסתם הפתח</b> בשבת על ידי שנפלה שם מפולת, או עירב <b style='font-size:20px; color:black;'>דרך החלון</b> שהיה בו ארבעה על ארבעה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונסתם החלון</b> בשבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> לטלטל מחצר לחצר דרך חלונות קטנים, שאין בהם שיעור ארבעה על ארבעה שביניהם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר לי</b> רב הונא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שבת, הואיל והותרה</b> בכניסתה - <b style='font-size:20px; color:black;'>הותרה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכא נמי בתר כניסת השבת אזלינן, בין להיתר ובין לאיסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תסתיים!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא</b>, האם <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא ורבי יצחק, בפלוגתא דרבי יוסי ורבי יהודה קמיפלגי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: חצר</b> המוקפת מחיצות מערב שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנפרצה</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>משתי רוחותיה</b> למקום האסור לה (ובגמרא לקמן דף צד ב מפרש מדוע לא אמר שנפרצה מרוח אחת. וכן היכי משכחת לה שצריכה החצר פריצת שתי רוחות כדי ליאסר בשבת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן מבוי שניטל</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>קורתו או לחיו</b> (רש"י כאן, ובדף צד א) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מותרין</b> בטלטול <b style='font-size:20px; color:black;'>לאותה שבת</b>, כיון שבכניסתה הם היו מותרין, אמרינן: הואיל והותרה - הותרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואסורין לעתיד לבא</b> בשבתות אחרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר</b>: אסורין אף לאותה שבת. כי ממה נפשך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם מותרין לאותה שבת, מותרין</b> הם גם לשבתות ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לעתיד לבא. ואם אסורין לעתיד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לבא, אסורין</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לאותה שבת</b>. דלא סבירא ליה לרבי יוסי, "שבת הואיל והותרה - הותרה"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא רב הונא</b> דסבירא ליה "שבת גורמת", <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר כרבי יהודה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יצחק</b> דלא סבירא ליה דתליא בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר כרבי יוסי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך רב הונא: אנא</b>, הסובר ששבת גורמת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרי</b> יכול אני לסבור ביחס למחיצות שנפלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו לרבי יוסי</b>, דסבר לא אמרינן "שבת הואיל והותרה הותרה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם</b> דלא אמרינן הואיל והותרה הותרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> דוקא שם, <b style='font-size:20px; color:black;'>דליתנהו למחיצות</b>, שחסר למקום מחיצות להתירו בטלטול. ובכי האי גוונא לא אמרינן "שבת הואיל והותרה הותרה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b>, גבי היקף במחיצת שתי, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>איתנהו למחיצות</b>, אלא שחסרון הדיורין הוא הגורם את איסור הטלטול, ושפיר אמרינן דאזלינן בתר כניסת השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יצחק אמר</b> לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>אנא, דאמרי אפילו לרבי יהודה,</b> דסבר אמרינן "שבת הואיל והותרה הותרה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם</b> דאמרינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא דאיתנהו לדיורין</b> והמחיצה היא שנפלה. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא ליתנהו לדיורין</b>, ולכן לא אמרינן "שבת הואיל והותרה הותרה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה, דברי רבי יוסי ברבי יהודה. <b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים</b> דיו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>אחד משני דברים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: חכמים - <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו תנא קמא?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: מה בין רבנן קמאי, דאמרי: לא דברו בשיירא אלא בהווה, ואף ביחיד שרי במחיצת שתי או ערב. לרבנן בתראי, דאמרי נמי דסגי באחד משניהם?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו יחיד בישוב</b>, אי מהני ליה מחיצה של שתי או ערב בלבד, לכל צרכו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לרבנן קמאי, לא מהני, דקאמרי: לא דיברו בשיירה אלא בהווה שדרכה לילך במדבר. ולכן אף יחיד לא הותר להקיף כל צרכו אלא במדבר דומיא דשיירה, אבל בישוב שיכול לעשות מחיצה הוגנת, לא הותר ליחיד מחיצת שתי או ערב בלבד, אלא עד בית סאתים (ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לרבנן בתראי, מהני מחיצת שתי או ערב לכל צרכו של היחיד אף בישוב. שהרי דברי רבנן בתראי על דברי רבי יוסי ברבי יהודה הם. והוא אמר: מחיצה שאינה של שתי וערב אינה מחיצה בין בישוב ובין במדבר. ועלה קאמרי רבנן בתראי, דדי באחד משני דברים, בין לשיירה בין ליחיד, בין בישוב ובין במדבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והעולה מן הסוגיא בביאור ארבע השיטות שבמשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. דעת רבי יהודה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לשלשה אנשים שהם שיירה, הותר מחיצת שתי או ערב לכל צרכן, (ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי מכלים הנצרכים להם). וביחיד או שנים, לא הותר להם אלא היקף בית סאתים ולא יותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. דעת רבנן קמאי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במדבר: נותנין בין לשיירא ובין ליחיד להקיף כל צרכן (ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובישוב: ליחיד נותנין בית סאתים (ריטב"א. וראה הגהות הב"ח על הרי"ף אות א'). ולשיירא כל צרכן (ריטב"א. וראה היטב לשון רש"י בד"ה איכא בינייהו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. דעת רבי יוסי ברבי יהודה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לשיירה נותנין בית סאתים לכל אחד, וליחיד או שנים אין נותנין אלא בית סאתים אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. דעת רבנן בתראי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בין לשיירה ובין ליחיד בין בישוב ובין במדבר, נותנין להם כל צרכן, ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה דברים פטרו במחנה</b>, את היוצאים למלחמה, ואפילו למלחמת הרשות. לפי שהם מתעסקין בכיבוש הארצות (פירוש המשניות לרמב"ם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מביאין עצים</b> לצרכם <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל מקום</b>, ואין חוששין לגזל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ופטורין מרחיצת</b> (מנטילת) <b style='font-size:20px; color:black;'>ידים</b> לפני הסעודה (ולפני התפלה. ומקנחין ידיהם בעפר לבדו, רבינו יהונתן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>פטורין <b style='font-size:20px; color:black;'>מדמאי</b>, כלומר: מותרין לאכול דמאי (ספק מעושר ספק אינו מעושר. כיון שרוב עמי הארץ מעשרין הן, ורק חומרא דרבנן היא, שחייבו לעשר, ובמחנה הקילו - על פי רש"י בעמוד ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>פטורין <b style='font-size:20px; color:black;'>מלערב</b> עירוב חצרות, אם הקיפו אלו לחוד ואלו לחוד, ומחיצה מפסקת ביניהם, ויש פתח ביניהם - אין צריכין לערב ביניהם כדי לטלטל מהיקף להיקף.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: מחנה היוצאת למלחמת הרשות</b> (סתם מלחמה היא מלחמת הרשות, מאחרי מלחמת יהושע ואילך, שהיא היתה מלחמת מצוה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרין בגזל עצים יבשים</b>, דעדיפי טפי, וכל שכן לחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה בן תימא אומר: אף חונין בכל מקום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובמקום שנהרגו, שם נקברין</b> (כלומר: רשאים לקוברן - מאירי, אף שאין המקום שלהם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קתני בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרין בגזל עצים יבשים</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: היכי אמרת שרק למחנה הותר לגזול עצים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא <b style='font-size:20px; color:black;'>האי תקנתא דיהושע הוה</b> להתירו לכל אדם?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר מר: עשרה תנאים התנה יהושע</b> עם בני ישראל בשעה שחילק את הארץ: א. <b style='font-size:20px; color:black;'>שיהו</b> כל אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>מרעין</b> (מוליך בהמותיו לרעות) <b style='font-size:20px; color:black;'>בחורשין</b> (ביער) של חבירו, ולא יקפיד בעל היער, משום דלאו לקצירה קאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מלקטין</b> כל אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>עצים משדותיהן</b> של ישראל!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי חזינן, דאף לכל אדם הותר ללקוט עצים מכל מקום, והיכי אמרת שרק למחנה הותר?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, בתקנת יהושע, מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בהיזמי והיגי</b> (עצים פחותים וקרובים להיות קוצים - רמב"ם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> במחנה, מותר ללקוט אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בשאר עצים!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, בתקנת יהושע, התירו דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>עצים <b style='font-size:20px; color:black;'>מחוברין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b>, במחנה מותר אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>עצים <b style='font-size:20px; color:black;'>תלושין</b> שתלשום הבעלים לצרכן להיסק ויש בהם גזל אצל אחרים, מותר לאנשי מחנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> בתקנת יהושע, לא הותר אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בלחין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> במחנה, מותר אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>ביבשים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תנינא בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה בן תימא אומר: אף חונין בכל מקום, ובמקום שנהרגים שם נקב רים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b>, דבמקום שנהרגים שם נקברים, שהרי מי שנהרג במלחמה <b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה הוא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומת מצוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קונה מקומו</b> לקוברו במקום שהוא מת! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;122&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;122.&nbsp;</b> הלשון משמע דהוא חובה - חזו"א בבא קמא יח יד).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודין זה הוא אחד מעשרה תנאים שהתנה יהושע בשעה שחילק את הארץ?!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0036_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot