https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%98_%D7%91פרשני:בבלי:עירובין ט ב - היסטוריית גרסאות2026-04-25T07:57:59Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%98_%D7%91&diff=140640&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:07:57Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:07, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l85">שורה 85:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 85:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92943:rev-140640:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%98_%D7%91&diff=92943&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:16:17Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין ט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר</b>: מהך דרבי יוחנן במבוי שרצפו בלחיים, ליכא לאוכוחי!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אין כוונת רבי יוחנן כדפריש לה רב הונא בריה דרב יהושע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שרצפו בלחיים פחות פחות מארבעה</b> טפחים - מראש המבוי לסופו - <b style='font-size:20px; color:black;'>במשך ארבע אמות</b>, שהוא שיעור משך מבוי. (כדאמרינן לעיל דף ה.) (ראה ציור 1)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי הוה פירושא דדברי רבי יוחנן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לרבן שמעון בן גמליאל, דאמר אמרינן לבוד</b> היכא דהוי פחות מארבעה טפחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה ליה</b> - הופכים כל הלחיים המצורפים כאחד לאורך של ארבע אמות - לדופן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מבוי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו שמחשיבים אותו כדופן המקביל לדופן המבוי, ונמצא שאין כלל למבוי לחי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לפיכך: <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך לחי אחר</b>, משוך פחות מארבע אמות, כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להתירו</b> למבוי (נתבאר כפירוש רש"י בפירוש שני).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לרבנן, דאמרי לא אמרינן לבוד</b> היכא דהוי שלשה טפחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צריך לחי אחר להתירו</b> למבוי. שהרי הלחי החיצון לבדו אינו משוך ארבע אמות, והוא המתיר את המבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי הך פירושא לא משמע מהכא דלרבי יוחנן אסור להשתמש בין הלחיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולרבן שמעון בן גמליאל</b> - דקאמרת, דלדידיה לא מהני הלחי כיון שהוא משוך על ידי לבוד ארבע אמות לתוך המבוי - מכל מקום, ליהני האי לחי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי מסתמא לא מיירי שראש הלחי החיצון עומד בשוה עם ראש הכותל הסמוך לו, אלא הוא בולט כלפי חוץ, כדרך שעושין כל מעמידי לחיים, שמושכים את הלחי מעט החוצה כדי שייראה הלחי גם מבחוץ כמו מבפנים, שהוקבע שם לשם לחי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם אינו מושך קצת את הלחי החוצה הלאה מכותלי המבוי, אלא מעמידו בשוה להן, הוא נראה כאילו הוא מוסיף על עובי כותל המבוי, ואינו ניכר מבחוץ שהוא לחי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן: <b style='font-size:20px; color:black;'>להוי</b> אותה בליטה היוצאת מהמבוי כלפי חוץ <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>לחי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נראה</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>מבחוץ</b> למבוי, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שוה מבפנים</b>, שאין נראה מבפנים למבוי שהועמד שם לשם לחי, דמהני. (ראה ציור 2)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאן נמי, אותה בליטה הנמשכת מכתלי המבוי ולחוץ תידון משום לחי, אף על גב שמבפנים אינו נראה הלחי כלחי אלא ככותל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מידי הוא טעמא אלא לרבי יוחנן</b>, כלומר: הך מימרא דמבוי שרצפו בלחיים דפסול לרבן שמעון בן גמליאל, הרי רבי יוחנן הוא דקאמר לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל רבי יוחנן היא קושיתך דליהוי כנראה מבחוץ ושוה מבפנים. וכיון שכן לאו קושיא היא כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא כי אתא רבין אמר</b> משמו של <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן</b> גופיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>נראה מבחוץ ושוה מבפנים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו נידון משום לחי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לחי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נראה</b> כלחי רק לעומדים <b style='font-size:20px; color:black;'>מבפנים</b> למבוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>נראה כאילו הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שוה</b> לכותל המבוי לעומדים <b style='font-size:20px; color:black;'>מבחוץ</b>, שהעמיד הלחי בתוך המבוי סמוך לכותל, כשחודו החיצון של לחי מסתיים בשוה עם חודו החיצון של הכותל מבחוץ, ונראה לעומדים בחוץ ככותל עבה (אבל העומד בפנים רואה את חודו הפנימי של הלחי, שהוא בולט מן הכותל) - <b style='font-size:20px; color:black;'>נידון משום לחי!</b> (ראה ציור 3) אבל לחי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נראה</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>מבחוץ ושוה מבפנים</b>, כגון: שלא העמיד הלחי בתוך המבוי סמוך לכותל, אלא עשאו כהמשך לכותל המבוי כלפי חוץ. ועשה את הלחי עבה יותר מעובי הכותל, ובאופן, שאותו עודף של עובי הלחי על עובי הכותל אינו בולט לתוך פתח המבוי, אלא מחוצה למבוי (ונראין הכתלים עם הלחי כמין אות ת'). (ראה ציור 1)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא שאינו נראה כלחי אלא לעומדים מחוץ למבוי לגמרי (ואפילו העומד כנגד המבוי מבחוץ אינו רואה לחי, אלא כותל עבה), פליגי בה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חייא ורבי שמעון בר רבי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר: נידון משום לחי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר: אינו נידון משום לחי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תסתיים, דרבי חייא הוא דאמר נידון משום לחי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתני</b> ששנה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חייא</b> ברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כותל</b> מבוי עבה <b style='font-size:20px; color:black;'>שצידו אחד</b>, כלומר: חלק מעובי הכותל אינו שוה בארכו לחלק האחר, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כנוס</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מחבירו</b>. (ראה ציור 2)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בין שנראה מבחוץ</b>, דהיינו שמתחיל הכותל להתעבות אחר תחלת המבוי מצד ראשו, והעומד בחוץ רואה חלק מעובי הכותל (שלצד המבוי), בולט לפנים מפתח המבוי;</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושוה מבפנים</b>, שלאחר שהתחיל הכותל להתעבות נמשך הוא בעובי אחיד עד סוף הכותל, ונמצא שהעומד בתוך המבוי לאחר תחילת העיבוי אינו רואה לחי. (ראה ציור 3)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובין שנראה</b> כלחי בכניסה <b style='font-size:20px; color:black;'>מבפנים,</b> (ראה ציור 4) <b style='font-size:20px; color:black;'>ושוה מבחוץ</b>, שבראש הכותל - לצד פתח המבוי - הרי הוא עבה, ואחר כך הכותל צר. ונמצא, שלעומד בתוך המבוי לאחר שנהיה הכותל צר, נראית בליטה בכותל. אך לעומד בראש הכותל אין נראה אלא כותל עבה, ולא לחי. (ראה ציור 5)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכל ענין <b style='font-size:20px; color:black;'>נידון משום לחי</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;46&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;46.&nbsp;</b> נתבאר על פי תוספות, רא"ש וקרבן נתנאל בהבנת רש"י, וראה מה שכתבו שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי חזינן דאף "נראה מבחוץ ושוה מבפנים" מהני לרבי חייא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תסתיים</b>, הרי זו הוכחה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן</b> דסבירא ליה - לדבריך - שנראה מבחוץ ושוה מבפנים אינו נידון משום לחי - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי</b> האם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שמיע ליה הא</b> ברייתא דתני רבי חייא?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא ודאי שמיע ליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, רבי יוחנן <b style='font-size:20px; color:black;'>שמיע ליה, ולא סבר לה</b> שהלכה כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, שפיר איכא למימר כי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חייא נמי</b>, אף דתני לה להך ברייתא, מכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>לא סבר לה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: מכל מקום תסתיים: כי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא רבי יוחנן,</b> איכא למימר ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לא סבר לה</b> להך ברייתא דתני רבי חייא, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>משום הכי</b>, דלא סבר לה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תני לה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא רבי חייא</b>, ליכא למימר דלא סבר לה לברייתא ששנה אותה איהו גופיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי איתא דלא סבר לה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה ליה למיתנא</b>, לאיזה ענין הוא שנה אותה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר רב הונא: נראה מבחוץ ושוה מבפנים, נידון משום לחי</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמבואר במבוא למסכת, תיקנו חכמים בענין המבואות והחצירות שתי תקנות, בשני מישורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האחת, ביחס להגדרת רשות היחיד כרשות סתומה, שיש לסתום את רשות היחיד מכל ארבעת צידיה ולבודדה מרשות הרבים או כרמלית שמצידיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשנית, ביחס להגדרת בני המבואות או בני החצירות שצריך שיהיו נחשבים כמצויים ברשות היחיד אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלחי והקורה וכן הפסים, הם אמצעים שמועילים בשני המישורים. הן לסגור לגמרי את רשות היחיד, והן להגדיר את מקומם של בני המבואות או בני החצירות כמצויים ברשות היחיד אחת, ויוכלו לערב ולקבוע את דירתם בבית אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שתי חצירות שנפרצה הגדר שביניהן לגמרי, או מבוי שנפרץ אחד מכתליו לגמרי אל חצר הסמוכה לו, הרי למרות שהמקום נחשב לרשות היחיד הגדורה לגמרי, אסור לטלטל בהם מפני גזירת חכמים, שהצריכו עירוב חצירות בין בני החצירות או בני המבואות הפתוחים לגמרי זו לזו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושני הסברים נאמרו באחרונים בביאור הענין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יש הסוברים שהפירצה המלאה בין החצירות גורמת שבני שתי החצירות ייחשבו כגרים בחצר אחת, ולכן הם חייבים לעשות ביניהם עירובי חצירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש הסוברים שכל מקום ה"פרוץ במלואו" למקום שאסור לטלטל אליו מהמקום הזה, אסרו חכמים לטלטל בו עד שיגדרנו, או עד שיעשה את שני המקומות למקום אחד על ידי עירוב משותף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בביאור הסוגיה נקטנו כדיעה הראשונה, כיון שמפירוש רש"י בכמה מקומות במסכת מוכח שזאת היא שיטתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם יש פסים בין החצירות - מחלקים הפסים בין בני החצירות שלא יחשבו כבני רשות אחת החייבים לערב עירובי חצירות ביניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: ומותבינן אשמעתין</b> (ויש להשיב על שמועה שלנו), דודאי כשם שלחי הנראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי, כך גם פתח, שנראין גיפופיו מבחוץ ואינן נראין מבפנים, נידון משום "פתח".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון: נפרץ כותל מצד אחד של מקום לכל ארכו אל מקום אחר הרחב ממנו, שבמקום שנפרץ לא רואים כל סימן של גיפופי, ואילו במקום הרחב שנפרץ אליו נראים גיפופי הכותל כפתח!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותיקשי עלה ממתניתין (דמייתינן לה לעיל דף ח א):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>חצר קטנה שנפרצה</b> במלואה <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>חצר <b style='font-size:20px; color:black;'>גדולה</b> (הרחבה ממנה) - (ראה ציור 1)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי החצר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גדולה</b> חשובה כחצר בפני עצמה, לפי שנראה בה הפתח לחצר הקטנה בגפופי הכתלים של הקטנה, ואין החצר הקטנה נחשבת כחלק ממנה, ולכן היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרת</b> בטלטול אם יערבו בני החצר הגדולה עירובי חצרות לעצמם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו החצר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>קטנה</b>, שאין לה פתח, כיון שנפרצה במלואה, הרי היא בטילה כלפי הגדולה שנפרצה לה, ונחשבת כחלק ממנה, ולכן היא <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורה</b> בטלטול עד שתערב יחד עם הגדולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשום הכי גדולה מותרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהיא</b> - החצר הקטנה - נחשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>כפתחה של גדולה</b>, ושתי חצרות שיש פתח ביניהם יכולות לערב כל אחת לעצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם איתא</b> דנראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי ומשום פתח, <b style='font-size:20px; color:black;'>קטנה נמי תשתרי</b> - לכשתערב לעצמה - <b style='font-size:20px; color:black;'>בנראה מבחוץ</b> גיפופיה, לעומד בחצר הגדולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף על גב ד<b style='font-size:20px; color:black;'>שוה מבפנים</b> לעומד בחצר הקטנה, שאינו רואה לפירצה גיפופים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא</b>: ממתניתין לא קשיא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דמיירי במתניתין, <b style='font-size:20px; color:black;'>בנכנסין</b> ונמשכין <b style='font-size:20px; color:black;'>כותלי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>קטנה ל</b>תוך חצר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גדולה</b> שתים או שלש אמות. ונמצא, שהפתח הוא בסוף הכתלים הנמשכים, ואילו גיפופיו שקועים מאחוריו, ואין לשייכם לפירצה לעשותה כפתח שיש לו גיפופין. (ראה ציור 1)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: סוף סוף <b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא לבוד</b>, שמדין לבוד ניתן להחשיב את כל השטח אשר בין ראשי כותלי הקטנה עד לאמצע כתליה של גדולה, כאילו הוא מלא בכתלי הקטנה, וכאילו פונים כתלי הקטנה עד כתלי הגדולה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>תשתרי</b> גם הקטנה, דהן הן גיפופיה. (ראה ציור 2)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שאין נראים מבפנים, הא אמרת ד"נראה מבחוץ ושוה מבפנים" נידון משום לחי, והוא הדין שנידון משום פתח?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b>, ואם תרצה לתרץ ולהעמיד דמיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>דמפלגי</b> (שרחוקים) כותלי הקטנה מכותלי הגדולה <b style='font-size:20px; color:black;'>טובא</b>, יותר מהשיעור דאמרינן "לבוד", דהיינו שרחוקין שלשה טפחים ויותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זה אינו. כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תני רב אדא בר אבימי קמיה דרבי חנינא בר פפי</b> (ב"ח) ברייתא דמפרשא לה למתניתין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי תניא: מתניתין מיירי, בכגון שרוחב חללה של חצר <b style='font-size:20px; color:black;'>קטנה</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>בעשר</b> אמות, ורוחב חללה של <b style='font-size:20px; color:black;'>גדולה באחת עשרה</b> אמות, שהן ששה טפחים עודף, המחולקים לשני צידי החצר הקטנה, שלשה טפחים לכל צד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועובי כתלי הקטנה מפחית את המרחק שבין כתלי הקטנה מבחוץ לכתלי הגדולה לפחות משלשה טפחים, ואם כן נימא לבוד, ותישתרי אף הקטנה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבינא</b>: הכא מיירי שאין הקטנה נכנסת לגדולה באמצעיתה של גדולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>במופלגין</b> הכתלים של הגדולה מהקטנה בצורה שונה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכותל זה</b> של הקטנה הם מופלגים רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בשנים</b> טפחים (ושם אכן יש לבוד), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מכותל זה</b> של הקטנה הם מופלגים <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבעה</b> טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הילכך, לא מצית למימר לבוד אלא מצד אחד, כי בצד השני יש יותר משלשה טפחים (ומיירי שעובי כתלי הקטנה אינם רחבים מטפח)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מכל מקום, <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא לבוד</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>מרוח אחת, ותשתרי</b> הקטנה בגיפוף אחד?!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0021_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot