https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:עירובין ז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T12:59:01Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%96_%D7%91&diff=140636&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:07:28Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:07, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92939:rev-140636:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%96_%D7%91&diff=92939&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:16:09Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין ז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי</b> משמיה <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב</b> אמרה רב יהודה, <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא</b> הך <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב א</b>מימרא אחרינא <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב</b> (דלקמן) <b style='font-size:20px; color:black;'>בתרתי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. הכא קאמר רב יהודה מבוי שכלה לרחבה שנפרצה, לא אסרינן ליה משום מפולש. (ראה ציור 1)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו ממימרא אחרינא דרב מוכח שאסור משום דמיחזי כמפולש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. מדנקט רב יהודה מבוי הכלה "לרחבה" שאין בה דיורין, ולא נקט מבוי הכלה "לחצר" שיש בה דיורין, איכא למשמע מינה, דבמבוי הכלה לחצר הוו אסרי דיירי החצר על בני המבוי מלטלטל במבוי, אף שלא הוי כמבוי מפולש, ואפילו לא היה נפרץ כותל החצר לרשות הרבים כלל (ויתבאר ענין זה לקמן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו ממימרא אחרינא דרב, מוכח, דאי משום דיירי החצר לית לן בה, אלא רק משום דמיחזי כמבוי מפולש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב ירמיה בר אבא אמר רב</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מבוי</b> צר (שרחבו עד עשר אמות) <b style='font-size:20px; color:black;'>שנפרץ</b> כותל המבוי שממול הפתח הפתוח לרשות הרבים <b style='font-size:20px; color:black;'>במלואו</b> (שנפרץ כל הכותל של רוחב המבוי), וכלה המבוי <b style='font-size:20px; color:black;'>לחצר</b> שמאחורי המבוי (שלא היתה פתוחה לו מתחלה). (ראה ציור 2) <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מלבד זאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>נפרצה</b> גם מחיצת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חצר</b> עצמה שממול, המפרדת בינה לרשות הרבים שמאחוריה (פירצה שאינה רחבה יותר מעשר אמות, ושלא במילואה של מחיצה אלא נשארה המחיצה שבצדי הפירצה עומדת) <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגדו</b> של מבוי, באופן שהעומד במבוי רואה רשות הרבים כנגדו. הרי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חצר מותרת</b> בטלטול, שהרי מוקפת היא מארבע מחיצותיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שנפרצו בהן פרצות, כיון שאין הפרצות רחבות מעשר אמות, ויש להן גיפופי (שאריות כותל מצדי הפירצה) לא נתבטלה המחיצה, שהרי פרצות אלו "פתחים" הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מבוי אסור</b> בטלטול משום מבוי מפולש. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;28&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;28.&nbsp;</b> ואף שאינו מפולש גמור, שהרי אין המבוי מגיע בסופו עד רשות הרבים, אלא הוא מגיע עד לחצר, ושם הרי יש מקום לנטות לכאן ולכאן לתוך רוחב החצר. מכל מקום, מיחזי כמבוי מפולש. לפי שהעומד במבוי רואה את רשות הרבים כנגדו, ואינו רואה שיכול לנטות לכאן ולכאן. (תוספות). וגם בקעי בה רבים העוברים מרשות הרבים אחת לרשות הרבים שניה דרך מבוי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא מוכחינן דרב גופיה לא סבר כרב יהודה. דאי כרב יהודה תיקשי תרתי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמאי</b> מבוי אסור? <b style='font-size:20px; color:black;'>! ליהוי</b> האי מבוי שכלה לחצר ונפרץ אליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כמבוי שכלה לרחבה</b>, דאמר רב יהודה שאינו צריך תיקון, דסבירא ליה דלא מיחזי כמפולש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. ועוד תיקשי: הרי רב לא מיירי ברחבה שאין בה דיורים - כרב יהודה - אלא מיירי בנפרץ לחצר שיש בה דיורין. ומכל מקום, לא אסר רב את הטלטול במבוי משום שנפרץ לחצר שיש בה דיורין, אלא מטעם שנפרצה אף החצר לרשות הרבים ונעשה המבוי כמבוי מפולש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו דלא כרב יהודה, דאסר בנפרץ המבוי לחצר שיש בה דיורין, אף אם לא היתה נפרצת לרשות הרבים, וכדאמרן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב יוסף לאביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אנא לא ידענא</b> ממאן גמרה רב יהודה. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>עובדא הוה בדורא דרעותא</b> (כפר של רועים) ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מבוי שכלה לרחבה הוה</b> התם, ונפרצה מחיצת הרחבה כנגדו של מבוי לרשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואתא</b> דינא דהאי רחבה <b style='font-size:20px; color:black;'>לקמיה דרב יהודה, ולא אצרכיה</b> רב יהודה תיקון <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מידי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא קושיא בתרא לא תיקשי. כי ליכא למידק: הא חצר אסורה, דהא כך הוה עובדא (גאון יעקב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי קשיא משמיה דרב</b>, כלומר: ואם קשה לומר שלמד רב יהודה להתיר, מרב, מכח קושיא קמא, דהא לרב גופיה חשיב המבוי כמפולש -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תיהוי משמיה דשמואל</b>, יהי כדבריך, שמשמואל למד כן רב יהודה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קשיא מידי</b> (ולא תקשה אף קושיא קמא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא דאיכא למימר שפיר שרב יהודה למד מרב להתיר במבוי שכלה לרחבה. ומכל מקום לא קשיא דרב אדרב, שאסר במבוי הכלה לחצר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא, דאמר ליה רב ששת לרב שמואל בר אבא, ואמרי לה</b>, שרב ששת אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>לרב יוסף בר אבא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אסברה לך</b> טעמו של רב וסברתו, שאסר לטלטל במבוי שכלה לחצר, שאינו מטעם דחשיב כמפולש, אלא: א. תיקנו חז"ל שלא לטלטל מבית לחצר המשותפת לכמה בתים, אלא אם כן עשו כל דיירי הבתים הפתוחים לחצר כאחד "עירובי חצרות" (שמתערבין כולם במאכל אחד מערב שבת, ומניחין אותו באחד מן הבתים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן תיקנו, שלא לטלטל מן הבית שבחצר (או כלים ששבתו בבית ויצאו לחצר) למבוי המשותף לכל החצרות, אלא אם כן עשו כל דיירי החצירות הפתוחים למבוי ורגילין לעבור דרכו, "שתופי מבואות" (שמשתתפין כולם במאכל אחד, ונותנין אותו באחת החצרות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. שתי חצרות שכותל מפריד ביניהן, הרי הן שתי רשויות נפרדות לכל דבר, ומערבת כל חצר עירוב חצרות לעצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נפרץ הכותל שביניהן במילואו ולא נשארו גיפופי (שאריות כותל) בצדי הפירצה, הרי כיון שאין "פתח" ביניהן אלא רק "פירצה", נעשו שתי החצרות כחצר ורשות אחת לכל דבר, ומערבין ביחד עירוב אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היה בכותל "פתח" - רצו, מערבין כאחד, ומותרין לטלטל מחצר לחצר. רצו, מערבת כל אחת לעצמה, ואסורין לטלטל מזו לזו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. היתה חצר אחת צרה, והסמוכה לה רחבה, ונפרץ הכותל המפריד ביניהן לכל רחבה של החצר הצרה, ונמצא, שהעומד בפנים החצר הצרה אינו רואה כל גיפופים, הרי פתח זה נקרא "נראה (הגיפופים) מבחוץ ושוה מבפנים". ואין זה פתח אלא פירצה בעלמא (לדעת רב, לפי מאי דאסברה רב ששת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. לעומת זאת, בחצר הרחבה, שבה נראים הגיפופים מבפנים - חשובה הפירצה כ"פתח" גמור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: החצר הצרה בטילה לחצר הרחבה הסמוכה לה, להחשב כחלק ממנה, ואינה מותרת בטלטול עד שתערב יחד עם דיורי החצר הרחבה, דחשבינן לה כרשות אחת עם החצר הרחבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך לגבי החצר הרחבה, נחשבות שתי החצרות כרשויות נפרדות. ולכן אם עירבה הרחבה לעצמה מותר לטלטל ברחבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: מבוי זה שנפרץ במלואו לחצר, אי אפשר לטלטל מן הבית אליו - אף בלא פירצת החצר לרשות הרבים - שהרי כלפי המבוי חשבינן ליה כרשות אחת עם החצר הסמוכה, וכאילו היו דיירי החצר דרין במבוי, ואוסרין על בני המבוי להוציא לשם, עד שיערבו עם דיורי החצר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;29&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;29.&nbsp;</b> ובאמת אסור אף בלא שנפרצה החצר לרשות הרבים, ולא נקט רב "שנפרצה חצר כנגדו" אלא לאשמועינן דחצר מותרת אף דבקעי רבים דרך מחיצות החצר כשעוברין מרשות הרבים אחת לשניה, וללמדך שאינן מבטלין המחיצות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא שיש חילוק בדברי רב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן, שעירבו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: היכא דעירבו בני המבוי עם בני החצר מותרים הם לטלטל, דמשום חסרון עירוב ליכא. ואין המבוי חשוב כמבוי מפולש, ואינו צריך תיקון אלא כשאר מבוי סתום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן, שלא עירבו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: היכא אמר רב דמבוי אסור, היכא שלא עירבו, ומשום שהמבוי נתבטל לחצר, ואוסרין דיורי החצר - שלא עירבו עם בני המבוי - על בני המבוי מלטלטל מביתם למבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא מבואר, שלפי טעמו של רב ששת בדברי רב, שפיר איכא למימר דרב יהודה למד מרב שמבוי הכלה לרחבה אינו צריך תיקון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי לפי רב ששת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>ברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רב</b> ברחבה <b style='font-size:20px; color:black;'>אד</b>ברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רב</b> בחצר דאקשינן לעיל - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי לא קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהא לדידיה, רב דאחמיר במבוי שכלה לחצר, טעמו משום שדיורי החצר אוסרין על בני המבוי מלטלטל למבוי בלא לערב עמם. והא לא שייכא אלא בחצר שיש בה דיורין האוסרים. אבל אם נפרץ המבוי לרחבה, שאין בה דיורין שיאסרו מותר לטלטל במבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן לא קשיא. כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> ברחבה, מיירי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>עירבו בני חצר</b>, כלומר, בני רחבה <b style='font-size:20px; color:black;'>עם בני מבוי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אף שלא עירבו - כמי שעירבו דמי (מאירי בשיטת רש"י). דהא ליכא דיורין ברחבה שיצטרך לערב עמהם, ולכן מותר המבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> בחצר, אסר רב לטלטל במבוי, באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא עירבו</b> בני החצר עם בני המבוי.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0017_L2"></nowiki><nowiki name="דףBחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot