https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין ו א - היסטוריית גרסאות2026-04-25T06:21:00Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95_%D7%90&diff=140633&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:07:06Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:07, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98040:rev-140633:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95_%D7%90&diff=98040&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:08:45Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חנין בר רבא אמר רב: מבוי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>תיקנו בלחי או קורה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נפרץ</b> הכותל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מצידו</b> של המבוי (ונשתייר באותו כותל לצד רשות הרבים ארבעה טפחים - וכדלעיל דף ה א) - מותר לטלטל בו, אם היתה הפירצה עד <b style='font-size:20px; color:black;'>עשר</b> אמות.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חנין בר רבא אמר רב: מבוי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>תיקנו בלחי או קורה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נפרץ</b> הכותל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מצידו</b> של המבוי (ונשתייר באותו כותל לצד רשות הרבים ארבעה טפחים - וכדלעיל דף ה א) - מותר לטלטל בו, אם היתה הפירצה עד <b style='font-size:20px; color:black;'>עשר</b> אמות.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם היתה הפירצה יותר מעשר אמות צריך לסותמה, או לתקן את מקום הפירצה באמצעות "צורת הפתח". (משנה ברורה)</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם היתה הפירצה יותר מעשר אמות צריך לסותמה, או לתקן את מקום הפירצה באמצעות "צורת הפתח". (משנה ברורה)</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, מבוי שהיה פתחו בצדו הפתוח לרשות הרבים רחב יותר מעשר אמות (שאז אי אפשר להכשירו בלחי או בקורה, כדתנן במתניתין, ב א), וסתם את מקצת הפתח עד שמיעטו לעשר אמות, ונפרצה פירצה באותה הסתימה, ונמצא שהפירצה היא <b style='font-size:20px; color:black;'>"מראשו</b> של מבוי" - דיה פירצה שכזאת <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבעה</b> טפחים, כדי לאסור את הטלטול במבוי עד שיסתמנה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;21&nbsp;</b> (ראה ציור 1). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, מבוי שהיה פתחו בצדו הפתוח לרשות הרבים רחב יותר מעשר אמות (שאז אי אפשר להכשירו בלחי או בקורה, כדתנן במתניתין, ב א), וסתם את מקצת הפתח עד שמיעטו לעשר אמות, ונפרצה פירצה באותה הסתימה, ונמצא שהפירצה היא <b style='font-size:20px; color:black;'>"מראשו</b> של מבוי" - דיה פירצה שכזאת <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבעה</b> טפחים, כדי לאסור את הטלטול במבוי עד שיסתמנה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;21&nbsp;</b> (ראה ציור 1). </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92936:rev-98040:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%95_%D7%90&diff=92936&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:15:53Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין ו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חנין בר רבא אמר רב: מבוי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>תיקנו בלחי או קורה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נפרץ</b> הכותל <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מצידו</b> של המבוי (ונשתייר באותו כותל לצד רשות הרבים ארבעה טפחים - וכדלעיל דף ה א) - מותר לטלטל בו, אם היתה הפירצה עד <b style='font-size:20px; color:black;'>עשר</b> אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם היתה הפירצה יותר מעשר אמות צריך לסותמה, או לתקן את מקום הפירצה באמצעות "צורת הפתח". (משנה ברורה)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, מבוי שהיה פתחו בצדו הפתוח לרשות הרבים רחב יותר מעשר אמות (שאז אי אפשר להכשירו בלחי או בקורה, כדתנן במתניתין, ב א), וסתם את מקצת הפתח עד שמיעטו לעשר אמות, ונפרצה פירצה באותה הסתימה, ונמצא שהפירצה היא <b style='font-size:20px; color:black;'>"מראשו</b> של מבוי" - דיה פירצה שכזאת <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבעה</b> טפחים, כדי לאסור את הטלטול במבוי עד שיסתמנה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;21&nbsp;</b> (ראה ציור 1). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;21.&nbsp;</b> התוספות מדייקים בלשון הגמרא: הא דאמרינן "מבוי מצידו - בעשר", הכוונה היא, פרוץ יותר מעשר אמות. ועשר עצמו הוא בכלל פחות מעשר. ואילו הא דאמרינן "מראשו בארבעה", הכוונה היא, שפרוץ ארבעה טפחים, שהם כמו יותר מארבעה טפחים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא</b> פירצה בכותל <b style='font-size:20px; color:black;'>מצידו</b> של מבוי, ששיעורה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בעשר</b> אמות ולא בארבעה טפחים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על כרחך, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b>, והיינו, דקיימא לן (במשנה לקמן בדף טו ב) כי פירצה עד עשר <b style='font-size:20px; color:black;'>פתחא הוא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, כשנפרץ המבוי <b style='font-size:20px; color:black;'>מראשו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי נימא פתחא הוא</b>, ונכשיר אף בראשו בפירצה עד עשר אמות?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא בריה דרב יהושע</b>: הא דאמר רב "נפרץ מראשו בארבעה" מיירי ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שנפרץ</b> מראשו <b style='font-size:20px; color:black;'>בקרן זוית</b>, במקום שבו מתחברת הסתימה שסתם בראש המבוי עם הכותל מהצד, לאורך המבוי. (ראה ציור 2)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיתה הפירצה בזוית, מקצתה בסתימה שבראש הכותל ומקצתה בכותל שמהצד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשום הכי לא מכשיר שם רב פירצה עד עשר אמות בתורת "פתח", היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שאין דנין פירצה זו כשיעור פתח דעלמא, דנין הפירצה - כדי שתפסול את הכשר המבוי בלחי או בקורה - בארבעה טפחים, שהוא שיעור מקום חשוב. (ריטב"א)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב הונא</b> פליג על רב חנין בר רבא דאמר משמיה דרב דפירצה מצידו של מבוי היא בעשר, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד זה</b>, מבוי שנפרץ מראשו <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד זה</b>, מבוי שנפרץ מצידו, שיעור פרצתו האוסרת אותו בטלטול - <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבעה</b> טפחים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;22&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וכן אמר ליה רב הונא לרב חנן בר רבא</b> - דאמר משמיה דרב דמצידו "פרצתו בעשר" <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;22.&nbsp;</b> ולא נחלק רב הונא על המשנה לקמן האומרת שפירצה עד עשר אמות נחשבת כפתח. כי המשנה מתייחסת למקום המוקף סביב במחיצות, שאינו צריך תיקון כלל, שאז הפירצות שהן פחות מעשר אמות נחשבות כפתח, ואינן אוסרות אותו בטילטול. ואילו רב הונא בא לומר שמבוי הפרוץ במלואו לרשות הרבים, הזקוק להיתר של לחי וקורה, נאמר היתרו רק אם יש לו פתח אחד בלבד לרשות הרבים. שאז הלחי או הקורה סותמים אותו לגמרי. אבל, אם יהיה למבוי פירצה נוספת באחד מכתליו, לא תעזור לו הגדרת אותה פירצה כ"פתח", כיון שלא תיקנו חכמים הכשר לחי וקורה למבוי שכזה עד שיסתום את הפירצה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תפלוג עלאי</b> (אל תחלוק עלי) שאל תאמר בשם רב, שפירצת מבוי בצדו היא בעשר אמות אלא היא בארבעה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>רב איקלע</b> הגיע <b style='font-size:20px; color:black;'>לדמחריא</b> (שם מקום), <b style='font-size:20px; color:black;'>ועבד עובדא כוותי</b> (ועשה מעשה כמוני), ואסר מבוי שנפרץ מצידו בארבעה טפחים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב חנן בר רבא לרב הונא: מהמעשה ההוא שהחמיר רב לאסור פירצה בארבעה טפחים אין להוכיח. כי התם לאו מדינא הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>רב, בקעה מצא וגדר בה גדר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שהיו שם עמי הארצות, וזלזלו במצוות, החמיר עליהן רב לעשות סייג להרחיקן מן העבירה, כאדם הגודר בקעה פרוצה לשומרה. (רש"י)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק: כוותיה</b> (כמו) <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב הונא</b>, דאמר, אף מצידו פרצתו בארבעה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מסתברא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאיתמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. מבוי המוקף משלושת רוחותיו, ופתוח בצדו האחד לרשות הרבים, נקרא "מבוי סתום", וזה הוא "מבוי סתם" שלמדנו שהוא ניתר בלחי וקורה. (ראה ציור 1) ב. מבוי הפתוח משני צדיו (זה כנגד זה) לרשות הרבים נקרא "מבוי מפולש", ואינו ניתר אלא בצורת פתח בצידו האחד הפתוח לרשות הרבים ובכך נעשה המבוי כמבוי סתום. ואז עושה לחי או קורה בצדו השני הפתוח לרשות הרבים, ומותר לטלטל בו. (ראה ציור 2)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(נתבאר על פי פירוש רש"י כאן. ומיהו לקמן בעמוד ב פליגי אמוראי בהיתר מבוי מפולש, אם ניתר בצורת הפתח, או בעינן דלת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מבוי עקום</b> שהוא מבוי המתעקם באמצעיתו, כגון שהולך מדרום לצפון, ומתעקם ופונה לצד מערב כצורת ד', ושני ראשיו - בצד דרום ובצד מערב - פתוחים לרשות הרבים, נחלקו בו אמוראים כיצד מתירו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אמר: תורתו</b> של המבוי העקום, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מבוי <b style='font-size:20px; color:black;'>מפולש!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שרואים אנו את שני חלקי המבוי כמבואות ישרים הנפגשים בראשם במקום העקמימות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והפתח שבעקמימות, נחשב כפתח המשמש את שני המבואות, כיציאה למבוי השני, ומשם אל רשות הרבים. והרי הוא כאילו פתוח שם לרשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא שיש כאן שני מבואות ישרים מפולשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן ניתן להתיר את שני המבואות על ידי עשיית צורת הפתח בעקמימות המשמשת פתח לשניהם, ובכך לסתום את שני המבואות, ועושה לכל אחד מהם לחי או קורה בפתחו הפתוח לרשות הרבים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;23&nbsp;</b> (ראה ציור 1) <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;23.&nbsp;</b> והא דלא מהני ליה שיתירנו כמבוי מפולש גמור בצורת הפתח מצד אחד, ולחי וקורה מצד שני - פירשו בתוספות, דבעינן שתיראה צורת הפתח לכל בני המבוי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: תורתו</b> של מבוי עקום - <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מבוי <b style='font-size:20px; color:black;'>סתום!</b> שאין צריך בעקמומיתו כלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דלא מצרכינן צורת הפתח, אלא למבואות המפולשים זה כנגד זה לרשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: בני המבוי הפונה לדרום עושין לחי לפתחן, ובני המבוי הפונה למערב עושין לחי לפתחן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;24&nbsp;</b> (ראה ציור 2) <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;24.&nbsp;</b> ועיין רש"י לקמן דף ח א דמשמע, שאם אין עושין שני לחיין, המבוי כולו אסור. ועיין גאון יעקב שם, שתמה על זה. ויש מפרשים: שנותנין ל"עקמומית" תורת פתח של מבוי סתום, ועושה שם בעקמומית לחי או קורה, מלבד לחי או קורה בשני פתחי המבואות שברשות הרבים. (ראה ציור 3)</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיח מכאן רב נחמן כרב הונא שפירצת מבוי אף מצידו היא בארבעה טפחים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי הכא, במבוי עקום - <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי עסקינן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> דמיירי שהמקום שבו נתעקם המבוי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>רוחב <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר מעשר</b> אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא יתכן לומר כן. היות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>בהא לימא שמואל תורתו כסתום</b> ולא כמפולש?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי כיון שכל אחד משני המבואות הישרים פרוץ לחבירו במקום העקמומית ביותר מעשר אמות, אין אלו שני מבואות סתומים, אלא מבוי אחד ארוך הוא, שפתוח בשני צידיו לרשות הרבים, דהיינו מבוי מפולש! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;25&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;25.&nbsp;</b> ולדעת היש מפרשים הכי מקשינן: וכי בהא לימא שמואל תורתו כסתום ודי בנתינת לחי בעקמומיתו (מלבד שני לחיין שבפתחיו) ?! והרי למבוי סתום לא מהני לחי כשהוא פתוח בראשו יותר מעשר, כדתנן במתניתין: והרחב מעשר ימעט !</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לאו</b>, המדובר הוא שהיה המבוי, במקום שנתעקם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>רוחב <b style='font-size:20px; color:black;'>עשר</b> אמות ולא יותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מכל מקום, למרות שאין רוחב הפירצה בעקמומית יותר מעשר אמות, <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר רב</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>תורתו</b> של המבוי הזה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>דין מבוי <b style='font-size:20px; color:black;'>מפולש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא, פירצת מבוי מצידו</b> לרב - אוסרת אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבעה</b> טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אין הבדל בין פירצת עשר אמות לבין פירצת ארבעה טפחים, לפי שכל פירצה שאינה יותר מעשר אמות נחשבת פתח ולא פירצה. ורק ביחס להיתר מבוי בלחי או בקורה היא נחשבת כפירצה, כדי לפסול את הכשר המבוי בלחי או בקורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוכחת הגמרא היא מכך שאם פירצה של ארבעה טפחים בצידו אינה אוסרת, הרי במבוי עקום נמי, לא תהא עקמומיתו אלא כפירצה בצידו, דאינה אוסרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב חנן בר רבא</b> דאמר בשם רב שפירצת מבוי בצידו היא רק ביותר מעשר, אמר לך: ליכא לאוכוחי מהא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני התם</b>, במבוי עקום, <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא בקעי בה</b> בעקמומית <b style='font-size:20px; color:black;'>רבים</b> (עוברים שם אנשים רבים) באותה הפירצה, בשעה שעוברים מרשות הרבים שבצדו האחד של המבוי לרשות הרבים שבצדו השני של מבוי. ועל כן שיעור הפירצה הוא בפחות מעשר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b>, מה דאמרת: דרב חנן בר רבא מודה דהיכא דבקעי בה רבים אין שיעור פרצתו בעשר, איכא למשמע מינה <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב הונא</b>, דפליג על רב חנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דלא בקעי בה רבים</b> (ומשכחת לה בפרוצה למקום מטונף או מקולקל) שיעור פרצתו בארבעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא מ</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אמרי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אמי ורבי אסי</b> (לעיל דף ה א): מבוי שנפרץ מצידו כלפי ראשו - מתיר בפירצה עד עשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והניחא אי הוה אמינא דרב חנן ורב הונא מיירי בפירצה דבקעי בה רבים, לא הוי קשיא לן, משום דיש לומר, שרבי אמי ורבי אסי מיירי בלא בקעי בה רבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, אי אמרת דרב הונא מיירי בדלא בקעי בה רבים, ומכל מקום פירצתו בארבעה סבירא ליה, תיקשי: מאי שנא מדרבי אמי ורבי אסי? ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, בדרבי אמי ורבי אסי, מיירי ב<b style='font-size:20px; color:black;'>דאיכא</b> לפירצה <b style='font-size:20px; color:black;'>גידודי</b> (גידוד: שפה, כלומר: לא נפרץ הכותל לגמרי עד יסודו, אלא נשארה שפה בגובה שלושה או ארבעה טפחים). (ראה ציור 1)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שאין הפירצה הזאת נוחה לעבור בה, על כן שיעור פרצתה בעשר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b>, בדרב הונא ורב חנן, מיירי, ב<b style='font-size:20px; color:black;'>דליכא</b> לפירצה <b style='font-size:20px; color:black;'>גידודי</b>, ונוחה לעבור בה. אלא שמכל מקום לא בקעי בה רבים, שפרוצה היא למקום מטונף או מקולקל!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(סוגיית עירוב רשות הרבים)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: כיצד מערבין דרך רשות הרבים</b> כלומר: כיצד מתקנין אותו, שיהיה מותר בטלטול (לכשיעשו שם עירובי חצרות)? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;26&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;26.&nbsp;</b> רשות הרבים: רחוב בעיר שאין בה חומה, ומצויין בעיר ששים ריבוא אנשים, ורחב שש עשרה אמה, והולך הרחוב משער שבצדה האחד של העיר לשער שבצדה השני של העיר, שהוא כנגד השער הראשון, רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עושה צורת הפתח מכאן</b> בראשו האחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולחי וקורה</b> (או קורה, רי"ף ורא"ש) <b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן</b>, בראשו השני שבסוף העיר (דברי תנא קמא). (ראה ציור 2)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חנניה אומר</b>: פליגי בה בית שמאי ובית הלל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: עושה דלת מכאן ודלת מכאן,</b> בשתי קצות רשות הרבים משני צידי העיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכשהוא יוצא ונכנס</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נועל</b> את הדלת אחריו. (ראה ציור 3) <b style='font-size:20px; color:black;'>בית הלל אומרים</b>: דיו שיהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה דלת מכאן, ולחי וקורה מכאן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן על תנא קמא, ועל חנניה אליבא דבית הלל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורשות הרבים מי מיערבא</b> בתיקון של צורת הפתח, או בדלת אחת, כשהיא לא נעולה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: יתר על כן אמר רבי יהודה</b>:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0014_L2"></nowiki><nowiki name="דףBוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot