https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:עירובין ג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-25T06:20:57Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%92_%D7%91&diff=140628&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:06:30Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:06, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l109">שורה 109:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 109:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98038:rev-140628:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%92_%D7%91&diff=98038&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:08:41Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:08, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר: זה וזה כשר</b>ים, ומשום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;ד<b style='font-size:20px; color:black;'>"חלל סוכה"</b> שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> דפסול, אבל כל שאין חלל הסוכה למעלה מעשרים, אף על פי שאין הסכך עצמו בתוך עשרים - שפיר דמי.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר: זה וזה כשר</b>ים, ומשום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;ד<b style='font-size:20px; color:black;'>"חלל סוכה"</b> שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> דפסול, אבל כל שאין חלל הסוכה למעלה מעשרים, אף על פי שאין הסכך עצמו בתוך עשרים - שפיר דמי.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>"חלל מבוי"</b> שהוא גבוה מעשרים הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> דפסול. (דהא קתני "למעלה" מעשרים אמה, תורת חיים, ראה שם).</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>"חלל מבוי"</b> שהוא גבוה מעשרים הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> דפסול. (דהא קתני "למעלה" מעשרים אמה, תורת חיים, ראה שם).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב פפא לרבא: תניא דמסייע לך</b> שבגובה חלל תליא מילתא:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב פפא לרבא: תניא דמסייע לך</b> שבגובה חלל תליא מילתא:</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92931:rev-98038:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%92_%D7%91&diff=92931&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:15:44Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין ג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר: זה וזה כשר</b>ים, ומשום <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;ד<b style='font-size:20px; color:black;'>"חלל סוכה"</b> שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> דפסול, אבל כל שאין חלל הסוכה למעלה מעשרים, אף על פי שאין הסכך עצמו בתוך עשרים - שפיר דמי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>"חלל מבוי"</b> שהוא גבוה מעשרים הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> דפסול. (דהא קתני "למעלה" מעשרים אמה, תורת חיים, ראה שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב פפא לרבא: תניא דמסייע לך</b> שבגובה חלל תליא מילתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה יותר מפתחו של היכל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ימעט!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח כי אם אין בחלל המבוי יותר מעשרים, אלא יש בו עשרים בלבד, לא מיפסיל. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>והיכל גופו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חללו</b> של פתחו הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרים</b> אמות. ומשמע כי כל פתח שאין חללו גבוה יותר מחלל פתח ההיכל לא מיפסיל!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה רב שימי בר רב אשי לרב פפא</b> אהא דאמרן "חלל מבוי תנן", מהא דתניא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם בא לתקן מבוי שהוא למעלה מעשרים - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד הוא עושה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מניח קורה משפת עשרים ולמטה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע כי צריך שתהיה הקורה בתוך עשרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואי "חלל מבוי" תנן, אין צריך שתיכנס הקורה בתוך החלל, שהרי כל שאין גובה החלל יותר מעשרים לא מיפסיל!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> הכי: מניח קורה משפת עשרים <b style='font-size:20px; color:black;'>ולמעלה</b>. ואין צורך שתיכנס הקורה בתוך עשרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> בברייתא "משפת עשרים ו<b style='font-size:20px; color:black;'>למטה</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע שעובי הקורה צריך שיהיה בתוך עשרים!? ומשנינן: לעולם חלל מבוי של עשרים אמה כשר, ותנא דברייתא הכי קאמר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. מניח את הקורה משפת חלל עשרים ולמעלה, כי די בכך שלא יהיה חלל יותר מעשרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. ואם בא להנמיכה מאד ולתתה "למטה", סמוך לתחתית המבוי, כדי לצמצם את גובה חלל הפתח, יניחנה משפת עשרה טפחים של פתח המבוי ולמעלה, עד שישאר בגובה חלל המבוי לפחות עשרה טפחים, כי בפחות מחלל עשרה לא הוי מבוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא קא משמע לן</b> התנא בהך ברייתא: שהשיעור הנמוך ביותר של עשרה טפחים שקבעו חכמים לפתח המבוי <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמטה</b>, מתייחס לחלל שבפתח (ולא למקום הקורה), <b style='font-size:20px; color:black;'>כלמעלה</b>, בדומה לשיעור הגבוה ביותר של עשרים אמה, שהוא מתייחס לחלל ולא למקומה של הקורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה למעלה חללה</b> של קורת המבוי צריך שיהיה עד <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרים</b> ולא יותר, ואין צורך שהקורה עצמה תהיה תוך עשרים. <b style='font-size:20px; color:black;'>אף למטה, חללה</b> של קורת המבוי צריך שיהא גבוה לפחות <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרה</b>. ללמדך, שאם תהיה מקצת מהקורה בתוך עשרה, פסול, לפי שבעינן חלל בגובה עשרה טפחים לפחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכמה מקומות נתנו חכמים שיעור לפי אמות (כגון במשנתנו: "מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה"). ועתה מבארת הגמרא באיזה אמות שיערו חכמים. כי יש מהן ששיערו חכמים באמה בת חמשה טפחים, ויש מהן ששיערו חכמים באמה בת ששה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכל מקום - אזלינן לחומרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי משמיה דרב נחמן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"אמת סוכה</b>", האמה ששיערו בה חכמים לענין סוכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>"אמת מבוי"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>באמה בת חמשה</b> טפחים שיערו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>"אמת כלאים"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>באמה בת ששה</b> טפחים שיערו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע ממימרא זאת של רב נחמן, שבכל מקום אזלינן לחומרא. שלכן חילק רב נחמן בין אמת סוכה ואמת מבוי, שאותן משערים לחומרא באמה מצומצמת של חמשה טפחים, וכפי שיבואר להלן, לבין אמת כלאים שמשערים באמה של ששה טפחים כדי להחמיר בהרחקת הכלאיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמת מבוי באמה בת חמשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי הלכתא?</b> לאילו דיני מבוי ששיערו חכמים באמות, אמרינן שבאמה בת חמשה שיערום?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>לגובהו</b> של מבוי - שלא יהא גבוה למעלה מעשרים אמה קטנות בנות חמשה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולפירצת מבוי</b>. דקיימא לן שאם נפרץ אחד מכתלי המבוי פירצה גדולה יותר מעשר אמות, אסור לטלטל במבוי. ומשערים את הפירצה לחומרא בעשר אמות קטנות, בנות חמשה טפחים (דהיינו חמשים טפחים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשערים באמות קטנות היות וביחס לשתי הלכות הללו המדידה באמה קטנה בת חמשה טפחים היא לחומרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: היכי אמרת בסתם, שמשמע כי בכל ענין אמת מבוי משערים באמה בת חמשה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי במבוי הקילו בו חכמים להתירו בלחי או בקורה (בעוד שבחצר צריך דוקא פס של ארבעה טפחים):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא איכא</b> שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>משך</b> (אורך) <b style='font-size:20px; color:black;'>מבוי</b>, שהוא לפחות <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבע אמות</b> (ואם ארכו הוא פחות מיכן אין הוא ניתר בלחי וקורה אלא דינו כחצר, והוא ניתר רק בפס ארבעה), <b style='font-size:20px; color:black;'>דלקולא</b>, שאם משערינן למשכו של המבוי באמה קטנה בת חמשה טפחים הוי לקולא, שהרי בכך נתירנו בלחי או בקורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי היה צריך להחמיר ולשער את משך המבוי באמה בת ששה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: רב נחמן סבירא ליה <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן דאמר</b> שיעור משך מבוי אינו ארבע אמות אלא הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבעה טפחים</b>, שאין משערין אותו באמות כלל (ופלוגתא דאמוראי היא - לקמן)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא</b>: רב נחמן נמי מצי סבר כמאן דאמר שיעור משך מבוי <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבע אמות</b>. ולעולם משערין באמה גדולה בת ששה טפחים, ולהחמיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רב נחמן, לא בכל ענין אמר שמשערים באמה בת חמישה טפחים, אלא רק לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>רוב</b> דיני מבוי ששיערו חכמים ב<b style='font-size:20px; color:black;'>אמות, קאמר</b> רב נחמן שהן באמה בת חמשה, אך לא בכולן! עוד מבארת הגמרא: הא דאמר רב נחמן <b style='font-size:20px; color:black;'>אמת סוכה באמה בת חמשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי הלכתא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>לגובהה</b> של סוכה, שלא תהא למעלה מעשרים אמה קטנות בנות חמשה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולדופן עקומה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דקיימא לן, שאם סיכך את הסוכה בסכך פסול סמוך לדפנות הסוכה, בפחות מארבע אמות מהדפנות, ואת מרכז הסוכה הוא סיכך בסכך כשר, אין הסוכה נפסלת בכך, ויכולים לישב תחת הסכך הכשר, לפי שאין הסכך הפסול נחשב כדבר המפסיק בין הסכך הכשר לדפנות הסוכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא אדרבה, חשבינן לסכך הפסול כאילו הוא חלק מן הדופן, וכאילו נתעקמה הדופן ובאה לה עד הסכך הכשר, והרי אין כאן הפסק בין הסכך לדפנות, אלא אם כן היה שיעור הסכך הפסול ארבע אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושיעור ארבע אמות הללו משערינן באמה בת חמשה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם ששיערו חכמים בשתי הלכות אלו באמה בת חמשה טפחים הוא, משום דהוי לחומרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: היכי קאמר רב נחמן בסתם "אמת סוכה באמה בת חמשה"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא איכא משך</b> (אורך) <b style='font-size:20px; color:black;'>סוכה</b> שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבע אמות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אי משערינן לה באמה קטנה בת חמשה הוי <b style='font-size:20px; color:black;'>לקולא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הכי <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא</b>, דשיעור משך סוכה הוא ארבע אמות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אומר, אומר אני: כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: רב נחמן - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבנן</b> סבירא ליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרי</b> דלא משערינן משך סוכה באמות כלל. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו אינה מחזקת</b> הסוכה <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ראשו ורובו ושולחנו</b> של היושב בה, שהוא שבעה טפחים על שבעה טפחים, כשירה הסוכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: לעולם</b> שיטת רב נחמן כדברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי היא</b>. ומשערינן למשך סוכה באמה בת ששה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רב נחמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>רוב אמות</b> של סוכה הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר</b> דמשערינן באמה בת חמשה, ולא כולן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>איסור זריעת כלאיים מתחלק לשני לאוים חלוקים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האחד, לזרוע בסמוך שני זרעים שונים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשני, לזרוע זרעים בכרם של גפנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בעוד שבכלאי זרעים האיסור הוא זריעה בסמוך, בכלאי הכרם האיסור הוא לזרוע זרעים בכל מקום ששם "כרם" עליו, אפילו שאין הזרעים סמוכים לגפנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון, המקום המיועד לעבודת הכרם מסביבו, שהוא ארבע אמות, מצטרף לשם "כרם", וכן כרם שגדרו אותו מסביב בגדר, נחשב המקום הפנוי שבין הגפנים לגדר כחלק מהכרם, ואסור לזרוע בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תו מפרשינן להא דאמר רב נחמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמת כלאים באמה בת ששה</b> טפחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי הילכתא?</b> לאמות שנאמרו בשיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>קרחת הכרם, ולמחול הכרם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>קרחת הכרם</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קרחת הכרם היא הגדרה למקום בתוך הכרם הפנוי מגפנים, והנחשב למקום בפני עצמו, שלא חל עליו שם כרם, היות שהוא נקרא "קרחת הכרם" (כמו קרחת בשערות), ומותר לזרוע בו זרעים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים</b>: רק אם היה רוחבה של הקרחת לפחות <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרים וארבע אמות</b>, חל עליה שם קרחת הכרם, ובטל ממנה שם כרם, ויכול לזרוע בתוכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים</b>: די לה שתהא רחבה <b style='font-size:20px; color:black;'>שש עשרה אמות</b> כדי שיהיה מותר לזרוע בה זרעים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שירחיקו את הזרעים מהגפנים ארבע אמות מכל צד, כדי עבודת הגפן, וישאר מקום לזריעה בשיעור של שמונה אמות על שמונה אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>מחול</b> (סביבות) <b style='font-size:20px; color:black;'>הכרם</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקום פנוי בין הגפנים לגדר שמסביב הכרם, כשיש בו שיעור חשוב של שטח פנוי המחיל עליו שם של "מחול הכרם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים</b>: אם היה בין הכרם לגדר <b style='font-size:20px; color:black;'>שש עשרה אמות</b> הרי זה מקום בפני עצמו, הקרוי "מחול הכרם", ואין עליו שם "כרם", ויכול לזרוע שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים</b>: ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שתים עשרה אמות</b> סגי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת המשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>איזו היא קרחת הכרם?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כרם שחרב</b> שאין נטועים גפנים ב<b style='font-size:20px; color:black;'>אמצעיתו</b>, אלא נשארו נטיעות מארבעת צידי הקרחת: (והוא הדין אם נטוע רק משני צידי הקרחת)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>סוברים בית הלל: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אין שם</b> בקרחת <b style='font-size:20px; color:black;'>שש עשרה אמות</b> לארכה ולרחבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יביא זרע לשם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי, כאמור, ארבע אמות הסמוכות לחלק הנטוע, שהן מיועדות ל"עבודת הכרם" (מקום הנצרך למעבר בקר ועגלות בשעת בצירה ובשעת חרישה), הרי הן בטלים לכרם וכזורע בתוך הכרם דמי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושיעור שם שדה בפני עצמה, שלא תיבטל לכרם שבצדיה, אף הוא ארבע אמות, שהן מקום חשוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: אם לא נותר בקרחת (מלבד מקום עבודת הכרם) שמונה אמות, מתבטל מחצית השדה לכרם שבצדו, ומחציתו לכרם שבצידו השני, ואסור לזרוע שם כלל, כי הכל "כרם" מיקרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>היו שם</b> בקרחת <b style='font-size:20px; color:black;'>שש עשרה אמה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נותן לו</b> לכרם, בכל צד, ארבע אמות <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי עבודתו</b> של כרם, שאינו זורע בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וזורע את המותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובית שמאי סברי: שיעור שדה שלא תיבטל לכרם שבצדיה הוא שמונה אמות. ולפיכך בעינן עשרים וארבע אמות. לפי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ארבע אמות לכל צד כדי עבודת הכרם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושש עשרה אמה בינתיים, כדי שלא תתבטל חצי הקרחת, אם תהיה פחות משמונה אמות, לצד אחד של הכרם, וחציה השני לצד השני של הכרם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ויש אומרים: טעמא דבית שמאי, משום שהם סוברים ששיעור "עבודת הכרם" הוא שמונה אמות, ומודו לבית הלל בשיעור "שדה" שהוא ארבע אמות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיזהו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"מחול הכרם</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בין כרם לגדר</b> (ומחול היינו סביבות הכרם, מלשון מחולות שרוקדות הנשים סביב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וסברי בית הלל: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אין שם שתים עשרה אמה</b>, מהכרם עד הגדר - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יביא זרע</b> כלל <b style='font-size:20px; color:black;'>לשם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שארבע אמות מתוכן, הסמוכות לכרם, מיועדות ל"עבודת הכרם", ובטלים הן לכרם וחל עליהן שם כרם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומצד שני, ארבע האמות הסמוכות לגדר, כיון שדורכים האנשים שם, הרי בעל הכרם מתיאש מלזורעם. ולכן אין הם מצטרפין כדי לעשות את השטח הנותר לשדה בפני עצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שנותר במקום הפנוי פחות מארבע אמות, אין אותו המקום חשוב להיקרא שדה בפני עצמו, אלא הוא בטל, ומצטרף לכרם הסמוך לו, ולכן אסור לזרוע שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>היו שם שתים עשרה אמה, נותן לו</b> לכרם <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי עבודתו</b> שהוא ארבע אמות, <b style='font-size:20px; color:black;'>וזורע את השאר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובית שמאי סברי: בעינן שש עשרה אמה. דלשיטתייהו שיעור שדה שמונה אמות, ועוד ארבע אמות כדין עבודת הכרם, וארבע אמות הסמוכין לגדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ויש אומרים: דטעמייהו משום דבעינן שמונה אמות לעבודת הכרם, וארבע לשיעור שדה, ועוד ארבע הסמוכים לגדר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכל אלו האמות שהוזכרו, משערינן באמות גדולות בנות ששה טפחים - להחמיר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: היכי קאמר רב נחמן בסתם: "אמת כלאים באמה בת ששה", דמשמע שבכל עניני כלאים מודדים באמה של ששה טפחים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא איכא רצופים</b> (ומפרש להו בסמוך), ששיעורן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבע אמות, ד</b>אם משערינן להו באמה בת ששה הוי <b style='font-size:20px; color:black;'>לקולא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: כרם הנטוע</b> שורות שורות רצופות, שאין בין שורה לשורה כדי צרכו להילוך עגלה בינתיים, אלא נטוע <b style='font-size:20px; color:black;'>על פחות מארבע אמות</b> בין שורה לשורה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר</b>: כיון שאין דרך הכרמים להיות נטועים בצורה שכזאת - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו</b> נחשב <b style='font-size:20px; color:black;'>"כרם"</b> כלל, ומותר לזרוע שם זרעים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים</b>: הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כרם, ו</b>אסור לזרוע שם. מפני ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רואין את האמצעיים</b> (השורות האמצעיות) <b style='font-size:20px; color:black;'>כאילו אינם,</b> ונשאר בין שורה לשורה כשיעור הראוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא תיקשי, הרי לרבי שמעון צריך לשער באמה קטנה, דאזלינן לחומרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: דרב נחמן סבירא ליה <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבנן, דאמרי</b> אפילו נטועין רצופין <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי כרם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>איבעית אימא: לעולם</b> איכא למימר דרב נחמן כ<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> סבירא ליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>רוב אמות</b> שהוזכרו לענין כלאים הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר</b> רב נחמן דמשערינן באמה בת ששה לחומרא, ולא כולן! <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבא משמיה דרב נחמן אמר: כל אמות</b> שאמרו חכמים בין בסוכה ומבוי ובין בכלאים - <b style='font-size:20px; color:black;'>באמה בת ששה</b> משערים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, הללו</b>, האמות שבכלאים משערינן להו באמות גדולות <b style='font-size:20px; color:black;'>שוחקות</b> (כשהאדם שוחק שפתיו מתרחקות זו מזו, ערוך). כלומר: מודדים בטפחים גדולים, שנמדדים כשיש ריוח בין האצבעות (שהרי הטפח ארבע אצבעות), לחומרא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> ההפרש שבין אמה שוחקת לאמה עציבה, ראה ב"עיונים".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והללו</b>, שבסוכה ושבמבוי באמות <b style='font-size:20px; color:black;'>עצבות</b> (כשהאדם עצב שפתיו מדובקות זו לזו, ערוך), כלומר: שנמדדים בטפחים קטנים, שהאצבעות מדובקות זו לזו, לחומרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> לאביי משמיה דרב נחמן:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0009_L2"></nowiki><nowiki name="דףBדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot