https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2_%D7%91 2026-04-23T13:37:56Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2_%D7%91&diff=144357&oldid=prev 2020-09-14T16:39:07Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:39, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96620:rev-144357:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2_%D7%91&diff=96620&oldid=prev 2015-07-01T08:43:25Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עבודה זרה ע ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מעשה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההיא רביתא&lt;/b&gt; (תינוקת גויה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאישתכח דהות בי דני&lt;/b&gt; (נמצאה עומדת בין חביות יין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, והות נקיטא אופיא בידה&lt;/b&gt; (והחזיקה בידה ק?צ?ף של יין).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא, חמרא שרי&lt;/b&gt; (היין מותר בשתיה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימר,&lt;/b&gt; אפשר להקל ולומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגבה דחביתא שקלתיה&lt;/b&gt; (שלקחה את הקצף מגב החבית, ולא נגעה ביין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;213&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;213.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך גירסת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ולגירסתו, אפילו אם נגעה בקצף בעודו מחובר ליין, היין טהור. כיון שאינה בקיאה בטיב ניסוך, ולא מסרה נפשא למינגע. אך יש שגרסו, &quot;אימא מגבה דחביתא קלטתה&quot;, דהיינו, שהקצף נפל, והיא תפסתו באויר. אך אם נטלה את הקצץ מעל היין, יש לאסור משום &quot;נצוק&quot;. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. ועיין &lt;b&gt;מהר&quot;ם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואף על גב דליכא תו, אימר אתרמויי איתרמי לה.&lt;/b&gt; (ואפילו שלא נמצא עוד קצף בגב החבית, שמא קרה מקרה והיה שם קצף, ונטלתו). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;214&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;214.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; לשיטתו בהערה הקודמת, מפרש את הגמרא דוקא בקטנה שאינה בקיאה בטיב ניסוך. אך בגדולה, היודעת לנסך, אין להתיר את היין. ברם, לדעת ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, אין חילוק בזה, וגם בגדולה היין מותר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והלכה כרבא, בכל המקרים המובאים לעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא פולמוסא&lt;/b&gt; (חיל צבא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דסליק לנהרדעא,&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פתחו חביתא טובא&lt;/b&gt; (חביות יין רבות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתא רב דימי&lt;/b&gt; (כשבא רב דימי מארץ ישראל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, אמר, עובדא הוה קמיה דרבי אלעזר, ושרא.&lt;/b&gt; היה מקרה כעין זה לפני רבי אלעזר, והתיר את היין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא ידענא, אי משום דסבר לה כרבי אליעזר, דאמר ספק ביאה טהור.&lt;/b&gt; ולהלן יתבאר מדוע הוי &quot;ספק ביאה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי משום דסבר, רובא דאזלי בהדי פולמוסא&lt;/b&gt; (רוב ההולכים עם שר הצבא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל נינהו.&lt;/b&gt; וממילא היין מותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt; (אם תאמר שרוב ה&quot;פולמוסא&quot; אינם יהודים, ובאת להתיר את היין משום &quot;ספק ביאה&quot;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;,&lt;/b&gt; וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי &quot;ספק ביאה&quot;&lt;/b&gt; הוא&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;?!&lt;/b&gt; הלא ודאי שהפולמוסא פתחו את החביות, ואם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספק מגע הוא!&lt;/b&gt; ומדוע התיר רבי אליעזר את היין?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דמפתחי טובא&lt;/b&gt; (כיון שפתחו חביות רבות, יותר מכדי צורך שתיה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, אימא,&lt;/b&gt; מסתבר לומר, שלא פתחו את החביות כדי לנסך, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדעתא דממונא&lt;/b&gt; (לחפש ממון המוסתר בחביות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פתחו. ו&lt;/b&gt;לכן, אף על פי שהספק הוא &quot;ספק מגע&quot;, כיון שהסברא נותנת להקל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כספק ביאה דמי.&lt;/b&gt; והיין מותר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;215&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מעשה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההיא מסוביתא&lt;/b&gt; (מוכרת יין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, דמסרה לה איקלידא&lt;/b&gt; (מסרה את מפתחות החנות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעובדת כוכבים,&lt;/b&gt; על מנת שתשמרם. אך לא הרשתה לה להכנס פנימה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;216&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;215.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; באור הגמרא על פי שיטת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וכשיטתו שהובאה לעיל, שלדעת רבי אליעזר ספק ביאה טהור אפילו אם אין ספק נוסף המצטרף עמו. אך &lt;b&gt;רבינו תם&lt;/b&gt; מפרש לפי שיטתו, שלא התיר רבי אליעזר אלא במקרה שהצטרף לספק ביאה גם ספק מגע, דהוי ספק ספיקא, דהכא מקשינן &quot;אי הכי, האי ספק ביאה?! ספק מגע הוא!&quot;, דהיינו, הרי אין כאן ספק ספיקא, אלא ספק אחד בלבד? ומשנינן, &quot;כיון דמפתחי חביתא טובא אימא אדעתא דממונא פתחו, וכספק ביאה דמי&quot;. דהיינו, על כל פנים יש כאן ספק ספיקא, שמא עיהודי הוא, ואם תאמר גוי, שמא פתח לשם ממון.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;216.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הראשונים הסתפקו באיזה אופן מדובר בגמרא. שהרי לכאורה, אם היהודיה הודיעה לעובדת כוכבים שבדעתה להפליג, אם כן אפילו אם לא מסרה לה אלא שמירת מפתח בלבד, יש לחוש שתיכנס לחנות. ואילו לא הודיעה לה שבדעתה להפליג, אם כן, אפילו אם מסרה לה את שמירת הבית, היין מותר, כיון שהגויה חוששת שמא תחזור בכל רגע? ה&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt; מפרש, מדובר במקרה שיהודיה לא סיפרה לגויה שבדעתה להפליג, ובכל זאת, הוא אמינא שהיין אסור, כיון שנתנה לה מפתח, והאמינה לה, הגויה סומכת שאין בדעתה של היהודיה לבדוק אחריה, ואינה חוששת להכנס. וקא משמע לן, שלא מסרה לה אלא שמירת מפתח בלבד, ואין חוששים שתיכנס פנימה. אך אם הודיעה לה שבדעתה להפליג, ודאי היין אסור. אך לדעת &lt;b&gt;רבינו תם&lt;/b&gt;, מדובר במקרה שהיהודיה הודיעה לגויה שבדעתה להפליג, ובכל זאת היין מותר. כיון שלא מסרה לה אלא שמירת מפתח בלבד, וידוע לכל שהבית שייך ליהודי, הגויה חוששת להכנס פנימה, פן יראו אותה השכנים וילשינו עליה. באור נוסף, כתב ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; (מאכלות אסורות, פרק יג&#039; הל&#039; ב&#039;, ועיין ב&lt;b&gt;לחם משנה&lt;/b&gt; שם), מדובר ביהודיה השוכרת בית מהגויה, ונתנה לה מפתח, ואמרה לה &quot;אחזי לי מפתח זה&quot;. ולא הודיעה לה שבדעתה להפליג. ובכהאי גונא, היין מותר, כיון שלא מסרה לה אלא שמירת מפתח בלבד. אך אם נתנה לה מפתח סתם, ולא אמרה לה &quot;אחזי לי מפתח זה&quot;, היין אסור. אפילו שלא הודיעה לה שדעתה להפליג. כיון שיש לגויה חלק בבית, חוששים שמא תיכנס לשם בהעדרה ותנסך את היין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יצחק אמר רב אלעזר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;217&amp;nbsp;&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובדא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה בי מדרשא&lt;/b&gt; (מעשה כעין זה הובא לדיון בבית המדרש) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, ואמרו,&lt;/b&gt; כיון ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מסרה לה אלא שמירת מפתח בלבד,&lt;/b&gt; ואם תיכנס פנימה תתפס כגנבת, אין לחוש שנכנסה. והיין מותר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;218&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אמר אביי: אף אנן נמי תנינא (מצאנו משנה מפורשת &lt;small&gt;(טהרות פרק ז&#039; משנה א&#039;)&lt;/small&gt; כדברי רב יצחק) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, &quot;המוסר מפתחות&lt;/b&gt; ביתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעם הארץ,&lt;/b&gt; והיו שם טהרות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהרותיו טהורות.&lt;/b&gt; ואין חוששים שמא נכנס העם הארץ לביתו ונגע בהן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שלא מסר לו אלא שמירת מפתח בלבד&quot;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;217.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש שגרסו &quot;אמר רבי יצחק, אמר רב אלעזר, כי אתא רב דימי אמר, עובדא הוה בי מדרשא&quot;. וכן נראה מדברי רש&quot;י, בדיבור המתחיל &quot;יין&quot;. &lt;b&gt;רש&quot;ש&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;218.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מכאן למדו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, שאם תפס המושל את היהודי, והניח שמירת עובדי כוכבים בביתו, ונתן להם את כל מפתחות הבית, אם אין להם רשות לאכול ולשתות ממה שבבית היהודי, היין מותר. ואם יש להם רשות לאכול, היין אסור. אמנם, אם חזר לביתו ומצא את כלי היין כמו שהניחם, היין מותר בכל מקרה. ברם, במקרה שערכו חיפוש בביתו, יש לחוש שמא הכניסו קנה לתוך חביות היין כדי לבדוק מה בתוכן, והיין אסור. אך אם יש ליהודי סימן וחיבור במגופת החבית, וניכר שלא פתחוה, היין מותר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייק אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא,&lt;/b&gt; אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהרותיו טהורות, יין נסך מיבעיא?!&lt;/b&gt; קל וחומר שאין לחוש לנגיעת הגוי ביין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מדייקת הגמרא מדברי אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא,&lt;/b&gt; משמע מדבריו, שהשתמש בלשון &quot;קל וחומר&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דטהרות אלימי&lt;/b&gt; (חמורים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיין נסך.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין!&lt;/b&gt; אכן כך!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיתמר&lt;/b&gt; (שהרי נאמרה הלכה בבית המדרש): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חצר&lt;/b&gt; המשותפת לחבר המקפיד על הלכות טהרות, ולעם הארץ, המטמא טהרות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחלקה במסיפס&lt;/b&gt; (מחיצה נמוכה, המשמשת להיכר בעלמא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, אמר רב,&lt;/b&gt; חוששים שמא יעבור עם הארץ את המחיצה, ולכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהרותיו טמאות&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;219&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;219.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;חזון איש&lt;/b&gt; (טהרות סי&#039; ח&#039; ס&quot;ק ו&#039;) הסתפק, מה הדין בחצר השייכת בחלקה לחבר ובחלקה לעם הארץ, אך אין שום מסיפס או גדר בין החלקים. האם כל החצר בחזקת טומאה, או שמא רק במקום שהעם הארץ יכול להושיט את ידו טמא. יעויין שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מאידך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;חצר המשותפת ליהודי ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובד כוכבים,&lt;/b&gt; וחלקה במסיפס, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו עושה יין נסך.&lt;/b&gt; ומבואר, כדברי אביי, שטהרות חמורות יותר מיין נסך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן אמר: אף טהרותיו טהורות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הקשתה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי,&lt;/b&gt; שנינו בברייתא: שתי חצרות זו לפנים מזו, והיתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הפנימית של חבר, והחיצונה של עם הארץ, אותו חבר שוטח שם פירות ומניח שם כלים, ואף על פי שידו של עם הארץ מגעת לשם&lt;/b&gt; (כלומר, שיכול לפשוט את ידו ולגעת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; ואין חוששים שמא יגע בה עם הארץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אם היתה הפנימית של עם הארץ, והחיצונה של חבר, טהרותיו טמאות. כיון שיש לעם הארץ דריסת הרגל בחצירו, חוששים שמא נגע בהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מכל מקום, משמע בברייתא שאין חוששים שמא יכניס עם הארץ את ידו ויגע בטהרות. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא ל&lt;/b&gt;דברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב&lt;/b&gt; דלעיל, שחשש לנגיעת עם הארץ?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך רב, שאני התם ש&lt;/b&gt;אם יכנס עם הארץ לחצר הפנימית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתפס עליו כגנב,&lt;/b&gt; ולכן אין חוששים לנגיעת עם הארץ. מה שאין כן בחצר המשותפת שחלקה במסיפס, כחצר אחת היא, ואינו נתפס כגנב אם יכניס את ידו. לכן טהרותיו טמאות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מביאה ברייתא נוספת הנוגעת למחלוקת רב ורב יוחנן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא&lt;/b&gt; (בא) ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע&lt;/b&gt; מה ששנינו בברייתא בענין זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן גמליאל אומר, גגו של חבר&lt;/b&gt; הנמצא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעלה מגגו של עם הארץ,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;220&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותו חבר שוטח שם פירות ומניח שם כלים, ובלבד שלא תהא ידו של עם הארץ מגעת לשם.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;220.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אך להיפך, שגגו של עם הארץ גבוה משל החבר, חוששים שמא יפשוט ידו ויגע. וטהרותיו טמאות. עיין &lt;b&gt;דרכי תשובה&lt;/b&gt; (יו&quot;ד קכט&#039; ס&quot;ק נח&#039;). וב&lt;b&gt;חזון איש&lt;/b&gt; (טהרות סי&#039; ח&#039; ס&quot;ק ו&#039;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משמע, שאם ידו של עם הארץ מגיעה לשם, אסור. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא ל&lt;/b&gt;דברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן&lt;/b&gt; המטהר את הטהרות, אף על פי שידו של עם הארץ מגיעה לשם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך רבי יוחנן, שאני התם, דאית ליה לאישתמוטי&lt;/b&gt; (עם הארץ יכול למצא תרוץ להכניס את ידו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;. מימר אמר, אימצורי קא ממצרא&lt;/b&gt; (הושטתי את ידי כדי למדוד את גג הבנין), &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;221&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכן טהרותיו טמאות. אך בעלמא, אין לחוש. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;221.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ויש שפרשו &quot;אמצודי קא ממצדנא&quot;, דהיינו, התמתחתי ושלחתי את ידי בלא כונה. &lt;b&gt;רש&quot;י בשם תשובות הגאונים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ראיה נוספת לאידך גיסא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע, גגו של חבר&lt;/b&gt; הנמצא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בצד גגו של עם הארץ, אותו חבר שוטח שם פירות ומניח שם כלים ו&lt;/b&gt;אין חוששים לנגיעת עם הארץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על פי שידו של עם הארץ מגעת לשם.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;222&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;222.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; (מאכלות אסורות פרק יג&#039; הל&#039; ז&#039;) כתב, שאין לטהר אלא במקרה שהיה בין שני הגגות מסיפס. אך אם אין ביניהם אפילו מסיפס, טהרותיו טמאות, ויינו אסור. ועיין שם ב&lt;b&gt;לחם&lt;/b&gt; &lt;b&gt;משנה&lt;/b&gt;, וב&lt;b&gt;חידושי חתם סופר&lt;/b&gt;, וב&lt;b&gt;תורת חיים&lt;/b&gt; בסוגיין. אמנם, ב&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; נראה שלדעת רב יוחנן, אין צורך במסיפס בין שני גגות הסמוכים זה לזה. ומבאר ה&lt;b&gt;חזון איש&lt;/b&gt; (שם ס&quot;ק ה&#039;), בגגין, כיון שהדירות שלמטה חלוקות זו מזו, אין צורך במסיפס למעלה. וגם בלא מסיפס אין אחד מהם נכנס לרשותו של חברו. מה שאין כן בחצר, בלא מסיפס יש לחוש שיכנס לחלקו של חברו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכאורה מדברי ברייתא זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא ל&lt;/b&gt;דברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב&lt;/b&gt; דלעיל, שחשש לנגיעת עם הארץ?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך רב, לאו איכא רבי שמעון בן גמליאל דקאי כוותי&lt;/b&gt; (האם לא הובאו לעיל דברי רשב&quot;ג הסובר כדברי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;?!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;223&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנא דאמרי כרבי שמעון בן גמליאל!&lt;/b&gt;: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;223.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולדעת רב אין לחלק בין גגות השוים בגובהם, לגג של חבר הגבוה מגגו של עם הארץ, ולא חשש לסברת &quot;אמצורי קא ממצרנא&quot;. &lt;b&gt;רש &quot;י&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בולשת&lt;/b&gt; (חיל בלשים הנכנסים לעיר על מנת לחפש צרכי מאכל עבור הצבא) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;224&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנכנסה לעיר בשעת שלום, כל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חביות&lt;/b&gt; היין שנמצאו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פתוחות,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;225&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורות.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;226&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;224.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; במסכת שבת (מא&#039; א&#039;) מפרש, שמדובר בבולשת השייכת לאותה מלכות. ויש לה רשות לאכול ולשתות כרצונה. אבל חיל מלכות אחרת, העוברים בשעת שלום במדינה, אין להם רשות לאכול ולשתות, ואין לחוש שנגעו ביין.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;225.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בין אם היו פתוחות מלכתחילה, ובין שהיו סגורות, וכעת הן פתוחות, אסורות. אמנם בשעת מלחמה, דאמרינן &quot;חביות פתוחות מותרות&quot;, אין להתיר אלא בחביות שהיו פתוחות מלכתחילה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;226.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואפילו אם פתחו חביות רבות, לא אמרינן &quot;אדעתא דממונא פתחו&quot;, כדלעיל גבי &quot;פולמוסא&quot;. כיון שבולשת אין מטרתה אלא לחפש צרכי מאכל. ולכן כל חביות שיפתחו ודאי נגעו בהן ונסכום. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך חביות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סתומות, מותרות.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;227&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;227.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שאילו היו פותחים אותן, לא היו חוזרים וסותמים אותן. כיון שאין אימת בני אדם עליהם. ודוקא אם היו סתומות בפקק של טיט, אך בפקק של עץ, דינם כפתוחות. ואף על פי שנמצאו פקוקות, אסורות. כיון שדרך בני אדם להחזיר את הפקק למקומו. &lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם נכנסה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת מלחמה, אלו ואלו,&lt;/b&gt; בין חביות פתוחות, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;228&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובין סתומות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותרות. לפי שאין פנאי לנסך.&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;229&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;228.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; כתב, שאין להתיר אלא אם היה עליהם פקק, אך אם היו פתוחות לגמרי, יש לחוש שמא נגעו ביין שלא בכונה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;229.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אך אם היו שם חביות סתומות שנמצאו פתוחות, ודאי חוששים שמא פתחום, ואסורות. &lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0146_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעאB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot