https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%95_%D7%90פרשני:בבלי:עבודה זרה עו א - היסטוריית גרסאות2026-04-23T13:43:14Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%95_%D7%90&diff=144368&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:40:23Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:40, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99174:rev-144368:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%95_%D7%90&diff=99174&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:48:19Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:48, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חייא בריה דרב הונא: לא אסרה תורה אלא קדירה</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בת יומא</b>. כלומר שנתבשל בה מאכל אסור ועוד באותו יום נמכרה לישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלאו נותן טעם לפגם הוא</b> שהרי הטעם הבלוע בה, עדיין טרי ומשובח. ובאופן זה, אסרה התורה את המאכל שנתבשל בכלי, כיון שבולע המאכל מטעם האיסור.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חייא בריה דרב הונא: לא אסרה תורה אלא קדירה</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בת יומא</b>. כלומר שנתבשל בה מאכל אסור ועוד באותו יום נמכרה לישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלאו נותן טעם לפגם הוא</b> שהרי הטעם הבלוע בה, עדיין טרי ומשובח. ובאופן זה, אסרה התורה את המאכל שנתבשל בכלי, כיון שבולע המאכל מטעם האיסור.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך מאכל שנתבשל בכלי שחלף יותר מיום מאז שנעשה בו דבר איסור - וסתם כלי גוים אינם בני יומם - מותר המאכל.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך מאכל שנתבשל בכלי שחלף יותר מיום מאז שנעשה בו דבר איסור - וסתם כלי גוים אינם בני יומם - מותר המאכל.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש להבין: אם כן, אף את הקדירה עצמה<b style='font-size:20px; color:black;'>, מכאן ואילך</b> אם הקדירה אינה בת יומה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לישתרי</b>, תהא מותרת אף לכתחילה, ולשם מה צריך להגעיל כל כלי שנלקח מן הגוי?</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש להבין: אם כן, אף את הקדירה עצמה<b style='font-size:20px; color:black;'>, מכאן ואילך</b> אם הקדירה אינה בת יומה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לישתרי</b>, תהא מותרת אף לכתחילה, ולשם מה צריך להגעיל כל כלי שנלקח מן הגוי?</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96631:rev-99174:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%95_%D7%90&diff=96631&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:43:44Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה עו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חייא בריה דרב הונא: לא אסרה תורה אלא קדירה</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בת יומא</b>. כלומר שנתבשל בה מאכל אסור ועוד באותו יום נמכרה לישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלאו נותן טעם לפגם הוא</b> שהרי הטעם הבלוע בה, עדיין טרי ומשובח. ובאופן זה, אסרה התורה את המאכל שנתבשל בכלי, כיון שבולע המאכל מטעם האיסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך מאכל שנתבשל בכלי שחלף יותר מיום מאז שנעשה בו דבר איסור - וסתם כלי גוים אינם בני יומם - מותר המאכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש להבין: אם כן, אף את הקדירה עצמה<b style='font-size:20px; color:black;'>, מכאן ואילך</b> אם הקדירה אינה בת יומה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לישתרי</b>, תהא מותרת אף לכתחילה, ולשם מה צריך להגעיל כל כלי שנלקח מן הגוי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבארת הגמרא: חיוב ההגעלה הינו משום שגזרו <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה</b> על קדירה <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינה בת יומא</b> להצריכה הגעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום קדירה בת יומא,</b> על מנת שלא יטעו ויתירו אף קדירה בת יומא בלא הגעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b> ולדעת הסובר שנותן טעם לפגם אסור, הרי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קדירה בת יומא נמי</b> אף היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפגם פגמה</b> טעמה פגום. ורואים, שבכל זאת אסרה אותה התורה. ומשמע, שנתינת טעם לפגם, אינה סיבה להתיר. ולכן כל כלי גוי</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- אף אם נותן טעם לפגם - המאכל שנעשה בתוכו אסור! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;306&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;306.&nbsp;</b> התוס' לעיל לחב ד"ה אי, הוכיח מן הגמרא שם שהלכה כי נותן טעם לפגם מותר. ועוד הוכיח, כי סתם כלי גוים בחזקת שאינם בני יומם. (כלומר, לא חוששין שנעשה בהם איסור באותו יום ואיסור שנעשה ביום קודם, הריהו נותן טעם לפגם במאכל המתבשל היום בכלי זה.) ומשום כך, כלי זה נותן טעם לפגם הוא, ומותר. והטעם שאין חוששים לבני יומם, הוא משום ספק ספיקא. א, ספק אם נשתמשו בו היום או אתמול, ב. אף אם נשתמשו בו היום, ספק אם כלל נשתמשו בו באיסור הנותן טעם. וכן דעת הר"ן והמרדכי ורוב ראשונים שסתם כלי גוים בחזקת שאינם בני יומם. אולם בדעת הרמב"ם, הוכיח הבית יוסף (יו"ד קכ"ב) שסתם כלים, בני יומם הם. לפי שלדעת הרמב"ם אין לחשוש לפליטת הכלים משום שטעם הבשר הנפלט מן הכלי, פוגם את התבשיל ומסריחו. ומשמע, שאילו היה הכלי נותן טעם לשבח, היה הדבר נאסר. וזאת משום שבחזקת בן יומו הוא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רמי</b> הקשה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה רב עמרם לרב ששת: תנן</b> שנינו במשנתינו - <b style='font-size:20px; color:black;'>השפודין, והאסכלא, מלבנן באור</b> וטהורין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> ל<b style='font-size:20px; color:black;'>גבי קדשים</b> שיש להכשיר את כליהם, (לפי שאסור להותיר מבשרם עד למחר. והאוכל מן הנותר, חייב כרת. ולכן יש להגעילם על מנת להוציא מהם טעם הבשר, על מנת שלא יבלע טעם הנותר בבשר הקדשים שיעשה מחר.)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש להכשירן כך: <b style='font-size:20px; color:black;'>השפוד והאסכלא</b> שעושין בהם בשר קדשים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מגעילן בחמין</b> ומותר להשתמש בהם לבשר קדשים שיעשה למחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה, מדוע במשנתינו צריך ללבנם באור, ואילו במקדש, הסתפקו בהגעלה במים חמין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב ששת: <b style='font-size:20px; color:black;'>עמרם ברי</b> (בני) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה ענין קדשים אצל גיעולי עובדי כוכבים, הכא</b> כאן לגבי בשר קדשים, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>היתירא בלע</b> הכלים בלעו בשר היתר. ולכן די בהגעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>התם,</b> בגיעולי עובדי כוכבים, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורא בלע</b> הכלי. ומשום כך צריך הכשר גדול בליבון!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: עדיין קשה. <b style='font-size:20px; color:black;'>סוף סוף</b> אף בכלי קדשים, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי קא פליט</b> כאשר משתמש בכלי למחרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורא קא פליט</b> הרי הבשר הבלוע בו אסור באיסור נותר, ואם כן, פולט איסור, ומה איכפת לי אם בשעת הבליעה היה הבשר מותר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבא: מאי</b> מהי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>הגעלה</b> האמורה בכלי בשר קדשים? <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> אף שם צריך <b style='font-size:20px; color:black;'>שטיפה ומריקה.</b> ואכן אף הם חייבים בליבון. אלא שבברייתא זו אנו למידים, שבכלי קדשים, מלבד הצורך ללבנם, נאמר בהם דין נוסף, שכלי קדשים צריכים מריקה ושטיפה. שנאמר (ויקרא ו כא) "ומורק ושוטף במים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: מי דמי</b> האם יש לדמות מריקה ושטיפה להגעלה האמורה בברייתא? והלוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מריקה ושטיפה</b> נעשים <b style='font-size:20px; color:black;'>בצונן.</b> ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הגעלה, בחמין</b> היא. ואיך ניתן לומר שכונת הברייתא ש"הגעלה" היא מריקה ושטיפה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר אביי</b>: הלכות אלו של הכשר כלי הבשר שמשתמשים בהם באש, נלמדים זה מזה באופן שנאמר באיוב (לו לג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"יגיד עליו רעו"</b> כלומר, שמשנה אחת מלמדת על חבירתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא הכא</b> שנה כאן במשנתנו שצריך <b style='font-size:20px; color:black;'>ליבון</b> לכלי ששימושו באש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא הדין</b> שצריך בו <b style='font-size:20px; color:black;'>להגעלה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו, <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא התם</b> לגבי קדשים, שצריך <b style='font-size:20px; color:black;'>הגעלה ו</b>אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא הדין</b> שצריך אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לליבון</b>. כפי שאנו שונים ולמידים מכאן. ואכן, דיני הגעלה בכלי שבלע טעם איסור, וכן דיני הגעלה בכלי המקדש שנשאר בהם טעם "נותר" - שווים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא: אי הכי</b> אם אכן כך אתה מפרש שבכל משנה נאמר דין אחד, ואילו את הדין השני למידים מן המשנה האחרת,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שהיה צריך התנא <b style='font-size:20px; color:black;'>לתנינהו לכולהו בחדא</b> לשנות את כל ההלכות במקום אחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>וליתני חדא באידך אחריתי</b> ולכתוב הלכה אחת במקום אחר<b style='font-size:20px; color:black;'>, ולימא "יגיד עליו רעו".</b> ואילו על אותו מקום היה לו להורות וללמוד את שאר ההלכות מהמקום שבו נשנה הכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך דבר זה, לומר הלכה אחת במקום אחד, והלכה אחרת במקום אחר, אין דרך התנא לעשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, שוב יש להבין, מדוע לגבי כלי בשר הקדשים די בהגעלה, ואילו בכלי איסור, צריך ליבון?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבא</b>: בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>קדשים היינו טעמייהו</b> טעם דינם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב נחמן אמר</b> בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר אבוה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b>: בשר שלמים, נאכל לשני ימים. ורק לאחר שני ימים, נעשה נותר. ולכן, הטעם הנבלע בכלים ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כל יום ויום, נעשה גיעול</b> (פליטה) ונפלט <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>תוך הבשר שנעשה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חבירו</b> ביום שלאחריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן אף פעם אין נותר. כיון שהטעם שנבלע אתמול, נפלט היום. והטעם שנבלע היום, יפלט מחר. ונמצא שלעולם לא ישאר טעם הבלוע למשך יותר מיום אחד. ומשום כך אין צורך בליבון. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;307&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;307.&nbsp;</b> הקשה הראב"ד: והלוא כאן מדובר בשפוד שחייב ליבון על מנת להכשירו. והלוא אם באותו זמן המיועד לליבון, צולין עליו בשר, היאך יתלבן, והרי להלן מבואר שעיקר הליבון הוא שתשיר האש קליפת הכלי וזה לא יתכן כל עוד יש בשר על השיפוד? ויישב, שאפשר ללבן על ידי כך שבכל פעם צולה על חלק אחר של השיפוד, והחלק שצלו בו אתמול, מתלבן היום. ולא באים לידי אכילת בליעת נותר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תינח</b> אכן לא קשה מכלי בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>שלמים</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דכיון דלשני ימים מיתאכלי</b> מותרים באכילה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מקמי דניהוי נותר</b> לפני שחל עליהם דין נותר, הרי שביום השני, <b style='font-size:20px; color:black;'>קא הוי גיעול</b> כבר נפלטו אל הבשר שנעשה ביום השני, ולכן אין בזה חשש נותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא חטאת, כיון ד</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ליום ולילה מיתאכלא</b> נאכלת, ואילו למחר כבר בשרה אסור בתורת "נותר", אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי</b> כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>מבשל בה</b> בכלי <b style='font-size:20px; color:black;'>האידנא חטאת</b> היום, אזי עד מחר <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי נותר.</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כי</b> כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר</b> חוזר ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מבשל בה למחר, או שלמים או חטאת, קא פליט</b> הרי נפלט טעם בשר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נותר ד</b> (של) <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת דהאידנא</b> שנעשית היום, ונבלע <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>בשר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת ושלמים דלמחר,</b> ונמצא שהאוכל בשר שלמים וחטאת למחר, הריהו טועם מטעם האיסור של הנותר מהיום?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>התשובה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי, לא צריכא</b> אכן היתר הכלים הללו, לא נצרך ונאמר אלא לאופן זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכי מבשל בה חטאת האידנא</b> כאשר מבשל בכלים חטאת היום, <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר</b> חוזר ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מבשל בה האידנא</b> עוד היום <b style='font-size:20px; color:black;'>שלמים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, כבר בבישולם של השלמים היום, נבלע טעם החטאת שנתבשל היום, בבשר השלמים שאף הוא מתבשל היום באותם הכלים. ועל ידי כך פג הטעם הנשאר מן החטאת, ואיננו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>בשר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת ד</b>נעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>למחר, ו</b>בשר השלמים <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>נעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>אתמול, בהדי הדדי</b> ביחד באותו הזמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>קא שלים זמנייהו</b> נגמר זמנם. וכשרים הם כל היום שלמחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והדר</b> חוזר ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מבשל</b> בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>שלמים דלמחר</b> ובולע בשר השלמים את פליטת בשר החטאת, ונשאר טעם השלמים עד למחרתו, ושוב עושים בו חטאת, שלמים וכו' כסדר הזה. ונמצא, שאין בכלים אלו כל בליעת איסור נותר שעבר זמנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> אם כן קשה ביותר, שאף <b style='font-size:20px; color:black;'>הגעלה נמי לא ליבעי</b> גם כן לא צריך. שהרי אין בכלים אלו, כל בליעת איסור?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;308&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;308.&nbsp;</b> ברמב"ן כתב שקושיא זו אינה נמצאת בעיקר הנוסחאות, וכנראה שכך היא גירסת רש"י. ואכן קושיא זו, לדעת הרמב"ן, אינה. לפי שאם לא יגעילו את הכלי בין עשיית בשר קודש אחד לעשיית בשר קודש חבירו, הרי שהקודש השני, בולע מטעמו של הראשון, והיה אף הוא נאסר לאחר זמנו של הראשון משום נותר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ישוב נוסף לקושית הגמרא בין דין משנתינו שכלים הנמצאים באש צריכים ליבון, ואילו בכלי המקדש, מספיק רק הגעלה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא אמר: האי,</b> כלי הגוים, אין מבשלין בהם כל הזמן. ולכן בליעת האיסור שבדפני הכלי, <b style='font-size:20px; color:black;'>קריד</b> מתקשה ואינה יוצאת משם בקלות אלא רק על ידי ליבון באש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>האי,</b> כלי המקדש שמבשלים בהם כל הזמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קריד</b> אין בליעת טעם הבשר מתייבשת ומתקשה בהם ונוחה היא לצאת מן הכלי. ולכן די רק בהגעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר: לעולם</b> החילוק בין כלי הגוים לכלי המקדש, הינו <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמרן מעיקרא</b> כפי שתירצנו בתחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> כאן בכל המקדש, בשעת בליעת הטעם, <b style='font-size:20px; color:black;'>התירא בלע.</b> ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> בכלי גוים, <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורא בלע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודקא קשיא לך</b> ואם יקשה לך מה שהקשינו לעיל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בעידנא</b> בזמן <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא פליט</b> שפולט הכלי את טעם הבשר הנותר, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורא קא פליט,</b> ואם כן מה איכפת לנו שבשעת הבליעה היה הדבר מותר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היישוב הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בעידנא דקא פליט</b> בזמן שפולט טעם האיסור, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא איתיה לאיסורא בעיניה</b> אין האיסור נמצא בעינו, אלא רק שיירי טעמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, כיון שאף בשעה שנעשה נותר כבר לא היה האיסור בעין (וכאשר היה הבשר בעין, עדיין לא נאסר), אלא כל מה שהיה זהו רק בליעת הטעם בכלי, וכן כעת לא נפלט גוף האיסור אלא רק טעמו - די בהגעלה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;309&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;309.&nbsp;</b> כך נראה הביאור על פי דברי רש"י. הראב"ד הוכיח מכאן, שכן הוא הדין בפסח. שכלי שנשתמשו בו לחמץ קודם זמן איסורו, אף אם נשתמשו בו באש, ולכאורה צריך ליבון, מכל מקום די בהגעלה. לפי שבשעת בליעתו עדיין לא נאסר החמץ, ואם כן, לא היתה זו בליעת איסור. אלא היתירא בלע. אולם הרמב"ן חולק על כך, ומפרש דברי הגמרא כפי משמעות דברי הרש"י, והיינו דאין הכונה שכל דבר שנהיה לאיסור כאשר הוא בלוע, הרי שאינו צריך ליבון ודי לו בהגעלה. אלא הכונה היא שאין איסור חל אלא על דבר שיש בו ממשות כל שהיא, לענין שיכול להיפלט על ידי הגעלה. ושיש בבליעה זו כדי לתת טעם במאכל. אבל מה שאינו יוצא אלא על ידי ליבון, כיון שהוא מועט מאוד, הרי שאין שם נותר חל עליו כלל. אולם חמץ, הואיל מתחילה שמו עליו כ"חמץ", כאשר היה בעין, שוב אין שם חמץ פוקע ממנו, אלא עד שיוציאנו בליבון.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: את שדרכו ללבן באור, ילבן באור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבררת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ועד כמה מלבנן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי מני: עד שתשיר קליפתן.</b> כלומר, שתרד מהם מעין קליפה שהיא השיכבה העליונה של ציפוי הכלי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;310&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;310.&nbsp;</b> בירושלמי נאמר שיעור בדבר זה, והוא עד שינתזו ממנו ניצוצות. וברמ"א (או"ח תנא ד) כתב, שדי אם נתלבן בחוץ עד שהקש המונח עליו בחוץ - נשרף. אבל העיקר כסברא ראשונה בשם הירושלמי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכיצד מגעילן? אמר רב הונא</b> - מכניס <b style='font-size:20px; color:black;'>יורה קטנה</b> שאותה רוצה להגעיל, <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך יורה גדולה,</b> וממלא את הגדולה מים רותחין, כך שהמים יכסו את הקטנה מלמטה ועד למעלה מגדותיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יורה גדולה, מאי</b> איך מגעילין אותה?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0157_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot