https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%93_%D7%91 2026-04-23T18:21:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%93_%D7%91&diff=144365&oldid=prev 2020-09-14T16:40:03Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:40, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l91">שורה 91:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 91:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96628:rev-144365:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%93_%D7%91&diff=96628&oldid=prev 2015-07-01T08:43:38Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עבודה זרה עד ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גת של אבן&lt;/b&gt; העשויה לדריכת ענבים ליין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שזפתה עובד כוכבים&lt;/b&gt; בזפת, כדי שתהיה הגת אטומה, ולא יבלע היין בסדקיה. והזפת, טעמה מר. ונוהגין לתת לתוך הזפת יין על מנת להפיג מרירותה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, יש חשש שמא נתן הגוי לתוכה יין וניסכו. ולכן, כדי להכשירה מיין הגוי. וההכשר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנגבה&lt;/b&gt; במים ואפר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;271&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיא טהורה!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;272&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;271.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בסיבת ניגוב זה, נחלקו הראשונים: דעת הרשב&quot;א שניגוב זה הוא רחיצה של ממש. ומטרתו להוציא את היין שנבלע בזפת. או שנמצא עליה. ואילו הראב&quot;ד סובר, שאין הניגוב בא להוציא את היין מהזפת, לפי שכיון שנבלע בתוכה, הריהו כמי שהלך לאיבוד. ועיקר סיבת הניגוב, היא לנקות את היין ממקומות שבכל אופן נצטבר על גבי הגת.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;272.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יסוד החשש המצריך את הכשרת הגת, הוא שמא נתכוין הגוי כאשר נתן יין בזפת, לעשות זאת לשם ניסוך. וקשה, הלוא לעיל (לג א) מבואר בגמרא שיין ההולך לאיבוד, אין בו משום ניסוך. ואם כן, אף היין הניתן לתוך הזפת, אינו משתמר בה אלא נבלע בה ונאבד, ולכאורה מותר באופן זה ואינו נחשב כניסוך? והתירוץ: רק כאשר שופך הגוי את היין ומאבדו על מקום טיט וכיוצא בזה, אין לאוסרו. לפי שאין הדרך לנסך באופן זה, ומשום כל אין לחשוש ליין נסך. אך כאן, כאשר שופך את היין מכלי לכלי וכדרך המנסכים, יש לחוש ליין נסך ואסור. (ראב&quot;ד)&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;גת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של עץ&lt;/b&gt; שדרך העץ לבלוע יין רב, ולכן אף מזפתים אותה בכמות זפת רבה יותר, ומשום כך אף נותנים בה יותר יין על מנת להעביר מרירותה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;273&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;273.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. ובתוס&#039; רי&quot;ד פירש, שלפי שכלי העץ לחין יותר, גורמים הם שהזפת תבלע יותר מן היין. ולפיכך גם קשה יותר להפליט ממנה את היין, ולכן סבורים חכמים שאין לה תקנה אלא בקילוף.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- אף על פי כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אומר ינגב&lt;/b&gt; ודין גת של עץ הינו כדין גת של אבן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים&lt;/b&gt; חולקים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואומרים,&lt;/b&gt; אין תקנת הגת של עץ על ידי ניגוב בלבד, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יקלוף את הזפת!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;גת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של חרס,&lt;/b&gt; אין לה תקנה כלל, כיון שהחרס עצמו בולע מן היין. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;274&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכן - לדברי הכל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על פי שקלף את הזפת, הרי זו אסורה!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;274.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יתירה מכך, מבואר לעיל לד א, שהנבלע בחרס אינו יוצא מידי דופנו לעולם. ולכן אין לו תקנה כלל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: אופן הכשר גת של אבן הנדרש במשנתינו, הינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוקא&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זפתה&lt;/b&gt; הגוי, ויש לחשוש שמא הזפת בלעה מן היין הניתן בה על מנת להפיג מרירותה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל,&lt;/b&gt; אם רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך בה&lt;/b&gt; הגוי יין בלא שזיפתה קודם לכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; צריך ניגוב, אלא די בהדחה בלבד. (להלן יתבאר מהו ניגוב ומהו הדחה.)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תמהה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא!&lt;/b&gt; הלוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זפתה&quot; תנן&lt;/b&gt; שנינו במשנה. ומנין להעלות על הדעת שהמשנה מדברת אף בדריכת יין בלבד בלא זיפות?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא,&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא הדין אפילו&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך בה&lt;/b&gt; צריך יהיה ניגוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאי דקתני,&lt;/b&gt; ומה ששנה במשנתנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זפתה&quot;,&lt;/b&gt; ולא שנה &quot;דרך בה&quot;, היינו משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אורחא דמלתא&lt;/b&gt; דרך העולם שקודם שדורכים בגת, מזפתים אותה ונותנים בה יין להפיג מרירות הזפת. ולכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני&lt;/b&gt; &quot;זיפתה&quot;, אך באמת אף אם דרך בלא זיפות, יהא הדין כך,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן,&lt;/b&gt; שרק אם זיפתה צריך לנגבה. אם רק דרך בה הגוי ענבים, אין צורך בניגוב אלא רק בהדחה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא דאמרי&lt;/b&gt; יש השונים את דבריו של רבא כך: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;275&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;275.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך היא הגירסא שלפנינו, וכן שיטת רש&quot;י. אולם הרמב&quot;ן לא גרס את ה&quot;איכא דאמרי&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: דין המשנה שמועיל הניגוב, הינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוקא&lt;/b&gt; אם רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זפתה&lt;/b&gt; הגוי. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך בה&lt;/b&gt; ענבים אחר שזיפתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סגי&lt;/b&gt; לא מספיק להכשירה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בניגוב&lt;/b&gt;, אלא צריך אף לקלף את הזפת. כיון שהיין הנדרך בה חודר לפנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תמהה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלוא רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זפתה&quot; תנן&lt;/b&gt; שנינו במשנה. ומנין לומר שאפילו אם דרך יין באותה גת מזופפת, יועיל הכשר זה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא הדין ד&lt;/b&gt;יועיל הכשר בניגוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; אם דרך בה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאי דקתני&lt;/b&gt; ומה שכתב במשנתינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זפתה&quot;&lt;/b&gt; ולא &quot;דרך בה&quot;, היינו משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אורחא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמלתא קתני&lt;/b&gt; נקט כפי דרך העולם שהמזפת גת עושה זאת לשם דריכת יין בה. ולכן היה מקום ללמוד ממשנתינו שניגוב זה מועיל אף אם דרך בה&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן,&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוקא&lt;/b&gt; אם רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זפתה&lt;/b&gt; מועיל הכשר זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל,&lt;/b&gt; אם גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך בה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סגי&lt;/b&gt; (די) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לה בניגוב,&lt;/b&gt; אלא יש לקלף את הזפת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מביאה הגמרא ומוכיחה ממעשה שהיה בענין זה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי ההוא דאתא לקמיה&lt;/b&gt; כאותו אדם שבא לפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי חייא, אמר ליה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הב לי גברא דדכי לי מעצרתאי&lt;/b&gt; שלח לי אדם שיכשיר לי את הגת (שכנראה קנה אותה מן הגוי &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;276&amp;nbsp;&lt;/b&gt;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;276.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש היעב&quot;ץ. והוסיף, שאפשר שהיתה הגת גם טמאה. ורצה לעשות על גבה טהרות. לפי שהיו נוהגין בארץ ישראל לאכול חולין בטהרה בזמן רבי חייא. ולקמן בגמרא מבואר, שדין הכשר מיין נסך, ודין הכשר מטומאה לטהרה - שוין וצורת הכשרה אחת להם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבי חייא לרב: זיל בהדיה&lt;/b&gt; לך עמו להורות לו הכשר הגת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחזי&lt;/b&gt; וראה לעשות זאת באופן נכון וכשר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא&lt;/b&gt; אגרום לו שיפסיד את יינו, ונמצא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצוחת&lt;/b&gt; יצווח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עלי בבי מדרשא&lt;/b&gt; על שהורינו לו דבר המביאו לידי הפסד. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;277&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;277.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך מבואר ברש&quot;י. והרש&quot;ש פירש, שאמר לו רבי חייא שיטהרנו כהלכה, על מנת שלא שלא יצווחו עליו חכמים בבית המדרש על ששלח אדם שאינו יודע להורות כנכון.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אזל, חזייה&lt;/b&gt; הלך רב וראה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהוה שיעא טפי&lt;/b&gt; שהיתה הגת המזופפת, חלקה מאוד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; רב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; כיון שחלקה היא ואין בליעתה מרובה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, ודאי בניגוב סגי&lt;/b&gt; מספיק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;278&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;278.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הוכיח מכך התוס&#039;, שכלי שהיה בו נקב וסתמו בזפת, אין דינו ככלי מזופף. שבכלי מזופף החמירו מאוד לפי שמכניס בו יין לקיום זמן ממושך. אך אין סיבת איסורו משום בליעת היין שבזפת. שאם כן, היאך רצה רב להתיר גת זו, ולא חשש לבליעת היין שבזפת?! ולכן, כאשר ישנה רק סתימת זפת בכלי שאינו עשוי לקיום יין זמן ממושך, די בהדחה בלבד. ואין צורך לקלף הזפת. אולם כלים מזופפים שסתמם עומדים לקיום, יש להחמיר בהם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהדי דקא אזיל ואתי&lt;/b&gt; תוך כדי שהלך ובא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזא פילא מתותיה&lt;/b&gt; ראה סדק תחת הזפת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחזא דהוה מלא חמרא&lt;/b&gt; וראה שמלא היה ביין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: הא&lt;/b&gt; גת זו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סגי&lt;/b&gt; לא די &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לה בניגוב, אלא&lt;/b&gt; הכשרה הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקילוף!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;279&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיינו&lt;/b&gt; זהו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר לי חביבי&lt;/b&gt; רבי חייא (שהיה דודו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזי&lt;/b&gt; תראה לעשות את הכשר הגת, באופן נכון וכשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא מצוחת עלי&lt;/b&gt; שלא יצווח עלי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבי מדרשא!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;279.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי שהבין כי הגוי שממנו נלקחה גת זו, דרך בה יין. ולכן היה שם יין רב תחת הזפת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: הגת, והמחץ&lt;/b&gt; הוא הכלי שבו דולים את היין מן הבור (שבו מתאסף היין אחר דריכת הענבים), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמשפך&lt;/b&gt; (שהיו עשויין מחרס, ולא היו מזופפין) ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של עובדי כוכבים הם&lt;/b&gt;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מתיר&lt;/b&gt; להכשיר אותם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בניגוב&lt;/b&gt; בלבד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אוסרין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומודה רבי בקנקנים&lt;/b&gt; של חרס &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של עובדי כוכבים, ש&lt;/b&gt;אף שאינם מזופפין, הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורין&lt;/b&gt; ולא מועיל להן הכשר זה. אלא כדי להכשירן צריך למלאות בהם שלשה ימים ולערות כל עשרים וארבע שעות. ורק לאחר שלשה ימים, הקנקנים כשרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מבררת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה הפרש בין זה לזה,&lt;/b&gt; שלגת וכליה די בניגוב, ואילו קנקנים צריכים הכשר גדול של מילוי ועירוי?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;החילוק הוא כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה,&lt;/b&gt; קנקנים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכניסו&lt;/b&gt; את היין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;תוך הקנקנים ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קיום&lt;/b&gt; בהם לזמן מרובה. ולכן במשך הזמן הקנקן בולע יותר ויותר יין. ומשום כך צריכים הכשר גדול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזה,&lt;/b&gt; כלי הגת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מכניסו&lt;/b&gt; את היין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקיום&lt;/b&gt; זמן רב, אלא לזמן קצר בשעת הדריכה. לפיכך אינם בולעים הרבה, ומספיק ניגוב על מנת להכשירם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם היו הגת, המחץ והמשפך של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עץ ושל אבן&lt;/b&gt; ולא היו מזופפין - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ינגב&lt;/b&gt; וכשרים הם לדברי הכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם היו מזופפין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורין&lt;/b&gt; ואין להם תקנה אלא עד שיקלוף הזפת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן&lt;/b&gt; שנינו במשנתינו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גת של אבן שזפתה עובד כוכבים, מנגבה והיא טהורה.&lt;/b&gt; ואילו כאן מבואר שאם זפתה - אסורה? מיישבת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין&lt;/b&gt; משנתינו מדברת בגת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא דרך בה הגוי.&lt;/b&gt; ולכן די בניגוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברייתא,&lt;/b&gt; מדברת בגת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דדרך בה&lt;/b&gt; יין ובליעתה מרובה, ולכן אין לה תקנה אלא בקילוף הזפת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר&lt;/b&gt; בברייתא לעיל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגת, והמחץ, והמשפך של עובדי כוכבים, רבי מתיר בניגוב, וחכמים אוסרין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאנן תנן&lt;/b&gt; במשנתינו, כי גת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של חרס, אף על פי שקלף את הזפת, הרי זו אסורה?!&lt;/b&gt; ודין זה, לכאורה לדברי הכל הוא. ואילו בברייתא זו מתיר רבי את הגת בניגוב בלבד? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;280&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפא דמתניתין,&lt;/b&gt; שבה נאמר שאין תקנה לגת של חרס, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתאן&lt;/b&gt; נאמרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;דעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן.&lt;/b&gt; אולם לדעת רבי, אכן יש להם תקנה על ידי קילוף. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;280.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יתירה מכך הוסיף רש&quot;י בביאור קושית הגמרא, שהרי במשנתינו מדובר כאמור שאפילו לא דרך הגוי יין בגת. ובכל אופן אסור. ואילו בברייתא העמדנו שדרך בה הגוי יין. ועל אחת כמה וכמה שיש לאוסרה?!&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך היא שיטת חכמים במשנתינו: גת של אבן שלא דרך בה יין - ינגב. של עץ - יקלוף. ואילו של חרס - אין לה תקנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדעת רבי, גת של אבן ושל עץ - יכשירם בניגוב. ושל חרס - יקלוף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרש רבא: נעוה ארתחו&lt;/b&gt; את הגתות שלקחו מן הגוים, הגעילו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;281&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברותחין! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;282&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;281.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגעלה זו, אינה אלא עירוי מים. כיון שאי אפשר להכניס את הגת לתוך כלי גדול ולהגעילה. ולכן מערים עליה מים חמים. בתוס&#039; הביא מחלוקת בגדרו של עירוי זה: לדעת ר&quot;ת עירוי הוא ככלי ראשון. ממה שמשמע כאן שעל ידי העירוי מפליט את היין הבלוע בגת. ואם כן, מוכח שכלים שנאסרו על ידי כלי ראשון, אפשר גם להגעילן על ידי עירוי שהוא ככלי ראשון. רשב&quot;ם חולק על ר&quot;ת, וסובר שעירוי הוא ככלי שני. ומה שמועיל עירוי לגבי גת זו, הוא משום שאיסור יין נסך הבלוע בגת, נעשה בצונן. ולכן מועיל אפילו עירוי שדינו ככלי שני. וראה עוד בתוס&#039; שהביא שעיקר מחלקתן היא במסכת שבת מב א. למסקנת התוס&#039;, מובא בשם רבינו ברוך, שעירוי אינו נידון לא ככלי ראשון ולא ככלי שני. אלא הוא מבשל ומבליע וכן מפליט, כדי קליפה ולא יותר. וכלים שהיו במגע עם איסור חם, שיש בו כדי להבליע לתוך עומק דופן הכלי, אין העירוי מועיל להם כלל. ואילו בגת זו (וכן הדין לשאר חביות יין של גוים) שלא נעשה בה בישול אלא רק היה בה יין, הרי שבעירוי המבשל כדי קליפה, מועיל. לפי שאין סבירות שהיין נבלע ביותר מכדי קליפה. ואם ניסר נגר את הקליפה העליונה של הגת או החבית - אף אין צורך בעירוי.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;282.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מדובר בגוי שדרך יין בגת זו, ולכן צריך להכשירה מהיין שנדרך בה. ולדעת הראב&quot;ד מבואר שצריך תחילה לקלוף את הזפת, ואחר כך להגעיל את הגת. אולם דעת הרשב&quot;א, שכיון שמרתיחה ומגעילה, אין צורך שוב לקלוף את הזפת אלא די בהרתחה זו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא, כי הוה משדר גולפי&lt;/b&gt; כאשר היה שולח כדים ריקים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;283&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על ידי שליח גוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;מקום ששמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרפניא, סחיף להו אפומייהו&lt;/b&gt; היה כופה ומניח אותם בתוך השק, כאשר פניהם למטה ותחתיתם למעלה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;284&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;283.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ועשויין הם מחרס (ראב&quot;ד. ומשמע שבכלים אחרים אין להחמיר באופן זה)&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;284.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה משמע מכך, שישראל השולח חבית ביד גוי כדי לתקנה, (ואי אפשר לחתמה ולסוגרה כיון שהגוי פותח ומתעסק בה לצורך התיקון) צריך לסמן את תוך החבית בסיד או באבן רכה (גיר) כדי שיוכל לזהות אחר כך אם היה בתוכו יין, כך הוכיח התוס&#039;. ודחה זאת התוס&#039;, שדין הגמרא כאן נאמר רק ביחס לכלים שלהם שהיו קטנים ונוחים לאכסן בהם יין אפילו לזמן מועט ולרוקנו. אולם חביות גדולות שלנו, שאינם נוחים לשימוש זמן מועט, אין לחשוש שמא יתן בתוכם יין, ואין צריך לחותמם. ומיהו, לכתחילה יש להחמיר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחתים להו אבירצייהו&lt;/b&gt; היה חותם את פי השק, על תחתיתם של הכלים, כאשר הם הפוכים. ודבר זה עשה משום &quot;חותם בתוך חותם&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;285&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;span style=&#039;background-color:cyan;&#039;&gt;xxx&lt;/span&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;285.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על מנת להבטיח שלא יפתח הגוי את השק ויעשה שימוש בכלים או בתוכנם, יש לעשות שני סימנים בסגירת הכלי, כדי שיקשה על הגוי לפתוח, ולארוז את הכלי על פי אותם הסימנים. ודבר זה, קרוי &quot;חותם בתוך חותם&quot;. וכך מבואר בדברי רש&quot;י, שאכן נהג זאת רבא מדין חותם בתוך חותם, והצריך שתי חותמות. וכן פירש הראב&quot;ד. אולם לדעת שאר ראשונים (ראה רמב&quot;ן ועוד), דכיון שלא היה יין בתוך הכדים, ואין חשש ניסוך, אין צורך בחותם בתוך חותם, אלא די בחותם וסימן אחד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדוע עשה כן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר&lt;/b&gt; רבא, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל דבר&lt;/b&gt; אפילו כלי ריק שדרך בן אדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמכניסו&lt;/b&gt; בתוכו יין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקיום&lt;/b&gt; זמן רב, הרי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; אם הכלי נמצא ביד הגוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שעה,&lt;/b&gt; ולכאורה אין לחשוש שמא יכניס בתוכו יין לאותו זמן מועט שנמצא הכלי ברשותו, בכל אופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזרו ביה רבנן&lt;/b&gt; שאסור להשאיר כלי זה ביד גוי, כאילו היה זה יין ממש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן חתם רבא את הכלי, חותם בתוך חותם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתינו: גת של אבן שזפתה גוי - מנגבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מבררת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה מנגבן?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אמר&lt;/b&gt;: מנגבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה בר בר חנה אמר&lt;/b&gt;: מנגבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באפר.&lt;/b&gt; (להלן יתבאר היאך נעשה ניגוב זה.) ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אמר&lt;/b&gt; מנגבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במים.&lt;/b&gt; וכי מנגבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במים&lt;/b&gt; בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא באפר,&lt;/b&gt; והיאך מועיל ניגוב כזה במים בלבד לנקות היין?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועוד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה בר בר חנה אמר&lt;/b&gt; מנגבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באפר.&lt;/b&gt; וכי מנגבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באפר&lt;/b&gt; בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא במים,&lt;/b&gt; והיאך מועיל ניגוב זה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0154_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעהB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot