https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%92_%D7%91 2026-04-23T13:43:06Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%92_%D7%91&diff=144363&oldid=prev 2020-09-14T16:39:49Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:39, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96626:rev-144363:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%92_%D7%91&diff=96626&oldid=prev 2015-07-01T08:43:35Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עבודה זרה עג ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר חזקיה, הגדילו באיסור, אסור. הגדילו בהיתר, מותר.&lt;/b&gt; כלומר, אם התרבה שיעור היין לפני שהמים בטלו את האיסור, כגון שהיה בתחילה בבור יין של היתר, ואחר כך נפל לתוכו מים, ורק לבסוף נפל היין האסור, או שהמים נפלו לבסוף, אזי אין בכח המים לבטל את היין, כיון שהיין מוצא את מינו ומצטרף אליו לאוסרו, ושוב אין בכח המים לבטלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אם התרבה שיעור היין בהיתר, כגון שנפלו המים לבור בתחילה, ואחר כך נפל לתוכם יין הנסך והתבטל בהם ונעשה היתר, ורק אחר כך נפל לתוכם היין המותר, אזי אין אומרים שהיין המותר מצטרף ליין האסור, אלא הכל מותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן אמר, אפילו הגדילו באיסור,&lt;/b&gt; הואיל והמים נפלו תחילה, אין אומרים &quot;מצא מין את מינו וניעור&quot;, אלא הכל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;257&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;257.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; באור הגמרא על פי &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ולשיטתו, א. לדעת חזקיה, אם נפל יין נסך בסוף, אף על פי שנפל לתוך תערובת של יין היתר ומי היתר, ויש בתערובת זו כדי לבטלו, מכל מקום, מצא מין את מינו וניעור. ב. אם נפל היין תחילה מודה רב יוחנן שהכל אסור. ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; חולק עליו בשתי נקודות אלה, וסובר, א. לדעת חזקיה, אם נפל יין נסך בסוף, מותר. ולא אסר אלא במקרה שנפלו המים בסוף. אחר שיין הנסך אסר את היין המותר. ב. לדעת רב יוחנן בכל מקרה היין מותר אפילו את נפלו המים בסוף.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא, לימא חזקיה ור&#039; יוחנן בפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן קמיפלגי.&lt;/b&gt; (לכאורה, מחלוקת חזקיה ורב יוחנן, תלויה במחלוקת רבי אליעזר ורבנן המובאת להלן).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן, &quot;שאור&lt;/b&gt; (מחמצת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של חולין ושל תרומה, שנפלו&lt;/b&gt; יחדיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתוך העיסה,&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזה כדי לחמץ, ולא בזה כדי לחמץ, ונצטרפו&lt;/b&gt; יחדיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחמצו, רבי אליעזר אומר: אחר אחרון אני בא.&lt;/b&gt; כלומר, אם שאור התרומה נפל אחרון, וכתוצאה מנפילתו החמיצה העיסה, הכל אסור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: בין שנפל איסור בתחלה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובין בסוף אינו אסור, עד שיהא בו כדי להחמיץ&lt;/b&gt; בפני עצמו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;סבר רב ירמיה, שטעמו של חזקיה הוא כדעת רבי אליעזר, האומר &quot;אחר אחרון אני בא&quot;, ולכן אם נפל יין נסך בסוף הכל אסור. ואם נפל יין כשר הכל מותר. ור&#039; יוחנן סבר כחכמים, ולכן כיון שאין ביין נסך כשלעצמו כדי לאסור, הכל מותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותסברא?!&lt;/b&gt; וכי זו סברת המחלוקת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וה&lt;/b&gt;רי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי, לא שנו&lt;/b&gt; (לא התיר רבי אליעזר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; במקרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקדם וסילק את האיסור,&lt;/b&gt; ולא נשלם האיסור אלא על ידי צירוף, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קדם וסילק את האיסור, אסור.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם נאמר כדברי רב ירמיה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזקיה דאמר, כמאן?&lt;/b&gt; כלומר, דברי חזקיה אינם לא כדעת רבי אליעזר ולא כדעת חכמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי בנידון דידן לא שייך לומר &quot;קדם וסילקו&quot;, ואם כן אפילו אם &quot;הגדילו בהיתר&quot; לדעת רבי אליעזר אסור. ואי סבר כרבנן, אפילו אם הגדילו באיסור מותר?.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; ודאי, מחלוקת חזקיה ורב יוחנן אינה תלויה במחלוקת רבי אליעזר וחכמים, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;258&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא, ב&quot;רואין&quot; קמיפלגי.&lt;/b&gt; כלומר, נחלקו האם אומרים &quot;רואים את מינו כאילו אינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו&quot;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;258.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ושורש מחלוקת רבי אליעזר וחכמים הוא, האם &quot;זה וזה גורם&quot; אסור או מותר. וממילא אין קשר בין מחלוקת זו לנידון דידן. &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחזקיה, לית ליה &quot;רואין&quot;,&lt;/b&gt; ולכן אם נפל יין הנסך לתוך המים והיין, מצא מין את מינו וניעור, ואינו בטל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;259&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי יוחנן אית ליה&lt;/b&gt; &quot;רואין&quot;, וכיון שנפל יין הנסך לתוך מינו ושאינו מינו, רואין את מינו כאילו אינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;259.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אמנם, אם נפל בתחילה לתוך היין והתבטל ורק לאחר מכן נפל שם יין ההיתר, אין אומרים מצא מין את מינו וניעור, כיון שהיין האסור כבר התבטל והותר. &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי אית ליה לרבי יוחנן&lt;/b&gt; (האם סבר רב יוחנן שאומרים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;רואין&quot;?! והא בעי מיניה ר&#039; אסי מרבי יוחנן, שני כוסות&lt;/b&gt; יין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד של חולין ואחד של תרומה, ומזגן&lt;/b&gt; (ערב בהן מים, על חלק אחד של יין שלשה חלקים של מים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;260&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;,&lt;/b&gt; ובמקרה שיש במים שבשתיהן כדי לבטל את יין התרומה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;261&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועירבן זה בזה, מהו?&lt;/b&gt; האם אומרים &quot;רואין את מינו כאילו אינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו&quot;, וממילא המים יבטלו את יין התרומה, או שמא כיון שיש כאן גם יין של היתר שאינו בטל במינו, הכל אסור? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;רב יוחנן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא פשט ליה&lt;/b&gt; (לא ענה לו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; ומוכח דלית ליה לרב יוחנן סברת &quot;רואין&quot;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;260.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיין שבת עו&#039; ב&#039;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;261.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt; הביא שתי דעות, כיצד יש במים כדי לבטל את יין התרומה: א. כגון שבכוס התרומה היה לוג אחד של יין ושלשה לוגין מים כנגדו, ובכוס החולין היו יט&#039; לוגין יין, וכנגדן נט&#039; לוגין מים. נמצא שסך הכל היו שישים לוגין מים כנגד לוג יין התרומה. ב. אך לדעת רבינו יצחק: אפשר להעמיד אפילו במקרה ששתי הכוסות היו שוות בגודלן, ובכל זאת אין צריך שיהיה במים שישים כנגד היין, כיון שטעם יין התרומה פוגם במים. ולכן אינו אוסר. ועיין עוד &lt;b&gt;הגהות מהרש&quot;ם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעיקרא לא פשט ליה,&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבסוף פשט ליה,&lt;/b&gt; דאמרינן &quot;רואין את מינו כאילו אינו, ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתמר נמי&lt;/b&gt; (וכן שנינו להדיא בשם רב יוחנן): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אמי אמר רב יוחנן, ואמרי לה אמר רב אסי אמר רב יוחנן, ב&#039; כוסות אחד של חולין ואחד של תרומה ומזגן ועירבן זה בזה רואין את ההיתר כאילו אינו והשאר מים רבין עליו ומבטלין אותו.&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה הכלל, מין במינו במשהו, שלא במינו בנותן טעם&quot;&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא התקשתה, מה באה המשנה להוסיף כשאמרה &quot;זה הכלל ... &quot;, הרי שנינו להדיא ברישא ש&quot;מין במינו&quot; במשהו, ו&quot;מין בשאינו מינו&quot; בנותן טעם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;להלן יובאו שתי אפשרויות לתרץ קושיא זו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב ושמואל דאמרי תרוייהו, כל איסורין שבתורה&lt;/b&gt; שהתערבו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במינן,&lt;/b&gt; אוסרים אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשהו.&lt;/b&gt; אך אם התערבו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא במינן,&lt;/b&gt; אינם אוסרים אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותן טעם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זה הכלל&quot; לאתויי מאי?&lt;/b&gt; איזה דין למדנו מ&quot;זה הכלל&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי&lt;/b&gt; (ללמד) על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל איסורין שבתורה,&lt;/b&gt; שהתערבו במינן, שאוסרים אפילו במשהו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו, כל איסורין שבתורה&lt;/b&gt; שהתערבו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין במינן בין שלא במינן&lt;/b&gt; אינם אוסרים אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותן טעם, חוץ מטבל ויין נסך.&lt;/b&gt; שהם שהתערבו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במינן,&lt;/b&gt; אוסרים אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשהו. ושלא במינן, בנותן טעם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לפי זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זה הכלל&quot;, לאתויי טבל.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והנה, בברייתא, מחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא כוותיה דרב ושמואל,&lt;/b&gt; ומאידך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא כוותיה דרבי יוחנן וריש לקיש.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא כוותיה דרב ושמואל, &quot;כל איסורין שבתורה במינן במשהו שלא במינן בנותן טעם&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא כוותיה דרבי יוחנן וריש לקיש, &quot;כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך, במינן במשהו שלא במינן בנותן טעם&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא, שמחלוקת רב ושמואל, רב יוחנן וריש לקיש, תלויה במחלוקת תנאים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הקשתה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא יין נסך,&lt;/b&gt; אוסר במשהו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום חומרא דעבודת כוכבים. אלא טבל, מאי טעמא&lt;/b&gt; אוסר במשהו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהיתירו כך איסורו.&lt;/b&gt; כלומר, כשם שחיטה אחת פוטרת את כל הכרי מתרומה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;262&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך גם אם נפלה חיטה אחת של טבל, אוסרת את כל הכרי. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;263&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;262.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; חיוב תרומה נלמד מ&quot;ראשית דגנך&quot;, ומעיקר הדין אפילו כל שהוא נחשב כ&quot;ראשית&quot;, אמנם, אמרו חכמים, עין יפה, זהו הנותן אחד מארבעים, רעה, זהו הנותן אחד משישים. ובינונית אחד מחמשים.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;263.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בסוגייתנו נראה, שהטעם שטבל אוסר בכל שהוא, הוא משום &quot;כהיתרו כך איסורו&quot;. והקשו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;: הרי בירושלמי הובא טעם אחר, משום שטבל &quot;יש לו מתירים&quot;, כלומר אפשר להתירו על ידי הפרשת תרומה, ומשום כך לא בטל. ואם כן, מדוע בסוגייתנו לא הובא טעם זה? ותרצו: יש צורך בשני הטעמים. כיון ש&quot;דבר שיש לו מתירים&quot; מועיל רק אם הבעלים נמצאים בעיר, ויכולים להפריש, אך אם אינם בעיר, הוי דבר שאין לו מתירים. ומאידך &quot;כהיתרו כך איסורו&quot; לא שייך אלא בטבל גמור, הניתר בחיטה אחת. אבל מעשר ראשון בטבול לתרומת מעשר, שאינו ניתר במשהו, היה מקום לומר, שאיסורו גם כן אינו במשהו. ולכן נזקק הירושלמי לומר שאף הוא אוסר במשהו, כיון ש&quot;יש לו מתירים&quot;. (ועיין &lt;b&gt;מצפה איתן&lt;/b&gt;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר שמואל,&lt;/b&gt; אם הפריש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חטה אחת&lt;/b&gt; מערימת חיטים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פוטרת את הכרי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותנן נמי הכי, במה אמרו טבל אוסר בכל שהוא&lt;/b&gt; רק אם התערב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במינו,&lt;/b&gt; אך אם התערב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא במינו,&lt;/b&gt; אינו אוסר אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותן טעם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיון שאם התערב שלא במינו לא שייך לומר &quot;כהיתרו כך איסורו&quot;, ולכן אינו אוסר אלא בכדי נתינת טעם.:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0152_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעדB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot