https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:עבודה זרה עב א - היסטוריית גרסאות2026-04-23T13:43:01Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%91_%D7%90&diff=144360&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:39:28Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:39, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96623:rev-144360:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%91_%D7%90&diff=96623&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:43:30Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה עב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אכתי קשיא לן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לא ניתן להישבון?</b> כלומר, מדוע אינו חייב להחזיר את הגזילה, אפילו אם שוה פחות משוה פרוטה, הרי לא זכה בה כלל? מתרצת הגמרא: כונת רב יוחנן לומר <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>גזילת גוי <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו בתורת הישבון.</b> כלומר, לא חל עליו חיוב להשיבה. כיון שלא זכה בה כלל, ובכל מקום שנמצאת הרי היא ברשות היהודי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> אם כדבריך, שהגוי לא זכה כלל בגזילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא סיפא, "בא חבירו ונטלה ממנו, נהרג עליה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא,</b> אפשר לומר שהגוי חייב מיתה אף על פי שלא זכה בגזילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דצעריה לישראל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא, מאי עביד?</b> הרי לא גזל כלום, ובודאי שאינו נהרג משום שציער את חברו הגוי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שמע מינה, משיכה בעובד כוכבים קונה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמסקנת הגמרא, אכן כך <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה,</b> וכן ההלכה, שעובד כוכבים קונה ומקנה במשיכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא להלן, תביא דינים נוספים הנלמדים מדברי משנתינו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעשה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא גברא, דאמר ליה לחבריה "אי מזביננא לה להא ארעא, לך מזביננא לה"</b> (אם אמכור קרקע זו אמכרנה לך), ועשו קנין על דבריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לאחר זמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אזל</b> (הלך המוכר) <b style='font-size:20px; color:black;'>, זבנה לאיניש אחרינא</b> (ומכר את השדה לאדם אחר) <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף, קנה קמא</b> (הראשון קנה את השדה) <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי,</b> מדוע הראשון זכה בשדה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא לא פסק?</b> הרי בשעה שקנו מידו, עדיין לא סכמו ביניהם את מחיר השדה, ואם כן, לא גמר בדעתו להקנותה לו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>במאמר המוסגר מבארת הגמרא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא תימרא</b> (מנין למד אביי) <b style='font-size:20px; color:black;'>דכל היכא דלא פסק לא קנה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> במשנתינו<b style='font-size:20px; color:black;'>, "המוכר יינו לעובד כוכבים, פסק עד שלא מדד, דמיו מותרין. מדד עד שלא פסק. דמיו אסורין".</b> ומבואר, שאם לא סיכמו ביניהם על המחיר, אפילו אם עשו קנין, לא קנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן הקשה אביי על דברי רב יוסף, מדוע הראשון קנה, והרי לא סיכמו ביניהם על המחיר מראש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על כל פנים <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי הוי עלה?</b> כלומר, מה הדין בנידון דידן, האם יזכה הראשון בקרקע, כדברי רב יוסף, או שמא השני, כאביי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי הוי עלה?! כדקאמרינן, דלמא חומרא דיין נסך שאני.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, אין להוכיח ממשנתנו, דשמא, גם במקום שלא סיכמו מראש את המחיר, אם עשו קנין, הקנין מועיל. ואין חוששים שלא גמר בדעתו לקנות. ורק ביין נסך, משום חומרתו, החמירו בו חכמים ואסרו את היין במקום שלא פסקו דמים מראש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא</b> (בא) ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שמע,</b> ראיה נוספת לדברי אביי, שמשיכה בלא פיסוק דמים אינה מועילה: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב אידי בר אבין, עובדא הוה</b> (מעשה היה) ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בי</b>ת <b style='font-size:20px; color:black;'>רב חסדא, ורב חסדא</b> למד ממעשה שהיה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בי</b>ת <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא, ופשטיה מהא דתנן</b> במסכת בבא בתרא <small>(פה' ב')</small> <b style='font-size:20px; color:black;'>, "</b>המוכר פירות לחברו, ושלח לו את חמריו ופועליו טעונים בפירות. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>משך</b> הקונה את <b style='font-size:20px; color:black;'>חמריו ופועליו, והכניסן לתוך ביתו, בין פסק</b> לו דמים <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שלא מדד</b> הקונה את התבואה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובין מדד עד שלא פסק, לא קנה, ושניהן יכולין לחזור בהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם: פסק עד שלא מדד, כיון שהקונה לא משך את הפירות, לא קנה. ויכול לחזור בו. ואף על פי שמשך את פועליו והכניסם לתוך ביתו, אין זו משיכה. כיון שאין משיכה מועילה בבני אדם, ועד שלא ימשוך את הפירות שעליהם, לא קנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדד עד שלא פסק, אף על פי שמשך את הפירות, אין משיכתו מועילה, כיון שלא פסק לו דמים. וכדברי אביי, שמשיכה קודם פיסוק דמים אינה מועילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>פרקן</b> המוכר או הלוקח, <b style='font-size:20px; color:black;'>והכניסן לתוך ביתו</b> של הלוקח<b style='font-size:20px; color:black;'>,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>פסק</b> לו דמים, אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שלא מדד, אין שניהן יכולין לחזור בהן.</b> כיון שרשותו של הלוקח קנתה לו את הפירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מדד עד שלא פסק,</b> כיון שלא פסק, לא חל הקנין ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שניהן יכולין לחזור בהן".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן ראיה לדברי אביי, שמשיכה בלא פיסוק דמים אינה מועילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעשה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא גברא, דאמר ליה לחבריה, "אי מזביננא לה להא ארעא, מזביננא לך במאה זוזי</b> (אם אמכור קרקע זו, אמכור אותה לך במאה זוז) <b style='font-size:20px; color:black;'>".</b> ועשו קנין ביניהם על התחייבות זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לאחר זמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אזל, זבנה לאיניש אחרינא במאה ועשרין.</b> הלך, ומכר את הקרקע לאדם אחר במאה ועשרים זוז.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב כהנא, קנה קמא.</b> הראשון קנה, ויתן לו מאה זוז. שהרי פסק דמים, ועשו קנין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב יעקב מנהר פקוד, האי זוזי אנסוהו!</b> כלומר, ההתחייבות היתה, שאם ירצה למכור את הקרקע בשויה, אזי ימכור אותה לראשון. אך כאן, אילו השני היה נותן לו מאה זוז, לא היה מסכים למכור אותה, ורק משום שהציע לו יותר משוויה, הסכים למכירה. נמצא, שהמחיר הגבוה גרם לו למכור את הקרקע בעל כרחו. ומכיון שלא מכר את הקרקע מרצונו, השני קנה, ולא הראשון. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;243&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;243.&nbsp;</b> וגם אם הראשון ירצה להוסיף ולתת מאה ועשרים זוז, אינו יכול. כיון שזו כבר מכירה חדשה. ועל מכירה כזו לא התחייב לו. <b>תוספות</b> <b>רי" ד</b>. אך דעת ה<b>ראב"ד</b>, שאם הראשון יוסיף ויתן לו כמו שרצה השני לתת, יכול לכופו למכור לו את הקרקע. ואפילו אם כבר מכר את הקרקע לשני, יכול הראשון לתת כמו שנתן השני ולזכות בקרקע. ועיין <b>רמב"ן</b>. עוד כתבו ה<b>ראשונים</b>: אם כתב לו "אם אמכור קרקע זו, אמכרנה לך לעולם, בכל מחיר שהוא", ודאי קנה הראשון. כיון שהמוכר קיבל על עצמו כל אונס שיהיה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והלכתא, כרב יעקב מנהר פקוד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אגב אורחא הובאו כאן הלכות נוספות הנוגעות לענין זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה "כדשיימי בתלתא",</b> כלומר, האומר לחברו "אמכור לך קרקע זו במחיר שישומו אותה שלשה", כיון שהשתמש בלשון "שומא בשלשה", ודאי כונתו לשומת בית דין, ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו תרי מגו תלתא.</b> אפילו אם לא הסכימו שלשתם למחיר אחד, אלא שנים אמרו מחיר נמוך, והשלישי מחיר גבוה, או להיפך, הולכים אחר הרוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם אמר "אמכור לך קרקע זו <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמרי בתלתא</b> (כמו שיאמרו שלשה אנשים) <b style='font-size:20px; color:black;'>",</b> ודאי לא התכוין לשומת בית דין, ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>עד דאמרי בתלתא.</b> כלומר, המחיר יקבע רק אם יסכימו שלשתם למחיר אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם אמר "אמכור לך קרקע זו <b style='font-size:20px; color:black;'>כדשיימי בארבעה</b> (כמו שישומו אותה ארבעה אנשים) <b style='font-size:20px; color:black;'>",</b> כיון שהוסיף דעות יותר מבית דין, ודאי כונתו שהמחיר יקבע <b style='font-size:20px; color:black;'>עד דאמרי בארבעה.</b> עד שיאמרו כולם מחיר אחד. ואין הולכים אחר הרוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שכן היכא דאמר ליה "כדאמרי בארבעה",</b> שאין כוונתו לשומת בית דין, אלא עד שיאמרו כולם מחיר אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה "</b>אמכור לך קרקע זו <b style='font-size:20px; color:black;'>כדשיימי</b> (במחיר שישומו אותה) <b style='font-size:20px; color:black;'>בתלתא", ואתו תלתא ושמוה, ואמר ליה אידך</b> (המוכר) <b style='font-size:20px; color:black;'>,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;244&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתו תלתא אחריני דקים להו טפי</b> (הבא שלשה אחרים המומחים יותר, ועל פיהם נקבע את המחיר) <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;244.&nbsp;</b> עיין <b>רמב"ם</b> (הלכות מכירה פרק ח' הל' ח'). ואכן ה<b>רי"ף</b> (בבא בתרא, נא' ב' בדפי הרי"ף) לא גרס את המילה "אידך", אלא "ואמר ליה, ליתו תלתא אחריני: ". וכנראה שזו הגירסא שהיתה גם לפני הרמב"ם, ולכן מפרש דקאי על המוכר, ככל המקרים שהובאו לעיל בגמרא. ועיין עוד ב<b>ב"ח</b> (חושן משפט רו' ס"ק ה'), שאין חילוק אם אמר כך המוכר או הלוקח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא, דינא הוא דמעכב.</b> כלומר, המוכר יכול לעכב בעדו, ולחייבו לשום את הקרקע על ידי שלשה אחרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע, ממאי דהני קים להו טפי דלמא הני קים להו טפי?</b> מנין לנו שהאחרונים מומחים יותר מהראשונים? אלא ודאי אינו יכול לעכב בעדו. והמחיר יקבע כמו ששמו אותה בתחילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע.</b>:</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משנתינו תביא דינים נוספים הנוגעים למוכר יין לעובד כוכבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המוכר יין לגוי, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נטל את המשפך ומדד</b> יין <b style='font-size:20px; color:black;'>לתוך צלוחיתו של עובד כוכבים, וחזר ומדד</b> באותו משפך יין <b style='font-size:20px; color:black;'>לתוך צלוחיתו של ישראל, אם יש בו עכבת יין,</b> אם נשאר בשולי המשפך מעט יין <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;245&nbsp;</b> מהיין שמזג לגוי, היין שמזג ליהודי <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;245.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> גרס במשנה "עכבת", מלשון "עיכוב", דהיינו שנשאר מעט יין בכלי, ומחמת אותו יין נאסר כל היין שימזוג ממנו. וכמו שיבואר בגמרא. אך יש מהראשונים (וכן הוא בירושלמי) שגרסו "עקבת", מלשון לכלוך, כמו "עקובה מדם", דהיינו אפילו אם לא נשאר ממש יין, אלא רק לחלוחית יין, טופחת על מנת להטפיח, אסור. וטעם האיסור יבואר בגמרא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>גוי <b style='font-size:20px; color:black;'>המערה מכלי</b> שיש בו יין כשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אל כלי</b> של יין נסך<b style='font-size:20px; color:black;'>, את שעירה ממנו, מותר. ואת שעירה לתוכו, אסור.</b> יבואר בגמרא.:</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן התם</b> במסכת טהרות <small>(פרק ח' משנה ט')</small> <b style='font-size:20px; color:black;'>, "הנצוק</b> (זרם מים הנופל מלמעלה למטה) <b style='font-size:20px; color:black;'>והקטפרס</b> (מים היורדים במדרון תלול), <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשקה טופח</b> שלא על מנת להטפיח, כגון שאם יגע בו ביד לא יעלה בה משקה היכול להרטיב דבר אחר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חיבור לא לטומאה,</b> כגון, אם יגע טמא בחלק התחתון של הניצוק או הקטפרס, החלק העליון טהור. או אם היה משקה מכאן ומשקה מכאן, ומשקה טופח ביניהם, ונגע טמא במשקה הטופח שבאמצע, המשקין שמכאן ומכאן טהורים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;246&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;246.&nbsp;</b> וכן אם היה משקה אחד טמא, והאחר טהור, ומשקה טופח ביניהם מחברם, אין המשקה השני נטמא. (<b>רש"י</b> גיטין טז' א').</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא לטהרה.</b> כגון, אם היו שתי מקואות, ובאחת מהן אין ארבעים סאה, אך יש ניצוק או קטפרס, או משקה טופח המחברן, אינו חיבור, והטובל במקוה החסרה, לא עלתה לו טבילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>האשבורן,</b> דהיינו, גומה שנקוו בה מים, הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>חיבור</b> הן <b style='font-size:20px; color:black;'>לטומאה,</b> כגון אם היו שני משקים, ואשבורן מחבר ביניהם, ונגע טמא באחד מהם, השני גם כן טמא. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הן <b style='font-size:20px; color:black;'>לטהרה,</b> כגון שתי מקואות, שבאחת מהן אין ארבעים סאה, והאשבורן ביניהן, שתיהן כשרות<b style='font-size:20px; color:black;'>".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מביאה דין ודברים שהיה בבית המדרש סביב המשנה בטהרות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא, נצוק וקטפרס ומשקה טופח,</b> הגם שאינם חיבור לטומאה ולטהרה, מכל מקום הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>חיבור לענין יין נסך.</b> כגון אם עירה יין מכלי כשר לכלי שיש בו יין נסך, אף מה שבכלי העליון נאסר על ידי הניצוק המחבר ביניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב נחמן לרב הונא, מנא לך הא?</b> מנין למדת דין זה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא מדתנן</b> (אם למדת מהמשנה הנ"ל): <b style='font-size:20px; color:black;'>"הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה",</b> ודייקת, דמשמע במשנה, שרק <b style='font-size:20px; color:black;'>לטומאה ולטהרה הוא דלא הוי</b> ניצוק וקטפרס ומשקה טופח <b style='font-size:20px; color:black;'>חיבור, הא לענין יין נסך הוי חיבור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יש לדחות: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא סיפא,</b> כלומר, מהסיפא מוכח שאין לדייק כלל מהרישא, שהרי שנינו בסיפא <b style='font-size:20px; color:black;'>"האשבורן חיבור לטומאה ולטהרה",</b> ואם כן, אם נדייק גם מהסיפא, ונאמר, רק <b style='font-size:20px; color:black;'>לטומאה ולטהרה הוא דהוי חיבור, הא לענין יין נסך לא הוי חיבור,</b> נמצא, שהרישא והסיפא סותרות זו את זו, דאילו ברישא, יין נסך חמור מטומאה וטהרה, ובסיפא טומאה וטהרה חמירי מיין נסך!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ודאי, <b style='font-size:20px; color:black;'>מהא ליכא למשמע מינה.</b> וכיון שממשנה זו אפשר לדייק דבר והיפוכו, ודאי לא דייק התנא בדבריו, ואי אפשר ללמוד הלכות מדיוק לשונו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מחפשת מקור נוסף לדברי רב הונא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b>, שנינו במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>"נטל את המשפך, ומדד</b> יין <b style='font-size:20px; color:black;'>לתוך צלוחיתו של עובד כוכבים,</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0149_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot