https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A1%D7%98_%D7%91
פרשני:בבלי:עבודה זרה סט ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-23T13:46:47Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A1%D7%98_%D7%91&diff=144356&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-14T16:38:59Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:38, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99170:rev-144356:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A1%D7%98_%D7%91&diff=99170&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:48:12Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:48, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: מדובר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>מקרה שבעל הבית יכול ל<b style='font-size:20px; color:black;'>בא להם דרך עקלתון</b> (היינו, שיכול להופיע פתאום בדרך קיצור) ולכן הסבלים חוששים מפניו, ואינם מניחים לאף אחד לגעת בטהרות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;182&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: מדובר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>מקרה שבעל הבית יכול ל<b style='font-size:20px; color:black;'>בא להם דרך עקלתון</b> (היינו, שיכול להופיע פתאום בדרך קיצור) ולכן הסבלים חוששים מפניו, ואינם מניחים לאף אחד לגעת בטהרות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;182&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;182.&nbsp;</b> ה<b>רמב"ן</b> כתב, שאם היו שם כמה סבלים, שיכולים להסתכל לכל הכיוונים ולהתריע מפני חזרת הבעלים, לא תועיל "דרך עקלתון", ובכל מקרה טהרותיו טמאות.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;182.&nbsp;</b> ה<b>רמב"ן</b> כתב, שאם היו שם כמה סבלים, שיכולים להסתכל לכל הכיוונים ולהתריע מפני חזרת הבעלים, לא תועיל "דרך עקלתון", ובכל מקרה טהרותיו טמאות.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96619:rev-99170:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A1%D7%98_%D7%91&diff=96619&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T08:43:22Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה סט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: מדובר <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>מקרה שבעל הבית יכול ל<b style='font-size:20px; color:black;'>בא להם דרך עקלתון</b> (היינו, שיכול להופיע פתאום בדרך קיצור) ולכן הסבלים חוששים מפניו, ואינם מניחים לאף אחד לגעת בטהרות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;182&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;182.&nbsp;</b> ה<b>רמב"ן</b> כתב, שאם היו שם כמה סבלים, שיכולים להסתכל לכל הכיוונים ולהתריע מפני חזרת הבעלים, לא תועיל "דרך עקלתון", ובכל מקרה טהרותיו טמאות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא נמי,</b> מדוע טהרותיו טמאות, הרי בעל הבית יכול להופיע בכל רגע?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דאמר להם "לכו ואני בא אחריכם", סמכא דעתייהו,</b> ואינם חוששים שמא יופיע פתאום.: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;183&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;183.&nbsp;</b> ה<b>תוספות</b> מבארים, שלמסקנת הסוגיא, "בחזקת המשתמר" פירושו באופן שיכול לבא להם בדרך עקלתון. אך בלאו הכי, אפילו אם לא הודיעם שהוא מפליג אסור. וכן כתב ה<b>רא"ש</b>. אמנם, ה<b>רמב"ם</b> (מאכלות אסורות פרק יב' הל' טז) לא הזכיר דין "דרך עקלתון". ומאידך כתב, "נכרי שהיה מעביר עם ישראל כדי יין ממקום למקום, והוא הולך אחריהן לשמרן, אפילו הפליגו ממנו כדי מיל מותרות:. ". וצריך באור, מנין למד הרמב"ם את שיעור "כדי מיל"? ומבאר ה<b>חתם סופר</b>, לדעת הרמב"ם, הגמרא מדייקת מהברייתא "הרי שהיו חמריו ופועליו טעונים טהרות, אפילו הפליג מהן יותר ממיל טהרותיו טהורות", משמע, דוקא התם, שלא נאמר שעליו להשאיר את הטהרות "בחזקת המשתמר", אזי אם הפליג יותר ממיל טהורות, אך ביין, שעליו להשאירו בחזקת המשתמר, בעינן שלא יפליג יותר ממיל. ומכאן מדייק הרמב"ם, ש"בחזקת המשתמר" פירושו שלא יפליג יותר ממיל. ועיין עוד ב<b>כסף משנה</b> (שם), המבאר שלדעת הרמב"ם לא נאמר דין "דרך עקלתון" אלא בטהרות, המונחות בחביות פתוחות, ונטמאות בנגיעה בעלמא. אך בחביות יין נסך, שאינן פתוחות, ומה גם שאין היין נאסר בנגיעה בעלמא אלא על ידי שיכשוך, לא הצריכו "דרך עקלתון".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"המניח עובד כוכבים בחנותו כו' המניח יינו בקרון או בספינה"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;184&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כו'</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;184.&nbsp;</b> על פי גירסת המשנה שלפנינו, צריך לומר להיפך: "המניח יינו בקרון או בספינה, וכו', המניח עובד כוכבים בחנותו". <b>הגהות הב"ח</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מבארת, מה התחדש בכל מקרה שהובא במשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כך הוא באור המשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא,</b> ישנו חידוש בכל אחד מהמקרים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי תנא,</b> אילו שנינו רק את המקרה האמור ברישא, <b style='font-size:20px; color:black;'>"עובד כוכבים</b> שהיה מעביר עם ישראל כדי יין<b style='font-size:20px; color:black;'>",</b> היינו אומרים, שרק במקרה זה אם היין בחזקת המשתמר מותר, משום שהגוי חושש לגעת ביין, <b style='font-size:20px; color:black;'>דסבר, דלמא אתי וחזי לי</b> (שמא יבא היהודי, ויראני) <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> "המניח יינו <b style='font-size:20px; color:black;'>בקרון או בספינה", אימא,</b> היינו אומרים, שהיין אסור בכל מקרה, כיון שהגוי אינו חושש מהבעלים היהודי, <b style='font-size:20px; color:black;'>דמפליג לה לספינתיה ועביד מאי דבעי</b> (שהרי יכול להפליג בספינתו ולעשות ביין מה שירצה) <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי תנא,</b> ואילו שנינו רק "המניח יינו <b style='font-size:20px; color:black;'>בקרון או בספינה",</b> היה מקום לומר, רק במקרה זה אם הניחו בחזקת המשתמר מותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> שהגוי חושש לגעת ביין, <b style='font-size:20px; color:black;'>דסבר, דלמא אתי באורחא אחריתי וקאי אגודא וחזי לי</b> (שמא יבא הבעלים בדרך אחרת, ויעמוד במקום גבוה ויראני מרחוק) <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> "המניח <b style='font-size:20px; color:black;'>עובד כוכבים בחנותו", אימא,</b> היינו אומרים, שהיין אסור בכל מקרה, כיון ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אחיד לה לבבא ועביד כל דבעי,</b> (הגוי יכול לסגור את דלת החנות, ולעשות מה שירצה, ואינו חושש מהבעלים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> (השמיענו התנא) שבכל המקרים, אם הניחו בחזקת המשתמר, מותר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;185&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;185.&nbsp;</b> כתבו הראשונים (ראה <b>רמב"ן</b>, ו<b>רשב"א</b>), שאין להתיר אלא במקרה שהגוי לא סגר את הדלת או הפליג בספינה, ורק אז לא חיישינן שמא נגע ביין. אך אם ידוע לנו שהגוי סגר את הדלת או הפליג בספינה, חיישינן שמא נגע, והיין אסור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: "ואם הודיעו שהוא מפליג, כדי שישתום ויסתו ויגוב. רבי שמעון בן גמליאל אומר, כדי שיפתח את החבית ויגוף, ותיגוב".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מבארת, במה נחלקו חכמים ורבי שמעון בן גמליאל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רב יוחנן: מחלוקת</b> חכמים ורבי שמעון בן גמליאל אינה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>חביות הסגורות בפקק <b style='font-size:20px; color:black;'>של סיד</b> לבן, ורק אז לדעת חכמים יש לחוש שמא יעשה חור בפקק, ויסתמנו. כיון שכל הסיד לבן, לא ניכר בו אם סתמו מחדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל ב</b>חביות הסתומות בפקק <b style='font-size:20px; color:black;'>של טיט,</b> שהוא שחור בתחילתו, ואינו מלבין אלא אחר זמן, ל<b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הכל</b> אין חוששים שמא יחורר את הפקק ויסתמנו, כיון שהסתימה ניכרת לעין. ולכן אין לאסור את היין אלא אם שהה שיעור זמן המספיק <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיפתח</b> את הפקק לגמרי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויגוף</b> (יעשה במקומו מגופה חדשה) <b style='font-size:20px; color:black;'>ויגוב</b> (הפקק החדש יתיבש) <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי,</b> שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>"אמר רבי שמעון בן גמליאל לחכמים,</b> מדוע הנכם חוששים שמא יחורר את הפקק ויחזור ויסתמנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>והלא סתומו ניכר בין מלמעלה ובין מלמטה?"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדייקת הגמרא מדברי רבי שמעון: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת בשלמא ב</b>פקק <b style='font-size:20px; color:black;'>של טיט מחלוקת, היינו דקתני "סתומו ניכר בין מלמעלה ובין מ למטה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אמרת ב</b>פקק <b style='font-size:20px; color:black;'>של סיד מחלוקת, בשלמא למטה, ידיע,</b> (כלומר, הסתימה ניכרת, כיון שאי אפשר להשוותה לפקק), <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> מ<b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה</b> כיון שיכול להשוותה לפקק הישן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לא ידיע?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: לעולם אפשר לומר כדברי ר' יוחנן, שבפקק של טיט יודו חכמים לרבי שמעון שאין לחוש שמא ישתום ויסתום, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;186&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;186.&nbsp;</b> אמנם אין הכרח לומר כך בדברי חכמים, והיה מקום לומר שנחלקו בפקק של טיט, כפי שנראה מפשטות הברייתא. אך לרב יוחנן היתה מסורת שמחלוקת רשב"ג וחכמים היא בפקק של סיד, ולא בפקק של טיט. ולכן נדחק לבאר את הברייתא כדבריו. <b>תוספות</b>. ה<b>תורת חיים</b> הקשה על דברי התוספות, הרי ודאי שחכמים לא נחלקו בפקק של טיט, שאם כן, הרי שפיר טען להם רשב"ג, דסתומו ניכר בין מלמעלה ובין מלמטה?. והניח בקושיא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל הוא דלא ידע מאי קאמרי רבנן, והכי קאמר להו: אי בשל טיט קאמריתו,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>סתומו ניכר בין מלמעלה ובין מלמטה,</b> כנ"ל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי בשל סיד קאמריתו, נהי דלמעלה לא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ידיע,</b> כיון שאפשר להשוות את הסתימה לפקק הישן, אך <b style='font-size:20px; color:black;'>למטה,</b> כשיפתחו את הפקק, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהא ידיע</b> (הסתימה ניכרת) <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b> סברו<b style='font-size:20px; color:black;'>, כיון דמלמעלה לא ידיע, לא מסיק אדעתיה דאפיך וחזי ליה</b> (היהודי לא מעלה בדעתו לבדוק את הפקק כאשר יפתחנו) <b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי, זימנין דחלים</b> (לעיתים, הנקב מתמלא כראוי אף מלמטה, ואינו ניכר כלל).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא, הלכה כ</b>דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן גמליאל. הואיל ותנן</b> בסיפא דמשנתינו <b style='font-size:20px; color:black;'>סתמא כוותיה.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;187&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;187.&nbsp;</b> מדברי רבא נראה, שרק במקום ש"סתמא דמתניתין" כדברי רשב"ג, אזי ההלכה כמותו. ברם, יעויין בגמרא (בבא בתרא קעד' א'): "אמר רבה בר בר חנה אמר רב יוחנן, כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו, חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה". אך כבר כתב ה<b>רשב"ם</b> (שם קלג' ב' ד"ה ת"ש), שרבא לא סבר כרבה בר בר חנה, ולדעתו, אין ההלכה כרשב"ג אלא במקום שסתם לן התנא כמותו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> במשנתינו<b style='font-size:20px; color:black;'>, "היה אוכל עמו על השולחן, והניח</b> היהודי <b style='font-size:20px; color:black;'>לגינין</b> (כד יין) <b style='font-size:20px; color:black;'>על השולחן, ולגין על הדולבקי</b> (מזנון המשמש לשמירת דברי מאכל) <b style='font-size:20px; color:black;'>, והניחו</b> הישראל את הגוי לבדו <b style='font-size:20px; color:black;'>ויצא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה שעל השולחן אסור.</b> כיון שדרך הסועדים ליטול בעצמם יין מהכד המונח על השלחן. ויש לחוש שמא נגע בו הגוי. אך הכד <b style='font-size:20px; color:black;'>שעל הדולבקי מותר.</b> כיון שאין דרכם של הסועדים ליטול מהאוכל המונח על הדלפק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אמר לו</b> היהודי לגוי: <b style='font-size:20px; color:black;'>"הוי מוזג ושותה",</b> והניחו לבדו בבית ויצא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> הכד <b style='font-size:20px; color:black;'>שעל</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הדולבקי אסור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שנתן לו רשות למזוג, הגוי מורה היתר לעצמו למזוג מכל כד הנמצא בחדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, כל <b style='font-size:20px; color:black;'>חביות</b> יין <b style='font-size:20px; color:black;'>פתוחות</b> שהיו באותו חדר<b style='font-size:20px; color:black;'>, אסורות.</b> שמא נגע בהן הגוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם היו שם חביות יין <b style='font-size:20px; color:black;'>סתומות, מותרות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם שהה שם ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיפתח ויגוף ותיגוב,</b> אסורות<b style='font-size:20px; color:black;'>".</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;188&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;188.&nbsp;</b> ה<b>תוספות</b> הקשו, מדוע חביות סתומות שהיו באותו חדר, אסורות, הרי בגמרא להלן (ע' א') מבואר, שבכל מקום שהנכרי "נתפס עליו כגנב" (דהיינו, שאין לו שום הוראת היתר לגעת ביין, ואם יתפסוהו נוגע ביין ידונו אותו כגנב), אין חוששים שמא נגע, ואם כן, בנידון דידן, הרי אין לו שום הוראת היתר לפתוח חביות סתומות שהיו באותו חדר? ותרצו: כיון שהיהודי החזיק את ידו והתיר לו למזוג לעצמו יין מהחביות הפתוחות, אינו חושש כל כך, ומתיר לעצמו לפרוץ אף את החביות הסתומות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא!</b> הרי משנה מפורשת היא כדברי רשב"ג. וכי רבא בא ללמדינו משנה מפורשת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא,</b> אילולי דברי רבא היה מקום לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כולה רבי שמעון בן גמליאל קתני לה.</b> כלומר, שאין כונת התנא לסתום כדברי רבי שמעון, אלא הסיפא היא המשך לדברי רבי שמעון בן גמליאל שנשנו לעיל בתחילת המשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> רבא, שהסיפא נידונית כ"סתמא דמתניתין", וממילא למדנו שהלכה כדברי רבי שמעון בן גמליאל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי מאחר דקיימא לן כוותיה דרבי שמעון בן גמליאל דלא חייש לשתומא</b> (אינו חושש לנקיבת חור בפקק החבית) <b style='font-size:20px; color:black;'>,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מאידך, לא קיימא לן כדבריו, במה שחשש שהגוי יפתח את החבית לגמרי, ויסתמה בפקק חדש, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכתא כוותיה דרבי אליעזר</b> דלעיל <small>(לא' א')</small> <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא חייש לזיופא,</b> (אינו חושש לזיוף חותם אחר, כיון שטירחה גדולה היא),</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>האידנא, מאי טעמא לא מותבינן חמרא</b> (מדוע אסור להניח חבית יין סגורה) <b style='font-size:20px; color:black;'>ביד עובדי כוכבים?</b> הרי, מחד, אין אנו חוששים ל"שמא ישתום ויסתום", ומאידך, אין חוששים שמא יעשה לחבית פקק חדש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: אכתי יש לחוש <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שייכא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;189&nbsp;</b> (נקב קטן שעושים במגופת החבית על מנת להריח את היין), וחיישינן שמא יקדח הגוי מעט באותו נקב וישאב משם יין. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;190&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;189.&nbsp;</b> יש שגרסו (עיין ב<b>תוספות</b> שהביא את גירסת הערוך (לא נמצא כך בערוך שלפנינו), וב<b>ריטב"א</b> בשם הגאונים והרי"ף) "שיבא", דהיינו, נקב הנמצא במגופת החבית, ולפעמים נותנים בו מינקת (קש) ושואבים ממנו מעט יין, לטועמו. ועל שם זה נקרא "שיבא", מלשון "שאיבה ".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;190.&nbsp;</b> עיקר הסוגיא, אימתי סומכים על חותם אחד ביין, ומתי צריך חותם בתוך חותם, נשנה לעיל לא' א', יעויין שם וכאן בדברי התוספות. ואין כאן המקום להאריך בה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא דנה במקרים נוספים, בהם היה גוי אצל היין, מתי חוששים שנגע ביין ונסכו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: זונה עובדת כוכבים, וישראל מסובין אצלה,</b> והביאו עמם יין, <b style='font-size:20px; color:black;'>חמרא שרי</b> (היין מותר).</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0144_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>
Micropedia bot