https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A1%D7%95_%D7%90 2026-04-23T13:43:54Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A1%D7%95_%D7%90&diff=144349&oldid=prev 2020-09-14T16:38:08Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:38, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96612:rev-144349:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A1%D7%95_%D7%90&diff=96612&oldid=prev 2015-07-01T08:43:08Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עבודה זרה סו א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;div style=&#039;-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(233,233,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; &#039;&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במשנה מבואר, שאם נפל יין נסך על ענבים מבוקעות, אוסר אותם בכדי נתינת טעם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא להלן, תביא כמה חילוקי דינים בענין זה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לקמן &lt;small&gt;(עג&#039; א&#039;)&lt;/small&gt; שנינו, &quot;יין נסך אסור, ואוסר בכל שהוא. יין ביין, ומים במים, בכל שהוא. יין במים, ומים ביין, בנותן טעם. זה הכלל, מין במינו במשהו, ושלא במינו בנותן טעם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבואר, שדין ביטול בתערובת בכדי נתינת טעם, לא שייך אלא במין שהתערב בשאינו מינו. אך מין המעורב במינו, אפילו אם אינו נותן טעם, לא בטל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא דלהלן, תדון מה מגדיר תערובת כ&quot;תערובת מין במינו&quot;, האם העובדה שטעמם של הדברים המעורבים שוה, הוא המגדיר את התערובת כמין במינו, או שמא, &quot;אזלינן בתר שמא&quot;, דהיינו העובדה שמרכיבי התערובת נקראים באותו שם, היא המגדירה את התערובת כ&quot;מין במינו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם נפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמרא עתיקא&lt;/b&gt; (יין ישן), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בענבי&lt;/b&gt;ם מבוקעות, כיון שטעמו ניכר, וגם שמו שונה, ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי הכל&lt;/b&gt; אוסר את הענבים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותן טעם.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;112&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;112.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; (מאכלות אסורות, פרק טז&#039; הל&#039; לב&#039;) כתב, שהיין אוסר את הענבים בהנאה. ואין להם תקנה על ידי שימכרם חוץ מדמי יין נסך שבהם. וטעמו, כמבואר בירושלמי (ע&quot;ז פרק ה&#039; הל&#039; יג&#039;), דלכולי עלמא יין שנפל בתבשיל אוסר לגמרי, ואין לו תקנה על ידי שימכרנו חוץ מדמי יין נסך, כיון שכל דבר שאינו מינו הנותן טעם בדבר היתר, נעשה כולו אסור בהנאה. אך לדעת ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt; מותר למכור את הנעבים חוץ מדמי יין נסך שבהם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אם נפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמרא חדתא&lt;/b&gt; (יין חדש, שעדיין לא תסס) שטעמו כטעם הענבים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בענבי&lt;/b&gt;ם מבוקעות,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי אמר&lt;/b&gt;: אוסר אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשהו.&lt;/b&gt; כמו שיבואר להלן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבא אמר&lt;/b&gt;: אף הוא אינו אוסר אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותן טעם.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;113&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;113.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכיון שאי אפשר להבחין בטעמו, שהרי טעם היין כטעם הענבים, שיעורו בשישים. (כלומר, אם יש שישים בענבים כנגד היין, מותר). &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; שהיין אוסר אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשהו,&lt;/b&gt; סבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתר טעמא אזלינן&lt;/b&gt; (כשיש לפנינו תערובת דבר היתר באיסור, וצריך להגדיר את מהות התערובת, הולכים אחר הטעם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אידי ואידי&lt;/b&gt; (היין והענבים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד טעמא הוא,&lt;/b&gt; אוסר במשהו, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהוה ליה&lt;/b&gt; כתערובת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מין במינו. ומין במינו&lt;/b&gt; אוסר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשהו.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;114&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;114.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; בסוגיין כתב, שההלכה אינה כדברי אביי, ומין במינו בטל בכדי נתינת טעם. ועיין לקמן סט&#039; א, &quot;והלכתא בשישים&quot;, במה שנעיר שם, לישב סתירת דברי רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כמבואר להלן &lt;small&gt;(עג&#039; א&#039;)&lt;/small&gt; &quot;זה הכלל, מין במינו במשהו, ושלא במינו, בנותן טעם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבא,&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר,&lt;/b&gt; אינו אוסר אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותן טעם,&lt;/b&gt; סבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתר שמא אזלינן,&lt;/b&gt; (כשצריך להגדיר את מהות התערובת, הולכים אחר שמם של הדברים המעורבים), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בתערובת יין בענבים, הגם שטעמם שוה, מכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי שמא לחוד, והאי שמא לחוד,&lt;/b&gt; זה שמו &quot;יין&quot;, וזה שמו &quot;ענבים&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;ממילא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה ליה&lt;/b&gt; כתערובת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מין בשאינו מינו, ומין בשאינו מינו&lt;/b&gt; אינו אוסר אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותן טעם.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;115&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;115.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש לדון, מה הדין אם נפל יין ישן, לתוך יין חדש. האם גם בנדון זה יחלקו אביי ורבא, ואי אזלינן בתר טעמא, הוי כ&quot;מין בשאינו מינו&quot;, אך אי אזלינן בתר שמא, הוי כ&quot;מין במינו&quot;, או שמא, כאן לכולי עלמא הוי מין במינו? ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; (הביאו ה&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt; כאן), כתב, שאם נפלה מחמצת העשויה מחיטים, בתוך עיסת חיטים, אף על פי שאין טעמם שוה, מכל מקום לכולי עלמא הוי מין במינו, כיון שהעיסה נעשית מחמצת מאליה, ואם כן, הכל נחשב כטעם אחד. ולפי זה, גם אם נפל יין ישן לתוך יין חדש, כיון שהיין החדש נעשה מעצמו ליין ישן, הכל נחשב כטעם אחד. ולכן הגמרא הסתפקה דוקא ביין שנפל לתוך ענבים, ולא ביין ישן שנפל ליין חדש. &lt;b&gt;חתם&lt;/b&gt; &lt;b&gt;סופר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מקשה: הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt; במשנתינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;יין נסך שנפל על גבי ענבים כו&#039;,&lt;/b&gt; ואם היו מבוקעות, אסורות&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בפשטות הבינה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא סלקא דעתך,&lt;/b&gt; מדובר בכל האופנים, ואף אם נפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמרא חדתא&lt;/b&gt; (יין חדש) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בענבי&lt;/b&gt;ם מבוקעות&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והקשתה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו,&lt;/b&gt; האם אין כונת המשנה לומר, שהיין אוסר את הענבים רק כשיש בו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותן טעם?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, מבואר במשנה כדברי רבא, שאף על פי שהיין שוה בטעמו לענבים, מכל מקום אינו אוסר אלא בכדי נתינת טעם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך יש לדחות: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא.&lt;/b&gt; כונת המשנה לומר, שהיין אוסר אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשהו&lt;/b&gt;, וכאביי, שאמר &quot;בתר טעמא אזלינן&quot;, וכיון שטעמם שוה, דנים את התערובת כ&quot;מין במינו&quot;, ואוסר אפילו במשהו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא מדקתני סיפא, &quot;זה הכלל כל שבהנאתו בנותן טעם, אסור, כל שאין בהנאתו בנותן טעם, מותר&quot;,&lt;/b&gt; משמע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל&lt;/b&gt; זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;כשאמרו במשנה &quot;אסורות&quot;, אין הכונה לאסור אפילו במשהו, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותן טעם עסקינן!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;116&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;116.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך באור, כיצד הוכיחה הגמרא מלשון המשנה &quot;כל שבהנאתו בנותן טעם: &quot; שמדובר באיסור בכדי נתינת טעם, הרי אפשר לומר, שמדובר באיסור משהו, ובכל זאת כתבה המשנה, שרק אם נתן טעם לשבח אסור, אך אם נתן טעם לפגם מותר? ואכן, יש מהראשונים שהוכיחו מכאן, שכל איסור האסור במשהו, אסור גם אם נתן טעם לפגם. כיון שאין לך טעם בטל יותר ממשהו באלף, ובכל זאת אסור. ואם כן, גם אם נתן טעם לפגם, אסור. ולכן, שפיר הוכיחה הגמרא מסיפא דמתניתין, שהתירה באופן שנתן טעם לפגם, שמדובר באיסור בכדי נתינת טעם, ולא באיסור משהו. (אמנם, יש להעיר, שגם לפי שיטות אלו, אם היה האיסור פגום מעיקרו, אינו אוסר. כדילפינן לקמן (סח&#039; א&#039;) מנבילה, רק אם האיסור כשלעצמו אינו פגום, אלא שנותן טעם לפגם בדבר שהתערב בו, כגון חומץ שנפל לתוך גריסים, אזי אסור. ועיין &lt;b&gt;חתם סופר&lt;/b&gt;). אך ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; דחו את דבריהם, וכתבו, שיש לחלק בין &quot;מין במינו&quot; שאוסר אפילו במשהו, לבין &quot;נותן טעם לפגם&quot; שאינו אסור כלל. ב&quot;מין במינו&quot;, כיון שהטעם שוה בתערובת, ממילא אין הטעם האסור בטל, ואסור אפילו במשהו. אך &quot;טעם פגום&quot;, אין בו חשיבות, ובטל. ולכן אם נתן טעם לפגם מותר. ולשיטת התוספות, הגמרא הוכיחה מכך שבסיפא התנא חילק בין נותן טעם לשבח לנותן טעם לפגם, משמע שברישא מדובר באיסור בכדי נתינת טעם, ולא באיסור משהו. אך אין להוכיח מכאן שכל איסור האסור במשהו, אוסר אף אם נתן טעם לפגם. ה&lt;b&gt;גר&quot;ע איגר&lt;/b&gt; (בגליון הש&quot;ס) הקשה על דברי התוספות: משמע מדברי התוספות, שהחילוק בין &quot;איסור משהו&quot;, ל&quot;נותן טעם לפגם&quot; הוא, שב&quot;מין במינו&quot;, האוסר במשהו, כיון שהטעם שוה, אינו בטל. משא&quot;כ &quot;נותן טעם לפגם&quot;, הטעם בטל. ואם כן, אי אפשר לומר כן אלא לפי דברי אביי, ש&quot;בתר טעמא אזלינן&quot;, אך לדעת רבא, ש&quot;בתר שמא אזלינן&quot;, ולדבריו &quot;מין במינו&quot; לא נקבע לפי הטעם, אלא לפי השם, אם כן, אם יתערבו שני מינים ששמם שוה וטעמם שונה, אסורים אפילו במשהו, אף על פי שהטעם בטל, ואם כן, כיון דקיימא לן להלכה כרבא, יש לנו לאסור ב&quot;מין במינו&quot; אף אם נותן טעם לפגם? והניח קושיא זו ב&quot;צריך עיון גדול&quot;. ה&lt;b&gt;אחרונים&lt;/b&gt; (עיין &lt;b&gt;חתם סופר&lt;/b&gt;, ו&lt;b&gt;אמרי צבי&lt;/b&gt;), תרצו את קושיית הגרעק&quot;א: לשיטת רבא ד&quot;בתר שמא אזלינן&quot;, צריך לומר, שגם ההיתר ב&quot;נותן טעם לפגם&quot;, נובע מכך שדבר שטעמו פגום, שמו שונה. וכמבואר בגמרא לקמן, דילפינן דין &quot;נותן טעם לפגם&quot; מאיסור נבילה, וכמו שבנבילה, רק נבילה הראויה לגר אסורה, אך נבילה שנפגמה, ואינה ראויה לגר, אינה נקראת נבילה, ולכן מותרת, הוא הדין נותן טעם לפגם, כיון שטעמו פגום, השתנה שמו. ולפי זה, אפשר לומר את חילוקו של התוספות אף לשיטת רבא, שב&quot;מין במינו&quot;, כיון ששמם שוה, אין השם האסור בטל אפילו באלף. ולכן אסור אפילו במשהו. מה שאין כן ב&quot;נותן טעם לפגם&quot;, כיון שפגם בתבשיל השתנה שמו, ולכן מותר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, נראה מדברי משנתינו כדעת רבא, שאף על פי שהיין שוה בטעמו לענבים, מכל מקום כיון ששמם שונה, דנים את התערובת כ&quot;מין בשאינו מינו&quot;, ואינו אוסר אלא בכדי נתינת טעם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואביי&lt;/b&gt; יבאר את המשנה, באופן הבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין,&lt;/b&gt; במשנתנו מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;מקרה שנפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמרא עתיקא&lt;/b&gt; (יין ישן) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בענבי&lt;/b&gt;ם, וכיון שטעם היין הישן אינו כטעם הענבים, אינו אוסר אלא בכדי נתינת טעם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כעת תביא הגמרא מקרה הפוך, שבו לדעת אביי אסור רק בכדי נתינת טעם, ולרבא, אסור אפילו במשהו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלא דחמרא, וחלא דשיכרא,&lt;/b&gt; (חומץ בן יין, שהתערב בחומץ בן שיכר), אחד מהם היה של איסור, והשני של היתר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו, חמירא דחיטי וחמירא דשערי&lt;/b&gt; (מחמצת העשויה מחיטים, שהתערבה במחמצת העשויה משעורים), וכגון שהיה אחד מהם של תרומה, והשני של חולין&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי אמר&lt;/b&gt;: אינם אוסרים זה את זה אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותן טעם.&lt;/b&gt; משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בתר טעמא אזלינן&quot;, ו&lt;/b&gt;כיון ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי טעמא לחוד, והאי טעמא לחוד,&lt;/b&gt; (טעם חומץ בן יין, אינו כטעם חומץ בן שיכר), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוה ליה&lt;/b&gt; כתערובת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מין בשאינו מינו, ומין בשאינו מינו&lt;/b&gt; אינו אוסר אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותן טעם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבא אמר&lt;/b&gt;: אוסרים זה את זה אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשהו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בתר שמא אזלינן&quot;, ו&lt;/b&gt;כיון ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי חלא מיקרי והאי חלא מיקרי.&lt;/b&gt; (גם חומץ בן יין, וגם חומץ בן שיכר נקראים &quot;חומץ&quot;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי חמירא מיקרי והאי חמירא מיקרי&lt;/b&gt; (גם מחמצת חיטים וגם מחמצת שעורים, נקראות &quot;מחמצת&quot;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;. והוה ליה&lt;/b&gt; כתערובת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מין במינו. וכל מין במינו&lt;/b&gt; אוסר אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשהו.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;117&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;117.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגמרא מבואר ש&quot;חמירא דחיטי&quot; ו&quot;חמירא דשערי&quot;, או &quot;חלא דחמרא&quot; ו&quot;חלא דשיכרא&quot;, נחשב כשם אחד. אף על פי שיש לכל אחד מהם שם לווי. ומאידך, להלן יתבאר (על כל פנים לשיטת רש&quot;י), שפלפל לבן ופלפל שחור ופלפל ארוך, נחשבים כשלשה שמות נפרדים, אף על פי ששלשתם נקראים &quot;פלפל&quot;. ומבאר ה&lt;b&gt;חתם סופר&lt;/b&gt;: דין &quot;מין במינו&quot; שאינו בטל, נלמד במסכת מנחות (כב&#039; א&#039;) מדם הפר ודם השעיר שהתערבו זה בזה, וחזינן, שאף על פי שדם הפר מרובה מדם השעיר, בכל זאת אינו מבטלו. ומכאן למדו, שאין דם מבטל דם. (דהיינו מין במינו לא בטל). והנה, גם דם הפר ודם השעיר אין שמם שוה לגמרי, שהרי זה נקרא &quot;דם הפר&quot;, וזה נקרא &quot;דם השעיר&quot;. ומכאן למדו חז&quot;ל, שיש ללכת אחר עיקר השם. ושיערו בדעתם, ש&quot;חלא דחמרא&quot; ו&quot;חלא דשיכרא&quot;, עיקר השם הוא &quot;חלא&quot;. ולכן חשיב כחד שמא. מה שאין כן &quot;פלפל לבן&quot;, ו&quot;פלפל שחור&quot;, כיון שכל אחד הוא מין שונה לגמרי, לא חשיב כ&quot;חד שמא&quot;. (ועיין עוד ב&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt;).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: מנא אמינא לה&lt;/b&gt; (מהו המקור לדברי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&quot;בתר טעמא אזלינן&quot;?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;118&amp;nbsp;&lt;/b&gt; המתבל את התבשיל ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תבלין&lt;/b&gt; של איסור, מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנים ושלשה שמות והן מין אחד&lt;/b&gt; (כלומר, משנים או שלשה סוגי תבלינים, שהם מין אחד, כגון פלפל לבן, פלפל שחור, ופלפל ארוך) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;119&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או מין ג&#039;&lt;/b&gt; (כלומר, משלשה מיני תבלינים, כגון פלפל בצל וחומץ) אף על פי שאין בכל אחד מהם כדי לתבל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורין, ומצטרפין&lt;/b&gt; לאסור את התבשיל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;118.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בדרך כלל, הלשון &quot;דתניא&quot; מתיחסת לברייתא. אך כאן הכונה למשנה במסכת ערלה (פרק ב&#039; משנה י&#039;), ולכן צריך לומר &quot;דתנן&quot;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;119.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. אך ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; פרשו, משנים ושלשה שמות, היינו שמות של איסור, כגון, בתבלין של ערלה, ושל תרומה, ושל כלאי הכרם, וכולם ממין אחד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר חזקיה, הכא במיני מתיקה עסקינן,&lt;/b&gt; ומדובר שכל התבילנים טעמם מתוק, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל וראוין למתק בהן את הקדירה,&lt;/b&gt; מצטרפים זה לזה לאסור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן הוכיח אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת בשלמא &quot;בתר טעמא אזלינן&quot;,&lt;/b&gt; מובן מדוע שלשת סוגי התבלינים מצטרפים, כיון ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולי חד טעמא הוא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי אמרת &quot;בתר שמא אזלינן&quot;,&lt;/b&gt; מדוע מצטרפים לאסור, והלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי שמא לחוד והאי שמא לחוד?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא ודאי מוכח, ש&quot;בתר טעמא אזלינן&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבא אמר לך,&lt;/b&gt; אין להוכיח ממשנה זו. ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא מני? רבי מאיר היא!&lt;/b&gt; כדלהלן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא, רבי יהודה אומר משום רבי מאיר: מנין לכל איסורין שבתורה שמצטרפין זה עם זה&lt;/b&gt; לאסור דבר שהתערבו בו, אף על פי שבשמם ובטעמם שונים הם זה מזה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; &lt;small&gt;(דברים יד&#039; ג&#039;)&lt;/small&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תאכל כל תועבה&quot;, כל שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכל.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אנו, שאין אנו סוברים כדעת רבי מאיר, ודאי &quot;בתר טעמא אזלינן&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מביאה נידון נוסף בהלכות תערובות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלא&lt;/b&gt; (חומץ) של איסור, שנפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לגו חמרא&lt;/b&gt; (לתוך יין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, דברי הכל&lt;/b&gt; אינו אוסר אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותן טעם.&lt;/b&gt; שהרי שמו, וטעמו, שונים. והוי כ&quot;מין בשאינו מינו&quot; שאינו אוסר אלא בכדי נתינת טעם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמרא לגו חלא&lt;/b&gt; (יין איסור, שנפל לתוך חומץ):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי אמר&lt;/b&gt;: אוסר אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במשהו.&lt;/b&gt; כדלהלן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבא אמר&lt;/b&gt;: אינו אוסר אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותן טעם.&lt;/b&gt; מבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי אמר במשהו,&lt;/b&gt; כיון שיין הנופל לתוך חומץ, משעה שהגיע לאויר הכלי השתנה ריחו לריח החומץ, נמצא שקודם שהתערבו כבר היה ריחם שוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0136_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBסוB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot