https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0_%D7%91פרשני:בבלי:עבודה זרה נ ב - היסטוריית גרסאות2026-04-23T13:41:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0_%D7%91&diff=144319&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:34:25Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:34, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l86">שורה 86:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 86:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99154:rev-144319:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0_%D7%91&diff=99154&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:47:40Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:47, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא דנה בחידוש זה שביאר רבא בדעת רב יהודה אמר רב "בעינא זריקה המשתברת".</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא דנה בחידוש זה שביאר רבא בדעת רב יהודה אמר רב "בעינא זריקה המשתברת".</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה</b> אביי מברייתא האומרת שכל מעשה הדומה במקצת ל"עבודת פנים" מחייב מיתה, אף שעשה כן בצורה בזויה ביותר.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה</b> אביי מברייתא האומרת שכל מעשה הדומה במקצת ל"עבודת פנים" מחייב מיתה, אף שעשה כן בצורה בזויה ביותר.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ספת לה,</b> האכילה לעבודה זרה <b style='font-size:20px; color:black;'>צואה, או שנסך לפניה עביט</b> כלי חרס <b style='font-size:20px; color:black;'>של מימי רגלים,</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> אף בעבודה זרה שאין דרכה בכך, הואיל וזה דומה לזריקה, שחייבין עליה בכל העבודות הזרות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;17&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ספת לה,</b> האכילה לעבודה זרה <b style='font-size:20px; color:black;'>צואה, או שנסך לפניה עביט</b> כלי חרס <b style='font-size:20px; color:black;'>של מימי רגלים,</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> אף בעבודה זרה שאין דרכה בכך, הואיל וזה דומה לזריקה, שחייבין עליה בכל העבודות הזרות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;17&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;17.&nbsp;</b> וה<b>תוס'</b> והראשונים מוסיפים בשיטת <b>רש"י</b>, שבודאי מדובר שעבודתה בצואה (ולא בזריקת צואה), ואז רגילה בכך, הילכך שייך לומר שחייב אף על זריקתה - דהרי לדעת רש"י, אם אין לחפץ הנעבד שום שייכות לאליל זה - אין חייבים עליו אפילו בעבודה הדומה לעבודת פנים, כמבואר לעיל. וכן בהמשך הגמרא, שרצו לומר שהשוחט חגב חייב מטעם שבירתו שהיא דומה לשחיטה, צריך להוסיף שמדובר שאליל זה עובדים אותו בחגב (ולא בשחיטת חגב), מטעם הנ"ל. אבל ה<b>ריטב"א</b> חולק על התוס', וכתב, שאף לדברי רש"י (ומדייק כן מדברי רש"י) חייב בעביט של מי רגלים אף שאין עבודתה כלל במימי רגלים, וכן בשחיטת חגב אף שאין עובדין לה כלל בחגב. והטעם, כיון שעל כל פנים יש עליהם "שם" של זריקה ו"שם" של שחיטה, שהם מארבע העבודות בבית המקדש, לכן נחשבות כתולדותיהן - וחייב עליהם. בניגוד לשבירת מקל שהיא רק "דומה" לזביחה, ואינה "תולדה" של זביחה - הילכך הצריך רש"י שעבודתה תהיה לפחות בקשקוש מקל. המשך דברי התוס' ראה לקמן (הערה 4).</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;17.&nbsp;</b> וה<b>תוס'</b> והראשונים מוסיפים בשיטת <b>רש"י</b>, שבודאי מדובר שעבודתה בצואה (ולא בזריקת צואה), ואז רגילה בכך, הילכך שייך לומר שחייב אף על זריקתה - דהרי לדעת רש"י, אם אין לחפץ הנעבד שום שייכות לאליל זה - אין חייבים עליו אפילו בעבודה הדומה לעבודת פנים, כמבואר לעיל. וכן בהמשך הגמרא, שרצו לומר שהשוחט חגב חייב מטעם שבירתו שהיא דומה לשחיטה, צריך להוסיף שמדובר שאליל זה עובדים אותו בחגב (ולא בשחיטת חגב), מטעם הנ"ל. אבל ה<b>ריטב"א</b> חולק על התוס', וכתב, שאף לדברי רש"י (ומדייק כן מדברי רש"י) חייב בעביט של מי רגלים אף שאין עבודתה כלל במימי רגלים, וכן בשחיטת חגב אף שאין עובדין לה כלל בחגב. והטעם, כיון שעל כל פנים יש עליהם "שם" של זריקה ו"שם" של שחיטה, שהם מארבע העבודות בבית המקדש, לכן נחשבות כתולדותיהן - וחייב עליהם. בניגוד לשבירת מקל שהיא רק "דומה" לזביחה, ואינה "תולדה" של זביחה - הילכך הצריך רש"י שעבודתה תהיה לפחות בקשקוש מקל. המשך דברי התוס' ראה לקמן (הערה 4).</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96582:rev-99154:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0_%D7%91&diff=96582&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:42:06Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה נ ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל שהביא אבנים מן המרקוליס וחיפה בהן דרכים וסרטיאות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולית נגר ובר נגר,</b> ואין חכם ובן חכם, <b style='font-size:20px; color:black;'>דיפרקיניה</b>, שיתרצנה לברייתא זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי האבנים הן תקרובת לעבודת כוכבים, ואין להם ביטול, ואיך מותרות בביטול הגוי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ששת: אנא</b> אני <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נגר אנא</b> אינני חכם <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בר נגר אנא</b> ולא בן חכם <b style='font-size:20px; color:black;'>ופריקנא ליה</b> ואתרצנה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קושיא ליה</b> במה התקשה רבה בר ירמיה? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> היה קשה לו ממאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב גידל</b> שאמר בשם רב שאין ביטול לתקרובת עבודת כוכבים! ומה קשה, הרי תירצנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינא כעין פנים, וליכא</b> והאבנים האלו לא נאסרו מדין תקרובת, כי אינם כעין פנים, ונאסרים מדין עבודת כוכבים ממש, ולכן יש להם ביטול. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> מהגמרא בהמשך משמע שרבה בר ירמיה עצמו שהביא הברייתא, הוא האומר "לית נגר ובר נגר דיפרקינה".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מביאה עוד ברייתא שאמרו עליה "לית נגר ובר נגר דפרקינה", שנשנתה בעניני שביעית וחול המועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עבודת הקרקע והאילנות אסורות בשביעית. יש מהן האסורות מדאורייתא, והן זריעה וזמירה (קציצת זמורות דקים יבשים מן הגפנים, כדי להצמיח הענפים הלחים, והיא כעין זריעה), וקצירה ובצירת ענבים. ושאר המלאכות אסורות רק מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במלאכות האסורות מדרבנן, חילקו חכמים בין מלאכות שמטרתן "לאוקמי אילנא", דהיינו להעמיד האילנות שלא יתקלקלו מכמות שהן, ומלאכות אלו מותרות, ובין מלאכות שהן "לאברויי אילנא", להשביח את האילן ולחזקו, שהן אסורות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מלאכות הקרקע והאילנות בחול המועד, איסוריהן והיתריהן, דומים הרבה לאיסורי שביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף בר אבא: איקלע</b> נקלע <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר ירמיה לאתרין</b> למקומנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתא ואייתי מתניתא בידיה</b> והביא עמו ברייתא, וכן שנינו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתליעין</b> נוטלין תולעת שבאילנות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומזהמין</b> כשיש מכה באילן ונשרה קצת מקליפתו, מדביקין שם זבל שלא ימות האילן - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשביעית</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מתליעין ומזהמין במועד</b> בחול המועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן וכאן</b> בשביעית ובמועד - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מגזמין</b> אין קוטעים את הענפים כדי שיוציא ענפים הרבה סביבות הגיזום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וסכין שמן ל</b>אילן <b style='font-size:20px; color:black;'>גזום</b> שגזמוהו לפני המועד או לפני שביעית, וסכין כדי שלא ימות האילן. סיכה זו מותרת <b style='font-size:20px; color:black;'>בין במועד בין בשביעית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ברייתא זו <b style='font-size:20px; color:black;'>לית נגר ובר נגר</b> אין חכם ובן חכם <b style='font-size:20px; color:black;'>דיפרקינה</b> שיתרצנה. והיא מוקשית, כמו שיבואר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבינא: אנא</b> אני <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נגר אנא</b> אינני חכם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בר נגר אנא</b> ואינני בן חכם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומפרקינא ליה</b> ואתרצנה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבינא מנסה כל האפשרויות שיש להקשות על הברייתא, ואינו מוצא מקום לקושיא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך אמר רבינא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא קשיא ליה</b> במה התקשה רבה בר ירמיה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> אם תאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מועד אשביעית קא קשיא ליה</b>, טעם ההבדל בין חול המועד לשביעית קשה לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא</b> במה שונה <b style='font-size:20px; color:black;'>שביעית דשרי</b> שהתירו להתליע ולזהם את האילנות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי שנא מועד דאסור</b> ומה שונה מועד שאסרו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל קושיא זו משיב רבינא: מה קשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מי דמי</b> וכי דומין (לחלוטין) איסורי שביעית לאיסורי מועד? <b style='font-size:20px; color:black;'>! שביעית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מלאכה אסר רחמנא</b>, ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>טירחא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי</b> התירה התורה, ולכן התירו חכמים מלאכות אלו: התלעה וזיהום שאינם בגדר מלאכה, שהרי נעשים "לאוקמי אילנא" ואף שיש בהם טירחא גדולה, מכל מקום לא אסרו חכמים מלאכות שאין בהם אלא טירחא -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מועד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> מלאכות שיש לאסור אותם מטעם <b style='font-size:20px; color:black;'>טירחא</b> בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי אסור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא קשה מה שחילקה הברייתא בין שביעית למועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ממשיך רבינא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אם נאמר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>זיהום אגיזום קא קשיא ליה</b>, לרבה בר ירמיה היה קשה ההבדל בין זיהום לגיזום, וקושיתו היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא</b> במה שונה <b style='font-size:20px; color:black;'>זיהום דשרי</b> שהתירו אף בשביעית <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי שנא</b> ומה שונה <b style='font-size:20px; color:black;'>גיזום דאסור</b> בשביעית? ועל קושיא זו משיב רבינא: מה קשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מי דמי</b> וכי דומין זה לזה? <b style='font-size:20px; color:black;'>! זיהום</b> מטרתה היא <b style='font-size:20px; color:black;'>אוקומי אילנא, ושרי</b> והותר, ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>גיזום</b> מטרתה <b style='font-size:20px; color:black;'>אברויי אילנא</b> לחזקו ולהשביחו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואסור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אם קשה לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>זיהום אזיהום קא קשיא ליה</b> סתירה בין ברייתא זו למשנה ששנינו בדין זיהום -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> ששנינו בברייתא זו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מתליעין ומזהמין בשביעית</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b> שנינו משנה במסכת שביעית: <b style='font-size:20px; color:black;'>מזהמין את הנטיעות</b> אילנות שנטעו אותן לאחרונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין להם בתים</b> והם מיני מלאכות להחזקת האילן שלא ימות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשקין אותן עד ראש השנה</b> של ערב שביעית. (שאר עבודת האילנות אסורה שלושים יום לפני שביעית מדרבנן, ועבודות אלו שמטרתן שלא ימותו האילנות התירו חכמים אף באלו שלושים יום). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>. והקשו ה<b>מהרש"א</b> וה<b>מהר"ם</b>, הרי אינו כן, שהרי הגמרא מתרצת שמלאכות אלו הן "לאברויי אילנא"? ומתרץ ה<b>מהר"ם</b>, דמלאכות אלו אפילו שהן לאברויי אילנא, נקראים שלא ימותו <b>ביחס</b> לשאר מלאכות שעיקרן להוסיף תיקון, דבלעדיהם יתקלקלו האילנות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונדייק: <b style='font-size:20px; color:black;'>עד ראש השנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין,</b> אכן מותר לזהם, ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשביעית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא.</b> ואסור לזהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזו הסתירה שהתקשה בה רבה בר ירמיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל קושיא זו משיב רבינא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מה הסתירה? <b style='font-size:20px; color:black;'>! דלמא</b> הרי יתכן לתרץ <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>חילק <b style='font-size:20px; color:black;'>רב עוקבא בר חמא</b> לגבי איסור קשקוש בשביעית, והוא חפירה תחת הזיתים - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב עוקבא בר חמא: תרי קשקושי הוו</b> יש שני סוגי קשקוש, <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b>, האחד נעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאברויי אילנא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ואסור, וחד</b> והשני נעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>לסתומי פילי</b> אם נתגלו שורשי האילן מכסה אותם בעפר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>קשקוש זה <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי</b> כי נעשה לאוקמי אילנא שלא יתקלקל וימות -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשם שחילקנו בין שני סוגי קשקוש, כן <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי</b> אפשר לומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי זיהמומי הוי</b> ישנם שני סוגי זיהום, <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> האחד נעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאוקומי אילני, ו</b>אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי</b> התירה הברייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחד,</b> והשני נעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאברויי אילני, ואסור</b> ואותו זיהום אסרה המשנה בשביעית עצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה קשה לו לרבה בר ירמיה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא</b> מה קשה לו? <b style='font-size:20px; color:black;'>סיכה אסיכה קא קשיא ליה</b>, סתירה בין הברייתא שהתירה סיכת אילנות לבין המשנה שאסרה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> שנינו בברייתא זו: <b style='font-size:20px; color:black;'>סכין שמן לגזום בין במועד ובין בשביעית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b> ושנינו סתירה לכך במשנה במסכת שביעית: <b style='font-size:20px; color:black;'>סכין את הפגין</b> פגי תאנה, והן פרי התאנה שחנטו ולא התבשלו - סכין אותן בשמן כדי שיהיו שמינות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומנקבין ומפטמין אותן</b> בשמן, מלאכה זו מותרת <b style='font-size:20px; color:black;'>עד ראש השנה</b> של ערב שביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונדייק: <b style='font-size:20px; color:black;'>עד ראש השנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> אכן מותר לסוך אותן, ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשביעית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> ואסור לסוך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה, שהברייתא מתירה אף בשביעית עצמה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשיב רבינא: מה הסתירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מי דמי?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>! הכא</b> מה שהתירה הברייתא לסוך, היינו את האילנות עצמן, ומטרתה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאוקומי אילנא</b> שלא ימות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי</b> התירה הברייתא, ואילו התם מה שאסרה המשנה, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פטומי פירא</b> להשמין את הפירות ולהשביחן - <b style='font-size:20px; color:black;'>ואסור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין כאן סתירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזו מסקנת דברי רבינא שלא מצא קושיא בברייתא זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב סמא בריה דרב אשי לרבינא</b>: (רבה) <b style='font-size:20px; color:black;'>בר ירמיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>סיכה דמועד</b> שהתירה הברייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אזיהום</b> על זיהום <b style='font-size:20px; color:black;'>דמועד קא קשיא ליה</b> קשה לו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי אוקומי והאי אוקומי,</b> כשם שסיכה מותר מפני שנעשה להחזיק האילן שלא ימות, כן זיהום נעשה לצורך החזקת האילן, ולא להשביחו, והא ראיה: שהתירו זיהום בשביעית, וברור שהתירו אך ורק משום לאוקמי אילנא -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא האי דשרי</b> למה התירו סיכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי שנא האי דאסור</b> ולמה אסרו זיהום? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;15&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;15.&nbsp;</b> ואין לתרץ משום טירחא יתירא שיש בזיהום, וכי יש בזיהום יותר טירחא מסיכת כל פג ופג?!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דקאמר ליה: לית נגר ובר נגר דיפרקינה</b> כי הברייתא מוקשית מינה ובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא חוזרת לבאר דיני עבודת כוכבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מסקנת הגמרא במסכת סנהדרין, וכן נפסקה ההלכה, היא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. כל העובד לעבודת כוכבים כדרך שעובדים אותה הגוים, חייב עליה. ואפילו היתה דרך העבודה לאותה עבודת כוכבים בצורה משונה, כגון הזורק אבן למרקוליס, חייב עליה, כי כך היא דרך עבודתו. וכן אם היה דרך עבודתה בעבודה בזויה, כגון הפוער עצמו לפעור, חייב סקילה, היות וזו היא דרך עבודתו. לאו זה נלמד ממה שנאמר (דברים יב) "איכה יעבדו הגוים האלה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אבל אם עבד לעבודה זרה שלא כדרך עבודתה, כגון: הפוער עצמו למרקוליס, או הזורק אבן לפעור - אינו חייב מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. במה דברים אמורים, בשאר עבודות שנהגו בהם הגוים. אבל העבודות המיוחדות שהיו נעשות לאל יתברך בפנים בית המקדש, והן: השתחויה, זיבוח, קיטור, ניסוך וזריקה - חייבים על עבודתן לעבודת כוכבים אף כשאין דרך העבודה של אותה עבודת כוכבים בכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, המשתחווה או הזובח או המקטיר או הזורק לפעור, אף שהגוים אינם עושים כן, חייב מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לאו זה נלמד ממה שנאמר (שמות יב) "זובח לאלהים (אלילים) יחרם, בלתי לה' לבדו". כלומר, עבודה זו של זביחה, "נתרוקנה" כולה לאל יתברך לבדו, ואין לזר אתו, ואף שנאמר "זובח", דרשו חכמים שבכלל זביחה הן כל העבודות המיוחדות לאל יתברך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לאו זה נקרא בלשון חכמים "עבודות שבפנים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בסוגייתנו מבוארים פרטים נוספים בכללים אלו, ובנוסף על חיוב מיתה על עבודות אלו דנה הגמרא בהמשך גם על דיני איסור הנאה שבעבודות אלו, בכדרכה ושלא כדרכה, מתי חל איסור הנאה על החפץ הנעבד - מדין תקרובת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב: עבודת כוכבים ש</b>הגוים <b style='font-size:20px; color:black;'>עובדין אותה במקל</b>, כגון: שמקשקשין לפניה במקל, אם הישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>שבר מקל בפניה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>זרק מקל בפניה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> ממיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ביאור: עבודת כוכבים זו עובדין אותה במקל, בקשקוש לפניה. ולכן, אם קשקש ישראל בפניה - חייב מיתה. ואין בדין זה חידוש, כי הוא כמו הפוער עצמו לפעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאידך, אם עבודת כוכבים זו אין עובדין אותה במקל כלל, ועבד אותה במקל - פטור. בין אם קשקש בין אם זרק או שבר, בכל אופן פטור. וגם בדין זה אין שום חידוש, שהוא דומה לפוער עצמו למרקוליס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, היות ואליל זה עובדין אותו במקל, על כל פנים בקישקוש בפניה, באה הגמרא לחדש שני דינים מחודשים, והם: א. אם שבר מקל בפניה - חייב. והחיוב הוא מדין זביחה. כיון ששבירת מקל דומה במקצת לזביחה, כשם שזביחה שוברת מפרקת הבהמה, כן שבירה של המקל. והחידוש הוא, למרות שאין עובדין אותה בשבירה, בכל זאת</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חייב, הואיל ועובדים עבודת כוכבים זו במקל, נמצא שעשה מעשה "כעין זביחה" בדבר שרגילה בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(וביתר ביאור: שבירת מקל אינה זביחה, וגם הדמיון לזביחה רחוק הוא מאוד, ולכן, אם לא היה דרכה של עבודת כוכבים זו בעבודת מקל כלל לא היינו מחייבים אותו מדין זביחה, ואין זה דומה לשוחט בהמה למרקוליס שחייב עליה, כי שחיטת בהמה היא הזביחה המיוחדת לאל יתברך, האסורה לכל האלילים, אבל שבירת מקל אינה עבודת זביחה, אלא, מפני שעבודתה של עבודה זרה זו היא במקל, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;16&nbsp;</b> - לכן חייב אף בשבירה, הדומה במקצת לזביחה). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;16.&nbsp;</b> מקל זה דומה לבהמה ביחס לאליל זה והשבירה היא "תולדה" של זביחה. חידושי ה<b>ריטב"א</b> וה<b>ר"ן על הרי"ף</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אם זרק מקל בפניה - פטור. וכמו שיבואר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי לרבא: מאי שנא</b> במה שונה <b style='font-size:20px; color:black;'>"שבר"</b> בפניה מקל שהוא חייב, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה ליה כעין זביחה,</b> ואילו זרק לפניה מקל פטור, והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>זרק נמי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה ליה כעין זריקה</b> של דם קרבנות, והיא אחת מעבודות פנים שנתייחדה לעבודת האל יתברך? ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבא לאביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינא</b>, כדי לחייבו משום זריקה אנו צריכים שיזרוק <b style='font-size:20px; color:black;'>זריקה ה"משתברת",</b> כעין זריקת דם קרבנות שאינה מחוברת, אלא "משתברת", שנופל הדם כשהוא מחולק לטיפים טיפים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, מעשה זריקת מקל אין לו דמיון בעצם ה"מעשה" למעשה זריקת דם קרבנות, הילכך פטור, כי לא עבדה ב"עבודת פנים", ולא בעבודה כדרכה, כי אין דרכה אלא בקשקוש. אך שבירה, מעשה השבירה דומה למעשה של זביחה, לפיכך חייב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא דנה בחידוש זה שביאר רבא בדעת רב יהודה אמר רב "בעינא זריקה המשתברת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה</b> אביי מברייתא האומרת שכל מעשה הדומה במקצת ל"עבודת פנים" מחייב מיתה, אף שעשה כן בצורה בזויה ביותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ספת לה,</b> האכילה לעבודה זרה <b style='font-size:20px; color:black;'>צואה, או שנסך לפניה עביט</b> כלי חרס <b style='font-size:20px; color:black;'>של מימי רגלים,</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> אף בעבודה זרה שאין דרכה בכך, הואיל וזה דומה לזריקה, שחייבין עליה בכל העבודות הזרות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;17&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;17.&nbsp;</b> וה<b>תוס'</b> והראשונים מוסיפים בשיטת <b>רש"י</b>, שבודאי מדובר שעבודתה בצואה (ולא בזריקת צואה), ואז רגילה בכך, הילכך שייך לומר שחייב אף על זריקתה - דהרי לדעת רש"י, אם אין לחפץ הנעבד שום שייכות לאליל זה - אין חייבים עליו אפילו בעבודה הדומה לעבודת פנים, כמבואר לעיל. וכן בהמשך הגמרא, שרצו לומר שהשוחט חגב חייב מטעם שבירתו שהיא דומה לשחיטה, צריך להוסיף שמדובר שאליל זה עובדים אותו בחגב (ולא בשחיטת חגב), מטעם הנ"ל. אבל ה<b>ריטב"א</b> חולק על התוס', וכתב, שאף לדברי רש"י (ומדייק כן מדברי רש"י) חייב בעביט של מי רגלים אף שאין עבודתה כלל במימי רגלים, וכן בשחיטת חגב אף שאין עובדין לה כלל בחגב. והטעם, כיון שעל כל פנים יש עליהם "שם" של זריקה ו"שם" של שחיטה, שהם מארבע העבודות בבית המקדש, לכן נחשבות כתולדותיהן - וחייב עליהם. בניגוד לשבירת מקל שהיא רק "דומה" לזביחה, ואינה "תולדה" של זביחה - הילכך הצריך רש"י שעבודתה תהיה לפחות בקשקוש מקל. המשך דברי התוס' ראה לקמן (הערה 4).</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0103_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנאB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot