https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0_%D7%90פרשני:בבלי:עבודה זרה נ א - היסטוריית גרסאות2026-04-23T17:46:00Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0_%D7%90&diff=144318&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:34:17Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:34, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99153:rev-144318:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0_%D7%90&diff=99153&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:47:39Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:47, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובענין זה מביאה הגמרא ברייתא:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובענין זה מביאה הגמרא ברייתא:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף בר אבא: איקלע</b> נקלע <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר ירמיה לאתרין</b> למקומנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתא ואייתי מתניתא בידיה</b> והביא עמו ברייתא, ושנינו בה:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף בר אבא: איקלע</b> נקלע <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר ירמיה לאתרין</b> למקומנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתא ואייתי מתניתא בידיה</b> והביא עמו ברייתא, ושנינו בה:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עובד כוכבים שהביא אבנים מן המרקוליס, וחיפה בהן דרכים וטרטיאות</b> (גירסא אחרת: <b style='font-size:20px; color:black;'>וסרטיאות</b>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;הרי הן <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות</b> בהנאה, מפני שהגוי ביטלם.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עובד כוכבים שהביא אבנים מן המרקוליס, וחיפה בהן דרכים וטרטיאות</b> (גירסא אחרת: <b style='font-size:20px; color:black;'>וסרטיאות</b>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;הרי הן <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות</b> בהנאה, מפני שהגוי ביטלם.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96581:rev-99153:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0_%D7%90&diff=96581&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:42:04Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה נ א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>במקורבות נמי</b> כשהן קרובות מאוד למרקוליס עצמו, גם כן לא נחלקו, כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיכא למימר,</b> יש לומר מתוך קירבתם, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מיניה נפל,</b> שהן נפלו ממנו, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הכל</b> הן <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורות</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> משמע שאם הן קרובות תלינן שהן מן המרקוליס, אף שרוב אבני המקום אינם ממנו. והקשה ה<b>קצות החושן</b> (סימן רסב ס"ק ב) הרי מבואר ונפסקה ההלכה (בבא בתרא כד א) "רוב וקרוב, הולכין אחר הרוב", ולמה לא נלך כאן אחר הרוב? עיין שם, וב<b>נתיבות המשפט</b> (ס"ק ו).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי, ב</b>אבנים סתמיות, שהן <b style='font-size:20px; color:black;'>מרוחקות</b> בתוך ארבע אמות של המרקוליס, וברור שלא נפלו ממנו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> ובמרוחקות יותר מארבע אמות, דברי הכל - מותרות, שאם יאסרו, אם כן אין לדבר סוף. <b>מ אירי</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטרם שהגמרא מבארת את מחלוקתם, מקשינן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>איך יתכן לומר שהן מרוחקות? <b style='font-size:20px; color:black;'>והא "בצד מרקוליס" קתני</b> במשנה! הרי שנינו שהן "בצד", ומשמע שהן קרובות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> פירוש <b style='font-size:20px; color:black;'>"בצד"?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בצד ארבע אמות דידיה</b>, בתוך ארבע אמותיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובמה נחלקו? <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ישמעאל סבר</b>: דרכן של הגוים עובדי מרקוליס שהן <b style='font-size:20px; color:black;'>עושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול</b>, הילכך כשהן <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש דדמיין למרקוליס</b> שצורתן כצורת מרקוליס - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורות</b>, ולא מפני שנפלו מן המרקוליס הגדול, שהרי מרוחקות הן, אלא מפני שהן עצמן מרקוליס קטן, ואם הן <b style='font-size:20px; color:black;'>שתים</b> אבנים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות</b> שאינן לא מרקוליס קטן ולא נפולת מן המרקוליס הגדול -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן סברי: אין</b> הגוים <b style='font-size:20px; color:black;'>עושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול</b>, הילכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנא שלש ולא שנא שתים</b> אינן מרקוליס לעצמו, אלא שאם <b style='font-size:20px; color:black;'>נראות עמו</b> מקורבות מאוד - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורות</b>, כי נשרו מן המרקוליס, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושאין נראות עמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות</b> שלא נפלו ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>סיכום: אבנים אלו אינם שברי עבודת כוכבים, אלא או שנפלו מן המרקוליס, או שהן מרקוליס קטן לצד מרקוליס גדול לדברי רבי ישמעאל, או שהן סתם אבני דרכים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם ידוע שנפלו מן האשירה, בודאי שאסורות. ואף אם לא ידוע אלא שהן קרובות מאוד - אסורות, שמסתבר שנפלו ממנו. וכשהן רחוקות - ובתוך ארבע אמות - נחלקו חכמים עם רבי ישמעאל: חכמים מתירים אפילו שלש, ורבי ישמעאל אוסר כשהן שלש, כיון שהוא מרקוליס קטן, ומתיר בשתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b> רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בידוע שנשרו ממנו דברי הכל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b>, הגמרא מביאה ברייתא שמשמע ממנה שמחלוקת רבי ישמעאל וחכמים היא בידוע שנשרו ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו ברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אבנים שנשרו מן המרקוליס</b>, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נראות עמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורות, שאין נראות עמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי ישמעאל אומר: שלש אסורות, שתים מותרות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובברייתא זו נאמר "אבנים שנשרו". משמע שידוע שנשרו, וטעם חכמים המתירים כשאין נראות עמו הוא משום שהם שברים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b>. וקשה על דברי רבי יוחנן האומר שלא נחלקו כאשר ידוע שנפלו ממנו? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כן כתב <b>רש"י</b>. וה<b>ריטב"א</b> מבאר, מפני שכל שנתרחקו ואין נראות עמו, נראה שהמרקוליס מסלק קלונו (בלשון סגי נהור) מהם. ואילו כשהן קרובות והן שלוש ונראה עמו - אינו מסלק איסורו וקלונו מהם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: לא תימא</b> אל תאמר "<b style='font-size:20px; color:black;'>שנשרו", אלא אימא</b> (גירסת רש"י: <b style='font-size:20px; color:black;'>תני</b>) צריך לשנות "<b style='font-size:20px; color:black;'>שנמצאו"</b> בצד המרקוליס, ואין ידוע שנשרו ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר רבי ישמעאל שתים</b> בתוך ארבע אמות <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא</b> שנינו ברייתא אחרת: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ישמעאל אומר: שתים בתפיסה לו</b> בתוך ארבע אמות - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורות, שלש אפילו מרוחקות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי, ששתים מקורבות אסורות לדברי רבי ישמעאל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: לא קשיא</b>. אין סתירה בין אוקימתת רבי יוחנן את דברי המשנה לבין הברייתא. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן,</b> הברייתא הזו האוסרת בשתים, מדובר בה <b style='font-size:20px; color:black;'>בתפיסה אחת,</b> שאין הפסק של תל גבוה בין המרקוליס לבין האבנים שנמצאו בתוך ארבע אמותיו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאופן זה אסורות אפילו שתים בין לרבי ישמעאל ובין לחכמים. מפני שהן נראות עמו הואיל והן בתוך ארבע אמותיו. ולפי מסקנא זו נחלקו כשהן מרוחקות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> חכמים מתירים, מפני שהן רחוקות, ורבי ישמעאל אוסר כשהן שלש מפני שעושין מרקוליס קטן בצד גדול. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> כתב "מרוחקות", ולא ביאר האם כוונתו ליותר מארבע אמות. וצריך ביאור, אם מדובר ביותר מארבע אמות, אם כן אין לדבר סוף, ואם כוונתו בתוך ארבע אמות, הרי לפי אוקימתא זו אסורות לדברי הכל? ו<b>הרא"ש</b> בתוספותיו בהביאו שיטת רש"י כתב "ולאו מרוחקות חוץ לארבע אמות קאמר, דאם כן מה גבול תתן לרבי ישמעאל, עד היכן עושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול? אלא, היכא דאיכא גובהה (גובה) ביני וביני תוך ארבע אמות קרי מרוחקות לפי שאין נראות עמו". וצריך ביאור כוונתו, הרי הברייתא מדברת בלי שיש גובה ביני וביני? וה<b>ריטב"א</b> כתב "בצד ארבע אמות".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> משנתנו, ששנינו בה רבי ישמעאל מתיר שתים בתוך ארבע אמות, מדובר בה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשתי תפיסות</b>, שיש עליהן היכר שלא נפלו ממנו. <b style='font-size:20px; color:black;'>והיכי דמי</b> ואיך יוכר עליהן? <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיכא גובהה</b>, תל מפסיק <b style='font-size:20px; color:black;'>ביני</b> האבנים <b style='font-size:20px; color:black;'>וביני</b> המרקוליס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הילכך, לחכמים מותרות אפילו שלש, שלדעת חכמים הנידון הוא רק אם נפלו ממנו אם לא, והיות ותל מפסיק ביניהם - מותרות. ולדעת רבי ישמעאל - אסורות אם הן שלש, אפילו שלא נפלו ממנו, מפני שהוא מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לסיכום: חכמים מתירים בכל אופן שיש היכר שלא נפלו ממנו, וזה יצוייר בשתי צורות: א. מרוחקות ב. תל מפסיק ביניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבי ישמעאל אוסר באלו שתי הצורות כשהן שלש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשהן בתוך ארבע אמות ואין תל מפסיק ביניהם - אסורות בין לרבי ישמעאל ובין לחכמים אף שתים, וכל שכן שלש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> עיין ב<b>מהר"ם</b> ב<b>תוס'</b> ד"ה במקורבות (בקטע השני), ועיין ב<b>תוס'</b> עוד דרך בביאור שיטת <b>רש "י</b>. וה<b>תוס'</b> מפרשים פירוש אחר, אחרי שהקשו כמה קושיות על שיטת <b>רש"י</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי סיכום זה לא חזרה בה הגמרא מאוקימתת רבי יוחנן את משנתנו, אלא הוסיפה אוקימתא שמדובר שתל מפסיק ביניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: על דברי רבא שבנראות עמו, אסורות אפילו שתים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מרקוליס כהאי גונא</b> בצורה זו <b style='font-size:20px; color:black;'>מי הוי</b>, האם הגוים עושין כן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא</b> שנינו ברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו הן אבני בית קוליס</b> (מרקוליס): אבן <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת מכאן ואחת מכאן ואחת על גביהן</b> חציה על זו וחציה על זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שרק שלש אסורות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: כי תניא</b> ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא</b> נשנתה <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>תיאור <b style='font-size:20px; color:black;'>עיקר מרקוליס</b> תחילתו, ואחר כך כשם שמוסיפין עליו אבנים, כן עושין לו בצדו מרקוליס קטן, ועובדין אותו אף שאינו של שלש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא דנה אם מרקוליס יש לו ביטול ככל עבודת כוכבים, אם לא. והטעם לחלק בינו לבין עבודת כוכבים יבואר בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מקדימה עובדא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בי ינאי מלכא</b> בית המלך ינאי ממלכי החשמונאים בימי בית המקדש השני - <b style='font-size:20px; color:black;'>חרוב</b> ביתם נחרב. <b style='font-size:20px; color:black;'>אתו עובדי כוכבים</b> באו הגוים <b style='font-size:20px; color:black;'>אוקימו ביה</b> הקימו שם <b style='font-size:20px; color:black;'>מרקוליס</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אתו עובדי כוכבים אחריני</b> באו גוים אחרים <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא פלחי</b> שאינם עובדים <b style='font-size:20px; color:black;'>למרקוליס, שקלינהו</b> לקחוהו לאבניו <b style='font-size:20px; color:black;'>וחיפו בהן דרכים וסטרטאות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא רבנן</b> היו חכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>דפרשי</b> שפרשו מדרכים אלו המחופים באבני מרקוליס, ולא דרכו עליהן כדי לא ליהנות מעבודה זרה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיכא רבנן דלא פרשי</b> והיו חכמים שלא פרשו, ודרכו עליהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן</b>: אם אפילו (חכם אחד המכונה:) <b style='font-size:20px; color:black;'>"בנן של קדושים" מהלך עליהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ואנן</b> ואנחנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>נפרוש מהן?</b>!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן ניהו</b> מי הוא החכם המכונה "<b style='font-size:20px; color:black;'>בנן של קדושים</b>"? <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מנחם בן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>סימאי, ואמאי</b> ולמה <b style='font-size:20px; color:black;'>קרו ליה</b> כינהו "<b style='font-size:20px; color:black;'>בנן של קדושים</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאפילו בצורתא דזוזא</b> בצורות החקוקות על המטבעות <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיסתכל</b> מפני שמחמיר היה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> ה<b>תוס'</b> מבארים, שדיוקנות על המטבעות אינם אסורים בהסתכלות מטעם "אל תפנו אל האלילים", כי הואיל ורגילים בהם לא שייך בהם הפנאה, אלא שרבי מנחם החמיר, והוא מדת חסידות. והוא רבי מנחם שעליו מסופר בגמרא מסכת מועד קטן (כה ב) שביום פטירתו נימוחו כל הצלמים ונהיו מחצלאות, משום שלא הסתכל בצורתא דזוזא. ועיין <b>רבינו חננאל</b> בשם <b>תלמוד הירושלמי</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> מה הטעם <b style='font-size:20px; color:black;'>דמאן דפריש</b> של חכמים שפרשו? הרי בטלוהו גוים כשחיפו בהן דרכים וסטרטאות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סבר לה</b> שהיות ואינן אלא תקרובת לעבודת כוכבים - אינן בטלות בביטול הגוי, אף שאלילים עצמם בטלים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> דברים אלו צריכים ביאור. שלכאורה, איך יתכן שתקרובת עבודה זרה שאינם עבודה זרה עצמה חמורה מהעבודה זרה? ונביא מקצת מדברי הראשונים והאחרונים. א. כתב <b>המאירי</b> "וטעם הדבר, מפני שתקרובת אינו אסור אלא כשהוא כעין ארבע עבודות הנעשות בפנים, ומעתה - כשם שקרבן אין לו היתר עולמית, כך תקרובת עבודת כוכבים אין לו ביטול". ב. <b>הפרישה</b> (יורה דעה סימן קלט ס"ק ד) מביא בשם ה<b>מהרש"ל</b> "דתקרובת הוא מקריב לאלוהות עצמו, לאפוקי אלילים כגון פסילין אינן אלא דמיונות ואין ממשות בהן". (ונראה לומר בביאור דברי המהרש"ל, דכוונתו, האלילים עצמן הן דמיונותיו, ואף בשעה שעושהו ומקבלו לאלוה, מקבלו בצורה מוגבלת עד שיקצוף עליו ויקללו ויבטלו בראותו אפסיותו וחדלון כוחו, ולכן יכול לבטלו. אבל תקרובת - בשעה שמקריב לפניו הרי הוא שעת הכושר שעתה מאמין בו, ואין הקרבה על תנאי, לכן אין לו ביטול). ג. עוד כתב <b>הפרישה</b> (בשם המהרש"ל?) "ואפשר על דרך קבלה: שהתקרובת קולטת מיד רוח טומאה". ד. וה<b>טורי זהב</b> (שם) כתב, שאין שייך שבירה בתקרובת שאין לו ענין להקריב דבר שלם בלבד, לכן לא שייך לבטל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי הא דאמר</b> כמו שאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב: מנין לתקרובת עבודת כוכבים שאין לה בטילה עולמית?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b>: (תהלים קו) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים"</b>, ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה מת אין לו בטילה לעולם</b>, ואיסור הנאתו הוא לעולם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף תקרובת עבודת כוכבים אין לה בטילה לעולם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן פרשו מהן החכמים הואיל ואסורות בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דלא פריש אמר</b>: אבנים אלו אינם אסורות מטעם תקרובת עבודת כוכבים, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינא כעין פנים.</b> תקרובת הוי רק כשמקריבין לפני עבודת כוכבים הקרבה הדומה לקרבנות המובאים בפנים בית המקדש, כגון: זביחה ושאר עבודות שבמקדש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>וליכא</b> ואילו זריקת אבנים, אף שהזריקה אסורה, וחייב מיתה עליה - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> כן כתבו ה<b>תוס'</b>, ומבואר בהמשך הסוגיא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מכל מקום, הואיל ואין עבודה זרה כמוה בבית המקדש, לא חל על האבנים איסור הנאה מדין תקרובת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי כל דין תקרובת נלמד מהכתוב (שמות כב) "זובח לאלוהים (אלילים) יחרם, בלתי לה' לבדו", כלומר: כל הזביחות הם בלתי לה' לבדו, וכאשר זובח לאלילים - יחרם, ויאסר בהנאה. הילכך, מכתוב זה אפשר ללמוד רק זביחה ושאר עבודות המיוחדים לעבודת ה' בבית המקדש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> כן כתבו ה<b>תוס'</b> ד"ה בעינן, וה<b>רמב"ן</b> וה<b>ריטב"א</b>, דהוא הדין לשאר עבודות שבמקדש. ועיין ב<b>חידושי הריטב"א</b> בשם <b>הראב"ד</b>. וב<b>חידושי המאירי</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואבנים אלו אסורות, מטעם שהן עצמם נהיים עבודת כוכבים, וכמו שיבואר. ולא מפני שהן תקרובת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והואיל ונאסרו מדין עבודת כוכבים - הרי הן בטילות, כשיבטלנה הגוי, כשאר אלילים שיש להם ביטול. ולכן לא פרשו מהן החכמים ובתוכם רבי מנחם בן סימאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובענין זה מביאה הגמרא ברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף בר אבא: איקלע</b> נקלע <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר ירמיה לאתרין</b> למקומנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתא ואייתי מתניתא בידיה</b> והביא עמו ברייתא, ושנינו בה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עובד כוכבים שהביא אבנים מן המרקוליס, וחיפה בהן דרכים וטרטיאות</b> (גירסא אחרת: <b style='font-size:20px; color:black;'>וסרטיאות</b>) <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;הרי הן <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרות</b> בהנאה, מפני שהגוי ביטלם.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0102_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot