https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%96_%D7%90פרשני:בבלי:עבודה זרה נז א - היסטוריית גרסאות2026-04-23T18:21:13Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%96_%D7%90&diff=144332&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:36:01Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:36, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99158:rev-144332:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%96_%D7%90&diff=99158&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:47:49Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:47, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b>, אם תאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקסבר,</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דאי משכחנא</b>, אם אמצא בין כל באי הרגל, <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא, דאסר</b>, יין בהנאה אף כשנגע בו הגוי שלא כדרך המנסכים <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי נתן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אוסריניה</b>, אאסור את היין, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בהנאה</b> -</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b>, אם תאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקסבר,</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דאי משכחנא</b>, אם אמצא בין כל באי הרגל, <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא, דאסר</b>, יין בהנאה אף כשנגע בו הגוי שלא כדרך המנסכים <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי נתן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אוסריניה</b>, אאסור את היין, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בהנאה</b> -</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: הגמרא סברה לומר, ששמואל השתהה לפסוק על היין משום שחיפש מקור לאסור את היין, והמתין שלשה רגלים, אולי יימצא מי שיורה לו איסור.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: הגמרא סברה לומר, ששמואל השתהה לפסוק על היין משום שחיפש מקור לאסור את היין, והמתין שלשה רגלים, אולי יימצא מי שיורה לו איסור.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המקור שהגמרא מצאה, הוא: רבי נתן הסובר שאם הגוי רק נגע ביין, ולא נסכו לעבודת כוכבים - גם כן אסור בהנאה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המקור שהגמרא מצאה, הוא: רבי נתן הסובר שאם הגוי רק נגע ביין, ולא נסכו לעבודת כוכבים - גם כן אסור בהנאה.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96595:rev-99158:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%96_%D7%90&diff=96595&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:42:36Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה נז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b>, אם תאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקסבר,</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דאי משכחנא</b>, אם אמצא בין כל באי הרגל, <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא, דאסר</b>, יין בהנאה אף כשנגע בו הגוי שלא כדרך המנסכים <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי נתן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אוסריניה</b>, אאסור את היין, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בהנאה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: הגמרא סברה לומר, ששמואל השתהה לפסוק על היין משום שחיפש מקור לאסור את היין, והמתין שלשה רגלים, אולי יימצא מי שיורה לו איסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המקור שהגמרא מצאה, הוא: רבי נתן הסובר שאם הגוי רק נגע ביין, ולא נסכו לעבודת כוכבים - גם כן אסור בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא,</b> שנינו בברייתא: חכמים אומרים: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדדו</b>, הגוי ליין של ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>בין ביד בין ברגל</b>, הכניס את ידו או רגלו למדוד את כמות היין - <b style='font-size:20px; color:black;'>ימכר</b>, היין לגוי, כלומר, בנגיעה זו לא אסר הגוי את היין בהנאה, הואיל ולא נתכוין לנסך אלא למדוד, וגם לא שכשך ביין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(שכשוך הוא נענוע ביין, כך הוא דרכם של מנסכי יין לעבודת כוכבים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נתן אומר</b>: אם מדדו <b style='font-size:20px; color:black;'>ביד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b>, בהנאה, מפני שנגע ביין, למרות שלא נתכוין לנסך ולא שכשך, ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>ברגל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: אף אם יימצא תנא הסובר כרבי נתן, גם כן אין לו מקור לאסור, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אימר דאמר</b>, במה אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נתן</b>, ואסר בנגיעה בלבד - <b style='font-size:20px; color:black;'>ביד</b>, כשנגע בידו, ואילו כשנגע <b style='font-size:20px; color:black;'>ברגל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמר</b>, האם אסר בהנאה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;117&nbsp;</b>?! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;117.&nbsp;</b> הקשו <b>רבותינו הראשונים</b>: קושיא זו תמוהה היא, כי משמע ממנה שלא היה ברור מהי דעתו של רבי נתן בנסך ברגל, ויש בכך ויכוח בגמרא, והלא בברייתא נאמר מפורשות שרבי נתן מתיר ברגל?! לכן, יש הגורסים גירסא אחרת. ו<b>רבינו יצחק בעל התוס'</b> מיישב את הגירסא. שהמקשן סבר, שרבי נתן אוסר אם הגוי מדד בידו, מטעם גזירה שמא יבואו להתיר אם שכשך ונסך, ואילו ברגל לא גזר במדידה בלבד, דאינה דומה לשכשוך ביד, ורחוקה היא ממנה בשתי דרגות. אבל, רבי נתן עצמו אוסר בשכשוך דרגל, הואיל ואפשר להחליף בינו לבין שכשוך דיד. וסבר המקשן שמעשה הדריכה ברגל דומה לשכשוך דרגל - האוסר בהנאה. ודחתה הגמרא, שאינו נכון, ורבי נתן לא אסר ברגל כלל, אפילו אם שכשך ממש, כי אין דרך המנסכים לנסך ברגל. ועין ב<b>חידושי הריטב"א</b>, המיישב לפי דרכו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובעובדה זו דנהרדעא הלא דרך הגוי ברגליו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, לכן השתהה שמואל, סבר: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי משכחנא</b>, אם יימצא <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא דשרי</b>, המתיר <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי שמעון</b>, המתיר אפילו בשתייה כשנגע הגוי בלי כוונת ניסוך - <b style='font-size:20px; color:black;'>אישרייה</b>, אתיר את היין <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בשתייה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דברי רבי שמעון הם לקמן (ס ב) במשנה, ושם מביאה המשנה כמה אופנים של נגיעת גוי ביין בלי כוונת ניסוך <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;118&nbsp;</b>, ורבי שמעון מתירם. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;118.&nbsp;</b> עיין שם במשנה, והמקרים שנשנו שם הם: כשלא נגע בגופו, לא בידו ולא ברגלו, אלא באמצעות קנה מדידה, וכדומה. לכן, הקשה <b>רבינו אלחנן בתוס'</b>: ומה הראיה מדברי רבי שמעון, הלא בעובדא זו, נגע בגופו ממש, ובהחלט יתכן שרבי שמעון מודה ואוסר? ומתרצים ה<b>תוס'</b>: שמואל סבר שאין חילוק בין מדידה בקנה כשמחזיקו בידו ממש - לשכשוך ברגל. וראה ב<b>תוס'</b> תירוץ נוסף.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>למדנו ששמואל הסתפק, כשנגע הגוי ביין בלא כוונת ניסוך, האם יפסוק כתנאים האוסרים בשתייתו, או כרבי שמעון המתיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מביאה עובדא דומה, ופסקו של רב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי דעת רש"י <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;119&nbsp;</b>, היה במעשה ההוא שתי סיבות להקל, האחת, שהיתה הנגיעה שלא בכוונת ניסוך, ואף שלא בכוונת נגיעה כלל, ועוד, שהגוי נגע ביין באמצעות דבר אחר, ולא בגופו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;119.&nbsp;</b> נח ב. אבל <b>רבינו תם</b> חולק על רש"י, ובאופן זה, סובר, שמותר אפילו בשתיה, כיון שלא נגע בו בגופו. ומאריך להביא הרבה ראיות לשיטתו. וגרס בגמרא כגירסת <b>רבינו חננאל</b> ו<b>ספר</b> <b>הלכות גדולות</b> וכן כתוב ב<b>תשובות הגאונים</b>. ולפי גירסא ההיא - נגע בו הגוי בידיו ממש. והראשונים מאריכים הרבה בביאור שיטות רש"י ורבינו תם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומספרת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא עובדא</b>, מעשה ההוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה ב</b>עיר <b style='font-size:20px; color:black;'>בירם</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דההוא עובד כוכבים, דהוה קא סליק בדיקלא</b>, שעלה על עץ דקל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואייתי לוליבא</b>, והוריד משם לולב. <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדי דקא נחית</b>, בירידתו <b style='font-size:20px; color:black;'>נגע בראשה</b> (גירסת הב"ח: <b style='font-size:20px; color:black;'>ברישא</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>דלוליבא בחמרא</b>, נגע ביין בראש הלולב, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בכוונה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאלה זו הובאה לפני רב - <b style='font-size:20px; color:black;'>שרייה רב לזבוניה לעובדי כוכבים</b>, התיר רב למוכרו לגוי, כלומר: התירו בהנאה, ואסרו בשתייה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב: והא, מר הוא דאמר</b>, והלא רבינו עצמו הוא האומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>תינוק בן יומו</b>, שאין לו כוונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>(הוא</b>)</small> <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה יין נסך</b>, כשנגע ביין. ואיך התיר רבינו את היין בהנאה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> רב: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימור דאמרי אנא</b>, במה אמרתי שהתינוק עושה יין נסך - לאסרו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשתייה</b>, ואילו לאסרו <b style='font-size:20px; color:black;'>בהנאה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמרי</b>, וכי אסרתי בהנאה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא</b>, למדנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: תינוק בן יומו עושה יין נסך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתביה רב שימי בר חייא לרב</b>: שנינו ברייתא שלא כדברי רב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הברייתא דנה במי שקנה עבדים, והעבדים נימולו כבר, אלא שעדיין לא טבלו, וקיימא לן, שכל זמן שלא מלו וטבלו - אין דינם כגרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן דנה הברייתא, בשפחות של ישראל, שהולידו בבית ישראל, ואותם הבנים נימולו ולא נטבלו - ואין דינם כגרים, למרות שגדלו בבית ישראל. (הואיל והשפחות עדיין לא טבלו, לכן צריכים בניהם לטבול, ואילו אם השפחות טבלו - אין בניהם צריכים טבילה, ודינם כגרים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הדיון בברייתא נוגע לשתי הלכות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. דיני טומאה - חכמים גזרו על הגוים שדינן כ"זבים" לכל דיני טומאות הזב והזבה. כגון: הרוק היוצא מפיהם, וכן שאר מעיינות הגוי (- הפרשות הגוף), וכן "מדרס" הגוי - טמא, כשם שרוק ומדרס הזב טמא, על אף שלא ראו זיבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כשגזרו חכמים על הגוים שהם טמאים כזבים, גזרו כן בתורת ודאי, ולא בתורת ספק, לכן מטמאים אף ב"שוק", כלומר: ברשות הרבים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו היה טומאתם בתורת ספק, לא היו מטמאים ברשות הרבים. כידוע, שכל ספק טומאה ברשות הרבים - הריהו טהור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאה הברייתא לחדש, שעבדים ובני שפחות אלו, חלה עליהם גזירה זו, כל זמן שלא מלו וטבלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והחידוש בהלכה זו הוא: למרות שמציאות זו של גר שמל ולא טבל - אינו שכיח, וכלל הוא בידינו: מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן - מכל מקום, מטמאים ברוקן ומדרסן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. דיני יין נסך - עבדים ובני שפחות אלו, אין דינם כגרים, היות ועדיין לא טבלו, הילכך: מגעם ביין ישראל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;120&nbsp;</b> אוסר את היין. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;120.&nbsp;</b> כן כתב ה<b>ריטב"א</b>. דאילו יינם שלהם, פשיטא שאסור. וראה בהקדמה למשנתינו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך שנינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>הלוקח</b>, מי שקנה <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדים מן העובדי כוכבים</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;121&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מלו ולא טבלו, וכן בני השפחות שמלו ולא טבלו</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;121.&nbsp;</b> נחלקו ה<b>ראשונים</b>. ה<b>ראב"ד</b> בפירושו, סובר, שדוקא אם קנו אותם מן הגוים, אבל אם קנו אותם מישראל, יש להסתפק עליהם - אולי עבד זה הוא בן שפחתו, וכפי המבואר בגמרא אין דין עבד שוה לבני השפחות. ואילו <b>הר"א אב"ד</b> (מובא ב<b>רשב"א</b> ו<b>ריטב"א</b>) חולק, וסובר שהוא הדין אם קנו אותם מישראל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רוקן</b>, הרוק שלהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומדרסן</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשוק</b>, והוא רשות הרבים - <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה</b>, ויש מי שסיים: <b style='font-size:20px; color:black;'>טהור</b>, מפני שהוא מילתא דלא שכיחא, ולא גזרו חכמים בדבר שאינו שכיח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יינן</b>, אם נגעו ביין, אם הם <b style='font-size:20px; color:black;'>גדולים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עושים יין נסך</b>, ואם הם <b style='font-size:20px; color:black;'>קטנים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין עושים יין נסך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן גדולים ואלו הן קטנים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גדולים</b>: כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>יודעין בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>קטנים</b>: כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>אינם יודעים בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד כאן הברייתא. ומקשה רב שימי בר חייא לרב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קתני מיהת</b>, שנינו בברייתא זו: <b style='font-size:20px; color:black;'>גדולים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, עושים יין נסך, <b style='font-size:20px; color:black;'>קטנים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> עושים יין נסך -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה על רב הסובר שתינוק בן יומו עושה יין נסך <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;122&nbsp;</b>? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;122.&nbsp;</b> הקשו ה<b>תוס'</b>: מה הקושיא על רב, הלא יתכן שהברייתא התירה רק בהנאה, ורב מודה בכך, ולא אסר אלא בשתיה? ומתרצים: מפשטות הברייתא שאינה מחלקת בין שתיה להנאה, משמע, שהיא מתירה אפילו בשתיה. ועוד מתרצים: הלשון "אין עושים", משמעותה, שאין עושין כלל, אפילו לא לאסור בשתיה, כשם שבדברי רב "עושה", פירש רב עצמו שכוונתו לאסור שתיה. וה<b>רמב"ן</b> וה<b>ריטב"א הרשב"א</b> ו<b>הר"ן</b> כתבו, התנא של הברייתא מחליט מידותיו, בגדולים אוסר אפילו בהנאה, ובקטנים מתיר אפילו בשתיה. ועוד הקשה <b>רבינו אלחנן</b>: מה הקושיא מדברי הברייתא, הלא הברייתא מדברת מעבד שכבר מל עצמו, ובהחלט יתכן לומר, שכיון שנתקרב יותר להיות ישראל, לכן אינו עושה יין נסך. וסברא זו מוכרחת מהברייתא עצמה, מדברי מאן דאמר: "טהור", ובודאי טעמו הוא: משום שכבר מל עצמו? ומתרץ <b>ר"י בעל התוס'</b>: אין הוכחה מדיני טומאה, כי חכמים לא רצו לגזור טומאה, מפני שחששו להפסיד טהרות - אבל לכל שאר דיני התורה, קיימא לן, שכל זמן שלא מל וטבל - אינו גר כלל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תרגמה</b>: נפרש את מה שהברייתא לא אסרה בקטנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבני השפחות</b>, על בני השפחות בלבד, ובהם התירה הברייתא כשהם קטנים, כיון שנולדו וגדלו בבית ישראל - לא גזרו עליהם חכמים כל זמן שהם קטנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל גוים גמורים, או עבדים הנקנים מגוים - גזרו עליהם חכמים, אף בהיותם בני יומם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על תירגום זה בפירוש הברייתא, מקשינן, איך חילקנו בין עבדים לבין בני השפחות, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא "וכן" קאמר?</b> הברייתא משווה את דיניהם באמרה: "וכן" בני השפחות! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;123&nbsp;</b> ולפי דבריך, היה צריך להיות אסור בבני השפחות, כשם שעבדים קטנים עושים יין נסך? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;123.&nbsp;</b> כתבו ה<b>תוס'</b>: מה שאמרה הברייתא "וכן", משמע להמקשן, שבאה להשוות גם גדולים וגם קטנים, ולא דוקא גדולים. ועוד, דהמקשן סובר, שההשוואה היא רק בקטנים, מפני שאין צורך להברייתא לאסור יין שנגעו בו גדולים, כי הרי יודעים בטיב עבודת כוכבים ומשמשיה. על כן, סבר המקשן, שהברייתא באמרה "וכן", באה לומר, שכשם שקטני עבדים אין עושים יין נסך, כן בני השפחות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ארוקן ומדרסן</b>, מה שהברייתא משווה אותם, אינו לכל דיני הברייתא, אלא על מה ששנתה שהם מטמאים ברוקן ומדרסן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובדינים אלו, אכן, שווים בני השפחות לעבדים הנקחין מן הגוים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מה שאין כן, בדיני יין נסך - אינם שווים, כמבואר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא</b>, תירוץ זה בברייתא, ניחא, <b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b>: רוקן ומדרסן בשוק - <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולדבריו, אפשר לפרש את הברייתא: כשם שעבדים מטמאים - "כן" בני השפחות. ויש בכך חידוש, שלמרות שגדלו בבית ישראל, בכל זאת - מטמאים כגוים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, למאן דאמר</b>: רוקן ומדרסן - <b style='font-size:20px; color:black;'>טהור,</b> קשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר,</b> איך מתורצת הברייתא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על איזה דין שנתה: "וכן"? אם נאמר, כשם שרוק ומדרס העבדים טהור, כן של בני השפחות -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>פשיטא! הלא בני השפחות יותר רחוקים מלהיות גוים, כיון שגדלו בבית ישראל? (הרי מטעם זה חילק רב ביניהם לגבי דין יין נסך <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;124&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;124.&nbsp;</b> הקשו ה<b>תוס'</b>: הלא יתכן שהמאן דאמר "טהור", התיר רק בשוק, משום דמסופק הוא אם מטמאין כזבים וספק טומאה ברשות הרבים - טהור, ועוד, כיון דמילתא דלא שכיחא הוא, לכן סובר "טהור" - אבל ברשות היחיד, סובר "טמא" - ועל דין רשות היחיד בא להשוות לחומרא בני השפחות לעבדים? ומתרצים: לא מסתבר לומר, שמה שכתבה הברייתא "וכן" בא להשוותם לדין רשות היחיד שהוא "נעלם" ולא נאמר בברייתא במפורש, אלא "מדוייק" מדברי הברייתא, ויותר משמע שהמשך דברי הברייתא הם על דין הנאמר במפורש. ודין רשות היחד - לא רק שלא נאמר במפורש, אלא אף לא הוזכר כלל בברייתא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, מוכרח לומר, שההשוואה שהשוותה הברייתא בין בני השפחות לעבדים, היא, לגבי דין יין נסך! ובשניהם סוברת הברייתא שגדולים עושים יין נסך, ואילו קטנים אין עושים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה על דברי רב? ומתרצינן: ההשוואה אינה של בני השפחות לעבדים, אלא, אדרבה! עבדים הושוו לבני השפחות לגבי דין יין נסך -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא קמשמע לן</b>, הברייתא באה להשמיענו: <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדים דומיא</b>, דומה דינם <b style='font-size:20px; color:black;'>דבני שפחות</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>מה בני שפחות</b> כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>מלו ולא טבלו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דעושין יין נסך</b>, ואילו כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>מלו וטבלו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> עושים יין נסך, והם כישראלים לגמרי -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף עבדים כן</b>, ותיכף שמלו וטבלו, הם כישראלים, ואינם עושים יין נסך <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;125&nbsp;</b>! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;125.&nbsp;</b> הקשו ה<b>תוס'</b>: הרי מבואר (בהערה הקודמת) שלא מסתבר לומר ש"וכן" בא להשוות את מה שלא נאמר מפורשות בברייתא - ואם כן, איך תירצה הגמרא שבאה להשוות לדין "מלו וטבלו", הלא "מלו וטבלו" - גם כן לא נאמר בברייתא. ומתרצים, אכן "מלו וטבלו" לא נאמר בברייתא במפורש, אבל הברייתא, לפחות, מדברת מעניני מילה וטבילה - מה שאין כן, טומאה ברשות היחיד, לא הוזכרה כלל בברייתא. (ביאור דבריהם: ברייתא זו, כל עיקרה באה לומר שכל מי שחסרה לו טבילה - אינו כישראל גמור. וממילא מבואר שאם "מלו וטבלו" הרי הוא ישראל. ודין "מלו וטבלו" אינו "דיוק" בברייתא אלא הוא עצם דברי הברייתא - אבל הבדל דין ספק טומאה בין רשות היחיד ורשות הרבים, לא התחדש בברייתא זו, ואין זו מגמתה - אלא שאפשר "לדייק" ממנה דין טומאה בבית - ועל "דיוק" שאינו מפורש בברייתא לא מתאים לומר "וכן"). ומקשים התוס': אם כבר תירצנו ש"וכן" בא להשוות עבדים לשפחות (שהוא דוחק כשלעצמו - כמו שכתבו ה<b>מהר"ם</b> וה<b>מהרש"א</b>), למה לא תירץ שההשוואה היא לגבי רוקן ומדרסן - כשם ששפחות אינם מטמאין - למאן דאמר "טהור" (שעתה אנו מתרצים את הברייתא לפי מאן דאמר "טהור"), כן עבדים אינם מטמאים - והחידוש הוא: למרות שעבדים יותר רחוקים מלהיות ישראל, מכל מקום, אינם מטמאים - ולמה לא תירצה כן הגמרא? ותירצו התוס': עתה, אנו דנים בשיטתו של רב הסובר שאין שום חידוש בברייתא בדין עבדים - לגבי דיני יין נסך, והברייתא לא חילקה בעבדים בין גדולים לקטנים, ובכל אופן עושים יין נסך - שלא כבני השפחות - ולמה כתבה הברייתא "עבדים" כלל, הלא לגבי יין נסך אין שום חידוש לגבי עבדים - ומוכרחים לומר, שמה שכתבה הברייתא והזכירה בדבריה "עבדים", בא לומר, למאן דאמר "טהור", שעבדים גם כן אינם מטמאים - כי, אם לא כן, אינו מובן, למה כתבה "עבדים" כלל - ולפיכך, כבר שמענו חידוש זה שעבדים אינם מטמאים, למרות היותם רחוקים מבני ישראל - בעצם הזכרת "עבדים" בברייתא - ועתה, נשארה הקושיא: למה כתבה "וכן"? ותירצה הגמרא: כדי להשמיענו שאין צריכין להמתין עד שתשקע שם עבודת כוכבים מפיהם, כמבואר בגמרא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה החידוש בדבר? הרי עשו את כל המוטל עליהם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי</b>, באה להוציא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן אמר שמואל</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב נחמן אמר שמואל: הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים, אף על פי שמלו וטבלו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עושין יין נסך, עד שתשקע</b> שם <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כוכבים מפיהם</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קמשמע לן</b>, משמיעה לנו הברייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא</b> כדברי שמואל, אלא, כשם שבני השפחות, תיכף אחרי שמלו וטבלו - אינם עושים יין נסך, כן עבדים שנקחו מן הגוים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאמרה "וכן", התכוונה הברייתא להשוואה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא</b>, למדנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן אמר שמואל: הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים, אף על פי שמלו וטבלו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עושין יין נסך עד שתשקע</b> שם <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודת כוכבים מפיהם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b>, זמן הוא "עד שתשקע שם עבודת כוכבים מפיהם"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע בן לוי: עד שנים עשר חדש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתביה רבה</b> (גירסא אחרת: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>לרב נחמן</b>: משיב מדברי ברייתא זו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הלוקח עבדים מן העובדי כוכבים, שמלו ולא טבלו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>וכן בני השפחות שמלו ולא טבלו</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רוקן ומדרסן בשוק</b> - <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>טמא.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0116_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot