https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%94_%D7%90פרשני:בבלי:עבודה זרה נה א - היסטוריית גרסאות2026-04-23T13:47:05Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%94_%D7%90&diff=144328&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:35:33Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:35, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99157:rev-144328:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%94_%D7%90&diff=99157&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:47:47Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:47, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן הוא אומר</b> (צפניה א) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;"<b style='font-size:20px; color:black;'>אסוף אסף כל מעל פני האדמה נאם ה"</b>', הקב"ה אומר לנביא צפניה, וכי אכלה את הכל?! ונאמר שם עוד "<b style='font-size:20px; color:black;'>אסף אדם ובהמה, אסף עוף השמים</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ודגי הים, והמכשלות את הרשעים</b> (- כל דבר שהרשעים נכשלים בו) ",</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן הוא אומר</b> (צפניה א) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;"<b style='font-size:20px; color:black;'>אסוף אסף כל מעל פני האדמה נאם ה"</b>', הקב"ה אומר לנביא צפניה, וכי אכלה את הכל?! ונאמר שם עוד "<b style='font-size:20px; color:black;'>אסף אדם ובהמה, אסף עוף השמים</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ודגי הים, והמכשלות את הרשעים</b> (- כל דבר שהרשעים נכשלים בו) ",</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי מפני שהרשעים נכשלים בהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יאבדם מן העולם?!</b>וכי אכלה את האדם והבהמה, עוף השמים ודגי הים, וכל דבר שהרשעים נכשלים בהם?!</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי מפני שהרשעים נכשלים בהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יאבדם מן העולם?!</b>וכי אכלה את האדם והבהמה, עוף השמים ודגי הים, וכל דבר שהרשעים נכשלים בהם?!</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והלא</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לאדם הן עובדין</b>, (לשון המשך הכתוב:) "<b style='font-size:20px; color:black;'>והכרתי את האדם מעל פני האדמה? נאם ה"</b>'.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והלא</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לאדם הן עובדין</b>, (לשון המשך הכתוב:) "<b style='font-size:20px; color:black;'>והכרתי את האדם מעל פני האדמה? נאם ה"</b>'.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96591:rev-99157:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%94_%D7%90&diff=96591&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:42:26Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה נה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן הוא אומר</b> (צפניה א) <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;"<b style='font-size:20px; color:black;'>אסוף אסף כל מעל פני האדמה נאם ה"</b>', הקב"ה אומר לנביא צפניה, וכי אכלה את הכל?! ונאמר שם עוד "<b style='font-size:20px; color:black;'>אסף אדם ובהמה, אסף עוף השמים</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ודגי הים, והמכשלות את הרשעים</b> (- כל דבר שהרשעים נכשלים בו) ",</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי מפני שהרשעים נכשלים בהן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יאבדם מן העולם?!</b>וכי אכלה את האדם והבהמה, עוף השמים ודגי הים, וכל דבר שהרשעים נכשלים בהם?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והלא</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לאדם הן עובדין</b>, (לשון המשך הכתוב:) "<b style='font-size:20px; color:black;'>והכרתי את האדם מעל פני האדמה? נאם ה"</b>'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושם, בהמשך הכתוב נאמר, שהקב"ה, אכן, יטה ידו ויכרית את עובדי האלילים, וכומריו וכהניו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובענין זה מביאה הגמרא ויכוח נוסף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שאל אגריפס שר צבא</b> (גוי רומאי בימי אגריפס המלך) <b style='font-size:20px; color:black;'>את רבן גמליאל: כתיב בתורתכם</b> (דברים ד) "<b style='font-size:20px; color:black;'>כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא! אל קנא!</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושאל אותו: <b style='font-size:20px; color:black;'>כלום</b> אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>מתקנא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא חכם בחכם וגבור בגבור ועשיר בעשיר!</b> אם כן, מהי קנאתו באלילים?! וכי ידמו לו?! וכי ישוו לו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבן גמליאל: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמשול לך משל: למה הדבר דומה?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לאדם שנשא אשה</b> שניה, בנוסף <b style='font-size:20px; color:black;'>על אשתו</b>. כאשר השנייה <b style='font-size:20px; color:black;'>חשובה ממנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> הראשונה <b style='font-size:20px; color:black;'>מתקנאה בה</b>, ואין מקפדת על בעלה, ואילו כאשר השנייה <b style='font-size:20px; color:black;'>פחותה ממנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מתקנאה בה</b>, ומקפדת עליו לשנאותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והנמשל: אין הקב"ה מקנא על האלילים חדלי הערך עצבי מעשי ידי אדם, אלא, על עובדיהם העוזבים א - להים ומלך עולם, לעבוד אלילים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;90&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;90.&nbsp;</b> מבואר על פי ה<b>מהרש"א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מביאה משלו של רבי עקיבא בענין האלילים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> אדם מישראל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;91&nbsp;</b> ושמו <b style='font-size:20px; color:black;'>זונין לרבי עקיבא: לבי ולבך ידע</b> (גירסת עין יעקב: <b style='font-size:20px; color:black;'>ידעין</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>דעבודת כוכבים לית בה מששא</b>, אין בה ממש! שאלתי היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא קחזינן</b>, אנו רואים, <b style='font-size:20px; color:black;'>גברי דאזלי כי מתברי</b>, אנשים חגרים שאבריהם מפורקים מחמת מחלה, ההולכים לעבודת כוכבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתו</b>, והם חוזרים <b style='font-size:20px; color:black;'>כי מצמדי</b>, באיברים מצומדים, כלומר: שמתרפאים שם. - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;91.&nbsp;</b> כן כתב <b>רש"י</b>. וכתב ה<b>מהרש"א</b>: אם קבלה היא בידי רש"י - נקבלה. אבל אם רש"י אומר כן משום שזונין אמר: לבי ולבך יודעין שאין בה ממש, אין זה מוכרח - אדרבה! מה שמגלה את מה שבלבו, משמע שבסתר לבו אינו מודה בעבודת כוכבים, ואילו בפרהסיה עובד עבודת כוכבים, משמע שהיה גוי. ועיין ב<b>הגהות היעב"ץ</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> למה הוא כן, הלא אין בה שום כח?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי עקיבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמשול לך משל: למה הדבר דומה? לאדם נאמן שהיה בעיר, וכל בני עירו היו מפקידים אצלו</b> פקדונות, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בעדים</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובא אדם אחד</b>, ולא סמך על נאמנותו <b style='font-size:20px; color:black;'>והפקיד לו בעדים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פעם אחת, שכח, והפקיד אצלו שלא בעדים</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה לו אשתו</b> של הנאמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בוא ונכפרנו!</b> ולא נאבד את נאמנותינו, מפני שתמיד מפקיד אצלינו בעדים, יאמינו לנו שעתה הפעם לא הפקיד אצלינו! <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה: וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אנו נאבד את אמונתינו?!</b>ואף אם לא נחשד בעיני אחרים - לא נמעול באמונתינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והנמשל: <b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b>, באלילים - <b style='font-size:20px; color:black;'>כך</b> הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>יסורין</b> אלו, כגון מי שנתפרקו איבריו מחמת מחלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעה שמשגרין אותן על האדם, משביעין אותן</b>, מן השמים, ואומרים להן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא תלכו אלא ביום פלוני! ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית, ועל ידי</b> רופא <b style='font-size:20px; color:black;'>פלוני, ועל ידי סם פלוני! כיון שהגיע זמנן לצאת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הלך זה לבית עבודת כוכבים</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;92&nbsp;</b>! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;92.&nbsp;</b> כתב ה<b>מהרש"א</b>: הטעם למה היסורים יוצאים כשהלך לבית עבודת כוכבים, הוא: כמו שאמרה הגמרא לקמן: הבא לטמא פותחין לו. עיין שם ב<b>מהרש"א</b> באריכות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו יסורין: דין הוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא נצא!</b> שלא ייראה כאילו יצאנו באמצעות האלילים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחוזרין ואומרים: וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אנו נאבד שבועתינו</b>, שהשביעו אותנו לצאת?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: מה שאמר רבי עקיבא שמשביעין את היסורין והם מקיימים את שבועתן - <b style='font-size:20px; color:black;'>והיינו דאמר רבי יוחנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> פירוש <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (דברים כח) "<b style='font-size:20px; color:black;'>וחלים רעים ונאמנים</b>", מהי רעותם? ומהי נאמנותם? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רעים בשליחותן</b>, שמייסרים את הגוף, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונאמנים בשבועתן,</b> מקיימים את שבועתן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובענין זה מביאה הגמרא עוד מאמר אמוראים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא בר רב יצחק לרב יהודה: האיכא</b>, הרי ישנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>בית עבודת כוכבים באתרין</b>, במקומנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכי מצטריך עלמא למטרא</b>, כשהעולם צריך לגשם, <b style='font-size:20px; color:black;'>מתחזי להו בחלמא</b> מתראה לפני עובדיה בחלום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר להו: שחטו לי גברא ואייתי מטרא</b>, שחטו לי איש ואביא לכם גשם! ואכן עשו כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>שחטו לה גברא, ואתי מטרא</b>, ובא גשם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב יהודה: טוב ששאלת אותי שאלה זו בעודי בין החיים, <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא</b> עתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הוי שכיבנא,</b> אם כבר הייתי מת, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמרי לכו הא מילתא</b>, לא הייתי אומר לכם דבר זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב: מאי</b> פירוש <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (דברים ד) "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם ... ופן תשא עיניך השמימה, וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים, ונדחת והשתחוית להם ועבדתם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים</b> תחת כל השמים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מה הפירוש: חלק אותם ה' לכל העמים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד: שהחליקן בדברים</b>, הקב"ה מניח אותם לטעות באלילים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;93&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לטורדן מן העולם</b>, ולהענישם על עובדם את האלילים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;93.&nbsp;</b> כן כתב <b>רש"י</b>. וביתר ביאור ב<b>פירוש רבינו</b> <b>חננאל</b>: שהחליקם בדברים שמראין כי יש ממש בעבודת כוכבים, כדי לטורדן מן העולם אם יטעו אחריהם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>דרשה זו <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דאמר ריש לקיש</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי דכתיב</b> (משלי ג) "<b style='font-size:20px; color:black;'>אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן</b>" - "אם ללצים", דהיינו, מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בא לטמא</b>, את עצמו ולהיות רשע - "הוא יליץ" <b style='font-size:20px; color:black;'>פותחין לו</b> את פתח הטומאה ליכנס בו ונותנין לו את האפשרות, ואין מונעין אותו מן השמים ואין מעכבין עליו, וגם לא יסייעו לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"ולענוים" מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בא לטהר</b> את עצמו - "יתן חן" <b style='font-size:20px; color:black;'>מסייעין אותו,</b> ומכינים לו פתח, והקב"ה נותן לו חן וסיוע <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;94&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;94.&nbsp;</b> מבואר על פי <b>רש"י</b> במסכת יומא (לח ב).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן הגוים הבאים ליטמא ולעבוד לכל צבא השמים, מחליקן הקב"ה בדברים, ופותח להם פתח -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך הצליח האליל להביא גשם כששחטו איש לפניו.</span><br />
<BR><div style='-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(233,233,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; '><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מכאן עד סוף המסכת דנה המשנה בהלכות "יין נסך", והלכות "סתם יינם" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;95&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;95.&nbsp;</b> וכתב בספר פירוש המשנה <b>תפארת ישראל</b>, שהתנא לא רצה לפתוח בפרק חדש, אף על פי שהוא ענין אחר - מפני שלא רצה לסיים בויכוח של הגוים עם חכמי ישראל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה בפרק שני (כט ב): ואלו דברים של גוים אסורים ואיסורן איסור הנאה: היין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אסרה התורה לשתות "יין נסך", והוא יין שנתנסך לפני עבודה זרה. ולא רק בשתיה אלא אף בהנאה, וגם איסור הנאה הוא איסור דאורייתא כמבואר שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>גזרו חכמים על "סתם יינם" של גוים, שאין ידוע שנתנסך לעבודה זרה, משום "בנותיהם", והוא: כדי להתרחק ממשתאות הגוים, שקירבתם מביאה לידי זנות עם בנותיהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן גזרו על פתם ושמנם, וכיוצא בהם מדברים המביאים לידי קירוב הדעת. וביין החמירו ביותר, ואסרוהו אף באיסור הנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמה טעמים נאמרו בדבר: יש מרבותינו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;96&nbsp;</b> הסוברים: משום דכיון דיין נסך אסור בהנאה מן התורה, לכן, כשבאו חכמים לגזור על סתם יינם משום בנותיהם - גזרו שאיסורו יהיה חמור כיין נסך, כאילו נתנסך ודאי. ולכן הוא אסור בהנאה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;96.&nbsp;</b> ראשי פרקים אלו, מקורם ב<b>בית יוסף</b> (יורה דעה תחילת סימן קכג).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש מרבותינו המבארים: אם היו אוסרים רק בשתיה, יש לחשוש מפני עמי הארץ הרואים שנהנים ממנו, ויבאו להתיר בהנאה אף יין נסך ממש, לפיכך השוו דינו ליין נסך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: משום חשש יין נסך בלבד - לא היו גוזרים. אם משום שאינו שכיח כל כך, אם משום שהגוי אינו מוכר את יינו, אחרי שניסך אותו לעבודה זרה. אלא, שעיקר סיבת הגזירה היתה משום בנותיהם, ונתנו לו חומר ככל חומרת יין נסך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש מרבותינו הסוברים שבתחילה אכן גזרו רק בשתיה, משום בנותיהם. ובית דין בדורות הבאים ראו שהורגלו הרבה לנסך, לפיכך הוסיפו על הגזירה, ואסרו אף בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והחמירו עוד, לאסור אפילו יין של ישראל שנגע בו הגוי. ואיסור זה הוא אף בהנאה. והטעם שאסרו חכמים מגע הגוי ביין. יש מרבותינו הראשונים הסוברים, שהוא גם משום הרחקה מהם ומבנותיהם, שמתוך שמגע הגוי אסור לא יבאו לשתות עם הגוי, ואפילו אם ישתו עמו - לא יבואו לידי קירוב הדעת, כיון שצריכים להישמר ממגעו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש מרבותינו הסוברים, שמגע גוי ביין של ישראל אין בו משום בנותיהם, ולא אסרוהו אלא משום חשש ניסוך, שמא ניסכו הגוי במגעו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;97&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;97.&nbsp;</b> והאחרונים מביאים בשם הגאון <b>רבי עקיבא</b> <b>איגר</b>, שגזירה זו מקורה בגזירת סתם יינם. כלומר: כשגזרו על סתם יינם לאסרו בהנאה כאילו נתנסך - החמירו אף במגעם מחשש ניסוך. ויש הרבה נפקא מינה להלכה בין השיטות, וראה בשו"ת <b>אבני נזר</b> יורה דעה סימן קיג-קכ.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משנתינו עוסקת בדין נגיעת הגוי ביין. והיא דנה בענבים שנדרכו ומשקה זב מהם, מאימתי נקרא "יין", כדי ליאסר במגע הגוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בבית הגת שבו דורכים ענבים לעשותם יין, יש "בור", ובו מתאסף היין אחרי דריכת הענבים. וגג הבור סביבותיו עשוי בשיפוע מעט, כדי שיזוב היין לתוכו. בבור זה יש כלי לקבל את היין, או שסדין אותו בסיד והיין משתמר בתוכו, ואינו מאבד טיפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תחילת דריכת הענבים נעשה בידים, והיין מתחיל לזוב ולירד לבור, ואחר כך נוטלים את הענבים וצוברם ב"תפוח", והוא גל אסיפת ענבים דרוכים, ואותם ענבים סוחטם בקורה עבה של עץ, ומשם יורד היין, דרך צינור, לבור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקום דריכת הענבים והתפוח, נקרא "גת העליונה", ובקיצור "גת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>התנא של משנתינו ("משנה ראשונה") סובר, שכל היין הנמצא בגת - לא נאסר במגע הגוי, משום שעדיין לא נקרא יין, אלא אחרי ירידתו לבור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משנתינו עוסקת בגוי שדרך (בעט) ענבים בגת, והישראל קונה ממנו את הגת.</span><br />
<BR><br>&nbsp;</div><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לוקחין</b>, מותר לקנות, <b style='font-size:20px; color:black;'>גת בעוטה</b>, עם הענבים והיין, <b style='font-size:20px; color:black;'>מן העובד כוכבים</b>. ולא נאסר היין במגע הגוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי, שהוא</b>, הגוי <b style='font-size:20px; color:black;'>נוטל בידו</b>, את הענבים אחרי דריכתם והיין כבר התחיל לירד מהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונותן</b>, את הענבים <b style='font-size:20px; color:black;'>לתפוח</b>, ונמצא שהגוי נגע ביין בתחילת ירידתו - בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו</b> (גירסת הב"ח: <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;98&nbsp;</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה יין נסך עד שירד לבור</b>, ולא בתהליכים הקודמים, לפני ירידתו לבור. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;98.&nbsp;</b> גירסת ה<b>ב"ח</b> מובאת ב<b>תוס'</b>, והם מוסיפים עוד גירסא "שאינו". ולגירסאות אלו מתפרשת המשנה כפשוטה: למרות שהגוי נוגע ביין שבגת, מכל מקום, "אינו" עושה יין נסך עד שירד לבור. או, מכל מקום, מותר, מפני "שאינו" יין עד ירידתו לבור. את הגירסא "ואינו" מפרשים התוס': "לוקחים גת בעוטה מן העובד כוכבים - אף על פי שהוא נוטל בידו ונותן לתפוח". והטעם, מפני שבהיותו בתפוח עדיין אינו יין. וממשיכה המשנה: ולא רק שבתפוח אינו יין, אלא אף אחרי שזב מן התפוח בדרכו לבור, גם כן אינו יין, אלא "ואינו" עושה יין נסך עד שירד לבור, ולא בדרכו לבור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>ירד לבור</b>, אם נגע בהם הגוי <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;99&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שבבור</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור, והשאר מותר</b>, אפילו לשתותו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;99.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>. ועיין ב<b>תוס'</b> המוכיחים את דברי רש"י מהסוגיא. אבל ה<b>רשב"ם</b> סובר, שאף אם הגוי לא נגע, מכל מקום, נאסר היין שבבור, מחמת "כחו" של הגוי, מעת שדרכם. ובכל זאת נאסר רק היין שבבור, ולא שבגת - למרות שגם הוא נמשך מ"כחו" של הגוי - הואיל ואינו קרוי יין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בעקבות סברתו של התנא של משנתינו שאינו נעשה יין נסך עד שירד לבור, מתחדשת עוד הלכה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דורכין</b>, מותר לישראל להשכיר עצמו בדריכת ענבים <b style='font-size:20px; color:black;'>עם העובד כוכבים בגת</b>, כיון שעדיין אינו יין נסך האסור בהנאה, ועדיין מותר אפילו בשתיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו אם היינו סוברים שהיין אסור במגע הגוי עוד בעודו בגת טרם ירידתו לבור, היה אסור לדרוך עם הגוי, מפני שנמצא שהישראל לוקח שכר על איסורי הנאה, ונהנה מן יין האסור בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אין לאסור לדרוך עם הגוי, מטעם שהישראל "מסייע ידי עוברי עבירה", שיש איסור לטמאות פירות ארץ ישראל, כמו שיבואר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מפני שאין הגוי עובר עבירה כשיטמאם, כי הגוים לא נצטוו לשמור על פירות ארץ ישראל בטהרתם, והגוי המטמאם אינו עובר עבירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכאורה, היה לנו עוד טעם לאסור:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מפני שהגת של הגוי טמאה היא, ונמצא שהענבים נטמאים מהגת, אחרי תחילת דריכתם (והיא המכשרתם לקבלת טומאה, שהיין היוצא בתחילת הדריכה "מכשיר" את הענבים לקבל טומאה. כידוע, שאין שום מאכל מקבל טומאה עד שיבלל תחילה באחד משבעה משקים, ואחד מהם הוא יין, המכשיר את המאכלים לקבל טומאה) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא שהישראל המסייעו - הוא עצמו גורם לטמאות פירות ארץ ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכל זאת, מתיר התנא של משנתינו, הואיל והפירות כבר נטמאו בתחילת דריכת הגוי, נמצא שהישראל אינו מוסיף כלום בטומאתם.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0112_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot