https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%92_%D7%91 2026-04-23T13:47:04Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%92_%D7%91&diff=144325&oldid=prev 2020-09-14T16:35:11Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:35, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l86">שורה 86:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 86:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96588:rev-144325:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%92_%D7%91&diff=96588&oldid=prev 2015-07-01T08:42:20Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עבודה זרה נג ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם עתידין לחזור כמלחמת יהושע&lt;/b&gt; (יבואר לקמן) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בכל אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה בטילה&lt;/b&gt; (גירסת הב&quot;ח: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולמית&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;68&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) מפני שאין במעשים אלו משום ביטול. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;68.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסא זו, מבארים ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt;, היא לפי מסקנת הגמרא שהאשרות בימי מלחמת יהושע היה להם דין של עבודת כוכבים של ישראל, ואין להם בטילה עולמית. ומה שאמרה הברייתא &quot;עולמית&quot; לא נאמר על שאר דיני הברייתא בגוי שהניח עבודת כוכבים שלו או בלוה עליה, בנפלה עליה מפולת, שבאופנים אלו יש לה ביטול &quot;עולמית&quot;, כשיבטלנה הגוי או הוא או אחר שהרי היא של גוי. אלא שעצם מעשה ההזנחה אינו מעשה של ביטול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מבארת למה הוצרכה הברייתא לשנות את כל אלו הדוגמאות ללמדנו שאם לא מכרה ממש - אינה בטילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וצריכא&lt;/b&gt; להשמיענו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי תנא לוה עליה&lt;/b&gt;, היינו אומרים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא זבנה&lt;/b&gt; שלא מכרה לשלם חובותיו, מראה בכך שאינו מתייאש ממנה, הילכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא בטלה&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל נפלה עליה מפולת, מ&lt;/b&gt;כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא קא מפני לה&lt;/b&gt; אינו מפנה אותה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt; היה עולה על הדעת לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטולי בטלה&lt;/b&gt; ומזניחה ומבטלה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכא&lt;/b&gt; הברייתא להשמיענו, שאינן כן, ואינה בטילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי תנא נפלה עליה מפולת&lt;/b&gt;, היינו אומרים, שלכן לא בטלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דסבר&lt;/b&gt; הגוי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא מנחת&lt;/b&gt; הרי היא מונחת בתוך המפולת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל אימת דבעינא לה&lt;/b&gt; מתי שאצטרכנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקילנא לה&lt;/b&gt; אקחנה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל גנבוה ליסטים&lt;/b&gt; היה עולה על הדעת לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא מהדר אבתרה&lt;/b&gt; שאינו מחפש אחריה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטולי בטלה&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכא&lt;/b&gt; הברייתא להשמיענו שאינו כן, ואינה בטילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי תנא גנבוה ליסטים&lt;/b&gt;, היינו אומרים שלכן אינה בטילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דסבר&lt;/b&gt; הגוי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי עובד כוכבים שקיל לה&lt;/b&gt; אם גוי כמוהו גנבוה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפלח פלח לה&lt;/b&gt; יעבדנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי ישראל שקלה&lt;/b&gt; לקחה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איידי&lt;/b&gt; בגלל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דדמיה יקרין&lt;/b&gt; לא יתיכנה ויקלקלנה, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזבין לה&lt;/b&gt; ימכרנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעובד כוכבים ו&lt;/b&gt;הגוי הקונה אותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פלח לה&lt;/b&gt;, לפיכך אינה בטילה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל הניחוה הבעלים והלכו למדינת הים&lt;/b&gt;, היה עולה על הדעת לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא שקלו בהדייהו&lt;/b&gt; שלא לקחו אותה אתם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטולי בטלוה&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכא&lt;/b&gt; הברייתא להשמיענו שאינה בטילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו בברייתא: הניחוה הבעלים והלכו למדינת הים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם עתידין לחזור כמלחמת יהושע&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה בטילה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דברים אלו מוקשים. אכן הברייתא אמרה שאם עתידין לחזור - אינה בטלה, ואם אין עתידין לחזור - בטלה (כמו ששנינו במשנה הבאה) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, מה הביאה הברייתא את מלחמת יהושע כדוגמא ל&quot;עתידין לחזור&quot;, אדרבה! כשיהושע כבש את האמוריים לא חזרו לארץ ישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידי&lt;/b&gt; וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלחמת יהושע מיהדר הדור&lt;/b&gt; חזרו האמוריים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר&lt;/b&gt; כן אמרה הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם עתידין לחזור&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי הוא כמלחמת יהושע ואין לה בטילה&lt;/b&gt;, כלומר: כשם שהתורה אסרה את כל האלילים שהיו בארץ ישראל בימי כיבוש הארץ, כמו שנאמר (דברים יג) &quot;ולא ידבק בידך מאומה מן החרם&quot;, כן אסורים האלילים שהגוים הניחום ועתידים לחזור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמה אכן נאסרו האלילים ההם שהיו בזמן כיבוש הארץ?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מפני שהאמוריים חשבו שהם עוד יחזרו לארץ ישראל, וביציאתם לא בטלו אותם מרצונם &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;69&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;69.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן כתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ומציינים ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt;: זה אינו הטעם האמיתי למה נאסרו. והטעם הוא, כמו שאמרה הגמרא בהמשך שבני ישראל גילו דעתם בעשיית העגל שניחא להו וכו&#039;. אלא שרש&quot;י כתב כן כדי לבאר את ההשוואה בין דין הברייתא שהגוי הניחה ועתיד לחזור - למלחמת יהושע. וה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; מפרשים, שהוא כמו &quot;הוה אמינא ומסקנא&quot;, שבתחילה סברה הגמרא שהטעם שנאסרו הוא משום שחשבו לחזור, ומסקינן, שהטעם הוא מפני שהאמוריים עבדום בשליחות ישראל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי&lt;/b&gt; (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליה&lt;/b&gt;) להתנא של הברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למיתלייה&lt;/b&gt; לקשור דינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במלחמת יהושע&lt;/b&gt;, היה לו לשנות: אינה בטילה, למה נתן את מלחמת יהושע לסימן ולהשוואה לעצם הדין שבא להשמיענו שאם אינו מתייאש ממנה - אינה בטילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: אכן, אין קשר, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מילתא אגב אורחא קא משמע לן,&lt;/b&gt; לפי דרכו שהיה צריך להשמיענו שאינה בטילה, בא להשמיענו עוד דין שלמדנו ממלחמת יהושע - לפיכך הזכיר את מלחמת יהושע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובדברים אלו בא התנא של הברייתא לסייע לדין של רב יהודה אמר רב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי הא&lt;/b&gt; כמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאמר רב יהודה אמר רב: ישראל שזקף לבינה&lt;/b&gt; כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להשתחוות לה,&lt;/b&gt; ולא השתחווה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובא עובד כוכבים והשתחווה לה&lt;/b&gt; ללבינה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסרה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והחידוש הוא: אף שהלבינה עדיין לא נאסרה בזקיפת הישראל עד שיעבדנה (לדעת רבי עקיבא לעיל נא ב) והגוי אינו יכול לאסור אותה, הואיל ואינה שלו - בכל זאת אסרה. והטעם יבואר בהמשך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפני שהגמרא מבארת את טעם האיסור, מבררינן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנלן&lt;/b&gt; מנין לנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאסרה&lt;/b&gt; הגוי בהשתחוויתו, הרי אינה שלו, ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אלעזר&lt;/b&gt;: דבר זה נלמד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתחלתה של&lt;/b&gt; כניסת בני ישראל ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארץ ישראל. דאמר רחמנא&lt;/b&gt; (דברים יב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואשריהם&lt;/b&gt; (של האמוריים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תשרפון באש&quot;.&lt;/b&gt; והתורה אסרה אף האילנות המחוברים לקרקע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכדי,&lt;/b&gt; הרי ארץ ישראל והמחובר לה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירושה היא להם&lt;/b&gt; לבני ישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאבותיהם&lt;/b&gt; שזו הארץ הנתונה לאברהם אבינו, שנאמר (בראשית יג) &quot;כי לך אתננה&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;איך יכלו האמוריים לאסור את האילנות בעבודתן להם, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין אדם אוסר דבר שאינו שלו?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי&lt;/b&gt; ואם תאמר: אכן, האשרות שלאחר נתינת הארץ לאברהם לא נאסרו, אלא שהתורה אסרה את כל האשרות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; ספק, שמא הנה מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנך דמעיקרא&lt;/b&gt; מאותן שנעבדו לפני נתינת הארץ לאברהם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בביטולא בעלמא סגי להו&lt;/b&gt;, אותן האשרות שנעבדו לפני נתינת הארץ הן עבודת כוכבים של גוים, שעליהן נאמרה ההלכה (מג א) שאפשר לכפות את הגוי שיבטלנה בעל כרחו. ולמה, איפוא חייבתה התורה לשורפם ולגדעם, הרי אפשר לכפות את הגויים לבטלם? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;70&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;70.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; (מובא ב&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;): האשרות הללו שהיו מעיקרא לפני נתינת הארץ לאברהם, באו עתה לידי ישראל, ואיך סברה הגמרא לומר שאפשר לבטלם - הרי שנינו לעיל (מג א) שעבודת כוכבים שבא ליד ישראל אין לה ביטול? ומתרץ: מה ששנינו שאין לה ביטול, הוא רק איסור דרבנן, ומן התורה אינו נקרא עבודת כוכבים של ישראל שיאמר עליהן הדין שאין לה ביטול, אלא על הנעבד על ידו או על ידי שליחותו - וסוגייתנו הרי דורשת את המקראות ואת דיני התורה - והואיל ומדאורייתא יש להם ביטול, שפיר מקשינן: למה ציוותה &quot;התורה&quot; לשרוף את האשירה, הרי &quot;מן התורה&quot; יש אפשרות לכפות גוי ויבטלם. וב&lt;b&gt;חידושי הר&quot;ן&lt;/b&gt; מתרץ: אשרות אלו מעולם לא באו לרשות ישראל, דמסתמא לא ניתן להם מה שאסור בהנאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, מ&lt;/b&gt;עת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דפלחו&lt;/b&gt; עבדו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל לעגל&lt;/b&gt; הזהב במדבר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גלו אדעתייהו&lt;/b&gt; גילו דעתם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דניחא להו&lt;/b&gt; שנוח להם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעבודת כוכבים, ו&lt;/b&gt;הילכך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתו עובדי כוכבים&lt;/b&gt; כשבאו האמוריים ונטעו אשירות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שליחותא דידהו עבדי&lt;/b&gt; עשו עבודתם בשליחות (בהסכמת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;71&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) בני ישראל - והאשרות האלו הן עבודת כוכבים של ישראל שאין להם ביטול. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;71.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;מחנה אפרים&lt;/b&gt; (הלכות שלוחין ושותפין סוף סימן יד) מביא מכאן ראיה שיש דין שליחות מגוי לגוי, האמוריים עשו שליחותם של עובדי העגל שדינם כמומרים. וכותב שהוא &quot;קצת&quot; ראיה. וכנראה כוונתו, שאף שאמרה הגמרא &quot;שליחות&quot; אין הכוונה ל&quot;שליחות&quot; בהגדרותיה - אלא ל&quot;הסכמה&quot;. וב&lt;b&gt;נודע ביהודה&lt;/b&gt; (מהדורא תנינא יורה דעה סימן קמ&quot;ח) וב&lt;b&gt;שו&quot;ת רבי עקיבא איגר&lt;/b&gt; (ח&quot;ב סימן קל&quot;ד) כתבו בפשיטות שאינו מדין שליחות, אלא &quot;הסכמה&quot;. הגאון רבי עקיבא איגר מוכיח שאינו מדין שליחות, שהרי &quot;אין שליח לדבר עבירה&quot;. אבל ה&lt;b&gt;מחנה אפרים&lt;/b&gt; מביא בשם &lt;b&gt;מדרש&lt;/b&gt; (ואינו מביא מקורו) שבגוים לא נאמר &quot;אין שליח לדבר עבירה&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי,&lt;/b&gt; ומכאן למד רב יהודה אמר רב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל שזקף לבינה&lt;/b&gt; להשתחוות לה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גליא דעתיה&lt;/b&gt; מגלה דעתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דניחא ליה בעבודת כוכבים, ו&lt;/b&gt;אחרי כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתא עובד כוכבים&lt;/b&gt; כשבא הגוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופלח לה&lt;/b&gt; ועבדה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שליחותא דידיה קעביד&lt;/b&gt; עובדה בשליחות הישראל, ואוסרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזה ה&quot;סימן&quot; שנקט התנא &quot;כמלחמת יהושע&quot; היות וממלחמה זו נלמד דין &quot;גילוי דעת דניחא ליה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומקשה הגמרא: דלמא&lt;/b&gt; הרי יתכן לומר, שרק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעגל הוא דניחא&lt;/b&gt; להו להיות להם לאלוה, ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במידי אחרינא&lt;/b&gt; בדברים אחרים מתועבות הגוים, כגון: אשרה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; ניחא להו. ואין ברצונם לעובדם. ולמה נאסרו האשרות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא&lt;/b&gt; נאמר בתורה בפרשת העגל (שמות לב) שבני ישראל אמרו &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלה אלהיך&lt;/b&gt; - ישראל&quot;! ולא נאמר &quot;זה&quot; אלוהיך ישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמד, שאיוו&lt;/b&gt; התאוו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאלוהות הרבה&lt;/b&gt;, כולל האשרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt; אפשר לומר: אכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל&lt;/b&gt; אותן האשרות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבהדי עגל&lt;/b&gt; שהיו באותו הזמן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניתסרו&lt;/b&gt; נאסרו, מטעם שהגוים עבדום בשליחות ישראל, אבל אותן האשרות שנעבדו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן ואילך&lt;/b&gt; אחרי שבני ישראל חזרו בתשובה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נישתרי&lt;/b&gt; תהיינה מותרות, שהרי אותן לא עבדו האמוריים בשליחות ישראל?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן מוכח?&lt;/b&gt; מי יוכיח לנו, ומי יודע איזה מהן היתה בשעת עשיית העגל, ואיזו מהן נעבדה אחרי כן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן נאסרו כולן, וציוותה התורה לשורפן ולגדען.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבודת כוכבים שהניחוה עובדיה,&lt;/b&gt; ואין דעתם לחזור -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם הניחוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת שלום, מותרת&lt;/b&gt;, כי הואיל ויצאו לדעת ולא נטלוה עמהם, מוכח שהתייאשו ממנה, וביטלוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם הניחוה כשיצאו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת מלחמה, אסורה,&lt;/b&gt; כי הואיל ויצאו מתוך עירבוב הדעת, אין בעזיבתה משום ייאוש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בימוסיאות של מלכים,&lt;/b&gt; אבני גזית המתוקנין בדרך שעובר בה המלך, ובעת עוברו מושיבין אלילים על הבימוסיאות והמלך משתחווה להם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי אלו מותרות, מפני שמעמידין אותה&lt;/b&gt;, את אבן הבימוס, רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעה שהמלכים עוברים.&lt;/b&gt; ולכן, על אף שהבימסאות הן משמשי עבודת כוכבים, בכל זאת הן מותרות, כיון שאינן מוכנות למושב עבודת כוכבים כל שעה, אלא רק לשעה שהמלכים עוברים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: עבודת כוכבים שהניחוה עובדיה בשעת שלום - מותרת, בשעת מלחמה - אסורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא כי מה שנאמר במשנה שבשעת מלחמה אסורה, היינו דוקא כשאין להם אפשרות לחזור, אבל כשיש להם אפשרות לחזור, ואינם חוזרים - הרי היא בטלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: בית נמרוד&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;72&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מגדל שבנו דור הפלגה בימי נמרוד שהיה מלך עליהם, ומגדל זה בנוהו לעבודת כוכבים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי הוא כעבודת כוכבים שהניחוה עובדיה בשעת שלום, ומותר&lt;/b&gt; בהנאה. כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על גב דכי בדרינהו רחמנא&lt;/b&gt;, כשהפיצם הקב&quot;ה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשעת מלחמה דמי,&lt;/b&gt; שהרי נפוצו מתוך בלבול דעתם בעל כרחם, מכל מקום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי בעו למיהדר,&lt;/b&gt; אם רצו לחזור אליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדור&lt;/b&gt; יכלו לחזור. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדלא הדור,&lt;/b&gt; שלא חזרו אלא הזניחוהו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטולי בטלה.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;72.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;: ונפקא מינה, למה שנשאר קיים מן המגדל ההוא. אי נמי, בא ללמדנו שבכל עבודת כוכבים - בדומה למגדל - שהניחוה עובדיה אף בשעת מלחמה, אם בעליה יכולים לחזור ואינם חוזרים - מותרת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בימוסיאות של מלכים, הרי אלו מותרות מפני שמעמידין אותה בשעה שהמלכים עוברים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי מפני שמעמידין אותה בשעה שהמלכים עוברין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותרין?!&lt;/b&gt; ומה בכך, הרי הן משמשי עבודת כוכבים לפי שעה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכי קאמר&lt;/b&gt;, כך אמר התנא במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני שמעמידין אותן בשעה שהמלכים עוברין, ו&lt;/b&gt;לפעמים ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלכים מניחין&lt;/b&gt; עוזבים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך זו והולכין בדרך אחרת&lt;/b&gt;, ואין המלכים חוששין לכבדם, הילכך לא נחשבו כמשמשי עבודת כוכבים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;73&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;73.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וביתר ביאור מבאר ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;, דהם כמו משמשים עראיים, שאינם אסורים כמו ששנינו (מז ב) באבן שהניחו עליה עבודת כוכבים לפי שעה שלא נאסרה אלא כל זמן שהעבודת כוכבים עליה. וה&lt;b&gt;ר&quot;ן על הרי&quot;ף&lt;/b&gt; מבאר, דהוי כמו עבודת כוכבים שהניחוה בעליה בשעת שלום. וכתבו ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt;: הילכך: מותרין אפילו קודם שהמלכים עזבוהו, כיון שכל העמדתם אינה חשובה, ואינם נעשים משמשי עבודת כוכבים. ביאורים אלו הם לשיטת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. אבל ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; כתבו, שאחרי שהגוים רואים שהמלכים עזבום ואינם חוששין להם - לכן הם מבטלים אותם. ולדעה זו, מותרים רק אחרי שהמלכים עזבום.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא דנה בבימה שנפגמה. יש סוברים שהיא אסורה אף על פי שנפגמה, מפני שעדיין ראויה להושיב עליה עבודת כוכבים. ויש סוברים, שהיא מותרת, מפני שאם נפגמה מחליפין אותה באחרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומספרת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתא&lt;/b&gt; כשהגיע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולא&lt;/b&gt; (שהיה מתלמידי רבי יוחנן וריש לקיש בארץ ישראל, ובא לבבל) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתיב&lt;/b&gt; ישב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבימסא פגימא&lt;/b&gt;, על בימה שהיתה משמשת לעבודת כוכבים, ונפגמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב יהודה לעולא: והא רב ושמואל&lt;/b&gt; (רבותיו של רב יהודה בבבל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמרי תרווייהו&lt;/b&gt; שניהם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בימוס שנפגם אסור&lt;/b&gt; להנות ממנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפילו למאן דאמר אין&lt;/b&gt; הגוים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובדים לשברים&lt;/b&gt;, והם מותרים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני מילי&lt;/b&gt; דברים אלו אמורים ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבודת כוכבים&lt;/b&gt; עצמה, ששבריה מותרים, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דזילא ביה מילתא,&lt;/b&gt; דבר בזוי הוא להם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למפלח&lt;/b&gt; לעבוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשברים. אבל האי,&lt;/b&gt; בימה זו, שאינה אלא מושב לעבודה זרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא איכפת ליה&lt;/b&gt; לגוי, ואף אם נפגמה מושיב עליה את אלילו. וקשה מדברי רב ושמואל על עולא, שישב על בימה פגומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; עולא לרב יהודה: אינני מזלזל חס וחלילה בכבוד רבותיך רב ושמואל! אלא אדרבה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן יהיב לן&lt;/b&gt; מי יתן לנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעפרא&lt;/b&gt; מעפר קברם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרב ושמואל, ומלאינן עיינין&lt;/b&gt; ונמלא את עינינו! אלא, עשיתי כן כהוראת רבותי רבי יוחנן וריש לקיש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא רבי יוחנן וריש לקיש, דאמרי תרווייהו: בימוס שנפגם, מותר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפילו למאן דאמר&lt;/b&gt; שהגוים כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובדין לשברים, הני מילי&lt;/b&gt;, דברים אלו אמורים, בשברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבודת כוכבים, דכיון דפלחה,&lt;/b&gt; שכשהיתה שלימה היה עובדה והיתה אלוהיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זילא ביה מילתא,&lt;/b&gt; זילזול הוא בעיניו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבטולה,&lt;/b&gt; ולכן אינו מבטלה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל הני&lt;/b&gt; בימוסיאות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקלי להאי&lt;/b&gt;, מוציאין את הבימה הפגומה, וזורקין אותה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומייתו בימוס&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחרינא,&lt;/b&gt; ומביאים אחרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא&lt;/b&gt; שנינו ברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כוותיה&lt;/b&gt; כדברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי יוחנן וריש לקיש&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתניא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בימוס שנפגם מותר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזבח&lt;/b&gt; שמקריבין עליו זבח לעבודה זרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנפגם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור עד שינתץ רובו&lt;/b&gt;, ואז מותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי דמי בימוס? היכי דמי מזבח?&lt;/b&gt; מנין נדע להבחין בין בימה למזבח?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן: בימוס&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבן אחת. מזבח&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבנים הרבה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם תימצא אבן אחת פגומה, הרי היא מותרת. ואם הן הרבה אבנים - הן אסורות עד שינתץ רובן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0109_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנדB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot