https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%92_%D7%90 2026-04-23T13:44:12Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=155075&oldid=prev 2021-10-06T13:28:02Z

<p><span class="autocomment">חברותא</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:28, 6 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיצד מבטלה הגוי לעבודת כוכבים?&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיצד מבטלה הגוי לעבודת כוכבים?&lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטע ראש אזנה&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראש חוטמה&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראש אצבעה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטע ראש אזנה&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראש חוטמה&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראש אצבעה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;וכן אם &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;פחסה&lt;/b&gt;, הכה עליה בפטיש עד שנתמעכה צורתה, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אף על פי שלא חיסרה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביט לה</del>.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;וכן אם &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;פחסה&lt;/b&gt;, הכה עליה בפטיש עד שנתמעכה צורתה, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אף על פי שלא חיסרה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביטלה</ins>.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רקק&lt;/b&gt; ירק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפניה&lt;/b&gt;, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתין בפניה&lt;/b&gt;, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גררה&lt;/b&gt;, סחב אותה והשליכה בטיט, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זרק בה את הצואה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זו אינה בטילה,&lt;/b&gt; לפי שאין במעשים אלו משום ביטול, אלא רק ביטוי של כעס זמני, וכשיחזור בו, יעבדנה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;63&amp;nbsp;&lt;/b&gt;  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רקק&lt;/b&gt; ירק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפניה&lt;/b&gt;, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתין בפניה&lt;/b&gt;, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גררה&lt;/b&gt;, סחב אותה והשליכה בטיט, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זרק בה את הצואה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זו אינה בטילה,&lt;/b&gt; לפי שאין במעשים אלו משום ביטול, אלא רק ביטוי של כעס זמני, וכשיחזור בו, יעבדנה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;63&amp;nbsp;&lt;/b&gt;  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-144324:rev-155075:php=table --> </table>

213.151.62.39 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=144324&oldid=prev 2020-09-14T16:35:03Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:35, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l91">שורה 91:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 91:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99156:rev-144324:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=99156&oldid=prev 2015-07-01T10:47:45Z

<p>Automatic page editing</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:47, 1 ביולי 2015</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ועל כך מביאה הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אמר רבי הילל בריה&lt;/b&gt; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  &lt;img  alt=''''  src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'&gt;      </del>&amp;nbsp;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דרבי וולס: לא נצרכה&lt;/b&gt; משנתנו להשמיענו שישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של גוי, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אלא&lt;/b&gt; שהמשנה עוסקת בכגון &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שיש לו&lt;/b&gt; לישראל &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בה&lt;/b&gt; בעבודת כוכבים &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שותפות&lt;/b&gt; עם גוי. וגם בכך אין חידוש שישראל אינו יכול לבטל את חלקו של הגוי, שהרי אפילו את החלק של עצמו הוא אינו יכול לבטל. אלא שלשון המשנה בא לדייק, ולומר כי רק הישראל אינו יכול לבטל, אך הגוי יכול לבטל את חלקו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;וקא משמע לן,&lt;/b&gt; שרק &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ישראל הוא דלא מבטל&lt;/b&gt; את חלקו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דעובד כוכבים. אבל עובד כוכבים&lt;/b&gt; את חלק &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דנפשיה&lt;/b&gt; של עצמו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מבטל.&lt;/b&gt; &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;61&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והחידוש הוא, שלא נאמר הואיל ואינו יכול לבטל את חלקו של הישראל השותף עמו בעבודה זרה, אינו יכול לבטל אף את החלק של עצמו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ועל כך מביאה הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אמר רבי הילל בריה&lt;/b&gt; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">        </ins>&amp;nbsp;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דרבי וולס: לא נצרכה&lt;/b&gt; משנתנו להשמיענו שישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של גוי, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אלא&lt;/b&gt; שהמשנה עוסקת בכגון &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שיש לו&lt;/b&gt; לישראל &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בה&lt;/b&gt; בעבודת כוכבים &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שותפות&lt;/b&gt; עם גוי. וגם בכך אין חידוש שישראל אינו יכול לבטל את חלקו של הגוי, שהרי אפילו את החלק של עצמו הוא אינו יכול לבטל. אלא שלשון המשנה בא לדייק, ולומר כי רק הישראל אינו יכול לבטל, אך הגוי יכול לבטל את חלקו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;וקא משמע לן,&lt;/b&gt; שרק &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ישראל הוא דלא מבטל&lt;/b&gt; את חלקו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דעובד כוכבים. אבל עובד כוכבים&lt;/b&gt; את חלק &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דנפשיה&lt;/b&gt; של עצמו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מבטל.&lt;/b&gt; &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;61&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והחידוש הוא, שלא נאמר הואיל ואינו יכול לבטל את חלקו של הישראל השותף עמו בעבודה זרה, אינו יכול לבטל אף את החלק של עצמו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;61.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, לפי גירסתו. וה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; מביא גירסא: קמ&quot;ל דישראל אינו מבטל חלקו של הגוי אבל הגוי מבטל חלקו של ישראל. ומבאר ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt;, שלפי גירסא זו נחלקו ה&quot;איכא דאמרי&quot;, ושאר הלשונות סוברים לאידך גיסא, שהגוי אינו יכול לבטל אף חלקו של עצמו, הואיל ואינו יכול לבטל חלקו של הישראל. כלומר: גירסא זו סוברת שאין ביטול למחצה, או שהוא בטל או שאינו בטל. ומרהיטות לשונות של ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; משמע דגירסא זו סברה, שכיון שההלכה היא ש&quot;אין ברירה&quot;, כלומר: אין לומר הוברר הדבר למפרע שזה חלקו שלו וזה חלקו של הישראל, וכיון שכן, כל האליל שייך לשניהם - לכן אין להפריד ביניהם, או שכולו אסור או שכולו מותר. אבל לגירסתנו יש לברר דינו של הכלי, האם מותר לפחות חלקו של הגוי או לא? א. ה&lt;b&gt;אור זרוע&lt;/b&gt; (הלכות עבודה זרה סימן ר&quot;י) מביא בשם &lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt; בשם &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, הסובר שכל איסורי עבודה זרה הם מדרבנן, והדרשות המובאים (לעיל נב א) הם אסמכתא בעלמא, וכיון שהם אסורים רק מדרבנן - קיימא לן שבאיסורי דרבנן &quot;יש ברירה&quot;, לכן הותר חלקו של הגוי. אבל ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; סובר, שאיסורי עבודת כוכבים הם דאורייתא, וחמורים משאר איסורים, ולכן שואל: מה יועיל הביטול להגוי, הרי אסור הוא מפני חלקו של הישראל, דהרי קיימא לן בדאורייתא &quot;אין ברירה&quot;? כלומר: הגוי עצמו עושה מה שלבו חפץ, ואילו לדידן מה הועיל ביטול הגוי, הואיל, ובין כך הוא אסור? ב. &lt;b&gt;הראשונים&lt;/b&gt; מביאים תירוץ, שאם מכרו הגוי אחרי שביטלו - מותר ליהנות מהדמים שקיבל הגוי עבור חלקו. ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; הקשה על תירוץ זה, שבכל אופן אין הדמים אסורים, כמבואר (סד א) שדמי עבודת כוכבים הנמצאים ביד גוי - מותרים. (וכמבואר לעיל יב א באריכות. ועיין שם בהערות בשם ספר &lt;b&gt;עבודת עבודה&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;קהלות&lt;/b&gt; &lt;b&gt;יעקב&lt;/b&gt; הסוברים בדעת ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; שאם הגוי מוכר אלילו כדי לקנות אליל אחר, אז הדמים אסורים. ולפי דעה זו, אפשר לתרץ קושית הרמב&quot;ן. ודו&quot;ק). ג. ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; מביא עוד תירוץ, שאחר שביטל הגוי חלקו, נתנו לישראל אחר - ואז יכול הישראל למכור חלקו שהיה של הגוי שהרי כבר נתבטל. ואם הגוי לא היה מבטלו, ונתנו לישראל חלקו, היה אסור למכרו, נמצא שהביטול הועיל. וכן כתבו ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;המאירי&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;. אבל הרמב&quot;ן אינו מקבל תירוץ זה, ולא ביאר מדוע. ד. ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; מתרץ, שמדובר שהיה ידוע חלקו של הגוי וחלקו של הישראל, כגון שהיה של זהב ושל כסף והזהב שייך להגוי והכסף של ישראל, ואין צריכים לדין &quot;ברירה&quot;. והקשה עליו ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt;: אם כן, פשיטא שהגוי יכול לבטל חלקו, הרי אין להם בו שותפות גמורה. ה. &lt;b&gt;תוס&#039; הרי&quot;ד&lt;/b&gt; מתרץ: כגון שהיה להם משמשים נפרדים, של הישראל ושל הגוי. ובא להשמיענו שמשמשי הגוי בטלים בביטולו, ואילו משמשים של הישראל אינם בטלים - ולדבריו, אכן לאליל עצמו אין שום תועלת בביטולו, מפני ש&quot;אין ברירה&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;61.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, לפי גירסתו. וה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; מביא גירסא: קמ&quot;ל דישראל אינו מבטל חלקו של הגוי אבל הגוי מבטל חלקו של ישראל. ומבאר ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt;, שלפי גירסא זו נחלקו ה&quot;איכא דאמרי&quot;, ושאר הלשונות סוברים לאידך גיסא, שהגוי אינו יכול לבטל אף חלקו של עצמו, הואיל ואינו יכול לבטל חלקו של הישראל. כלומר: גירסא זו סוברת שאין ביטול למחצה, או שהוא בטל או שאינו בטל. ומרהיטות לשונות של ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; משמע דגירסא זו סברה, שכיון שההלכה היא ש&quot;אין ברירה&quot;, כלומר: אין לומר הוברר הדבר למפרע שזה חלקו שלו וזה חלקו של הישראל, וכיון שכן, כל האליל שייך לשניהם - לכן אין להפריד ביניהם, או שכולו אסור או שכולו מותר. אבל לגירסתנו יש לברר דינו של הכלי, האם מותר לפחות חלקו של הגוי או לא? א. ה&lt;b&gt;אור זרוע&lt;/b&gt; (הלכות עבודה זרה סימן ר&quot;י) מביא בשם &lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt; בשם &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, הסובר שכל איסורי עבודה זרה הם מדרבנן, והדרשות המובאים (לעיל נב א) הם אסמכתא בעלמא, וכיון שהם אסורים רק מדרבנן - קיימא לן שבאיסורי דרבנן &quot;יש ברירה&quot;, לכן הותר חלקו של הגוי. אבל ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; סובר, שאיסורי עבודת כוכבים הם דאורייתא, וחמורים משאר איסורים, ולכן שואל: מה יועיל הביטול להגוי, הרי אסור הוא מפני חלקו של הישראל, דהרי קיימא לן בדאורייתא &quot;אין ברירה&quot;? כלומר: הגוי עצמו עושה מה שלבו חפץ, ואילו לדידן מה הועיל ביטול הגוי, הואיל, ובין כך הוא אסור? ב. &lt;b&gt;הראשונים&lt;/b&gt; מביאים תירוץ, שאם מכרו הגוי אחרי שביטלו - מותר ליהנות מהדמים שקיבל הגוי עבור חלקו. ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; הקשה על תירוץ זה, שבכל אופן אין הדמים אסורים, כמבואר (סד א) שדמי עבודת כוכבים הנמצאים ביד גוי - מותרים. (וכמבואר לעיל יב א באריכות. ועיין שם בהערות בשם ספר &lt;b&gt;עבודת עבודה&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;קהלות&lt;/b&gt; &lt;b&gt;יעקב&lt;/b&gt; הסוברים בדעת ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; שאם הגוי מוכר אלילו כדי לקנות אליל אחר, אז הדמים אסורים. ולפי דעה זו, אפשר לתרץ קושית הרמב&quot;ן. ודו&quot;ק). ג. ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; מביא עוד תירוץ, שאחר שביטל הגוי חלקו, נתנו לישראל אחר - ואז יכול הישראל למכור חלקו שהיה של הגוי שהרי כבר נתבטל. ואם הגוי לא היה מבטלו, ונתנו לישראל חלקו, היה אסור למכרו, נמצא שהביטול הועיל. וכן כתבו ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;המאירי&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;. אבל הרמב&quot;ן אינו מקבל תירוץ זה, ולא ביאר מדוע. ד. ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; מתרץ, שמדובר שהיה ידוע חלקו של הגוי וחלקו של הישראל, כגון שהיה של זהב ושל כסף והזהב שייך להגוי והכסף של ישראל, ואין צריכים לדין &quot;ברירה&quot;. והקשה עליו ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt;: אם כן, פשיטא שהגוי יכול לבטל חלקו, הרי אין להם בו שותפות גמורה. ה. &lt;b&gt;תוס&#039; הרי&quot;ד&lt;/b&gt; מתרץ: כגון שהיה להם משמשים נפרדים, של הישראל ושל הגוי. ובא להשמיענו שמשמשי הגוי בטלים בביטולו, ואילו משמשים של הישראל אינם בטלים - ולדבריו, אכן לאליל עצמו אין שום תועלת בביטולו, מפני ש&quot;אין ברירה&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96587:rev-99156:php=table --> </table>

Micropedia bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=96587&oldid=prev 2015-07-01T08:42:17Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עבודה זרה נג א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל כך מביאה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי הילל בריה&lt;/b&gt; &lt;img alt=&#039;&#039;&#039;&#039; src=&#039;p_amud.bmp&#039;&#039; title=&#039;מיקום עמוד מדויק&#039;&gt; &amp;nbsp;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי וולס: לא נצרכה&lt;/b&gt; משנתנו להשמיענו שישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של גוי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; שהמשנה עוסקת בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיש לו&lt;/b&gt; לישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בה&lt;/b&gt; בעבודת כוכבים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שותפות&lt;/b&gt; עם גוי. וגם בכך אין חידוש שישראל אינו יכול לבטל את חלקו של הגוי, שהרי אפילו את החלק של עצמו הוא אינו יכול לבטל. אלא שלשון המשנה בא לדייק, ולומר כי רק הישראל אינו יכול לבטל, אך הגוי יכול לבטל את חלקו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקא משמע לן,&lt;/b&gt; שרק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל הוא דלא מבטל&lt;/b&gt; את חלקו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעובד כוכבים. אבל עובד כוכבים&lt;/b&gt; את חלק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנפשיה&lt;/b&gt; של עצמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבטל.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;61&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והחידוש הוא, שלא נאמר הואיל ואינו יכול לבטל את חלקו של הישראל השותף עמו בעבודה זרה, אינו יכול לבטל אף את החלק של עצמו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;61.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, לפי גירסתו. וה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; מביא גירסא: קמ&quot;ל דישראל אינו מבטל חלקו של הגוי אבל הגוי מבטל חלקו של ישראל. ומבאר ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt;, שלפי גירסא זו נחלקו ה&quot;איכא דאמרי&quot;, ושאר הלשונות סוברים לאידך גיסא, שהגוי אינו יכול לבטל אף חלקו של עצמו, הואיל ואינו יכול לבטל חלקו של הישראל. כלומר: גירסא זו סוברת שאין ביטול למחצה, או שהוא בטל או שאינו בטל. ומרהיטות לשונות של ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; משמע דגירסא זו סברה, שכיון שההלכה היא ש&quot;אין ברירה&quot;, כלומר: אין לומר הוברר הדבר למפרע שזה חלקו שלו וזה חלקו של הישראל, וכיון שכן, כל האליל שייך לשניהם - לכן אין להפריד ביניהם, או שכולו אסור או שכולו מותר. אבל לגירסתנו יש לברר דינו של הכלי, האם מותר לפחות חלקו של הגוי או לא? א. ה&lt;b&gt;אור זרוע&lt;/b&gt; (הלכות עבודה זרה סימן ר&quot;י) מביא בשם &lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt; בשם &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, הסובר שכל איסורי עבודה זרה הם מדרבנן, והדרשות המובאים (לעיל נב א) הם אסמכתא בעלמא, וכיון שהם אסורים רק מדרבנן - קיימא לן שבאיסורי דרבנן &quot;יש ברירה&quot;, לכן הותר חלקו של הגוי. אבל ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; סובר, שאיסורי עבודת כוכבים הם דאורייתא, וחמורים משאר איסורים, ולכן שואל: מה יועיל הביטול להגוי, הרי אסור הוא מפני חלקו של הישראל, דהרי קיימא לן בדאורייתא &quot;אין ברירה&quot;? כלומר: הגוי עצמו עושה מה שלבו חפץ, ואילו לדידן מה הועיל ביטול הגוי, הואיל, ובין כך הוא אסור? ב. &lt;b&gt;הראשונים&lt;/b&gt; מביאים תירוץ, שאם מכרו הגוי אחרי שביטלו - מותר ליהנות מהדמים שקיבל הגוי עבור חלקו. ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; הקשה על תירוץ זה, שבכל אופן אין הדמים אסורים, כמבואר (סד א) שדמי עבודת כוכבים הנמצאים ביד גוי - מותרים. (וכמבואר לעיל יב א באריכות. ועיין שם בהערות בשם ספר &lt;b&gt;עבודת עבודה&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;קהלות&lt;/b&gt; &lt;b&gt;יעקב&lt;/b&gt; הסוברים בדעת ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; שאם הגוי מוכר אלילו כדי לקנות אליל אחר, אז הדמים אסורים. ולפי דעה זו, אפשר לתרץ קושית הרמב&quot;ן. ודו&quot;ק). ג. ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; מביא עוד תירוץ, שאחר שביטל הגוי חלקו, נתנו לישראל אחר - ואז יכול הישראל למכור חלקו שהיה של הגוי שהרי כבר נתבטל. ואם הגוי לא היה מבטלו, ונתנו לישראל חלקו, היה אסור למכרו, נמצא שהביטול הועיל. וכן כתבו ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;המאירי&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;. אבל הרמב&quot;ן אינו מקבל תירוץ זה, ולא ביאר מדוע. ד. ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; מתרץ, שמדובר שהיה ידוע חלקו של הגוי וחלקו של הישראל, כגון שהיה של זהב ושל כסף והזהב שייך להגוי והכסף של ישראל, ואין צריכים לדין &quot;ברירה&quot;. והקשה עליו ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt;: אם כן, פשיטא שהגוי יכול לבטל חלקו, הרי אין להם בו שותפות גמורה. ה. &lt;b&gt;תוס&#039; הרי&quot;ד&lt;/b&gt; מתרץ: כגון שהיה להם משמשים נפרדים, של הישראל ושל הגוי. ובא להשמיענו שמשמשי הגוי בטלים בביטולו, ואילו משמשים של הישראל אינם בטלים - ולדבריו, אכן לאליל עצמו אין שום תועלת בביטולו, מפני ש&quot;אין ברירה&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא&lt;/b&gt; יש כאלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמתני לה,&lt;/b&gt; ששונים את דברי רבי הילל בריה דרבי וולס &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אברייתא,&lt;/b&gt; על דברי ברייתא ששנינו בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן מנסיא אומר: עבודת כוכבים של ישראל, אין לה בטילה עולמית.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; פירוש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולמית?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי הילל בריה דרבי וולס: לא נצרכה&lt;/b&gt; להשמיענו שאין לה ביטול, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיש לו לעובד כוכבים בה&lt;/b&gt; בעבודת כוכבים של הישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שותפות&lt;/b&gt;, וביטל הגוי את חלקו, והריהו בטל, אבל חלקו של הישראל לא בטל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקא משמע לן דישראל אדעתיה דנפשיה פלח,&lt;/b&gt; עובדה על דעת עצמו, ולא על דעת הגוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכה למעשה: אין חילוק בין שלושת הלשונות של רבי הילל בריה דרבי וולס, ואין הגוי יכול לבטל חלקו של הישראל, אלא רק של עצמו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;62&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;62.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ועיין בהערה הקודמת. ובחידושי המאירי משמע שגריס גירסא ההיא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיצד מבטלה הגוי לעבודת כוכבים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטע ראש אזנה&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראש חוטמה&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראש אצבעה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פחסה&lt;/b&gt;, הכה עליה בפטיש עד שנתמעכה צורתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על פי שלא חיסרה, ביט לה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רקק&lt;/b&gt; ירק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפניה&lt;/b&gt;, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתין בפניה&lt;/b&gt;, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גררה&lt;/b&gt;, סחב אותה והשליכה בטיט, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זרק בה את הצואה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זו אינה בטילה,&lt;/b&gt; לפי שאין במעשים אלו משום ביטול, אלא רק ביטוי של כעס זמני, וכשיחזור בו, יעבדנה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;63&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;63.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;: היינו דוקא אם עושה כן לפי שעה, כמו שמדוייק לשון המשנה &quot;רקק&quot; &quot;השתין&quot;. ולא אמרה &quot;רוקק&quot; &quot;משתין&quot;, ואם עושה כן תדיר - ודאי בטלה. וראיתו מהמשנה ששנינו לעיל (מד ב) גבי אפרודיטי, שאמר כן רבן גמליאל לאותו הגמון: זו עומדת על פי הביב וכל העם משתינים לפניה, לא נאמר אלא אלוהיהם - את שנוהג בו משום אלוה אסור, את שאינו נוהג בו משום אלוה מותר. &lt;b&gt;המאירי&lt;/b&gt; דוחה ראיה זו, משום ששם המרחץ עשוי מתחלה לכך ומעולם לא חל עליו שם עבודה של כבוד, ועוד, שכל ההמון עושים כן, ואין להביא מהדין ההוא ראיה לדידן שהיה אלילו, והוא לבדו מבזהו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכרה&lt;/b&gt; הגוי או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משכנה&lt;/b&gt; עבור חובו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אומר: ביטל, וחכמים אומרים: לא ביטל&lt;/b&gt; ויבואר בגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: פחסה אף על פי שלא חיסרה - ביטלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי לא חסרה&lt;/b&gt; והיא שלימה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי ביטלה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא&lt;/b&gt;: כגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפחסה בפניה&lt;/b&gt; וקלקל צורתה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רקק בפניה והשתין בפניה&lt;/b&gt; גררה זרק בה את הצואה - הרי זו אינה בטילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא הני מילי&lt;/b&gt;. מנין שחוזר ועובדה אחרי שמבזה אותה ולכן אינה בטילה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר חזקיה: דאמר קרא&lt;/b&gt; (ישעיה ח) &quot;ועבר בה נקשה ורעב (בא עליו מאורע קשה וסבל הרעבון כי נחסר לחמו - מצודות דוד) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיה כי ירעב והתקצף&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקלל במלכו ובאלוהו&lt;/b&gt; (מקלל את אלילו ומבזהו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופנה למעלה&lt;/b&gt; (לבו פונה לשמים) &quot;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב בתריה&lt;/b&gt; וכתוב במקרא שלאחריו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדה&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מבואר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאף על גב דקלל מלכו ואלוהיו ופנה למעלה&lt;/b&gt; -, כשנרגע מכעסו, אז: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אל ארץ יביט&lt;/b&gt; מתפייס עמו וחוזר ועובד אותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכרה או משכנה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אומר: ביטל, וחכמים אומרים: לא ביטל.&lt;/b&gt; במשנה לא נאמר למי מכרה בעליו הגוי, האם לצורף (סתם לוקחי מתכות הם צורפים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;64&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) גוי או לישראל. הגמרא דנה בכך. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;64.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו &lt;b&gt;רבותינו הראשונים&lt;/b&gt; בסוגיתנו. &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; סוברין דלאו דוקא &quot;צורף&quot; והוא הדין לשאר לוקח ישראל, אלא שסתם לוקחי מתכות צורפים הם. אבל ה&lt;b&gt;ראב&quot;ד&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; סוברים שדוקא במכרם לצורף, ואז מבטלה הגוי ביודעו שהצורף יצרפנה ויתיכנה - אבל במכר לישראל שאינו צורף, אין הגוי מבטלה אפילו לדעת רבי. וראיתם של &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; היא, מקושית הגמרא בסוף הסוגיא, בישראל הלוקח גרוטאות מן הגוי (עיין שם), ואם נאמר שדוקא בצורף מבטלה הגוי ביודעו שהישראל יצרפנה ויתיכנה - מה מקשה שם הגמרא, הרי יתכן שברייתא זו מדברת בסתם לוקח שאינו צורף. ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; דוחה ראיה זו, כי סתם לוקחי גרוטאות הם צורפים, או שקונה אותם כדי לתתם לצורף להתיכן ולצרפם. ועיין עוד ב&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; וב&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בצורף גוי הדעת נוטה לומר שאין המכירה מעשה ביטול, מפני שהגוי המוכרה סובר שהגוי הקונה יעבדנה ולא ישברנה ולא יצרפנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומאידך, כשמוכרה לצורף ישראל ישנה נטייה לומר שהמכירה הוא מעשה של ביטול, מפני שהגוי יודע שהישראל יתיכנה ויצרפנה, ולא יעבדנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף שהדעת נוטה כן - איננה סברא מוחלטת, ואין הכרח לומר כן, ויתכן דאף אם מכרה לגוי - ביטלה. וכמו כן יתכן שאף אם מכרה לישראל - לא ביטלה. וכמו שיבואר בגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זעירי אמר רבי יוחנן, ורב ירמיה בר אבא אמר רב&lt;/b&gt; נחלקו בביאור משנתנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד&lt;/b&gt; אחד משניהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: מחלוקת&lt;/b&gt; שנחלקו רבי וחכמים היא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בצורף עובד כוכבים&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בצורף ישראל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי הכל: ביטל.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחד&lt;/b&gt; אחד משניהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: בצורף ישראל מחלוקת&lt;/b&gt;, וכמו שיבואר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעיא להו&lt;/b&gt;: אמורא זה השני, מהי דעתו, האם רצונו לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בצורף ישראל&lt;/b&gt; היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המחלוקת&lt;/b&gt; רבי אומר ביטל וחכמים אומרים לא ביטל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל צורף עובד כוכבים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי הכל: לא ביטל&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא&lt;/b&gt; יתכן שרצונו לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בזה&lt;/b&gt; בצורף עובד כוכבים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובין בזה&lt;/b&gt; בצורף ישראל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחלוקת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והנפקא מינה, הוא: מה סובר רבי במכרה לצורף גוי, האם סובר לא ביטל או ביטל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופשטינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; מדברי רבי בברייתא. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;שנינו ברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי: נראין&lt;/b&gt; מסתברים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבריי&lt;/b&gt; דברים שלי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשמכרה לחבלה&lt;/b&gt; (וכמו שיבואר), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודברי חבריי&lt;/b&gt; חכמים החולקים עמי - (נראין) ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמכרה לעובדה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטרם שמסקינן הפשיטות - מבררינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; פירוש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחבלה, ומאי&lt;/b&gt; פירוש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעובדה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא&lt;/b&gt; אם נאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחבלה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחבלה ממש&lt;/b&gt; שמכרה על מנת שישחיתנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולעובדה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעובדה ממש&lt;/b&gt; שמכרה על מנת שיעבדנה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם נאמר כן קשה, בלעובדה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דמאן דאמר&lt;/b&gt; רבי האומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביטל&lt;/b&gt;, הרי בפירוש התנה עמו שיעבדנה, (ואף אם בסוף לא יעבדנה - מכל מקום) הרי המוכר לא ביטלה מלהיות עבודת כוכבים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן קשה: בלחבלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דמאן דאמר&lt;/b&gt; חכמים האומרים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ביטל&lt;/b&gt;, הרי המוכר ודאי ביטלה ביודעו (או בחושבו) שהקונה ישחיתנה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt;, האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו&lt;/b&gt; פירוש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחבלה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למי שעתיד לחבלה, ומנו&lt;/b&gt; ומי הוא? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צורף ישראל,&lt;/b&gt; ובכל זאת סוברים חכמים: לא ביטל, משום שהמוכר אומר בלבו: כיון ששוויה מרובה - לא יצרפנה צורף ישראל, וימכרנה לגוי אחר והוא יעבדנה. ורבי חולק וסובר שהגוי יודע שהישראל יצרפנה בכור הצורפים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופירוש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעובדה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למי שעתיד לעובדה, ומנו&lt;/b&gt; ומי הוא? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צורף עובד כוכבים,&lt;/b&gt; לכן סוברים חכמים: לא ביטל, ורבי חולק וסובר: ביטל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והנה, הלשון דברי רבי &quot;נראין דבריי&quot;, משמעותם: אכן, אנו חלוקים בהלכה זו גם במכרה לישראל, אבל דבריי יותר מתקבלים על הדעת. וכן מה שאמר &quot;ודברי חבריי&quot;, משמעותם: נחלקנו גם במכרה לגוי, ובהלכה זו מתקבלת על הדעת דברי חבריי החכמים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמע מינה: בין בזה&lt;/b&gt; במכרה לצורף ישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובין בזה&lt;/b&gt; בצורף גוי - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחלוקת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונפשטה האיבעיא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והנה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;65&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עתה קשה על האמורא הראשון שאמר שבצורף ישראל דברי הכל ביטל, ואילו מהברייתא משמע שנחלקו גם בצורף ישראל? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;65.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מבואר על פי דברי ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; בביאור שיטת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; אין זה פירוש הברייתא, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר&lt;/b&gt; כן הם הדברים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי: נראין דבריי לחבריי&lt;/b&gt; ואף לא נחלקו עמי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשמכרה לחבלה, ומנו&lt;/b&gt; ומי הוא? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צורף ישראל&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאף חבריי לא נחלקו עלי&lt;/b&gt; לומר שאינה בטילה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא כשמכרה לעובדה&lt;/b&gt; גוי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; כשמכרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחבלה מודו לי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה מפרשים &quot;נראין דבריי&quot;: מתחילה, דהיינו, שמעולם לא נחלקו עלי. ולא כמו שפירש המקשן &quot;נראין דבריי&quot;: אחרי מחלוקתנו מסתברים דבריי יותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודברי רבי באים לברר ב&quot;מה&quot; נחלקו, ולא כמו שסבר המקשן שרבי בא לומר: דברי מי מסתברים יותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והלשון בברייתא מדוייק כן: כי ברישא נאמר &quot;ונראין&quot;, ובסיפא נאמר &quot;ודברי חבריי&quot;, ולא נאמר &quot;ונראין&quot; - משמע שברישא אומר &quot;ונראין דבריי לחבריי&quot; שמעולם לא נחלקו עמי, ובסיפא &quot;ודברי חבריי&quot;, כלומר: במה אכן נחלקנו? בלעובדה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לסיכום: ישנם שתי דעות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האמורא הראשון סובר: המחלוקת היא בצורף גוי, ואילו בצורף ישראל דברי הכל ביטל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והאמורא השני סובר: בין בזה ובין בזה מחלוקת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt; הגמרא מביאה ברייתא להקשות על האמורא הראשון הסובר שבלוקח ישראל דברי הכל ביטל. וכן שנינו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלוקח גרוטאות&lt;/b&gt; חתיכות כסף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן העובדי כוכבים ומצא בהן עבודת כוכבים&lt;/b&gt; אליל -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם עד שלא נתן&lt;/b&gt; הישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעות&lt;/b&gt; להגוי המוכר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משך&lt;/b&gt; אותה (עשה קנין &quot;משיכה&quot;, והוא מעשה קנין אף בין ישראל לגוי) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחזיר&lt;/b&gt; אותה להמוכר, ואם ירצה יבטלנה הגוי ויחזור הישראל ויקחנה ממנו בקנין חדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שהישראל &quot;משך&quot; ממנו הוי קנין בטעות ובטל הקנין, כיון שלא ידע שיש בהן עבודת כוכבים, הילכך אין עליה דין של עבודת כוכבים של ישראל שאינה בטילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם משנתן&lt;/b&gt; (אחרי שנתן) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעות משך&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוליך&lt;/b&gt; הנאה, כלומר שווי העבודת כוכבים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לים המלח&lt;/b&gt; והדמים אסורים בהנאה. ואינו יכול להחזירה להגוי ולחזור ולקחת ממנו את דמי המכירה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמרות שהמשיכה היתה &quot;קנין בטעות&quot;, בכל זאת, כיון שכבר שילם עליה, ועתה מחזירה ולוקח מעותיו - נראה כאילו מוכר אותה להגוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכאורה, גוי זה המוכר גרוטאותיו לישראל, ידע שיש שם עבודת כוכבים, ולא ביטלה לפני המכירה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משמע שברייתא זו סוברת שכאשר מכר לישראל אינה בטילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת בשלמא: בצורף ישראל מחלוקת&lt;/b&gt;, והחכמים סוברים שאינה בטילה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; ברייתא זו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מני&lt;/b&gt; משנתו של מי היא? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן היא&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אי אמרת בצורף עובד כוכבים מחלוקת אבל בצורף ישראל דברי הכל ביטל, קשה: הא&lt;/b&gt; ברייתא זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מני&lt;/b&gt; מי שנה אותה? הרי חכמים כמו רבי סוברים שהיא בטילה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמה יוליך הנאה לים המלח, (ולאיזה צורך יחזיר אם לא נתן מעות)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני&lt;/b&gt; שונה המקרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם, דאדעתא דגרוטאות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זבין&lt;/b&gt; הגוי מכרה יחד עם גרוטאות בחושבו שהיא גרוטאות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדעתא דעובד כוכבים לא זבין&lt;/b&gt; לא ידע שיש שם עבודת כוכבים, ולכן לא ביטלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל במוכר עבודת כוכבים בלבד לצורף ישראל, סובר האמורא הראשון שלדברי הכל מבטלה מרצונו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו שרבי סובר שאם הגוי מכר את העבודת כוכבים בין לישראל ובין לגוי (או לדעת חכמים - לפי דעת האמורא הראשון - אם מכר לישראל) - הרי היא בטלה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;66&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;66.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מבואר לפי &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; ד&quot;ה לוה, וכפי שביארוהו ב&lt;b&gt;חידושי הר&quot;ן&lt;/b&gt; וב&lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; (בתוס&#039; ע&quot;ב ד&quot;ה דאי). וכן סוברים ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; (שם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ברייתא הבאה באה ללמדנו שדין זה אמור דוקא אם מכרה, אבל כשלא מכרה ממש - אינה בטילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: לוה&lt;/b&gt; הגוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליה&lt;/b&gt; כלומר, שמשכנה ודעתו לשלם את הלואתו ולקחתה מיד המלוה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;67&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או שנפלה עליה מפולת&lt;/b&gt; ואינו חש לפנותה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או שגנבוה ליסטין&lt;/b&gt; ואינו מחזר אחריה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, או שהניחוה הבעלים והלכו להם למדינת הים&lt;/b&gt; לארץ רחוקה - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;67.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן כתבו ה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; הנ&quot;ל. וכן כתב ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; במתניתין בשם ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0108_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנגB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot