https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E_%D7%91 פרשני:בבלי:עבודה זרה מ ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-23T13:41:21Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E_%D7%91&diff=144299&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-14T16:31:56Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:31, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96562:rev-144299:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E_%D7%91&diff=96562&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T08:41:25Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עבודה זרה מ ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא, כסימני ביצים&lt;/b&gt; של עוף טהור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך סימני עוברי&lt;/b&gt; ביצי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דגים.&lt;/b&gt; ומוכח שאף לדג טמא יש ביצים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו תרוצי מתרצת לה,&lt;/b&gt; וכי אינך מתרץ את הברייתא? הרי יש לומר כך: כסימני ביצים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך סימני קירבי דגים.&lt;/b&gt; ואכן לדג טמא, אין ביצים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיכי משכחת&lt;/b&gt; היכן מצינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסימני קירבי דגים שיהא&lt;/b&gt; בהם סימנים אלו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כד&lt;/b&gt; מצידו האחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחד&lt;/b&gt; מצידו האחר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משיבה הגמרא: סימן זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משכחת לה,&lt;/b&gt; זה נמצא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשילפוחא&lt;/b&gt; בשלפוחית הדג. וניתן להבחין בה אם של דג טמא או טהור היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נתבאר לעיל שכאשר נימוחו הביצים במעי אמן, צריך מומחה להבחין אם של דג טהור הם או של טמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת על כך הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם אין שם מומחה, מאי,&lt;/b&gt; על פי מה יכשירו הביצים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה: כיון דאמר אני מלחתים&lt;/b&gt;, וראיתי שדגים טהורים הם ומהם הוצאתי קרביים אלו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותרין.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;668&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;668.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. והדבר תמוה, הרי בשאלת הגמרא כשאין שם מומחה מאי, ביאר שהשאלה היא על ביצים ולא על קרביים? אכן בתוס&#039; רי&quot;ד פירש ששאלת הגמרא היא על קרבי הדגים ולא על הביצים. לפי שאת הקרביים, אי אפשר להכיר על פי סימנים. שלא נאמרו בהם סימנים אלא רק בביצים. וכן מוכח מהמשך דברי הגמרא &quot;אלו דגים ואלו קרביהם&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב נחמן אמר&lt;/b&gt;: אינו נאמן אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שיאמר&lt;/b&gt; ויראה כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו דגים&lt;/b&gt; (ויראה הישראל שטהורין הם) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו קירביהן.&lt;/b&gt; אבל אם רק אומר &#039;אני מלחתים&#039; - אינו נאמן, שמא אינו בקי בהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אורי&lt;/b&gt; הורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליה רב יהודה לאדא דיילא&lt;/b&gt; שמשו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאמר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אני מלחתים&lt;/b&gt; נאמן בכך, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותרין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועלה של חילתית&lt;/b&gt; הבא מן הגוים מותר באכילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא,&lt;/b&gt; מטעם מה נאסור?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נצרכה&lt;/b&gt; לא נצרך היתר זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לקרטין שבו.&lt;/b&gt; פירורים וחתיכות קטנות שדבקו או נשרו מעליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא, ניחוש דלמא מייתי ומערב ביה,&lt;/b&gt; יש לחשוש שמא עירב אותם בקרטין אחרים שנחתכו בסכין של איסור, ומחמת כן נאסרם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן דהא אישתרוקי היא דאישתרוק,&lt;/b&gt; קרטין אלו הינם רק מה שנדבקו בעלין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואתא בהדה&lt;/b&gt;, והגיעו עמהם. ואין לחשוש שמא הספיקו כבר להתערב באסורין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזיתי גלוסקאות המגולגלין&lt;/b&gt; המכונסין בכלי - מותרין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נצרכא&lt;/b&gt;, היתר זה אינו נצרך אלא לומר, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על גב דרפי טובא,&lt;/b&gt; רפויים הזיתים עד שהגרעין נשמט מהם בקלות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא&lt;/b&gt;, היינו אומרים, שכנראה הגיעו לדרגת רפיון זו כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמרא&lt;/b&gt; יין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רמא בהו&lt;/b&gt; נתן בהם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן, הני,&lt;/b&gt; אלו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחמת מישחא&lt;/b&gt; השמן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דרפו,&lt;/b&gt; ולא מחמת שנתנו בהם יין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שנינו שם בענין זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוסי אומר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלחין אסורין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי דמי&lt;/b&gt; היאך הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלחין&lt;/b&gt; אלו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוסי בר חנינא, כל שאוחזו בידו ו&lt;/b&gt;על ידי אחיזה מועטת, כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גרעינתו נשמטת.&lt;/b&gt; וכיון שכל כך רפה הוא, מסתמא ניתן בו יין, ואסור. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;669&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;669.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הראשונים (תוס&#039; רי&quot;ד ועוד) הביאו את דברי הירושלמי שפירשו שהשלחין הם מין של זיתים ונותנים לתוכם חמץ על מנת לחלוץ גרעיניהם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;החגבין הבאין&lt;/b&gt; מן הסלולה (סל) - אסורין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תנו רבנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;החגבין, והקפריסין, והקפלוטות&lt;/b&gt; (כרישין כבושין ומבושלים. ואינם אסורין לפי שדרכם לאוכלם חיים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;670&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבאין מן האוצר&lt;/b&gt; מחסן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומן ההפתק&lt;/b&gt;, מקום איכסון בחנות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומן הספינה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותרין.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;670.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף אם נתבשלו בכלי הגוים, אינם נאסרים בשל כך. לפי שפליטת האיסור מכלי הגוים, אינה משביחה אותם אלא נותנת בהם טעם לפגם (רש&quot;י)&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנמכרין בקטלוזא&lt;/b&gt; בשוק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני חנוני&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורין, מפני שמזלף יין עליהן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן יין תפוחים של עובדי כוכבים, הבאין מן האוצר ומן ההפתק ומן הסלולה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותרין. הנמכר בקטלוזא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור, מפני שמערבין בו יין&lt;/b&gt; ענבים, ולכן אסור. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;671&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: פעם אחת חש&lt;/b&gt; כאב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי במעיו. אמר: כלום יש אדם שיודע&lt;/b&gt; האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יין תפוחים של עובדי כוכבים&lt;/b&gt; (ששתייתו של יין זה מועילה לכאב מעיים), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור או מותר?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;671.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש להבין במה שונה יין תפוחים משכר בעלמא, שלא אוסרין אותו אף אם עמד בשוק? וביאר הר&quot;ן, כיון שיין תפוחים יקר יותר מיין ענבים, יש לחשוש שמא עירבו בו יין. מה שאין שכר, שבו לא קיים חשש זה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לפניו רבי ישמעאל בן רבי יוסי: פעם אחת חש אבא במעיו, והביאו לו יין תפוחים של עובדי כוכבים של שבעים שנה, ושתה ונתרפא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו רבי: כל כך היה בידך&lt;/b&gt; תשובה לדבר זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואתה מצערני&lt;/b&gt; שלא גילית לי עד עתה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדקו ומצאו עובד כוכבים אחד, שהיה לו שלש מאות גרבי&lt;/b&gt; כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יין של תפוחים של שבעים שנה, ושתה ונתרפא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; רבי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברוך המקום שמסר עולמו לשומרים.&lt;/b&gt; כגון גוי זה ששמר היין שבעים שנה, עד שבא רבי ונתרפא ממנו! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;672&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;672.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפירוש התפלות לר&quot;י בן יקר (חלק ב עמוד ע) כתב: ועל בני אדם שהיו קמצנים ושומרים יינם ושכר שלהן כמה שנים, היו רגילין לברך &quot;ברוך שמסר עולמו לשומרין&quot;. לפי שלפעמים צריכין לאלו הדברים לרפואה לחולים חכמים וחסידים. כמו שמצינו במסכת עבודה זרה. ובא סגנון הברכה בלשון שמירה על שם היין המשומר בענביו. נמצא שגם הקב&quot;ה שומר דברי עידונים לחכמים&quot; ע&quot;כ. מבואר, שכך היה המנהג לברך, ולא רק רבי בירך כן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן לתרומה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; מה הפירוש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&#039;וכן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתרומה&#039;&lt;/b&gt; בעניננו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב ששת&lt;/b&gt;: הכונה היא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן לכהן&lt;/b&gt; המקבל תרומה, ואף ששלו היא ויכול למוכרה, מכל מקום אינה נאכלת אלא לכהנים. ומשום כך נמכרת בזול לפי שלא הרבה קופצין עליה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;החשוד למכור תרומה לשם חולין&lt;/b&gt; על מנת שיקנו אותה יותר, הרי שהסחורה ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפניו הוא דאסור&lt;/b&gt; לקנות ממנו. שיש לחשוש שמא תרומה היא. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; פרי וכדומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבא מן האוצר ומן ההפתק ומן הסלולה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר&lt;/b&gt; לקנות ממנו. משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אירתותי מירתת,&lt;/b&gt; מפחד הוא לשים פירות תרומה במחסן יחד עם שאר פירות. לפי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר, שמעי ביה רבנן,&lt;/b&gt; ישמעו מכך חכמים שעירבתי תרומה בחולין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומפסדו ליה מינאי&lt;/b&gt;, ויפקירו ממני את כל המחסן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל במה שעומד לפניו, אין הוא חושש כל כך, כיון שסחורה מועטת היא. ולכן במה שלפניו, אסור לקנות ממנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך אין מעמידין&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0002_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBשלישיB-BכלBהצלמים&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק שלישי - כל הצלמים&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;div style=&#039;-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; &#039;&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0082_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;הקדמה&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;הקדמה&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמר בתורה (דברים ז) לגבי כיבוש הארץ מידי הכנעניים, עובדי האלילים, &quot;פסילי אלהיהם תשרפון באש, לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך, פן תוקש בו, כי תועבת ה&#039; אלהיך הוא. ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו, שקץ תשקצנו, ותעב תתעבנו, כי חרם הוא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בא ללמדנו, שעבודה זרה כלומר, אלילים ופסלים - אסורים בהנאה. ועוד דרשו חכמים (לקמן נא ב) שלא רק האלילים בעצמם אסורים, אלא אף משמשי עבודה זרה, כגון, המחתה שמקטיר בה לפניה, וכן נוי עבודה זרה, כגון בגדים ששוטחין לפניה, וכן תקרובת עבודה זרה, כגון, בשר יינות ושמנים שהניחו לפניה לשם תקרובת - כולם אסורים בהנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזה לשון הרמב&quot;ם (פרק ז מהלכות עבודה זרה הלכה ב): עבודת כוכבים ומשמשיה ותקרובת שלה וכל הנעשה בשבילה - אסור בהנאה. שנאמר: ולא תביא תועבה אל ביתך. וכל הנהנה באחד מכל אלו לוקה שתים, אחת משום ולא תביא, ואחת משום ולא ידבק בידך מאומה מן החרם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;פרק זה ותחילת פרק הבא עוסקים בהלכות אלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משנתנו דנה בישראל המוצא צלם (פסל), איך יוכל לזהותו אם נעשה לשם עבודה זרה, או אם נעשה לשם נוי בלבד (כעין אנדרטה לכבוד) ולא לשם אלילים. ובאיזה אופן אסור ובאיזה מותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל הצלמים&lt;/b&gt; שמצאן ישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורין&lt;/b&gt; בהנאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה, דברי רבי מאיר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: אינו אסור&lt;/b&gt; &quot;כל&quot; הצלמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; אלו שניכר עליהם שהם צלמי עבודה זרה. והם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שיש בידו מקל או&lt;/b&gt; שיש בידו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צפור או כדור&lt;/b&gt;, ומבואר בגמרא איך דברים אלו מוכיחים שהם צלמי עבודה זרה. וכן מבואר באיזה סברא נחלקו חכמים עם רבי מאיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף כל שיש בידו כל דבר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מבארת טעמם של חכמים, ובמה נחלקו עם רבי מאיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מלשון דברי חכמים, שלא אמרו &quot;אינו נעבד אלא מי שיש בידו מקל&quot;, משמע שאינם חולקים על עצם זה שנעבדים פעם אחת בשנה, ואף על פי כן מתירים. ולכן מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי דנעבדין פעם אחת בשנה, מאי טעמא דרבנן?&lt;/b&gt; הלא ודאי שנאסרין! וכי הם מחלקים בין פעם אחת לכמה פעמים?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוחנן&lt;/b&gt;: במקום שידוע שהגוים עובדים לצלמים אלו אפילו פעם אחת, בלי ספק שחכמים אוסרים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקומו של רבי מאיר, היו עובדין אותה פעם אחת בשנה&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי מאיר&lt;/b&gt; הולך לשיטתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;בכל איסורי התורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייש למיעוטא.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (כלומר, חושש להחמיר אף במקום שהחשש רחוק), ולכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזר שאר מקומות&lt;/b&gt; שאינו ידוע אם הגוים עובדים לצלמים אלו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אטו אותו מקום&lt;/b&gt; משום מקומות שעובדין אותה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רבי מאיר סובר במסכת יבמות (קיט א): קטן וקטנה לא חולצין ולא מייבמין. קטן שמא ימצא סריס, הפטור ממצות יבום, ונמצא שבא על אשת אחיו שלא במקום קיום המצוה - והיא ערוה עליו, וקטנה שמא תמצא איילונית, שאינה בת יבום, ונמצא שנבעלת לערוה שלא במקום מצוה - ואף שהחשש של סריס ואיילונית הוא חשש רחוק, שהרי רוב האנשים אינם סריסים ורוב הנשים אינן איילונית, בכל זאת חושש רבי מאיר. וכן מצאנו שרבי מאיר גזר על כל ה&quot;כותיים&quot; ונתן להם דין של גוים, מפני שמצאו להם דמות יונה (אלילים) בהר גריזים, אף שתושבי הר גריזים הם מיעוט הכותיים - גזר על כולם.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו הראשונים בביאור גזירת רבי מאיר. ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; מבארים: כיון שרבי מאיר חושש למיעוט, לכן יש לחשוש במקומות שאין מנהג שלהן ידוע, או שמצאו את הצלמים בדרך, שמא המה ממקומות שעובדין אותם. חשש זה הוא &quot;מן הדין&quot;, כי רבי מאיר חושש למיעוט. ועתה, כיון שרוב המקומות נאסרו &quot;מן הדין&quot; - באו חכמים ו&quot;גזרו&quot; אף במקומות שידוע לנו שאין עובדין אותן, גזירה אטו רוב העולם האסור מן הדין. ורבנן לא חששו למיעוט, ולכן מותר ברוב המקומות &quot;מן הדין&quot;, וכיון שכך - &quot;לא גזרו&quot;. ולפי דרך זו מבואר כפילות הלשון בגמרא &quot;חייש למיעוטא&quot;, ו&quot;גזר&quot;. ה&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt; חולק על דרך זו, ומבאר שלרבי מאיר אכן כל המקומות, אפילו מקומות שלא ידוע לנו עליהם אם עובדין אם לא, מותרין מן הדין. אלא, היות ורבי מאיר סובר בכל איסורי תורה שחוששין למיעוט, שאי אפשר להתעלם מן המיעוט, אלא הוא &quot;נמצא&quot; בעולם, לכן &quot;גזרו&quot; חכמים בכל המקומות, כדי שלא יבואו להיכשל באיסור באלו המקומות שעובדין אותם, למרות שהם מיעוט. ואילו חכמים סוברים: לא חיישינן למיעוט, והמיעוט אינו ראוי להתחשב בו. וכאילו איננו, לפיכך אין לגזור על כל העולם מפני חשש קלקול במקום שעובדין אותם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן דלא חיישי למיעוטא&lt;/b&gt; אלא הולכים אחר הרוב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;,&lt;/b&gt; וברוב מקומות אין עובדין להם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא גזרו שאר מקומות אטו אותו מקום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מוסיפה לבאר שלא כל הצלמים אסר רבי מאיר, ולא בכל המקומות &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; מפרש, שאף רבי מאיר לא אסר אלא באנדרטי של מלכים, ובעומדין על פתח מדינה. וה&lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039; מביאים פירוש &lt;b&gt;רבינו תם&lt;/b&gt;, להיפך: אף חכמים לא התירו אלא באנדרטאות שברור שעשויין לנוי, והם של מלכים ומעמידין אותן בשערי העיר, ואילו בשאר צלמים מודים לרבי מאיר, שיש לחשוש שמא הם צלמי אלילים. ועיין ב&lt;b&gt;חידושי הריטב&quot;א&lt;/b&gt; בביאור השיטות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר שמואל: באנדרטי של מלכים&lt;/b&gt; העשויין כצורתו של מלך שמת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, ומעמידין אותו בשערי העיר לזכרון המלך, ובהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנינו&lt;/b&gt; שרבי מאיר אוסר. כי הם אינם עשויין לנוי בלבד, אלא מרוב חביבות המלך, עובדים אותו פעם אחת בשנה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וה&lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; מפרשים בשם &lt;b&gt;רבינו תם&lt;/b&gt;: האנדרטות עשויין לכבוד מלך חי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ו&lt;/b&gt;אותם האנדרטאות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;שהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עומדין על פתח מדינה&lt;/b&gt; העיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנינו&lt;/b&gt; שרבי מאיר אוסר. ואילו בשאר צלמים ובשאר מקומות, אינם עובדין אותן, והם עשויין לנוי בלבד, ומותרים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; מבאר שאמוראים אלו רב יהודה אמר שמואל ורבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, באים לתרץ תירוץ נוסף על קושית הגמרא. ולדעתם, אין צריכים לתרץ תירוצו של רב יצחק בר יוסף, שרבי מאיר חושש וגוזר ממקום למקום, אלא, שמשנתנו מדברת בכל המקומות, ובאנדרטאות של מלכים העומדין על פתחי העיר ישנם מקצת גוים העובדים לצלמים אלו, לכן, רבי מאיר החושש למיעוט אוסר אותן, וחכמים שאינם חוששין למיעוט - מתירים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0083_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמאB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div> Micropedia bot