https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%96_%D7%90פרשני:בבלי:עבודה זרה מז א - היסטוריית גרסאות2026-04-23T18:21:08Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%96_%D7%90&diff=144312&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:33:32Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l83">שורה 83:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 83:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96575:rev-144312:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%96_%D7%90&diff=96575&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:41:50Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה מז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל עיברו ולבסוף נרבעו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הכל</b> הוולדות <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורין</b> לגבי מזבח, כי הוולדות, שהן חלק מגופה, נרבעו כמוה, ונעבדו כמוה. ולמרות שהשתנו מעובר לולד, אסורים, כי השנוי אינו מוציאם מאיסורם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונפשטה האיבעיא, ש"אין שינוי בנעבד אצל גבוה", בין לחכמים ובין לרבי אליעזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי,</b> יש מי שמסר שמועה זו בנוסח אחר. ולפי נוסח זה מר זוטרא עצמו פשט לאיסור מדברי רב נחמן אמר רבה בר אבוה (ולא כמו בלישנא קמא שה"גמרא" פושטת את האיבעיא) ואילו ה"גמרא" דוחה את דבריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(גירסת הב"ח: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתמר עלה: אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה</b>:) <b style='font-size:20px; color:black;'>מחלוקת</b> של רבי אליעזר וחכמים היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כשנרבעו ולבסוף עיברו,</b> וחולקים ב"זה וזה גורם" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל עיברו ולבסוף נרבעו, דברי הכל,</b> אף חכמים מודים ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והני</b> ואלו החטים <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כי עיברו ולבסוף נרבעו דמי</b>, וכשם שעיברו ולבסוף נרבעו אסורין, למרות שנשתנו מעובר לבהמה, כן החטים שנשתנו לקמח אסורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי השתא</b> האם אפשר להשוות ביניהם? <b style='font-size:20px; color:black;'>! התם</b> בבהמה לא נשתנה, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מעיקרא</b> במעי אמו נקראה <b style='font-size:20px; color:black;'>בהמה והשתא</b> נקראה <b style='font-size:20px; color:black;'>בהמה</b>, אלא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>דשא הוא דאחיזא</b> (גירסת הב"ח: <b style='font-size:20px; color:black;'>אחידא</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>באנפא</b> דלתי הרחם היו סגורים בפניה - ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> נשתנו ונשתנו, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מעיקרא חיטי</b> בתחילה היו חטים <b style='font-size:20px; color:black;'>והשתא קמחא</b> קמח הוא. ויתכן לומר שהשינוי מועיל להם להיות מותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא נפשטה האיבעיא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ריש לקיש מסופק בדין מחובר הנעבד אצל "מצוות".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, אם תמצי לומר ולפשוט בעית רמי בר חמא שיש נעבד במחובר אצל גבוה, לצורך קרבן או מכשירי קרבן - האם נרחיב את האיסור גם "למצוות", כמו שיבואר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי ריש לקיש: המשתחווה ל</b>עץ <b style='font-size:20px; color:black;'>דקל</b> מחובר - <b style='font-size:20px; color:black;'>לולבו מהו למצוה</b> ליטול אותו לקיום מצות לולב?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>באילן שנטעו מתחלה לכך</b>, לצורך עבודה זרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תיבעי לך, דאפילו להדיוט נמי אסור</b> לכל הדעות, ובודאי שאסור בהנאה, וכל שכן למצווה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי תיבעי לך</b> באיזה אילן האיבעיא, <b style='font-size:20px; color:black;'>באילן שנטעו ולבסוף עבדו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואליבא</b> ולדעתו <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יוסי בר יהודה לא תיבעי לך, ד</b>לדעתו <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו להדיוט נמי אסור.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;82&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כי תיבעי לך אליבא דרבנן</b>, הסוברים שהוא מותר בהנאה להדיוט, ולפיהם מסופק ריש לקיש <b style='font-size:20px; color:black;'>לענין מצוה, מאי?</b> מהי ההלכה, האם מותר ליטול אותו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;82.&nbsp;</b> כתבו ה<b>תוס</b>': אף לרבי יוסי בן רבי יהודה יש אפשרות לאיבעיא זו, כגון באילן שעמד מאיליו - לדעת רש"י (בתחילת הסוגיא), או בנטעו גרעין - לדעת תוס'. או בלולב שגדל באילן לפני שעבדו את הדקל, שאותו הלולב לא נאסר בהנאה. אלא, שהגמרא רצתה לומר את האיבעיא אליבא דרבנן. או, שהגמרא רצתה לומר באילנות השכיחים. (מבואר על פי ה<b>מהר"ם</b>).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצדדי הספק הם: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי מאיס כלפי גבוה,</b> האם הוא מאוס למצוה כשם שהוא מאוס לקרבן, כי גם קיום מצוה הוא צורך גבוה. <b style='font-size:20px; color:black;'>או לא</b>, לפי שיש הבדל בין "קרבן" לבין "מצוה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רב דימי מבאר האיבעיא של ריש לקיש באופן אחר, והספק הוא בדין "דיחוי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יסוד דין "דיחוי" נאמר בקרבן, שקרבן אשר נפסל ו"נדחה" מכשרותו - נדחה לעולם, שהוא פסול לעולם לקרבן, אף אחרי שירד ממנו פסולו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה, מסופק ריש לקיש, האם דין זה נאמר גם לגבי "מצות", וכמו שיבואר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא</b> כשהגיע מארץ ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>רב דימי, אמר: באשירה</b> שנאסרה אף להדיוט, <b style='font-size:20px; color:black;'>וביטלה</b> גוי, כדת וכדין שהגוי מבטל עבודת כוכבים <b style='font-size:20px; color:black;'>קא מיבעיא ליה</b> הסתפק ריש לקיש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומהו הספק? האם <b style='font-size:20px; color:black;'>יש</b> דין "<b style='font-size:20px; color:black;'>דחוי</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>אצל מצות</b>, וכיון שהיתה אסורה בהנאה נפסל ונדחה למצות לולב, אף שעתה אינה אסורה בהנאה שהרי נתבטלה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שנאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> דין "<b style='font-size:20px; color:black;'>דחוי</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>אצל מצות</b>, ורק בקרבן נאמר דין "דחוי". ויש הבדל בין "קרבן" לבין "מצות".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: מה האיבעיא? <b style='font-size:20px; color:black;'>תפשוט ליה</b> הרי אפשר לפשוט את האיבעיא <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>משנה מפורשת לגבי דין כיסוי הדם, שציוותה התורה לכסות דם שחיטת חיה ועוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן, כיסהו</b> לדם <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתגלה, פטור</b> שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>מלכסות</b>, הואיל וכבר קיים את מצות כיסוי הדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיסהו הרוח</b> ולא כיסהו הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב לכסות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>למה, הרי עתה מכוסה הוא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו</b> שכיסהו הרוח חייב לכסות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שחזר ונתגלה</b> לאחר שכיסתו הרוח, וכיון שהשוחט עדיין לא קיים את המצווה, ועתה הוא מגולה, חייב לכסותו. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא חזר ונתגלה,</b> ועתה הוא מכוסה, <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור מלכסות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והוינן בה,</b> כשלמדנו ענין זה שאלנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי חזר ונתגלה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי הוי</b>, למה חייב לכסות? ולמה לא נאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל ואידחי,</b> כיון שבעת שהיה מכוסה נדחה הדם ממצות כיסוי הדם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אידחי</b> לגמרי ממצות כיסוי, אף שעתה מגולה הוא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב פפא: זאת אומרת,</b> ממשנה זו אפשר ללמוד כי "<b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b>ן דין <b style='font-size:20px; color:black;'>דיחוי אצל מצות</b>", ואין אומרים כיון שנדחה - נדחה. אלא, אם נתגלה הדם, חייב לכסותו, הואיל ועדיין לא קיים את המצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי לנו משנה מפורשת לפשוט את איבעית ריש לקיש, ולמה לא פשטה ריש לקיש משם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: אכן, רב פפא הוכיח משם ש"אין דיחוי אצל מצות" וממסקנתו זו יוצא "חומרא" שעדיין מחויב לכסות, אך כאן, אם נאמר "אין דיחוי אצל מצות", תצא מכך "קולא", שהלולב מותר, ובאופן הזה לא היה ברור לו לריש לקיש, ולכן לא פשט מהמשנה ההיא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרב פפא גופיה</b>, מה שהיה ברור לרב פפא עצמו, <b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא ליה,</b> הסתפק ריש לקיש, האם <b style='font-size:20px; color:black;'>מיפשט פשיטא ליה לרב פפא</b> (כלומר, לתנא של המשנה ההיא, שרב פפא מפרשו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;83&nbsp;</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>דאין דיחוי אצל מצות</b> כלל, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;83.&nbsp;</b> מבואר על פי <b>רש"י</b> במסכת סוכה (לג א). ובודאי שריש לקיש אינו מסתפק אליבא דרב פפא, כי היה כמה דורות לפניו. ועיין בהגהות <b>מהר"ב רנשבורג</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא,</b> יתכן לומר, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>ספוקי מספקא ליה,</b> שהתנא מסופק בדין זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולחומרא</b> אם יצא מכך חומרא, כגון בכיסוי הדם, שדין "אין דיחוי" מביאו לחיוב לכסות <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרינן</b> אין דיחוי. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לקולא,</b> אם תצא מכך קולא, כגון שהלולב יהיה מותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמרינן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תיקו</b> האיבעיא לא נפשטה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;84&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;84.&nbsp;</b> הקשו הראשונים מדברי רבא במסכת סוכה (לא ב) הסובר שלולב של עבודה זרה לא יטול לכתחילה, ובדיעבד אם נטל - יצא ידי חובתו (כי "מצות לאו ליהנות ניתנו"). ואילו כאן מסופק ריש לקיש בדין זה. התוס' מתרצים: איבעית ריש לריש הוא על דין לכתחילה, כלומר (לפי פירוש ה<b>מהרש"א</b> וכן משמע ב<b>תוס' הרא"ש</b>): רבא אוסר לכתחילה באשירה האסורה עתה, וריש לקיש מודה בזה, אלא שמסתפק באשירה שעתה מותרת, אי משום שביטלה הגוי (לפי רב דימי) אי משום שהיתה מחוברת בשעת שנעבדה ולא נאסרה להדיוט. ה<b>מהר"ם</b> סובר בדעת התוס' שאף אם האשירה היתה מחוברת בשעה שעבדוה, ולא נאסרה להדיוט כלל, גם כן מודה ריש לקיש לרבא שאסורה לכתחילה למצוה, וספיקו הוא רק באופן שביטלה, אם מאוסה לגבוה או לא. והיוצא מדברי המהר"ם שעבודה זרה במחובר - שלא נאסרה להדיוט - ולא ביטלה, גרועה יותר מעבודה זרה שנאסרה לגמרי אפילו להדיוט וביטלה. כל זה לפי שיטת התוס', וכן היא שיטת ה<b>ראב"ד</b>. אבל ה<b>רמב"ן</b> חולק, וסובר שריש לקיש הסתפק על בדיעבד, ואינו סובר כרבא המתיר בדיעבד, וטענתו היא, שהיכן מצאנו ביטול לאיסור עבודה זרה לגבי גבוה? והרי לא מצאנו שמוקצה ונעבד יוכשרו לקרבן על ידי ביטול (עיין שם ראייתו מכלים שהשתמשו בהם בבית חניו (נב ב), ועוד, הרי נלמד מ"אתנן" - וכי באתנן שייך ביטול? ורב דימי היה ברור לו שלענין מצוה אינה כלענין גבוה, שאילו כן לא יועיל לו ביטול, וכל ספיקו היה בדין "דיחוי".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רב פפא הסתפק בעוד הלכה בנדון זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רב פפא: המשתחווה לבהמה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>צמרה מהו לתכלת</b> האם מותר לעשות ממנה חוטי תכלת? וכמו שיבואר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תכלת דמאי?</b> לאיזה צורך רוצה להשתמש בתכלת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> אם כוונת רב פפא היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תכלת לכהנים</b> של בגדי כהונה לצורך העבודה בבית המקדש, ואם נפרש כן, הספק הוא: אם תמצי לומר מכשירי קרבן - והתכלת בכלל - כקרבן דמו, עדיין יש להסתפק, הואיל והשתנה מצמר לתכלת כשצובעין אותו - האם השינוי מוציאו מידי איסורו, ו"יש שינוי בנעבד אצל גבוה", או, "אין שינוי" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קשה: מה מחדש רב פפא, הלא <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו בעיא</b>, הלא ספיקות אלו כבר כלולים באיבעי <b style='font-size:20px; color:black;'>דרמי בר חמא?!</b><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי</b> ואם כוונת רב פפא היא ל<b style='font-size:20px; color:black;'>תכלת ל</b>מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>ציצית</b>, ומסופק הואיל והיא דבר מצוה, האם מאיס ופסול כשם שפסול לגבוה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו בעיא</b> ספק זה כבר כלול בהאיבעיא <b style='font-size:20px; color:black;'>דריש לקיש</b>, ומה שונה דקל למצות לולב מצמר למצות ציצית?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין הכי נמי</b>, אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא הוה למיבעי ליה</b>, אין באיבעיא זו שום חידוש -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאי דקא בעי ליה הא</b>, והטעם שאמר את האיבעיא במשתחוה לבהמה, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאיכא מילי אחרנייתא,</b> יש בבהמה דברים אחרים שאפשר להסתפק בהם, והם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>צמרה מהו לתכלת</b> כנ"ל, <b style='font-size:20px; color:black;'>קרניה מהו לחצוצרות</b>, האם מותר להשתמש בהן לכלי שיר של קרבן שהיו הלוים שרים על הדוכן בבית המקדש, וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>שוקיה מהו לחלילין</b>, וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>בני מעיה מהו לפארות</b> (מיתרי כלי נגינה) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והאיבעיא היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אליבא דמאן דאמר עיקר שירה</b> של הלוים הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תיבעי לך, דודאי אסור</b>. דהיינו, אם תמצי לומר שמכשירי קרבן כקרבן דמו, ואם תמצי לומר "אין שינוי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי תיבעי לך, אליבא דמאן דאמר עיקר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שירה</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בפה</b> של הלוים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצדדי האיבעיא הם: <b style='font-size:20px; color:black;'>בסומי קלא בעלמא הוא,</b> האם כלי הנגינה רק משפרים את הקול, כלומר את השיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מייתינן,</b> מותר לעשותן מאיברי בהמה שהשתחוו לה, היות ואינם שייכים כל כך לצורך הקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או, דלמא</b> יתכן לומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו הכי אסור</b>, כי בכל זאת הם מאוסים לגבוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף אם תמצי לומר שהמשתחוה לדקל לולבו מותר למצוה, יתכן שכאן, שיש בהם צורך "גבוה", אסורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תיקו.</b> האיבעיא לא נפשטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רבה: המשתחוה למעין</b> מים, שדינו כמחובר ואינו נאסר להדיוט - <b style='font-size:20px; color:black;'>מימיו</b> המים של המעין <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו לנסכים?</b> האם מותר להשתמש בהם לצורך ניסוך המים בבית המקדש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא מיבעיא ליה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> אם נאמר, שמיבעיא ליה (גירסת הב"ח: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>לבבואה קא סגיד</b>, אם המשתחוה מתכוין להשתחוות לפרצופו הנראה במים, ואינו משתחווה להמים עצמם, ולכן מותרים לנסכים, <b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא</b> יתכן לומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>למיא קא סגיד</b> הוא משתחוה למים, ואי לכך ייאסרו המים לנסכים שהם צורך גבוה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מקשינן: לא משמע שזו היא האיבעיא, שאם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>תיבעי ליה</b>: למים תלושין ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ספל</b> ונאסר אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>להדיוט</b>, והאיבעיא היא האם השתחווה למים עצמם או לפרצופו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתוך שלא הסתפק במים תלושין בספל, משמע, שפשוט לו שאסור להביא את המים לנסכים, כי ודאי שכוונתו למים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם</b> אכן פשוט לו לרבה כי <b style='font-size:20px; color:black;'>למיא קא סגיד</b>, שהשתחויתו היא למים עצמם -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קא מבעיא</b> וכן היא האיבעיא: לאיזה מים הוא משתחווה, האם <b style='font-size:20px; color:black;'>למיא דקמיה המים</b> שהם עתה לפניו, ולפי צד זה מותרים המים לנסכים, כיון ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קמאי קמאי אזדו</b> המים כבר הלכו להם שהמעין מזרים מים כל הזמן, והמים שהוא שואב עתה אינם המים שהשתחווה להם -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא</b> יתכן לומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>לדבורנא דמיא</b> (גירסת הב"ח: <b style='font-size:20px; color:black;'>דנהר</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>קא סגיד,</b> הוא משתחווה לכל זרם המים, ועבד את כל הנהר ומימיו. ואם תמצי לומר "יש נעבד במחובר אצל גבוה"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- אסורים המים לנסכים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא אינה פושטת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף אם אכן השתחווה למים עצמם, לזרם הנהר - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי מיתסרי</b> וכי נאסרים?! הרי "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: מים של רבים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין נאסרין</b> כשנעבדו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: אכן, אם המים הם של רבים אינם נאסרים כלל, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צריכא</b> ואיבעית רבה היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא נבעי מארעא</b> (גירסת המהר"ם: <b style='font-size:20px; color:black;'>מארעיה</b>) כשהמים נובעים מאדמתו של המשתחווה, והם שלו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המשנה הזאת עוסקת בדיני בית עבודת כוכבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שהיה כותלו סמוך לעבודת כוכבים,</b> שמצד אחד שימש הכותל ככותל ביתו, ומצדו השני הוא שימש ככותל עבודת כוכבים, הרי, אם היה הבית עצמו נעבד כעבודת כוכבים, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;85&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ונפל</b> הכותל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור לבנותו</b> לכותל ביתו מחדש במקום שעמד בו, מפני שבכך הוא גם בונה בית לעבודת כוכבים. אלא הוא יכול לבנותו רק במקום המרוחק מהשטח של בית עבודת הכוכבים: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד יעשה?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כונס בתוך שלו,</b> נכנס לתוך רשותו <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע אמות,</b> ובונה שם את כותל ביתו החדש, בריחוק ארבע אמות מהמקום שעמד בו הכותל תחילה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;85.&nbsp;</b> כן כתב <b>רש"י</b>. וכתב ה<b>מהר"ם</b>, שטעמו הוא משום שבמשנה נאמר שהאבנים והעפר מטמאים, לכן משמע שהבית עצמו נעבד, כי בית המשמש לעבודת כוכבים אך הוא עצמו אינו נעבד, אינו מטמא בטומאת עבודת כוכבים. וכן כתב ה<b>ריטב"א</b>. ומשמע מדבריהם, שמצד הדין של "כונס בתוך שלו", אין נפקא מינה בין בית הנעבד בעצמו לבין בית שרק משמש לעבודת כוכבים בתוכו, ובשניהם נאמר הדין שאם נפל, אסור לבנותו שם, אלא כונס בתוך שלו. אבל ה<b>בית חדש</b> (יורה דעה סימן קמג) מבאר, שלכן כתב רש"י שהבית עצמו היה נעבד, משום שאם רק שימש עבור עבודה זרה ולא היה נעבד בעצמו היה מותר לבנות כותלו סמוך אליו. אך ה<b>ש"ך</b> (שם ס"ק א) חולק על הבית חדש, ומוכיח מכמה ראיות, כדברי המהר"ם והריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. ואם היה מקום עובי הכותל מחולק בצורה מוגדרת, שחצי המקום היה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלו, ו</b>אילו חצי המקום השני היה <b style='font-size:20px; color:black;'>של עבודת כוכבים,</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0096_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot