https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%95_%D7%90 2026-04-23T13:47:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%95_%D7%90&diff=144310&oldid=prev 2020-09-14T16:33:17Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l89">שורה 89:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 89:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96573:rev-144310:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%95_%D7%90&diff=96573&oldid=prev 2015-07-01T08:41:47Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עבודה זרה מו א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו רבי עקיבא: והלא כבר נאמר &quot;אבד תאבדון&quot;&lt;/b&gt; ללמד שצריך לשרש אחריה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן מה תלמוד לומר &quot;ואבדתם את שמם מן המקום ההוא&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בא ללמדנו, שצריך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכנות לה שם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול&lt;/b&gt; יכולנו לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשבח&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטרם שרבי עקיבא מסיים דרשתו תמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשבח סלקא דעתך&lt;/b&gt; וכי עלה על דעתך שהתורה מצווה לכנות לה שם לשבח?! ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כוונת רבי עקיבא היא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול&lt;/b&gt; יכלנו לומר שיכנה לה שם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לשבח ולא לגנאי&lt;/b&gt;, והעיקר הוא לאבד שמם -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; במקרא אחר (דברים ז) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקץ תשקצנו! ותעב תתעבנו! כי חרם הוא&quot;&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא כיצד? היו&lt;/b&gt; הגוים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קורין אותה &quot;בית גליא&lt;/b&gt;&quot; בית הגבוה - מכנין לה שם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקורין אותה &quot;בית כריא&lt;/b&gt;&quot; בור כרוי ושפל, היו קוראין אותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עין כל&quot;&lt;/b&gt; - מכנין לה שם וקורין אותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עין קוץ&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומעתה, רבי יוסי בן רבי יהודה סובר כמו רבי אליעזר הדורש מן המקרא &quot;ואבדתם את שמם&quot; שצריך לשרש אחריה, ואילו רבנן סוברים כמו רבי עקיבא הדורש ממקרא זה שצריך לכנות לה שם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;למדנו מחלוקת תנאים באילן שנטעו ולבסוף עבדו, אם אסורה בהנאה. הגמרא מביאה ברייתא העוסקת בנידון זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני תנא&lt;/b&gt; (חכם הבקי במשניות וברייתות שנה ברייתא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמיה&lt;/b&gt; לפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרב ששת&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העובדי כוכבים&lt;/b&gt; גוים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העובדים את ההרים ואת הגבעות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הן&lt;/b&gt; ההרים והגבעות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותרין&lt;/b&gt; בהנאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועובדיהן&lt;/b&gt; הגוים נידונין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסייף&lt;/b&gt; והוא מיתת בית דין לגוים על כל העבירות שנצטוו בהם, ובכללם עבודת כוכבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם עובדים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את הזרעים ואת הירקות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הן&lt;/b&gt; הזרעים והירקות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורין&lt;/b&gt; בהנאה, כמו שיבואר. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועובדיהן בסייף.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב ששת ל&quot;תנא&quot;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר לך מני&lt;/b&gt; מי שנה הברייתא ההיא? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי בן רבי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהודה היא, דאמר: אילן שנטעו ולבסוף עבדו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והזרעים האלו עבדום אחרי שצמחו בקרקע, ולכן אסורים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: מנין לו לרב ששת לפרש כן את הברייתא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולוקמה&lt;/b&gt; היה יכול להעמידה שהיא מדברת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באילן&lt;/b&gt; (גירסת הב&quot;ח: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזרעים&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנטעו&lt;/b&gt; אותן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתחילה לכך&lt;/b&gt; לשם אלילים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;באופן זה סוברת הברייתא גם כמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן&lt;/b&gt; האוסרים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סלקא דעתך&lt;/b&gt; אינו עולה על הדעת לפרש כן את הברייתא - ומדוע?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקתני&lt;/b&gt; שהברייתא שונה דין זרעים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דומיא דהר&lt;/b&gt;, כלומר, באותו אופן שהר מותר - הזרעים אסורים, כי כוונת התנא להבליט את ההבדל בין הרים וגבעות לבין זרעים וירקות -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה הר&lt;/b&gt;, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא נטעו מתחילה לכך, אף האי&lt;/b&gt; זרעים וירקות מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא נטעו מתחילה לכך&lt;/b&gt;. ולמה אסורים בהנאה? מוכרחים לומר שהיא משנת רבי יוסי בן רבי יהודה האוסר נטעו ולבסוף עבדו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה שהרים וגבעות שעבדו להם הגוים, אינם נאסרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא דנה באבנים שנעקרו מאליהן מההרים, ועתה אינם מחוברים, ועבדו אותם הגוים. צדדי האיסור וההיתר הם: היות ואינן דומים לגמרי להרים כי הם תלושים, ומאידך, אין בהם תפיסת ידי אדם, כלומר, הם בטבען, דומה להרים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;74&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;74.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; בשם ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt;, אבנים אלו אין להם תפיסת ידי אדם, היינו שאין להם תפיסה הניכרת, כלומר: לא עקרם אדם ממקומן - ואין הפירוש שלא טלטל אותם אדם - כי הגמרא מוכיחה מבהמה, ומחשיבה אותה כאין בה תפיסת ידי אדם - וכי לא טלטל אותה אדם מעולם?! וכתב ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; שאף שסברא נכונה היא, מכל מקום אין להביא ראיה גמורה מבהמה, הנושאת את עצמה אף כשהאדם מטלטלה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתמר&lt;/b&gt; שנינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבני הר שנדלדלו&lt;/b&gt; נעקרו ממקומן מאליהן, וגוי השתחווה להם -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נחלקו בנדון זה רב יהודה וחזקיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בני רבי חייא, ורבי יוחנן&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד&lt;/b&gt; אחד משניהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: אסורות, וחד אמר: מותרות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא&lt;/b&gt; מה הטעם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמאן דאמר: מותרות?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי הוא משווה אותן האבנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהר, מה הר שאין בו תפיסת ידי אדם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומותר, אף הני שאין בהן תפיסת ידי אדם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומותרין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: אינן דומין לגמרי להר, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה להר, שכן מחובר&lt;/b&gt;, ואילו אבנים אלו תלושין הן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: אין טעם ההיתר בהר, מפני היותו מחובר, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהמה תוכיח&lt;/b&gt; שאינה מחוברת, ובכל זאת התירה התורה בהנאה אם השתחווה לה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, שאין טעם ההיתר משום מחובר, אלא, משום שהיא כברייתה ואין בה תפיסת ידי אדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(המשתחווה לבהמה לא אסרה בהנאה, ונלמד ממה שכתבה התורה לגבי קרבן (ויקרא א) &quot;מן הבקר&quot; - ודרשינן, מן הבקר - ולא כל בקר כשר לקרבן, להוציא את הנעבד, בהמה שעבדו אותה לאלילים. והיא פסולה לקרבן -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משמע שלצרכי הדיוט - כשרה, כי אם היתה אסורה בהנאה, אין צורך בשום לימוד לפוסלה לקרבן, כי הקרבן כשר רק אם הוא &quot;ממשקה ישראל&quot; (יחזקאל מה), כלומר, ראויה לאכילת הדיוט - חולין).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: מבהמה אין להביא ראיה, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה לבהמה&lt;/b&gt;, לכן התירתה התורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן בעלת חיים&lt;/b&gt; היא ויש בכך חשיבות, תאמר באבנים אלו להתיר?! הרי הם אינם בעלי חיים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: אין טעם ההיתר בבהמה, משום שהיא בעלת חיים, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הר יוכיח&lt;/b&gt; שאינו בעל חי, ובכל זאת התירתו התורה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחזר הדין&lt;/b&gt; וכשנפרוך מה להר שכן מחובר, נוכיח מבהמה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ראי זה כראי זה&lt;/b&gt; אין קולתו של הר כקולתה של בהמה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא ראי זה כראי זה&lt;/b&gt; ואין קולתה של בהמה כקולתו של הר - כלומר, אין ההיתר תלוי לא בסיבת מחובר, ולא בסיבת בעל חי -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הצד השוה שבהן&lt;/b&gt;, ובמה שניהן שווים, ומה טעם היתרן, בכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין בהן תפיסת ידי אדם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר&lt;/b&gt; התירתם התורה - ונשווה לכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כל&lt;/b&gt; דבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין בהן תפיסת ידי אדם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומותר&lt;/b&gt;. ולכן מותרין אבנים אלו שנתדלדלו מקומן, שגם בהם אין תפיסת ידי אדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: עדיין יש לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה להצד השוה שבהן&lt;/b&gt; למה התירתה התורה את שניהן, הר ובהמה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן לא נשתנו מברייתן&lt;/b&gt;, והם במצבן הטבעי מאז ברייתן ולכן התירתם התורה, תאמר באבנים אלו שכן נשתנו מברייתן ונעקרו ממקומן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אתיא&lt;/b&gt; דין אבנים אלו נלמד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבהמה בעלת מום&lt;/b&gt; שנשתנתה מברייתה, ובכל זאת התירתה התורה, ואין לתלות טעם התירה משום שהיא בעלת חי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומהר&lt;/b&gt; שהרי הר גם מותר ואינו בעל חי, ואין לתלות טעם התירה משום שלא נשתנתה מברייתה, כי השתנתה במומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי נמי,&lt;/b&gt; או שנלמד דין אבנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבהמה תמה&lt;/b&gt; שאינה בעלת מום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאילן יבש&lt;/b&gt;, שנשתנה מברייתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(אילן מותר - לרבנן, בנטעו ולבסוף עבדו, ולרבי יוסי בן רבי יהודה באילן שעלה מאליו, שנמצא ביער מששת ימי בראשית &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;75&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;75.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן כתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וכתב ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; שאין צורך לומר כן, כי יתכן שמדובר באילן שנטעו ויבש, ועבדוהו אחרי שיבש, ולא ניתוסף עליו כלום, ואז גם רבי יוסי בן רבי יהודה מודה שהוא מותר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;על כל פנים - באילנות אלו, אין נפקא מינה אם הם יבשים או לא, ובכל אופן מותרים, אף אם נשתנו מברייתן ויבשו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומעתה, הצד השווה של הר ובהמה, הוא: שכן אין בהם תפיסת ידי אדם, ומותרין, אף אם נשתנו מברייתן, ואין טעם היתירן לא משום מחובר ולא משום בעל חי - אף אני אביא להתיר אבני הר שנתדלדלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;זהו טעמו של מאן דאמר: מותר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאן דאסר&lt;/b&gt; סובר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להכי כתיב&lt;/b&gt; לכן כתבה התורה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאף על גב דאתיא מדינא להיתרא&lt;/b&gt; שאפשר ללומדו מ&quot;צד השוה&quot; להתיר, בכל זאת ציוותה התורה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תתיא&lt;/b&gt; אל תלמדנו להתיר, כי חרם הוא, והתורה משקצו ומתעבו, ואין לך להתיר בו אלא מה שהתיר לך הכתוב בפירוש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במחלוקת זו לא נתפרש מי הוא האוסר ומי הוא המתיר. הגמרא באה להוכיח ממימרא אחרת מי האוסר ומי המתיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תסתיים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבני רבי חייא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשרו&lt;/b&gt; הם המתירים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבעי חזקיה&lt;/b&gt; בן רבי חייא הסתפק: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זקף&lt;/b&gt; העמיד בזקיפה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביצה להשתחוות לה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו&lt;/b&gt; האם מותרת או אסורה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא סלקא דעתך&lt;/b&gt; בעל המימרא שרצה להוכיח את ה&quot;סיום&quot; עלה על דעתו לומר, שהאיבעיא היא שזקף את הביצה כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להשתחוות לה, ו&lt;/b&gt;אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתחווה לה&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקא מיבעיא ליה&lt;/b&gt; וצדדי האיבעיא הם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי זקיפתה&lt;/b&gt; זקיפה זו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי הוי מעשה&lt;/b&gt; חשוב של תפיסת ידי אדם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי לא הוי מעשה&lt;/b&gt;, ואינה בגדר תפיסת ידי אדם -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משמע מכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא זקף&lt;/b&gt;, והשתחווה לה כמות שהיא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מיתסרא&lt;/b&gt; משום שאין בה תפיסת ידי אדם, אף שתלושה היא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה: בני רבי חייא&lt;/b&gt; הם המאן דאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשרו&lt;/b&gt;, המתירים באבני הר התלושין, מפני שאין בהם תפיסת ידי אדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא!&lt;/b&gt; אין מכאן הכרח לסיים דברי בני רבי חייא -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם אימא לך&lt;/b&gt; יתכן לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בני רבי חייא דאסרי&lt;/b&gt; הם הסוברים שאסור, אף בלי תפיסת ידי אדם, אם הוא תלוש ואינו בעל חי, ואם כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתחווה לה, אף על גב דלא זקפה&lt;/b&gt; ואין בה תפיסת ידי אדם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואיבעית חזקיה היא בנידון אחר, והוא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא במאי עסקינן, כגון, שזקף ביצה להשתחוות לה, ו&lt;/b&gt;לבסוף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; השתחווה לה, והגמרא תבאר צדדי האיבעיא -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקודם מבררינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאן&lt;/b&gt; לפי איזה תנא מסופק חזקיה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי למאן דאמר&lt;/b&gt; בפרק הבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבודת כוכבים של ישראל&lt;/b&gt; שהקים אותה ישראל במטרה לעובדה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורה מיד&lt;/b&gt; - אף לפני שיעבדנה, מה הספק, הרי אם זקף ביצה לעובדה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורה&lt;/b&gt; מיד, והרי ייעד אותה לעבודת כוכבים. אף בלי תפיסת ידי אדם (כי עתה לפי דחיה זו אין צורך בתפיסת ידי אדם) ואף בלי מעשה, משעה שייעד אותה לעבודת כוכבים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי למאן דאמר&lt;/b&gt;, עבודת כוכבים של ישראל אינה אסורה מיד, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שתיעבד&lt;/b&gt; - מה הספק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא לא פלחה&lt;/b&gt; הרי עדיין לא עבד לה, ופשיטא שהיא מותרת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; (כהבנת המקשן, אלא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכא&lt;/b&gt; - האיבעיא היא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון, שזקף ביצה להשתחוות לה, ולא השתחווה לה&lt;/b&gt;, ואכן למאן דאמר הסובר שאינה אסורה עד שתיעבד, אינה אסורה עדיין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בא עובד כוכבים&lt;/b&gt; גוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשתחווה לה&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והאיבעיא היא אם נאסרה בהשתחוויה של הגוי -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכאורה, מה כאן האיבעיא, וכי איך יכול הגוי לאסור ביצת ישראל, הרי &quot;אין אדם אוסר דבר שאינו שלו&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;התירוץ: אכן &quot;אין אדם אוסר דבר שאינו שלו&quot; - אבל, כיון שהישראל &quot;גילה דעתו&quot; שניחא ליה לעשות ממנה אלילים, ובאופן זה אפשר בהחלט לאסור דבר שאינו שלו -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי הא&lt;/b&gt; וכמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב יהודה אמר שמואל: ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה&lt;/b&gt; ולא השתחווה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובא עובד כוכבים&lt;/b&gt; גוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשתחווה לה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא מיבעיא ליה&lt;/b&gt; לחזקיה: הלכה זו של שמואל, שבגילוי דעת בלבד אוסרו אדם אחר אף אם אינו שלו, האם נאמר כן גם בביצה, או רק בלבינה ודוגמתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה הטעם לחלק בין לבינה לביצה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבינה הוא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמינכרא זקיפתה&lt;/b&gt; בתחילה היתה מושכבת על רחבה, ועתה כשזוקפה נראית גבוה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל ביצה&lt;/b&gt; שזקיפתה אינה ניכרת ואין בכך &quot;גילוי דעת&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; נאמרה הלכה זו של שמואל -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא&lt;/b&gt; יתכן לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנא&lt;/b&gt; וגם ביצה נאסרת בזקיפה זו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ומעשה ה&quot;זקיפה&quot; שהוצרך חזקיה לומר בהאיבעיא, הוא, כדי שהזקיפה תהיה &quot;גילוי דעת&quot; שרצונו שהביצה תהיה אליל, ובכך אוסרה הגוי בהשתחוויתו -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואינה מעשה של &quot;תפיסת ידי אדם&quot; שבלעדיה נקראת &quot;מחובר&quot;, כי - לפי דחייה זו - סובר חזקיה שנקראת תלושה מפני שאינה מחוברת, וכיוון שאינה מחוברת ואינה בעל חי &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;76&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אסורה.) <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;76.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומכל מקום, אין מכאן הוכחה שבני רבי חייא אוסרים, כי עדיין אפשר לבאר איבעית חזקיה כדעת המקשן, שמסופק אם הזקיפה היא מעשה כדי לקבוע לה דין של &quot;תפיסת ידי אדם&quot;, וחזקיה אכן מצריך תפיסת ידי אדם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיקו&lt;/b&gt; האיבעיא לא נפשטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו שמחובר שנעבד לאלילים אינו נאסר בהנאה,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועוד למדנו בסוגיא לעיל שבעל חי שנעבד לאלילים אינו נאסר בהנאה, ולמדנוהו ממה שהתורה אסרה נעבד לגבוה, דהיינו להביאה קרבן, מוכח שלהדיוט מותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;רמי בר חמא מסופק, אם מחובר שנעבד לאלילים נאסר לגבוה, כגון להשתמש באבנים שנחצבו מהר שעבדו לו לאלילים - לצורך בניית מזבח -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כשם שבעל חי נאסר לגבוה, למרות שלא נאסר להדיוט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וצדדי הספק הם: האם חל שם &quot;נעבד&quot; על המחובר, אלא שהתורה התירתו, ואם נאמר כן - אסור לגבוה. או שלא חל עליו שם &quot;נעבד&quot; כלל, ואינו אסור לגבוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי רמי בר חמא: המשתחווה להר&lt;/b&gt; לשם אלילים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבניו&lt;/b&gt; שנחצבו ממנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו&lt;/b&gt; האם מותר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;בנות מהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזבח?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0094_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמוB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot