https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%94_%D7%91פרשני:בבלי:עבודה זרה מה ב - היסטוריית גרסאות2026-04-23T13:45:21Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%94_%D7%91&diff=144309&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:33:09Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96572:rev-144309:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%94_%D7%91&diff=96572&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:41:45Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה מה ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכא</b>, במשנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>באילן שנטעו</b> שלא לשם אשירה <b style='font-size:20px; color:black;'>ולבסוף עבדו</b> הגוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיפלגי.</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא קמא סבר: אילן שנטעו ולבסוף עבדו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b>, כי מדבריו נשמע רק הרים וגבעות ובדומה להם דברים שלא היה בהם תפיסת ידי אדם כלל, ובכללם אילן זה שעבדוהו בשעה שאין בו תפיסת ידי אדם ומיעטתו התורה באמרה "תחת כל עץ רענן"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- ודרשינן, ולא עץ רענן עצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי הגלילי סבר: אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ממאי,</b> מנין נשמע מדברי רבי יוסי הגלילי שהוא אוסר אילן שנטעו ולבסוף עבדו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>מה <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני סיפא,</b> שהמשנה ממשיכה דברי רבי יוסי הגלילי: <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני מה אשירה אסורה?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שיש בה תפיסת ידי אדם</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שיש בו תפיסת ידי אדם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודברי רבי יוסי הגלילי, שחוזר ואומר "<b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שיש בו תפיסת ידי אדם"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאתויי מאי,</b> מה בא להוסיף, הרי הסביר כל צרכו ההבדל בין הרים וגבעות לבין אשירה? - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו</b>, האם לא <b style='font-size:20px; color:black;'>לאתויי</b>, בא לרבות ולאסור <b style='font-size:20px; color:black;'>אילן שנטעו ולבסוף עבדו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה הגמרא מביאה דברי עוד תנא, רבי יוסי בן רבי יהודה, הסובר כרבי יוסי הגלילי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף רבי יוסי בן רבי יהודה סבר: אילן שנטעו ולבסוף עבדו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>, שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי בן רבי יהודה אומר: מתוך שנאמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אלוהיהם על ההרים",</b> ודרשינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ההרים אלוהיהם, "אלוהיהם על הגבעות" ולא גבעות אלוהיהם</b> - האם <b style='font-size:20px; color:black;'>שומע אני</b> לדרוש "<b style='font-size:20px; color:black;'>תחת כל עץ רענן" אלוהיהם, ולא עץ רענן אלוהיהם</b>, והאשרה תהיה מותרת בהנאה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואשריהם תשרפון באש"</b>, שהיא אסורה בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משמע שסובר כי אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור. לפי שאם היה סובר שמותר, היה יכול לדרוש (כמו שאכן דורש התנא קמא לדעת רב ששת) "ולא עץ רענן אלוהיהם", ובא הכתוב להתיר אילן שנטעו ולבסוף עבדו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, היה לו לומר בלשון זה: מתוך שנאמר "תחת כל עץ רענן" ודרשינן, ולא עץ רענן אלוהיהם - שומע אני שכל האשרות מותרות? תלמוד לומר "ואשריהם תשרפון באש". ומתוך שלא אמר כן, דייקה הגמרא, שהוא סובר שאילן שנטעו ולבסוף עבדו - אסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אם כן, מה שכתבה התורה "<b style='font-size:20px; color:black;'>תחת כל עץ רענן"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי?</b> הלא איסור אשירה נלמד ממה שנאמר "ואשריהם תשרפון באש".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: מקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> נדרש <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>דרשה <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>דרשה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא</b> במשנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאתא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;72&nbsp;</b> בא המקרא - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;72.&nbsp;</b> הקשו ה<b>תוס</b>', למה הוצרך לרבי עקיבא לומר שהמקרא בא לתת סימנין, למה לא אמר רבי עקיבא שבא הכתוב להתיר אשירה באופן שאין בה תפיסת ידי אדם כלל? לדעת רש"י כשעמד מאיליו, ולדעת התוס' כשנטעו גרעין. ומתרצים: כשאין בו תפיסת ידי אדם כלל, סובר רבי עקיבא, שלא הוצרך שום קרא להתירו, כי כבר הותר במה שהתירה התורה הרים וגבעות - לכן דורש שהפסוק בא לתת סימנים למקומות שעבדו שם הגוים. ומה שהתורה כפלה הרים וגבעות ולא הסתפקה בכתיבת הרים ונלמד גבעות מהרים. משום שכן דרך התורה לכתוב "הרים וגבעות".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי עקיבא: אני אובין ואדון לפניך: כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דע שיש שם עבודת כוכבים</b>, והתורה מסמנת את המקומות ששם יחפשו למצוא עבודת כוכבים כדי לבערם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b> חכמים הדורשים מהפסוק "תחת כל עץ רענן" להתיר אילן שנטעו ולבסוף עבדו - <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> פסוק זה "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואשריהם תשרפון באש" מאי עבדי ליה?</b> כלומר, איזה אשירה אסרה התורה וציוותה לשורפה באש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b> הפסוק בא לאסור - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאילן שנטעו</b> את הגרעין <b style='font-size:20px; color:black;'>מתחילה לכך</b> לשם אשירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי בן רבי יהודה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי מיבעי ליה</b> הרי גם צריך לדרוש את הפסוק "ואשריהם תשרפון באש" <b style='font-size:20px; color:black;'>להכי</b> לדרוש ממנו לאסור אילן שנטעו מתחילה לשם אשירה, וקשה, מנין לו לדרוש מפסוק זה לאסור גם אילן שנטעו ולבסוף עבדו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי</b>, מהפסוק "ואשריהם תשרפון באש" אכן דורש לאסור אילן שנטעו מתחילה לכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אילן שנטעו ולבסוף עבדו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא ליה</b> מנין לו לדרוש לאסור -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפקא ליה</b> הוא דורשו ממקרא אחר, שנאמר (דברים ז) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואשריהם תגדעון",</b> וכן הוא דורש: <b style='font-size:20px; color:black;'>איזהו עץ שגידועו</b> מה שניתוסף על מה שנטעוהו <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור, ועיקרו מותר</b> אינו מגדע ומשאירו בקרקע, ומותר ליהנות ממנו? <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי אומר!</b> זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אילן שנטעו ולבסוף עבדו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אף שדרשה זו נכונה, הלא רבי יוסי בן יהודה לא אמר פסוק זה - <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> הפסוק "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואשריהם תשרפון באש" קא נסיב לה תלמודא</b> הביא לדרוש דרשתו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן "<b style='font-size:20px; color:black;'>אילו לא נאמר קאמר"</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אילו לא נאמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואשריהם תשרפון באש"</b> לדרוש ממנו איסור לאילן שנטעו מתחילה לשם אשירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הייתי אומר</b> שהפסוק "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואשריהם תגדעון"</b> בא לדרוש לאסור <b style='font-size:20px; color:black;'>באילן שנטעו מתחילה לכך</b>, כי ודאי מסתבר שהוא יותר אסור מאילן שנטעו ולבסוף עבדו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו כן, אכן לא היה אסור אילן שנטעו ולבסוף עבדו - אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא דכתיב</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואשריהם תשרפון באש"</b> וכבר נדרש ממנו לאסור אילן שנטעו מתחילה לכך - <b style='font-size:20px; color:black;'>אייתר ליה</b> מיותר הפסוק "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואשריהם תגדעון"</b> לדרושו <b style='font-size:20px; color:black;'>לאילן שנטעו ולבסוף עבדו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;73&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;73.&nbsp;</b> לכאורה קשה, אם לא היה נאמר אלא תגדעון לאסור נטוע מתחילה, אם כן למה נאמר תגדעון שמשמעותו את התוספת, הלא הכל גדל באיסור אשירה, ואין כאן עיקר ותוספת? ומבאר ה<b>מהר"ם</b> (עיין ב<b>חידושי הריטב"א</b>), שאז - אילו לא נאמר- היינו אומרים שגזירת הכתוב הוא שאף אילן שנטעו מתחילה לכך אין צריך לעקור אותו עם השורש, ועיקרו המושרש באדמה מותר בהנאה. ואין זה דבר רחוק מן הסברא - כשם שהרים וגבעות מותרים - לכן באה התורה בפסוק תשרפון באש ללמד על נטוע מתחילה, ומשמעות הפסוק הוא לשורפו כולו עם עיקרו, ורק אחרי שנלמד נטוע מעיקרו להצריכו שריפה כולו עם עיקרו, אפשר לדרוש הפסוק תגדעון לגידוע תוספת של אילן שנטעו ולבסוף עבדו. ומן הסברא נדרש כן, ששני הפסוקים, האחד המצריך שריפת כולו מדובר בנטוע מעיקרו, והשני המצריך גידוע התוספת מדובר בנטעו ולבסוף עבדו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזו כוונתו באמרו, שנאמר "ואשריהם תשרפון באש", כיון שפסוק זה משמש לו כ"הקדמה" לדרשתו את הפסוק השני "ואשריהם תגדעון".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b> הסוברים שרק אילן שנטעו מתחילה לכך אסור ונלמד מהפסוק "ואשריהם תשרפון באש", <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> פסוק זה "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואשריהם תגדעון"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי עבדי ליה</b> לאיזו הלכה כתבתו התורה, הרי אילן שנטעו ולבסוף עבדו אינו צריך גידוע וכולו מותר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מיבעי ליה מקרא זה נדרש <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>דרשה <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>דרשה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע בן לוי</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יהושע בן לוי: גידועי עבודת כוכבים</b> נעשין תחילה בכניסתן לארץ ישראל, והם <b style='font-size:20px; color:black;'>קודמין לכיבוש ארץ ישראל</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עבודת כוכבים</b> והעקירה מן השורש ייעשה אחרי כיבוש ארץ ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן כתבה התורה "ואשריהם תגדעון", ללמדך שהגידוע הוא לפני קיום מצות שריפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתני רב יוסף</b>: נאמר בתורה (דברים יב) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ונתצתם את מזבחותם"</b> ולא נאמר לשורפם, בא ללמדנו: נתוץ <b style='font-size:20px; color:black;'>והנח!</b> ועוד נאמר "<b style='font-size:20px; color:black;'>ושברתם את מצבותם"</b> - נתוץ <b style='font-size:20px; color:black;'>והנח!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן "<b style='font-size:20px; color:black;'>והנח" סלקא דעתך</b> וכי התכוונה התורה לומר שישאירנה?! הלא <b style='font-size:20px; color:black;'>שריפה בעי</b> צריכים לבערם לגמרי מן העולם, כדי שלא יבואו להיתקל בהם באיסור הנאה. ועוד, הרי התורה עצמה כותבת (דברים ז) "פסילי אלוהיהם תשרפון באש"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא</b>: דרשה זו באה ללמדנו: (גירסת הב"ח: <b style='font-size:20px; color:black;'>הנח</b>) את השריפה אחרי שקיימת את הנתיצה <b style='font-size:20px; color:black;'>ורדוף!</b> כלה את הגוים יושבי הארץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחר כך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שרוף!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי בן רבי יהודה</b> הדורש את הפסוק "ואשריהם תגדעון" לאילן שנטעו ולבסוף עבדו - <b style='font-size:20px; color:black;'>האי סברא</b> כלומר, ציווי זו של רבי יהושע בן לוי שגידוע קודם לכיבוש ארץ ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא ליה</b> מנין הוא דורשו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ואין לומר שדורשו מדרשת רב יוסף, שהרי עצם דרשת רב יוסף מסתמכת על דרשת רבי יהושע בן לוי. ורק אחרי שדרשינן שאין צריכים לשרש אחרי האשירה עד אחרי כיבוש ארץ ישראל - דרש את יוסף שהוא הדין במזבחות ומצבות. -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שבשלמא באשירה שכתבה התורה שני אופני ביטול, האחד ביטול גמור - עקירה מן השורש, והשני גידוע הגידולין, שייך לדרוש שיש כאן מצוה של לפני כיבוש הארץ ומצוה של אחרי כיבוש הארץ -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל במזבחות ומצבות לא נאמר בהם אלא נתיצה ושבירה (ובשאר פסילים נאמר "פסילי אלוהיהם תשרפון באש") ולא נאמר בהם שני אופני ביטול - שפיר יש לומר שלא ציוותה התורה ביעור גמור ודי בכך אם ינתצם וישברם -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורק אחרי שמצאנו באשירה שחלק נעשה לפני כיבוש והביעור הסופי נעשה לאחר כיבוש, מסתבר לומר שהוא הדין במזבחות ומצבות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>נפקא ליה</b> מצוה זו דורשה <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>מה שאמרה התורה (דברים יב) "<b style='font-size:20px; color:black;'>אבד תאבדון"</b> ודרשינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחרי כן תאבדון</b> הרי כאן שני איבודים, ובא ללמדנו שהאחד לפני כיבוש, והשני לאחריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b> מה ידרשו ממקרא זה "אבד תאבדון"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> מקרא זה <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b> הוצרך אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>למדנו שה<b style='font-size:20px; color:black;'>עוקר עבודת כוכבים צריך לשרש אחריה</b> לעוקרה מן השורש, כלומר, לאבדה איבוד אחר איבוד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי בן רבי יהודה</b>, ההלכה שצריך <b style='font-size:20px; color:black;'>לשרש אחריה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא ליה?</b> הלא את המקרא "אבד תאבדון" דורש לדרשה של איבוד לפני כיבוש ואיבוד לאחריה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>נפקא ליה</b> הוא דורשו <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>מקא אחר, שנאמר (דברים יב) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואבדתם את שמם מן המקום ההוא"</b>, ובא ללמדנו לאבדה היטב עד שלא ייזכר שמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b> איזה דרשה ידרשו ממקרא זה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> מקרא זה "ואבדתם את שמם" בא ללמדנו שצריך <b style='font-size:20px; color:black;'>לכנות לה שם</b> של גנאי -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b> שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: מנין</b> אנו למדים <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>הלכה זו: ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עוקר עבודת כוכבים שצריך לשרש אחריה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "ואבדתם את שמם".</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0093_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמוB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot