https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%93_%D7%91פרשני:בבלי:עבודה זרה מד ב - היסטוריית גרסאות2026-04-23T13:45:45Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%93_%D7%91&diff=144307&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:32:55Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:32, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96570:rev-144307:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%93_%D7%91&diff=96570&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:41:41Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה מד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המשנה מבארת שיש דברים שהם של עבודת כוכבים, ובכל זאת מותרים בהנאה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;62&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;62.&nbsp;</b> כן כתב ב<b>חידושי המאירי</b>. ויתכן לקשר את משנתנו עם המשנה הקודמת, משום ששם דרשו את המקרא "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם". וכן במשנתנו.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מספרת המשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאל</b> גוי מין ושמו <b style='font-size:20px; color:black;'>פרוקלוס בן פלוספוס את רבן גמליאל ב</b>עיר <b style='font-size:20px; color:black;'>עכו, שהיה</b> רבן גמליאל <b style='font-size:20px; color:black;'>רוחץ במרחץ</b> שהיה בחצר <b style='font-size:20px; color:black;'>של</b> אליל, ושמו <b style='font-size:20px; color:black;'>אפרודיטי</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו: כתוב בתורתכם</b> (דברים יג) "<b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידבק בידך מאומה מן החרם</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבן גמליאל: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין משיבין</b> דברי תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>במרחץ</b>. לפי שעומדים שם ערומים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשיצא</b> למקום שמותר לדבר שם דברי תורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבן גמליאל: הטעם שהנני רוחץ הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אני לא באתי בגבולה</b> בתחומה - <b style='font-size:20px; color:black;'>היא באה בגבולי</b> המרחץ קדם לאליל, והוא עשוי לכל הבא לרחוץ בו, ואין לאליל שום זכות לבוא לתחומי ולגזול את הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד השיב תשובה אחרת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;63&nbsp;</b>: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין אומרים: נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי</b> שהרי מרחץ אינו דבר נוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אדרבה <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר: נעשה אפרודיטי נוי למרחץ!</b> והאליל משמש ונעשה נוי להמרחץ. והמרחץ הוא העיקר והאליל הטפל. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;63.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>. וכתב הריטב"א שכן משמע בגמרא שהן שתי תשובות. אבל ה<b>תוס' רי"ד</b> מפרש שהיא תשובה אחת עם הקודמת, ומדייק כן ממה שהמשנה לא כתבה "דבר אחר".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר</b> אמר לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם נותנים לך ממון הרבה אי אתה נכנס לעבודת כוכבים שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה! זו</b> אפרודיטי <b style='font-size:20px; color:black;'>עומדת על פי הביב</b> של שופכין, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל העם משתינין לפניה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא נאמר</b> בתורה <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אלוהיהם</b> שנאמר (דברים יב) "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים ... את אלוהיהם", <b style='font-size:20px; color:black;'>את שנוהג בו משום אלוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור, את שאינו נוהג בו משום אלוה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא סברה שענה לו בתוך בית המרחץ "אין משיבין במרחץ", ולכן מקשינן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והיכי עביד הכי</b> איך עשה כן, הרי גם תשובה זו היא דברי תורה? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;64&nbsp;</b>: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל מקום מותר להרהר</b> בדברי תורה<b style='font-size:20px; color:black;'>, חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא. וכי תימא</b> ואם תרצה לומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>בלשון חול</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b>, ומה שאסור הוא רק בלשון הקודש - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;64.&nbsp;</b> לכאורה קשה, למה הביאו דברי רבה בר בר חנה, הלא מדברי רבן גמליאל עצמו אפשר ללמוד שאסור לומר דברי תורה במרחץ? ומתרץ ה<b>מהרש"א</b>: מדברי רבן גמליאל אין ראיה לאסור, כי יתכן שהתכוון לומר שאין פנאי לאדם להשיב במרחץ. וה<b>מהר"ם</b> מוסיף עוד קושיא, מה אמרה הגמרא "וכי תימא בלשון חול" - אם היה מותר לומר דברים שבקדושה בלשון חול, היה לו להשיב את כל תשובותיו בלשון חול, ואיך עלה על דעת המקשן לומר שמותר בלשון חול? ומתרץ: מעצם האמירה בקצרה "אין משיבין במרחץ" אין להביא ראיה לאסור, כי אינו בגדר דיבור בדברי תורה. ולכן הביאה הגמרא את דברי רבה בר בר חנה להוכיח שאסור אפילו "להרהר", ובודאי שדיבור בקצרה אינו גרוע מהרהור. ובכל זאת יש מקום לומר, שאם אומר גם בקצרה וגם בלשון חול - מותר. מפני שיש שתי מעלות לאמירה זו - לכן הביאה הגמרא דברי אביי שאין חילוק בין לשון חול ללשון קודש. ואין להביא ראיה ממה שלא השיב את כל תשובתו הארוכה בלשון חול.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אינו נכון - <b style='font-size:20px; color:black;'>והא אמר אביי: דברים של חול</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר לאומרן</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בלשון הקודש. דברים של קודש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור לאומרן</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בלשון חול.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה, איך השיב לו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> שנינו בברייתא בנוסח אחר: במרחץ, אכן, לא השיב לו כלום ורק <b style='font-size:20px; color:black;'>כשיצא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו: אין משיבין במרחץ</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;65&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;65.&nbsp;</b> וכתבו הראשונים ה<b>רמב"ן ריטב"א</b> וה<b>ר"ן</b> שהוא כמו גירסא אחרת במשנה. והקשו ה<b>תוס</b>' בשם <b>רבינו אלחנן</b>, שהלא במשנה לא כתוב כן? וה<b>תוס</b>' מביאים פירוש <b>ר"י</b> (וכן ב<b>רמב"ן</b> ו<b>תוס' הרא"ש ריטב"א</b> ו<b>ר"ן</b>): על פי המבואר במסכת שבת (י א) ששלשה מקומות יש בבית המרחץ: הפנימי - אסור אפילו בשאילת שלום, האמצעי - מותר בשאילת שלום ואסור בדברי תורה, החיצון - מותר אף בדברי תורה. והגוי שאלו בחדר הפנימי, ושם אכן לא השיב לו כלום. וכשיצא לחדר האמצעי, השיב לו "אין משיבין במרחץ" (כמו שיבואר) ובחיצון השיב לו תשובה מלאה הכתובה במשנתנו. והטעם שהשיב באמצעי, אף שהוא דברי תורה - כתבו ה<b>תוס'</b>: מפני דרכי שלום, מפני איבת אותו הגמון, דהוי כמו שאילת שלום. ו<b>התוס' הרא"ש</b> כתב: מפני שהוא דבר מועט. וה<b>ריטב"א</b> כתב: מפני שהוא פסק הלכה (וכנראה כוונתו כדעת ה<b>ר"ן</b>). וה<b>ר"ן</b> כתב: מפני ששם מותר להרהר בדברי תורה, וכל שאינו אומר טעמו של דבר אינו אלא כהרהור - ומותר. ו<b>המאירי</b> חולק על סברת ה<b>ר"ן</b> וכותב "ואין נראה לי. שכשהוא אומר מותר או אסור - הוראה גמורה היא, וגמר דין, וגדולה מעיקר הטעם וממשא ומתן! - אלא, שמותר לו להתנצל ולומר שאסור לו להשיב".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מביאה מאמרי אמוראים, האם התשובות שהשיב רבן גמליאל היו תשובות נכונות, או שהשיב תשובות "גנובות" כלומר, דחוהו בקש, ואינן תשובות מעולות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;66&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;66.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>. והקשו ה<b>תוס</b>' והראשונים, שפירוש זה אינו מתאים עם דברי אביי ודברי רבה בר עולא לקמן בגמרא, הסוברים שרבן גמליאל השיב לו דברי חומרא יותר מן הדין, ואם כן אין זו תשובת "דחייה בקש", אדרבה, הותר בכל אופן? לכן מפרשים "גנובה" מלשון מכוסה ונעלמת (כשם שגניבה עושים בהחבא) - ומבאר ה<b>מהר"ם</b> דברי ה<b>תוס</b>' "גנובה" - שאין אנו מבינים אותה התשובה. וכן כתב ה<b>ריטב"א</b>: שנאמרה שלא בדקדוק. (וצריך להוסיף ביאור: לרבי גמליאל היו לו התירים וסיבות לרחוץ, וגנב ממנו את האמת ואמר לו תשובות שהם שלא בדקדוק). אבל מדברי ה<b>רמב"ן</b> משמע, שלפי רבי חמא בר יוסף ורב שימי בר חייא, לקמן בגמרא, פירושו של "תשובה גנובה" הוא כדעת <b>רש"י</b>, דחייה בקש. ואילו לפי אביי ורבה בר עולא פירושו של "תשובה גנובה" הוא, שרבן גמליאל לא רצה לגלות לו להגוי את כל מה שהותר לנו, וגנב ממנו הדבר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חמא בר יוסף</b> (גירסת הב"ח:) <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אושעיא בריבי: תשובה גנובה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>השיבו רבן גמליאל לאותו הגמון!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כן אמר רב אושעיא בריבי, וממשיך רבי חמא בר יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואני</b> חולק עליו ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אומר: אינה גנובה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי גנובתיה</b> למה סבר רבי אושעיא שהיא תשובה גנובה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דקאמר לו: זו עומדת על פי הביב וכל אדם משתין בפניה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי משתין בפניה</b> אם אכן עושין כן - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי הוי</b> מה בכך, וכי אינה אלילים וכי בטלה בכך? <b style='font-size:20px; color:black;'>! וה</b>א <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b> (בסוגיא אחרת): האליל <b style='font-size:20px; color:black;'>פעור יוכיח</b>, שאף <b style='font-size:20px; color:black;'>שמפערין לפניו</b> והוא דבר בזוי מאוד <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל יום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל <b style='font-size:20px; color:black;'>זאת אינו בטל!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיך רבי חמא בר יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואני אומר: אינה גנובה!</b> כי חילוק יש בין פעור לאפרודיטי - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו</b> פעור <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודתה בכך</b> בפעירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וזו</b> אפרודיטי <b style='font-size:20px; color:black;'>אין עבודתה בכך</b> בהשתנה, אלא שעושין כן במרחץ שבחצרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אביי אמר: גנובתה מהכא</b> לכן היא תשובה גנובה: <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא אמר ליה: אני לא באתי בגבולה והיא באה בגבולי</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי בא בגבולה</b> אף אם אכן באה האפרודיטי קודם שהיה שם מרחץ - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי הוי</b> וכי אסורה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תנן, עבודת כוכבים שיש לה מרחץ או גינה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נהנין מהן</b> מותר ליהנות ממנה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בטובה</b> אם אינו מחזיק טובה לכומרים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>נהנין מהן בטובה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, אין איסור בעצם "ההנאה", כי מה שמייעדים אותו לצורך עבודת אלילים אינו סיבה לאסור, כי "אין הקדש לעבודה זרה", ואת המרחץ אין עובדין, וגם אין מקריבין את המרחץ כתקרובת לעבודת כוכבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל האיסור הוא רק להחזיק טובה לכומרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיות שרבן גמליאל לא החזיק טובה לכומרים, היה מותר לו לרחוץ - אף אם האפרודיטי קדמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי דברי אביי יתפרש מאמר רבי חמא בר יוסף "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואני אומר אינה גנובה"</b> - אינה תשובה הגונה, כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>ש"לא בטובת רבן גמליאל כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>בטובת אחרים דמי,</b> אף שרבן גמליאל לא אמר להם דברי תודה, הוי כאילו מחזיק להם טובה, כיון שהיה איש חשוב, ועצם הנאתו מהם - טובה היא להם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמה אכן רחץ שם? לכן אמר לו תשובה אמיתית (ולא גנובה): מפני שהמרחץ קדם לעבודת כוכבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב שימי בר חייא אמר: גנובתה מהכא</b> לכן היא תשובה גנובה: <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא אמר ליה: זו עומדת על הביב וכל אדם משתינין בפניה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי משתינין בפניה</b> אף אם עושין כן - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי הוי</b> מה בכך, וכי בטלה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וה</b>א <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> שנינו במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>רק בפניה,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>השתין בפניה</b>, או <b style='font-size:20px; color:black;'>גיררה</b> גרר עליה טיט וצואה <b style='font-size:20px; color:black;'>וזרק בה את הצואה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זו אינה בטילה</b> עד שישברנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי פירוש זה יתפרשו דברי רבי חמא בר יוסף "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואני אומר אינה גנובה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> אינה בטילה, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לפום שעתא</b> זמנית <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא רתח עלה, והדר מפייס לה</b> כדרכן של גוים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שעתא ושעתא</b> כל שעה ושעה <b style='font-size:20px; color:black;'>בזלזולה קיימא</b> קיימת בזלזול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן איננה תשובה גנובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר עולא אמר: גנובתה מהכא</b> לכן היא תשובה גנובה - <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא אמר ליה: אין אומרין: נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אומרים: <b style='font-size:20px; color:black;'>נעשה אפרודיטי נוי למרחץ</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי אמר</b> (גירסת הב"ח: <b style='font-size:20px; color:black;'>אומרים</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>נעשה מרחץ לאפרודיטי נוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי הוי</b> וכי אכן נאסרת, ומה בכך?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא</b> שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>האומר: בית זה</b> מוקדש <b style='font-size:20px; color:black;'>לעבודת כוכבים, כוס</b> (גירסא אחרת: <b style='font-size:20px; color:black;'>כרם</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> מוקדש <b style='font-size:20px; color:black;'>לעבודת כוכבים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר כלום</b> ואינו נאסר בהנאה, שהרי לא עבדו להבית, ולא הקריבו לתקרובת אלילים, אלא שייחדו לכך בפיו, וההלכה היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין הקדש לעבודת כוכבים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממילא, בכל אופן היה מותר לרבן גמליאל לרחוץ בו, אף אם המרחץ היה נוי לעבודה זרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי פירוש זה יתפרשו דברי רבי חמא בר יוסף "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואני אומר אינה גנובה"</b> - כי <b style='font-size:20px; color:black;'>נהי</b> אמת היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיתסורי לא מיתסרא</b> לא נאסר המרחץ בהנאה, מפני שאין הקדש לעבודת כוכבים, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>נוי מיהא איכא</b> אם היה מייפה את האפרודיטי, יש בכך איסור, שאסור לרחוץ אלילים לייפותם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;67&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;67.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>. והקשו ה<b>תוס</b>' על פירוש זה, שמשמע שהתשובה הגנובה היא שאף אם המרחץ היה נוי לעבודת כוכבים, היה מותר לרחוץ בה - וקשה הרי נוי ותכשיטי עבודת כוכבים אסורים? ועוד הקשו התוס' על הדחייה, במה אינה תשובה גנובה שאילו היה נוי לעבודת כוכבים, באמת היה אסור - וכי הגוי שאל אותו למה הוא מייפה את האפרודיטי?! הגוי רק שאל אותו איך מותר לו ליהנות ממנה, ועל כך השיב לו תשובה גנובה. וה<b>תוס</b>' מבארים שהתשובה גנובה היא מפני ש"במציאות" אינו נוי, אלא סתם בית - והדחייה היא, שבכל זאת היו חכמים אוסרים אותו משום "איסור נוי" (כלומר: גזירה אטו נוי) - ולמה אכן אינו אסור? לכן אמר רבן גמליאל תשובה הוגנת: מפני שאין אומרים מרחץ נעשה לשם אפרודיטי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן השיב לו תשובה אמיתית, שאין המרחץ נוי לעבודת כוכבים.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0091_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמהB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot