https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%93_%D7%90פרשני:בבלי:עבודה זרה מד א - היסטוריית גרסאות2026-04-23T13:43:52Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%93_%D7%90&diff=144306&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:32:48Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:32, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l107">שורה 107:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 107:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99151:rev-144306:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%93_%D7%90&diff=99151&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:47:34Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:47, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמר להם "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואת חטאתכם</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אשר עשיתם - את העגל לקחתי ואשרוף אותו באש, ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר, ואשליך את עפרו אל הנחל היורד מן ההר"</b>.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמר להם "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואת חטאתכם</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אשר עשיתם - את העגל לקחתי ואשרוף אותו באש, ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר, ואשליך את עפרו אל הנחל היורד מן ההר"</b>.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והנה, עגל הזהב אף כשהוא נשרף הוא עדיין גוש אחד, ואף שאינו נעשה זבל, מכל מקום אינו מבוער, ולכן הוצרך לטוחנו היטב -</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והנה, עגל הזהב אף כשהוא נשרף הוא עדיין גוש אחד, ואף שאינו נעשה זבל, מכל מקום אינו מבוער, ולכן הוצרך לטוחנו היטב -</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביא מכך רבי יוסי ראיה, שמשה רבינו שחקו לזרות לרוח, ולא חשש שמא ייעשה לזבל.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביא מכך רבי יוסי ראיה, שמשה רבינו שחקו לזרות לרוח, ולא חשש שמא ייעשה לזבל.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96569:rev-99151:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%93_%D7%90&diff=96569&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:41:38Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה מד א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמר להם "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואת חטאתכם</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אשר עשיתם - את העגל לקחתי ואשרוף אותו באש, ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר, ואשליך את עפרו אל הנחל היורד מן ההר"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והנה, עגל הזהב אף כשהוא נשרף הוא עדיין גוש אחד, ואף שאינו נעשה זבל, מכל מקום אינו מבוער, ולכן הוצרך לטוחנו היטב -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביא מכך רבי יוסי ראיה, שמשה רבינו שחקו לזרות לרוח, ולא חשש שמא ייעשה לזבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמים לרבי יוסי: <b style='font-size:20px; color:black;'>משם ראיה?! הרי הוא אומר</b> (שמות לב) בפרשת העגל "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויזר על פני המים וישק את בני ישראל",</b> לכן לא חשש שייעשה זבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם תאמר: למה לא השליכו שלם, ולמה הוצרך לטוחנו? - התירוץ:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא נתכוין אלא</b> להשקות את בני ישראל, אלו שלא עבדו ממש את העגל - כי אותם הרגו בני לוי בסייף - אלא אלו שחיבקו ונישקו ושמחו בלבם, והמים פעלו פעולתן <b style='font-size:20px; color:black;'>לבודקן כסוטות</b> במיתות משונות ובחליים רעים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;51&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;51.&nbsp;</b> כתב ה<b>ראב"ד</b>: בלי בדיקה זו היו מרננים אחר הקב"ה לומר שמתו בלי עון, או שמתו מעון אחר - לכן השקה אותם כסוטות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה הטעם ששחק אותו ועירבו עם המים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;52&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;52.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b> את הסוגיא. וה<b>תוס</b>' מקשים כמה קושיות על פירוש רש"י, ומבארים: ראייתו של רבי יוסי היא להוכיח שלאו דוקא לים המלח, שהרי משה זרקו לנהר. ונהר דומה לזרייה ברוח "שכן דרך נהרות שמתגדשים מימיהם רפש וטיט על גדותיהם ושם נעשה זבל - ותירצו חכמים: איך מכך ראיה, מפני שמשה השקה אותם את כל הזהב ולא נשאר כלום מן הזהב, כי כן נאמר "ויזר - וישק", מה שזרה הוא שהשקה אותם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הברייתא מביאה עוד ראיה שהביא רבי יוסי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם רבי יוסי</b> לחכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>והלא כבר נאמר</b> (דברי הימים ב טו) במלך אסא שכרת עם בני יהודה ברית לדרוש את ה', ושם נאמר "<b style='font-size:20px; color:black;'>וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה</b> (מלהיות גבירה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אשר עשתה לאשרה מפלצת, ויכרות אסא את מפלצתה וידק וישרוף בנחל קדרון".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שלא חשש שישתמשו בהמפלצת לזבל, אף שנידוק ונשרף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמים לרבי יוסי: <b style='font-size:20px; color:black;'>משם ראיה?! נחל קדרון אינו מגדל צמחים!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטרם שהגמרא ממשיכה להביא את המשך הברייתא -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא?!</b>האם נחל קדרון אינו מגדל צמחים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וה</b>א <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> שנינו משנה במסכת יומא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו ואלו</b> שיירי דם של חטאות הפנימיות ושיירי דם של חטאות החיצוניות, הנשפכין על יסוד המזבח, והדמים יוצאין דרך נקבים ביסוד המזבח אל הרצפה <b style='font-size:20px; color:black;'>ומתערבין באמה</b> צינור ליציאת דמים שהיה בעזרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>משם <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצאין לנחל קדרון, ונמכרין לגננים לזבל</b> בהם את גנותיהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומועלין בהן</b> כלומר, אסור להנות מהדמים בלי לקנותם מן הגזבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שנחל קדרון מגדל צמחים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מקומות מקומות יש בו</b> בנחל קדרון - <b style='font-size:20px; color:black;'>יש מקום מגדל צמחין ויש מקום שאין מגדל צמחין</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;53&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;53.&nbsp;</b> כתב ב<b>שו"ת הרשב"ש</b> (בן הרשב"ץ) "כלומר: שבנחל עצמו יש מקום שאין עפרו מליחה ומגדל צמחין, והוא גבהו של נחל ששם נשפך הדם. ויש מקום:. שעפרו מלוח, כלומר: בסוף הנהר שמתקבץ שם מי גשמים ונעשה מליח:. ושם השליך אותה המפלצת".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הדם יצא לנחל קדרון למקום המגדל צמחין, ואילו אסא זרק את המפלצת למקום שאין מגדל צמחין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> פירוש <b style='font-size:20px; color:black;'>מפלצתה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה</b>: היא מלה מורכבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה מפליא ליצנותא</b> ליצנות מופלאת -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה היתה אותה ליצנות? <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>דתני רב יוסף: כמין זכרות עשתה לו</b> לאליל הזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והיתה נבעלת לו בכל יום</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מביאה המשך הברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להן רבי יוסי</b> לחכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>והלא כבר נאמר</b> (מלכים ב יח) במלך חזקיהו שעשה הישר בעיני ה' "הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבות וכרת את האשרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכתת נחש הנחושת אשר עשה משה</b>, כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שכתת אותו וממילא נזרה לרוח, ולא השליכו לים המלח <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;54&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;54.&nbsp;</b> כתבו ה<b>תוס'</b> שמסתמא לא השליכו לים המלח, שהרי לא נאמר שעשה כן, כמו שנאמר באסא ששרפם בנחל קדרון. ואף שגם לא נאמר שזרה אותו לרוח? ומבארים: אין צורך לומר כן, שממילא אם הוא כתות הרי הוא מתפורר ונזרה לכל הרוחות. התוס' מוסיפים: בחזקיהו המלך רצה המקרא לבאר את פעולותיו בביעור אלילים, וכל הפרטים הכתובים שם באים לומר צדקותו ונאמנותו לפני ה', לכן דייק רבי יוסי שאם אכן השליכם לים המלח - היה צריך לכתוב כן בפירוש. אבל לקמן בגמרא במלחמת דוד עם פלישתים, לא בא המקרא לבאר איך ביער אלילים, אלא את מלחמותיו ונצחונותיו, וביעור האלילים כתוב שם בדרך אגב - לכן אף אם לא נאמר שם שהשליכם לים המלח - אין מכך קושיא על החכמים (עיין <b>מהר"ם</b>), כי לא מבוארים שם כל הפרטים בענין ביעור אלילים (כשם שלא נאמר שם שאיתי הגיתי ביטלם).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמים לרבי יוסי: <b style='font-size:20px; color:black;'>משם ראיה?!</b>אף שבני ישראל קטרו לו לא נאסר בהנאה. ולמה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא אומר</b> (במדבר כא) "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף</b> ושים אותו על נס ... ויעש משה נחש נחשת וישימהו על הנס". ודרשינן ממה שלא אמר לו הקב"ה "עשה שרף", אלא "עשה <b style='font-size:20px; color:black;'>לך</b>", שהקב"ה ציווהו שהנחש יהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>משלך</b> מנחשת של משה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כיון ש"<b style='font-size:20px; color:black;'>אין אדם אוסר דבר שאינו שלו</b>", לכן לא יכלו בני ישראל להקצותו לאלילים, כי אינו שייך להם - ולא נאסר בהנאה, אף שקיטרו לו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתם</b> בנחש הנחושת - <b style='font-size:20px; color:black;'>בדין הוא</b> האמת היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>כתותי לא הוה צריך</b>, חזקיהו לא היה צריך לכותתו, כי לא נאסר בהנאה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> למה אכן כיתתו? <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דחזא</b> ראה חזקיהו <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא טעו ישראל בתריה</b> וייחסו לו כוחות על טבעיים - <b style='font-size:20px; color:black;'>עמד וכיתתו</b> לפרסם הדבר, ולהוציא את העם מטעותם שעבדו עבודה זרה בימי אחז אביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה הטעם שכיתתו, ואין להביא משם ראיה שעבודת כוכבים דייה בכתיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם</b> רבי יוסי לחכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>והלא כבר נאמר</b> (שמואל ב ה) בנצחון דוד על פלישתים, והם ברחו "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויעזבו שם את עצביהם</b> (כינוי גנאי לאלילים) <b style='font-size:20px; color:black;'>וישאם דוד ואנשים</b>". וסבר רבי יוסי שזרו אותם לרוח -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי משמע</b> מה המשמעות <b style='font-size:20px; color:black;'>דהאי "וישאם דוד" לישנא דזרויי הוא?</b> פירושו זרייה לרוח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>דמתרגם</b> שמבאר <b style='font-size:20px; color:black;'>רב יוסף</b> את הפסוק (ישעיה מא) "<b style='font-size:20px; color:black;'>תזרם ורוח תשאם"</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומתרגמינן: תזירונון</b> תזרה אותם <b style='font-size:20px; color:black;'>ורוח תטלטלינון</b> תטלטל אותם -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שדוד זרה אותם, ולא הוליכם לים המלח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמים לרבי יוסי <b style='font-size:20px; color:black;'>משם ראיה?!</b><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא אומר</b> (דברי הימים א יד) שם מסופר על אותה המלחמה על פלישתים, ונאמר בנוסח אחר "ויעזבו שם את אלוהיהם, ויאמר דוד, <b style='font-size:20px; color:black;'>וישרפו באש".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודורשים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;55&nbsp;</b> חכמים שינויי הנוסחאות, שאין הכוונה שמקודם שרפם ואחר כך נשאם, כלומר, זרה אותם לרוח - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;55.&nbsp;</b> רבי יוסי לא הביא פסוק זה לראיה, כי אף אם שרפם, כל זמן שלא שחקם הדק היטב, לא נעשה זבל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מנין דורשים זאת - <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>כך <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>לא <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב</b> שניהם במקרא אחד "<b style='font-size:20px; color:black;'>וישרפם וישאם"</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> משמע שכן הוא פירוש המקראות: מתחילה "אמר" לשרפם, והם לא שרפום, לכן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וישאם ממש</b> נטלם עמו ונהנה מהם. (והגמרא תבאר למה ציווה לשרפם, ולמה לא שרפום, ואיך הותר לו לקחתם אתו ולהנות מהם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מכל מקום</b> אף שחכמים לא דרשו "וישאם" שזרה אותם לרוח - <b style='font-size:20px; color:black;'>קשו קראי אהדדי</b> המקראות סותרים זה את זה, במקרא אחד נאמר שדוד ציווה לשרפם, משמע שהיו אסורים בהנאה, ובמקרא השני נאמר שנשא אותם אתו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>דרש <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב הונא רמי</b> הקשה סתירת המקראות: <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב "ויאמר דוד וישרפו באש", וכתיב " ו י שאם"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא. כאן</b> מקרא שנאמר שדוד ציווה לשרפם, היה <b style='font-size:20px; color:black;'>קודם שבא איתי הגיתי</b> גוי פלישתי מידידי דוד, ולא היה לו לדוד מי שיבטלם, לכן ציווה לשרפם. <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> מקרא שנאמר שדוד לקחם אתו, היה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שבא איתי הגיתי</b> וביטלם, כדין ביטול עבודה זרה על ידי גוי, לכן לקחם דוד אתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן סוברים חכמים שדוד לא זרה אותם לרוח, ואינם דורשים "וישאם" מלשון זרייה, אלא כמשמעה: לקחם אתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מביאה דרשת רב נחמן שאיתי הגיתי ביטל אלילים עבור דוד המלך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (שמואל ב יב) במלחמת דוד ברבת בני עמון ולכידתה "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שנאמר "מלכם" אין פירושו אלא "מילכום" והוא שמו של אליל בני עמון, כמו שנקרא בספר מלכים (א יא) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;56&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;56.&nbsp;</b> כתב ה<b>מהרש"א</b>, שדרשו כן, כי אם פירושו מלך שלהם ממש, למה לא נאמר שם מה עשו למלך?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>קשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שרי</b> וכי היה מותר ליהנות מאלילים? <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורי הנאה נינהו</b> הלא עבודת כוכבים אסורה בהנאה? <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן: איתי הגיתי בא וביטלה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא דורשת בענין העטרה שנתן דוד על ראשו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב "<b style='font-size:20px; color:black;'>משקלה ככר זהב"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי מצי מנח לה</b> איך נשא אותה על ראשו, הרי משקלה ככר שהוא ששים מנה, וכבידה היא מאוד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב</b>: דוד אכן לא הניחה על ראשו, אלא היא היתה <b style='font-size:20px; color:black;'>ראויה לנוח על ראש דוד</b>, שהיתה עשויה למדת ראשו והלמתו כמו שיבואר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי ברבי חנינא אמר: אבן שואבת</b> ("מגנט") <b style='font-size:20px; color:black;'>היתה בה. דהות דרא לה</b> הנושאת את העטרה מעל ראשו של דוד ונראית כאילו יושבת על ראשו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;57&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;57.&nbsp;</b> כן פירש <b>רש"י</b>. וה<b>תוס</b>' מפרשים שהאבן השואבת היתה בכסא מלכותו למעלה מראשו של דוד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אלעזר אמר</b>: אין פירוש המקרא ששקלה ככר זהב, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אבן יקרה היתה בה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ששוה ככר זהב</b>, ומה שנאמר "משקלה" פירושו שוייה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;58&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;58.&nbsp;</b> ולפי תירוץ זה מתבאר הפסוק "ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה" - אבן יקרה ששוויה ככר זהב. <b>מהרש"א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא ממשיכה לדרוש בענין עטרה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קיט) "<b style='font-size:20px; color:black;'>זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קאמר</b>: מה היא "זאת" שהיתה לו בשכר נצירת פקודי ה'?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b> כן אמר דוד: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשכר שפקודיך נצרתי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זאת</b> העטרה <b style='font-size:20px; color:black;'>היתה לי לעדות</b> שאני הגון למלכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי עדותה?</b> מה היא מעידה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע בן לוי שהיה מניחה</b> בחריץ שבראשו <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום תפילין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>והולמתו</b> ויושבת יפה בראשו, ומכוונת למדת ראשו. פירוש: אף שהעטרה היתה עגולה ממש ובמקום תפילין אין הראש עגול, בכל זאת ישבה על ראשו - על פי נס גדול - כאילו מכוונת למדת ראשו. כלומר, בזכות נצירת פקודי ה', הראו מן השמים שאכן הוא הגון למלכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: איך הניח את העטרה במקום תפילין - <b style='font-size:20px; color:black;'>והא בעי אנוחי</b> הרי צריך להניח שם <b style='font-size:20px; color:black;'>תפילין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שמואל בר בר יצחק: מקום יש בראש להניח בו שתי</b> קציצות (בתים) של <b style='font-size:20px; color:black;'>תפילין</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;59&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;59.&nbsp;</b> מלשון <b>רש"י</b> לכאורה משמע שהכוונה על רוחב הראש, והתפילין היה מונחין בצד אחד והעטרה בצד השני. וה<b>תורת חיים</b> מבאר: התפילין שהם כתר של קודש היו מונחין למעלה מן העטרה שהיא כתר של חול, כעין כהן גדול שהתפילין היו למעלה מן הציץ.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומענין לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>מביאה</b> הגמרא דרשה אחרת בענין כתר בית דוד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר במלך יואש בן אמציה, שהיה מוחבא בבית המקדש כשהרגה עתליה אם אביו את כל זרע המלוכה, ובהגיעו לשנתו השביעי, הוציאו יהוידע הכהן ממחבואו, והמליכוהו על יהודה, ומרדו בעתליה שמלכה שש שנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונאמר שם בעת שהופיע פעם ראשונה לפני הלוים וראש האבות "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות"</b> והעמידוהו על העמוד שהיה מיוחד למלך ומחאו כף והכריזו לפניו "יחי המלך"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי פשוטו "עדות" היא ספר התורה של המלך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>נזר זו כלילא</b> הכתר של דוד -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עדות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב</b>: כתר זה <b style='font-size:20px; color:black;'>עדות הוא לבית דוד, שכל הראוי למלכות</b> - הכתר <b style='font-size:20px; color:black;'>הולמתו, וכל שאינו ראוי למלכות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> הכתר <b style='font-size:20px; color:black;'>הולמתו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכתר הלמתו ליואש, והיה עדות שהוא ראוי למלכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובענין זה דרשינן עוד דרשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר בתחילת ספר מלכים (א א) בעת שהמלך דוד זקן "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואדוניה</b> (בן דוד) <b style='font-size:20px; color:black;'>בן חגית מתנשא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאמר: אני אמלוך".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב: שמתנשא</b> (גירסת הב"ח <b style='font-size:20px; color:black;'>שביקש</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>להולמו</b> רצה שהעטרה תתאים לראשו - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא הלמתו</b>, לא התאימה למדת ראשו בהיותה עגולה, מפני שלא היה ראוי והגון למלוך <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;60&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;60.&nbsp;</b> ובמסכת סנהדרין מפרש <b>רש"י</b>: לפי שהיה בתוך הכתר שרביט של זהב מדופן לדופן, ואינה מתיישבת אלא למי שיש לו חריץ בראשו. ומי שאינו ראוי למלכות לא ישבה על ראשו, אלא על מי שראוי למלכות. והיא "עדות" למלכות בית דוד. ו<b>רש"י</b> מבאר עוד, אף שרב יהודה אמר רב בעצמו אמר שאת העטרה הזו לא הניחו על הראש? מכל מקום פעם אחת בדקו אתה אם הגון למלכות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מביאה עוד דרשה בענין אדוניהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר שם עוד בעת התנשאותו למלוך "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויעש לו רכב ופרשים וחמישים איש רצים לפניו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי רבותייהו</b> מה הגדולה בחמישים איש? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> פירש <b>הגאון יעב"ץ</b>: הלא לאבשלום היה מאתיים איש?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> שנינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>כולם</b> היו <b style='font-size:20px; color:black;'>נטולי טחול</b> נטלו להם את הטחול באמצעות סם, שהטחול מכביד שלא יוכלו לרוץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחקוקי כפות הרגלים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היו</b> נטלו להם את בשר כפות רגליהם עד לעצמות כדי שיוכלו לרוץ על קוצים וברקנים, מבלי להרגיש.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0090_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמדB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot