https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:עבודה זרה מא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-23T13:45:38Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%90_%D7%91&diff=144301&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T16:32:10Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:32, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99148:rev-144301:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%90_%D7%91&diff=99148&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:47:27Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:47, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b>, למה אסורין? <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>והא שברים נינהו,</b> ואף שנעבדו, מכל מקום, הרי יש לפנינו "הוכחה" שהגוי ביטלן?</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b>, למה אסורין? <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>והא שברים נינהו,</b> ואף שנעבדו, מכל מקום, הרי יש לפנינו "הוכחה" שהגוי ביטלן?</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תרגמה</b> ביארה <b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל</b>: אכן, אם הן סתם שברים, מותרין. ומה שאמרה המשנה שהן אסורין, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בעומדין על בסיסן,</b> שהתקינו לשברים הללו "מושב" ו"בסיס", ועצם ישיבתן על בסיס מוכיחה את חשיבותם, אף שהם רק חלק מצלם, ועובדים להם.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תרגמה</b> ביארה <b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל</b>: אכן, אם הן סתם שברים, מותרין. ומה שאמרה המשנה שהן אסורין, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בעומדין על בסיסן,</b> שהתקינו לשברים הללו "מושב" ו"בסיס", ועצם ישיבתן על בסיס מוכיחה את חשיבותם, אף שהם רק חלק מצלם, ועובדים להם.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה עתה הגמרא מחלוקת אמוראים בעבודת כוכבים שנשתברה, דהיינו שהגוי עבד לה ולא ביטלה בעצמו, אלא היא נשתברה מאיליה, האם מותרים שבריה היות ונשברה, והם שבורים לפנינו, או לא. וצדדי המחלוקת יבוארו בגמרא.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה עתה הגמרא מחלוקת אמוראים בעבודת כוכבים שנשתברה, דהיינו שהגוי עבד לה ולא ביטלה בעצמו, אלא היא נשתברה מאיליה, האם מותרים שבריה היות ונשברה, והם שבורים לפנינו, או לא. וצדדי המחלוקת יבוארו בגמרא.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96564:rev-99148:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%90_%D7%91&diff=96564&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:41:28Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עבודה זרה מא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b>, למה אסורין? <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>והא שברים נינהו,</b> ואף שנעבדו, מכל מקום, הרי יש לפנינו "הוכחה" שהגוי ביטלן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תרגמה</b> ביארה <b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל</b>: אכן, אם הן סתם שברים, מותרין. ומה שאמרה המשנה שהן אסורין, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בעומדין על בסיסן,</b> שהתקינו לשברים הללו "מושב" ו"בסיס", ועצם ישיבתן על בסיס מוכיחה את חשיבותם, אף שהם רק חלק מצלם, ועובדים להם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה עתה הגמרא מחלוקת אמוראים בעבודת כוכבים שנשתברה, דהיינו שהגוי עבד לה ולא ביטלה בעצמו, אלא היא נשתברה מאיליה, האם מותרים שבריה היות ונשברה, והם שבורים לפנינו, או לא. וצדדי המחלוקת יבוארו בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתמר: עבודת כוכבים שנשתברה מאיליה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר אסורה. רבי שמעון בן לקיש אמר מותרת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר אסורה, דהא לא ביטלה,</b> ואינה בטילה מעצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן לקיש אמר מותרת,</b> כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מסתמא, בטולי מבטיל לה,</b> כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מימר אמר,</b> הגוי אומר לנפשו: <b style='font-size:20px; color:black;'>איהי נפשה לא אצלה</b>, היא לא הצילה את עצמה, ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לההוא גברא מצלה ליה?!</b> וכי תציל אותי?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> והגמרא מביאה את המשך הוויכוח בין רבי יוחנן וריש לקיש, ותחילה מביאה הוכחות וראיות של רבי יוחנן להוכיח את שיטתו. ובסוף הסוגיא מביא ריש לקיש ראיה לשיטתו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> ה<b>רמב"ן</b> (בעמוד הבא) מוכיח מכמה ראיות, שבאם הגוי ודאי מתייאש מדעתו מאלילו, אף שלא שיברה, כגון שהניחה הפקר בשעת שלום ואינו עתיד לחזור - ודאי שהיא בטלה. ומחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש היא רק בנשתברה מאליה, והגוי אינו יודע מהשבירה, שריש לקיש סובר שהיא בטלה כשם שבטלה כשמשברה בידים, "דעל כרחיה מבטלה", ורבי יוחנן סובר שאינה בטילה כל זמן שלא ביטלה בידים, שמא יחזור ויתיכנה ויעשה אותה מחדש, או יעבוד לשבורה, ואף שנשברה בפניו. ולכן גם מובן, למה תלתה הגמרא לקמן שברה ישראל בנשברה מאליה, שהטעם אחד הוא. ומביא דעת ה<b>ראב"ד</b>, הסובר שגם ריש לקיש לא התיר אלא אם נשברה בידיעת הגוי, ואז הוא כמו ייאוש מדעת. וה<b>רמב"ן</b> מקשה עליו, מהמשך הסוגיא, שרבי יוחנן מוכיח לריש לקיש בכמה ראיות שבנשתברה מאליה, או ששברן ישראל, אינה בטילה. כי ממה נפשך - אם הגוי ראה או ידע, הלא גם לרבי יוחנן מתייאש הימנה (דלא גרע מיאוש מדעת, כמו שהוכיח הרמב"ן מכמה ראיות), ואילו אם הגוי לא ראה או ידע, מה הקשה על ריש לקיש, הלא לדעת הראב"ד מודה ריש לקיש שאינה בטילה? (ויש להוסיף על קושית הרמב"ן מקושית ריש לקיש בסוף הסוגיא מקן שבראש אשירה - האם סבר ריש לקיש שהגוי עומד שם ורואה או יודע מכך. ולמה לא תירצה הגמרא שהגוי אינו יודע?).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש</b>: נאמר בספר שמואל (א ה) בעת שהפלישתים שבו את ארון הקודש ושמוהו בבית דגון אלהי פלישתים, והציגו אותו אצל דגון. ובבוקר הראשון מצאו את דגון נופל לפניו ארצה לפני ארון ה', ויקחו את דגון וישיבו אותו למקומו. ובבוקר שני ראו <b style='font-size:20px; color:black;'>"והנה דגון נופל לפניו ארצה לפני ארון ה', וראש דגון ושתי כפות ידיו כרותות אל המפתן</b>". והרי הוא עבודת כוכבים שנשתברה מאליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב "על כן, לא ידרכו כוהני דגון וכל הבאים בית דגון על מפתן דגון באשדוד, עד היום הזה".</b> וסבר רבי יוחנן, שלכן לא דרכו, משום שהשברים היו חשובים להם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שעבודת כוכבים שנשתברה מאליה, נשארה בחשיבותה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> ריש לקיש לרבי יוחנן, וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>משם ראיה?!</b> - הלא אדרבה, הפלישתים לא החשיבו את דגון, אלא רק את המפתן, כיון שלא נפל מעבר למפתן. <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, שם היה הסיפור <b style='font-size:20px; color:black;'>שמניחין את הדגון, ועובדין את המפתן,</b> לכן לא ידרכו שם עוד. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרי הכי,</b> כך אמרו הגויים בטעותם: <b style='font-size:20px; color:black;'>שבקיה איסריה</b> עזבתו שררתו <b style='font-size:20px; color:black;'>לדגון, ואתא</b>, ובאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>איתיב ליה,</b> והשררה התיישבה לה <b style='font-size:20px; color:black;'>על המפתן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה</b>, הקשה רבי יוחנן ממשנתנו כנגד ריש לקיש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>המוצא שברי צלמים, הרי אלו מותרין</b>. ויש לדייק: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> אם מצא <b style='font-size:20px; color:black;'>שברי עבודת כוכבים</b> שודאי עבדו להן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורין.</b> ומשמע שאף אם הם שבורין לפנינו, הרי הם חשובים, ואסורים. וקשה על שיטת ריש לקיש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרץ ריש לקיש: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תימא</b> אל תדייק מהמשנה: הא <b style='font-size:20px; color:black;'>שברי עבודת כוכבים אסורין. אלא אימא, הא צלמים עצמן, אסורין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>באה המשנה להשמיענו <b style='font-size:20px; color:black;'>סתמא כרבי מאיר,</b> לסתום כדעת רבי מאיר במשנה הקודמת, שכל הצלמים אסורין, ולאו דוקא אלו שיש להם בידן מקל או צפור או כדור. ואף על גב שאוסר רבי מאיר את הצלמים, הוא מודה שיש להתיר את שבריהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך עתה מקשה הגמרא לרבי יוחנן בצורה הפוכה <b style='font-size:20px; color:black;'>! ורבי יוחנן</b>, מה ראיה הביא מהמשנה כנגד ריש לקיש? והרי אדרבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר, נשמע להו לרבנן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי רבי מאיר וחכמים לא נחלקו אלא בשאלה אם עובדים הגוים את הצלמים או לאו. אבל זה ברור, כי כשם שרבי מאיר האוסר את כל הצלמים, הוא מתיר את שבריהם, כן לחכמים, האוסרים רק את אותם הצלמים שודאי עבדום הגויים, על אף שהם עצמם אסורים, שבריהם מותרים. ומוכח ששברי צלמים הנעבדים מותרים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו,</b> וכי לא <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי מאיר, צלמים</b> שלמים <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורין</b>, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שברי צלמים מותרין.</b> אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבנן, עבודת כוכבים נמי,</b> כלומר, גם צלמים שיש בידם מקל וצפור וכדור, שעובדים אותם, גם נאמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b>, כשהיא שלימה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>שבריה מותרין.</b> הרי שאפשר לדייק ממשנתנו שהשברים אינם חשובים, ואין הגוים עובדים אותם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> וכתב <b>רש"י</b>, שבעצם יכלה הגמרא להקשות, מדברי חכמים עצמן מבלי להשוות דבריהם לדברי רבי מאיר, שהרי באותן צלמים שהם אוסרין לפי שיש בידן מקל צפור וכדור, שבריהן מותרין. אלא, מכיון שלא מצינו שאמרו כן במפורש ששבריהן מותרים, לכן לא הקשו כן, אלא הקשו מדברי רבי מאיר האוסר בכל הצלמים, משמע שאין שום היתר בשלמים, ואילו שבריהם הוא מתיר, ונשמע ממנו לחכמים שבצלמים שהם אכן אוסרים, הם מתירים את שבריהם, כמבואר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי השתא!?</b> איך אפשר להשוות בין צלמים לעבודת כוכבים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, הלא אותן צלמים, אף לרבנן, אין וודאות שאכן עבדו אותם, אלא מצד אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>אימר, עבדום,</b> אפשר לומר שעבדו אותם, אך מאידך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימר לא עבדום. ו</b>אף אם <b style='font-size:20px; color:black;'>תמצי לומר עבדום, אימר</b>, עדיין יש לומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>בטלום.</b> יתכן שהגוים בטלו אותם. כלומר, יש שם "ספק ספיקא" אם השברים אסורים, ולכן מתירה אותם המשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל כאן, בשברי <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודת כוכבים,</b> שנחלקו בהם רבי יוחנן וריש לקיש, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי עבדוה</b>, ועתה שאנו מסופקים אם ביטלוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מי יימר</b> מי יאמר לנו <b style='font-size:20px; color:black;'>דבטלה?</b> ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי ספק</b> אם אכן בטלוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כנגד זה, מה שהיתה אסורה, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>יש לנו כלל ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין ספק מוציא מידי ודאי.</b> והיינו, כיון שהיא היתה מוחזקת בודאות כאסורה, אין להתיר את שבריה על פי "ספק", שמא ביטלוה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> הקשה ה<b>רמב"ן</b>: לדעת רש"י (הערה 6) הסובר שרבי יוחנן וריש לקיש חולקים באלילים ממש שראינו שנשתברו מאליהם, מה ראיה הביא רבי יוחנן ממשנתנו, הלא במשנתנו לא ראינו שנשתברו, אלא ישראל מצאום, ואנו תולים לומר ש<b>מסתבר מאוד</b> שהגוי שברם בכוונה, ואף רבי יוחנן מודה ששבריהם מותרין למוצאן, ומה הקשה לריש לקיש? ומבאר: רבי יוחנן כשמצא דיוק מהמשנה שהשברים אסורים, הוכרח לבאר שהטעם שהם אסורים הוא כי חוששים שמא נשתברו מאיליהם ולא הגוי שיברם. אלא לריש לקיש קשה "ממה נפשך", אם שיברם הגוי הרי ביטלם, ואם נשתברו מאילהם, גם כן מותרים, ובכל אופן שיהיה הרי הם מותרים, ולמה אוסרתם המשנה? ומתרץ ריש לקיש: אין לדייק מהמשנה "הא עבודת כוכבים אסורים", אלא "הא צלמים עצמם אסורים". וסתמא כרבי מאיר. עוד הקשה ה<b>רמב"ן</b> על המשך הסוגיא. הגמרא מקשה על רבי יוחנן שמדברי מאיר נשמע לחכמים, ודייקה שלדעת חכמים שבריהם מותרין, ומכאן סתירה לשיטת רבי יוחנן. ומקשה ה<b>רמב"ן</b>, מה קשה על רבי יוחנן? הרי הוא בהחלט יכול לתרץ שמשנתנו מדברת ב"מוצא שברים", ולכן הם מותרים, כי מסתבר שהגוי ביטלם, וכדעת שמואל? ומבאר: אכן, רבי יוחנן היה יכול לתרץ כן, ותירוצו היה עולה יפה, אלא שהגמרא ממשיכה "לדעת המקשן", הסובר שהמשנה מדברת בעבודה זרה שנשתברה מאליה, ול"דעת המקשן" קשה על רבי יוחנן, איך התירה המשנה את השברים. ועיין שם ב<b>רמב"ן</b> וה<b>ר"ן</b> שהאריכו. אבל ה<b>תוס'</b> חולקים על רש"י, וסוברים שאין חילוק בין "המוצא שברי צלמים" לבין "נשתברה מאליה", והכל עולה בקנה אחד. דהיינו, שמואל המתיר אפילו שברי עבודה זרה עצמה, סובר כריש לקיש! והטעם שמתיר הוא משום שיש עליהם כמה ספיקות, שמא עדיין לא עבדום, ושמא שיברם הגוי בכוונה וביטלם, ואף אם נשברה מאיליה, גם כן מותר - כדעת ריש לקיש. ואינו יכול לסבור כרבי יוחנן, כי אז לא היה מתיר בשברי עבודת כוכבים עצמם. וריש לקיש סובר כשמואל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך חוזרת ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אין ספק</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מוציא מידי ודאי?!</b><b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;15&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;15.&nbsp;</b> כתב ה<b>תוס' הרא"ש</b>: היה ברור לגמרא, שאין ספק מוציא מידי ודאי, שהרי כל הספיקות אסורים, אם מדאורייתא אם מדרבנן, אלא שכאן, בספק ביטלה, אינו ספק רגיל, כי קרוב לודאי שביטלה. וכן יש לבאר בהמשך הסוגיא בחבר שמת ובשפחתו של מציק. וכן כתבו ה<b>רמב"ן</b> ו<b>תלמידי רבינו יונה</b>. ועיין <b>קובץ שיעורים</b> פסחים אות ל"ו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וה</b>א <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא</b> שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>חבר</b>, הנאמן על המעשרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמת,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;16&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והניח מגורה מלאה פירות,</b> בלי להודיע אם עישרן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> הפירות <b style='font-size:20px; color:black;'>הן בני יומן,</b> הניכרין שהיום נתמרחו, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הן בחזקת מתוקנין.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;16.&nbsp;</b> ה<b>תוס'</b> מביאים תלמוד ירושלמי שמדובר בחבר שמת מתוך ישוב הדעת, ולא במיתה חטופה. ו<b>המאירי</b> סובר שתלמוד הבבלי חולק, ואף אם הוא מת מתוך טירוף הדעת - הפירות בחזקת מעושרין, כי חזקה שתיקנן תיכף בהכנסתן לבית כדי שאנשי ביתו לא ייכשלו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והמקשן סבר שסומכים על כך שמן הסתם עישרן החבר מיד, לפני מותו. ולכן הקשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא הכא,</b> כיון שהם כבר היו ממורחין, והיו בבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי טבילי,</b> ודאי שהם טבל, שהרי נגמרה מלאכתן (ושני תנאים יש לחיוב מעשר, האחד, "גמר מלאכה", שהוא פעולת מירוח הכרי, שהוא גמר הפעולות הנעשות בתבואה, והשני, שראו הפירות את פני הבית, דהיינו שנכנסו לבית, וכפי שיבואר להלן), ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ספק עשרינהו</b> החבר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק לא עשרינהו. וקאתי</b> ובא ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ספק, ומוציא מידי ודאי</b> שהן טבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שספק מוציא מידי ודאי, ואיך תירץ רבי יוחנן שאין ספק מוציא מידי ודאי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם,</b> בפירות אלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי וודאי הוא</b>, שאין כאן ספק אם עישרם, <b style='font-size:20px; color:black;'>דודאי עשרינהו</b>, וכשם שהם היו ודאי טבל, כן הם עתה ודאי מתוקנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חנינא חוזאה. דאמר רבי חנינא חוזאה: חזקה</b> ודאית היא <b style='font-size:20px; color:black;'>על חבר, שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו.</b> שהואיל והפירות שלו הן, ועליו מוטל החיוב, הוא חושש מלהכשיל בהם בני אדם, וודאי שעישרן. ואין להביא משם ראיה ש"ספק" מוציא מידי ודאי, כיון שאינו ספק אלא "ודאי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא</b>, הטעם שהפירות מותרין אינו מפני שהחבר "ודאי" עישר אותם, אלא אף אם איננו ודאי, מותרין, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק וספק הוא.</b> כלומר, כשם שספק אם עישרן אם לאו, כן הם בספק אם היו מעולם פירות של טבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי (<b style='font-size:20px; color:black;'>אפשר דעביד</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרבי אושעיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אין תבואה ופירות חייבים בתרומות ומעשרות מן התורה, אלא בשני תנאים: האחד, שנגמרה מלאכתן בשדה, והוא הקרוי "מירוח", כגון, זריית התבואה ברוח לאחר הדישה כדי להפריד ממנה ה"מוץ", או החלקת הערימה ("הכרי") של התבואה. והשני, "ראיית פני הבית".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם נגמרה מלאכתם אך לא הוכנסו לבית, אז אסור לאכלן מהם אכילת "קבע", מדרבנן, ומותר לאכול אכילת "עראי" (ומותר גם להאכילם לבהמה, לפי שכל אכילת בהמה היא בגדר אכילת עראי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ההכנסה לבית הקובעת את חיוב המעשר, היא רק כאשר הוכנסו הפירות דרך הפתח כשהן ממורחין, שאז הם נעשים טבל מן התורה, וחייבים בתרומות ומעשרות מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם הכניס את התבואה כשהיא עדיין ב"מוץ שלה", לפני המירוח, ומירחה בבית, או שהכניסה לבית בצורה עקיפה, שלא דרך הפתח, הרי אפילו נתמרחה התבואה, היא אינה טבל מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חבר זה שמת והניח תבואה ממורחת בבית, יתכן שהכניס את התבואה לביתו לפני שמירחה, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;17&nbsp;</b> ואין זה "ודאי" שמירחה בשדה, לכן פירות אלו הם "ספק" אם מעולם נתחייבו במעשר מן התורה. ואף שהם חייבים במעשרות מדרבנן - האמינוהו חכמים מטעם היותו חבר, על סמך הספק, שיתכן שעישרם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;18&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;17.&nbsp;</b> כוונת החבר היא לטובה, כדי שבני ביתו לא יכשלו באיסור טבל. <b>תוס' רי"ד</b> בפסחים. ועיין שם ב<b>מהר"ם חלאווה</b> וב<b>שפת אמת</b>.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;18.&nbsp;</b> כן סובר <b>רש"י</b>, שהיות שחיובו הוא רק מדרבנן, האמינוהו רבנן בדבר שאיסורו מדרבנן. והטעם שרבנן אסרו לאכול אכילת קבע כתב ה<b>רשב"א</b> בתשובותיו (סימן שס"א), כדי שלא יעשה כן לפטור את תבואותיו בדרכים אלו. וב<b>חידושי רבינו דוד</b> בפסחים מבאר, מפני שלא יגזול את שבט הלוי. היוצא לנו משיטת <b>רש"י</b>, שספק מוציא מידי ודאי איסור דרבנן. והקשו הראשונים, עיין <b>רמב"ן</b> ו<b>תוס'</b> <b>הרא"ש</b> בשם <b>רבינו אפרים</b>, אם כן, למה אמרה הגמרא במסכת פסחים (שם מופיעה הסוגיה כמות שהיא לפנינו) לגבי בדיקת חמץ שאין ספק מוציא מידי ודאי, הלא האיסור ודאי של בית בלתי בדוק הוא רק איסור מדרבנן, כמו שמבואר שם. ויש כאן אריכות גדולה ונביא דבריהם בקיצור: <b>רבינו אפרים</b> מסיק מקושיא זו (ומעוד ראיות) שבבית מותר אפילו מדרבנן אפילו לאדם. ומה שאמר רבי אושעיא להאכיל "לבהמתו", הוא לאו דוקא. וכיון שאין כאן אפילו איסור מדרבנן, אם אכן הכניסו במוץ, והיות ויש כאן ספק אם עשה כן, בא הספק ומוציא מידי ספק, בניגוד לבית בלתי בדוק שבודאי יש בו איסור דרבנן. ועוד מבאר, אכן הפירות פטורים אפילו מדרבנן, אלא שאת ה"הערמה" מותר לעשות רק לאכילת בהמה. ה<b>רמב"ן</b> סובר, שאם לבסוף מירחם בבית, חייב לעשרם מדאורייתא. וכן מדוייק מדברי <b>הרמב"ם</b> (מעשרות ג ו). והקשה ה<b>מנחת חינוך</b> (מצוה שצ"ה) הרי בסוגייתנו מבואר שאינו איסור דאורייתא, כי אם היה איסור דאורייתא, איך יכול ספק להוציאו מאיסורו הודאי. ועיין ב<b>חזון איש</b> (מעשרות ג ג, ושביעית א יח), וב<b>אפיקי ים</b> (חלק ב סימן כט).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל "ספק" חיובם במעשרות - בא "ספק" תיקונם שעישרם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> רב אושעיא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מערים אדם</b> יכול לעשות בערמה להיפטר ממעשרות <b style='font-size:20px; color:black;'>על תבואתו, ו</b>איך עושה? <b style='font-size:20px; color:black;'>מכניסה</b> לביתו <b style='font-size:20px; color:black;'>במוץ שלה</b>, ואף שהערמה הזו לא תתיר לו לאכול מהם אכילת קבע אלא "עראי", מכל מקום, מרוויח מערמתו זו <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שתהא בהמתו אוכלת,</b> שכל אכילת בהמה היא אכילת עראי, והותרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>באופן זה <b style='font-size:20px; color:black;'>פטורה</b> התבואה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן המעשר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתורץ, שאין להביא ראיה מברייתא זו ש"ספק מוציא מידי ודאי", אם משום שהוא "ודאי וודאי", אם משום שהוא "ספק וספק".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא ממשיכה להוכיח שספק מוציא מידי ודאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אין ספק מוציא מידי ודאי?!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא</b> הרי שנינו בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אשה היולדת, טמאה טומאת לידה, שבוע ללידת זכר ושבועיים לנקבה. ואחריהם יש לה "ימי טוהר", שהדם היוצא ממנה מן המקור נחשב דם טהור, במשך שלושים ושלשה ימים לזכר, וששים וששה ימים.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0085_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>Micropedia bot