https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9C_%D7%91 פרשני:בבלי:עבודה זרה ל ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-23T13:38:29Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9C_%D7%91&diff=144278&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-14T16:29:26Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:29, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96542:rev-144278:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9C_%D7%91&diff=96542&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T08:40:40Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עבודה זרה ל ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן&lt;/b&gt; מיום השלישי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואילך, אין בו משום גילוי, ואין בו משום יין נסך,&lt;/b&gt; כיון שמקולקל הוא לגמרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונהרדעי,&lt;/b&gt; חכמי נהרדעא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי&lt;/b&gt; אומרים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו לבתר תלתא יומי&lt;/b&gt; לאחר שלשה ימים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיישינן&lt;/b&gt; יש לחשוש בו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום גילוי.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זימנין מיקרי שתי,&lt;/b&gt; פעמים שבכל זאת, הנחש שותה ממנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: יין תוסס&lt;/b&gt; יין חדש ביותר שנדרך עכשיו מן הענבים, ועדיין לא הגיע לכלל יין, נקרא הוא &#039;יין תוסס&#039;. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בו משום&lt;/b&gt; איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גילוי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה&lt;/b&gt; זמן אורכת תסיסתו, עד שנהיה ליין? - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה ימים!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השחלים&lt;/b&gt; (מין צמח שחוק וטחון, ומערבין אותו במים או יין), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בהם משום&lt;/b&gt; איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גילוי. ו&lt;/b&gt;אמנם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בני גולה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;324&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהגו בהן איסור.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;324.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &#039;בני גולה&#039; כינוי הוא לרבי חייא ובניו, שעלו מבבל לארץ ישראל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא אמרן&lt;/b&gt;, לא אמרו דבר זה שנהגו בהם איסור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא דלית בהו חלא,&lt;/b&gt; כאשר בשחליים אלו, אין חומץ אלא מים או יין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל, אם אית בהו חלא,&lt;/b&gt; יש בהם חומץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיגרי בהו.&lt;/b&gt; החומץ &#039;מתגרה&#039; ומרתיע את חיכם של הנחשים, ומרחיקם מן המשקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשום כך, אין בו איסור גילוי. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;325&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;325.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. אולם מדברי התוספות בשבת קי א, סוף ד&quot;ה וליתי, משמע להיפך, שהחומץ מגרה את הנחשים ומושכם לשתות מן המשקה. ולפי זה, יש לפרש את דברי הגמרא &quot;ולא אמרן&quot;, על שיטת הגמרא שהשחליים, אין בהם משום גילוי. אך כאשר נתונים הם בחומץ, יש בהם משום גילוי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כותח הבבלי&lt;/b&gt; מאכל חריף כחומץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בו משום&lt;/b&gt; איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גילוי. ובני גולה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהגו בו איסור.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב מנשי: אי אית ביה נקורי,&lt;/b&gt; אם יש בו בכותח הבבלי נקירות בצורת נשיכת נחש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיישינן.&lt;/b&gt; יש לחשוש שאכל ממנו הנחש. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;326&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;326.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הפרי חדש סימן קט&quot;ז הביא מכאן ראיה, שבכל המשקים אפילו אלו שאין לחשוש בהם משום גילוי, אם בכל אופן רואים ששתה מהם נחש - חוששין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חייא בר אשי, אמר שמואל: מי טיף טיף,&lt;/b&gt; טיפות שטפטפו אל תוך כלי שתחת החבית &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;327&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בו משום&lt;/b&gt; איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גילוי&lt;/b&gt; (והטעם מתפרש להלן). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;327.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון רש&quot;י: טיף טיף - כלי שתחת חבית שמקבל יין הנוטף. ומשמע, שכך הוא שם הכלי, הנקרא כך משום הטפטוף הבא אליו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אשי: והוא&lt;/b&gt; ההיתר לשתות מטפטוף זה, הוא כאשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעביד טיף להדי טיף טיף&lt;/b&gt; הטיפות מטפטפות בתדירות, והנחש שומע את הטפטוף הרצוף - ובורח! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;328&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;328.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. וברמב&quot;ם פרק י&quot;א מהלכות רוצח הלכה ח&#039;, פירש שהטעם הוא מפני שזוחלי עפר מתיראין מבעבוע המשקה. ומשמע שאף קול הבעבוע הנוצר על ידי כך, מונעם מלשתות. וכן הוסיף שם הרמב&quot;ם &quot;שמתיראין מן ההבל&quot;. והיינו כדברי הירושלמי תרומות פ&quot;ח ה&quot;ה, שאף משקה חם המעלה הבל - מותר. לפי שהנחש בורח ממנו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: פי תאנה&lt;/b&gt; כאשר תולשין את התאנה מן העץ, נעשה לה מעין פה קטן במקום העוקץ, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;329&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בו משום&lt;/b&gt; איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גילוי.&lt;/b&gt; ואין חוששין שמא ניקר בו נחש. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;330&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;329.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. וראשונים אחרים פירשו (עיין ריא&quot;ז) שאין זה דוקא מן העוקץ. אלא כאשר מבשילה התאנה, נפתח בה פתח שממנו זבה הלחלוחית. ודבר זה, הוא אף בהיות התאנה עדיין על העץ.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;330.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. ובחולין ט א מבואר, שאם ראה צפור מנקר בתאנה, חוששין שמא במקום הנקב, ניקר הנחש - ותאנה זו אסורה. וכתבו התוס&#039;, שהטעם שאוסרים שם, הוא משום כיון שישנה &#039;ריעותא&#039; של ניקור, יש לחשוש לכל ניקורים, וניקור נחש בכללן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן,&lt;/b&gt; כדעת מי נאמר היתר זה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי האי תנא&lt;/b&gt;, כתנא זה המובא בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא, רבי אליעזר אומר: אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש&lt;/b&gt; אולי יש בהם ניקור של נחש ואינו מבחין בכך בחשיכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום שנאמר&lt;/b&gt; (תהלים קטז ו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שומר פתאים ה&quot;&#039;!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;331&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;331.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקובץ שיעורים (כתובות אות קל&quot;ו) העיר, מדוע לא נאמר כן בכל ספק סכנה, ולא ידחה פיקוח נפש את השבת, משום שנאמר &quot;שומר פתאים ה&quot;&#039;? וביאר, דאין האדם חייב להמנע ממנהג דרך ארץ. וממילא הוי כאילו אין בידו לשמור את עצמו. ואז, נשמר הוא מן השמים. אבל כאשר בידו להזהר, אינו בכלל פתאים. ואם לא ישמור את עצמו, הוא מתחייב בנפשו, ולא יהא משומר מן השמים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב ספרא משום רבי יהושע דרומא&lt;/b&gt; מן הדרום: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה מיני ארס&lt;/b&gt; מצויים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הן&lt;/b&gt; בנחשים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של בחור&lt;/b&gt; נחש צעיר, הארס שלו הוא חזק וכבד, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוקע&lt;/b&gt; בתוך המשקה אל קרקעית הכלי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של&lt;/b&gt; נחש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בינוני&lt;/b&gt; שאינו צעיר ואינו זקן, וארס זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפעפע&lt;/b&gt; אינו שוקע ואינו צף, אלא נתון באמצע הכלי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושל&lt;/b&gt; נחש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זקן,&lt;/b&gt; שהארס שלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צף&lt;/b&gt; למעלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא&lt;/b&gt;, כי כל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכמה דקשיש&lt;/b&gt; הנחש - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כחוש חיליה&lt;/b&gt;, כוחו כחוש וחלש, וקשה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא, שלשה, שכל זמן שמזקינין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבורה מתוספת בהן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו הן: דג, נחש, וחזיר.&lt;/b&gt; ואם כן רואים אנו כי כוחו מתגבר?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כח אוסופי הוא דקא מוסיף,&lt;/b&gt; אכן כאשר מזקין מוסיף הוא כח. אולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זיהריה&lt;/b&gt;, הארס שלו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קליש.&lt;/b&gt; נעשה קלוש ודליל. ומחמת כן, צף למעלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו בברייתא לעיל: ארס &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של בחור&lt;/b&gt; נחש צעיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוקע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאי הלכתא,&lt;/b&gt; לצורך איזו הלכה, נאמר דבר זה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: חבית שנתגלה&lt;/b&gt; פיתחה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על פי ששתו ממנה תשעה&lt;/b&gt; אנשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מתו, לא ישתה ממנה עשירי.&lt;/b&gt; משום שהארס שוקע למטה. ואם ישתה העשירי מן המים שבהם הארס, ימות!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולענין הלכה זו נאמר שארס של נחש בחור, שוקע. ללמדנו, שאסור לשתות מתחתיתה של חבית שנתגלתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה היה ששתו ממנו&lt;/b&gt; מן החבית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תשעה&lt;/b&gt; אנשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מתו, ושתה עשירי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומת!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל מעשה זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי ירמיה&lt;/b&gt;: הדבר שגרם את מיתתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זהו&lt;/b&gt; ארס ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוקע&lt;/b&gt; לתחתית החבית. ולכן האחרון ששתה את תחתית החבית מת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן&lt;/b&gt; הדין ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבטיח שנתגלתה, אף על פי שאכלו ממנה תשעה בני אדם ולא מתו, לא יאכל ממנה עשירי.&lt;/b&gt; משום שכאשר פותחים אבטיח, כל אותו מקום שפתחו, נשאר מגולה. וכיון שתוכו רך, שוקע הארס בתוכו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;332&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;332.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הוסיף המאירי, שכן הוא הדין בכל פירות לחין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה היה&lt;/b&gt; בדבר זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואכלו ממנה תשעה, ולא מתו. ואכל עשירי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומת!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי&lt;/b&gt;: הדבר שגרם את מיתתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זהו&lt;/b&gt; הארס ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוקע&lt;/b&gt; לתוך בשר הפרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: מים שנתגלו, הרי זה לא ישפכם ברשות הרבים.&lt;/b&gt; לפי שיש לחשוש שמא יעבור שם אדם יחף, ויעמוד הארס בין קשרי אצבעותיו, ואם יכנס מעט מן הארס וינקוב בבשרו, אין לכך רפואה! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא ירביץ בהן את הבית.&lt;/b&gt; לא ישפכם על רצפת הבית, כדי להשכיב את העפר והאבק על הריצפה על מנת שלא יעלה באויר, לפי שיש לחשוש שמא יהלך אחד מבני הבית על העפר שנרבץ במים, ויכנס בו הארס!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא יגבל בהן את הטיט,&lt;/b&gt; שהרי פעולת גיבול הטיט, נעשית בידיו. ועלול הארס להיכנס בהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא ישקה מהן, לא&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהמתו&lt;/b&gt; שעלול הוא להרגה על ידי הארס שיתכן ונמצא במים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהמת חבירו.&lt;/b&gt; שאם יהרגנה, נמצא מפסיד את חבירו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;333&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;333.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביאר החשק שלמה, שהטעם הוא משום שעובר על בל תשחית לפי שיכולה הבהמה למות על ידי כך. ובפרט בבהמת חברו, מזיקו על ידי כך. ולכאורה יש להקשות, שהרי לקמן (עמוד ב&#039;) שואלת הגמרא מן הברייתא שנאמר בה &#039;אבל משקהו לבהמת עצמו&#039;. והיינו משום שיש בזה בל תשחית. ולכאורה אפשר להעמיד שמדובר בבהמה העומדת לשחיטה, ובאופן זה אין בל תשחית, שהרי מותרת לאכילה. וכמו ששנינו בחולין נח א שבהמה ששתתה ממים מגולין, מותרת?! ויישב החשק שלמה, שמכל מקום יש לחשוש שמא הארס חזק וישפיע עליה מיד עד כדי שלא תוכל לעמוד ולילך. ובכך תיאסר לשחיטה. ולכן אסרו לעשות לכתחילה כל דבר שיכול לסכנה על ידי שתית מים אלו. (ובענין זה, ראה עוד בב&quot;ח יו&quot;ד סימן קט&quot;ז שדן לאסור דבר זה אף משום צער בעלי חיים).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא ירחץ בהן פניו ידיו ורגליו&lt;/b&gt;, שמא יחדור בהם הארס.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחרים אומרים&lt;/b&gt;: אם רוחץ הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקום&lt;/b&gt; בגופו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיש בו סירטא,&lt;/b&gt; סדק בבשרו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt; לרחוץ במים אלו. כיון שנכנס הארס וחודר דרך הסדק, אל תוך הבשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין סירטא&lt;/b&gt; באותו מקום שרוחץ בו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר.&lt;/b&gt; כיון שמסתמא הארס יפול, ולא יחדור לבשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: הרי שיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחרים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו,&lt;/b&gt; היא כדברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא קמא,&lt;/b&gt; שהרי תנא קמא אסר לרחוץ בהם פניו, ידיו, ורגליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי פניו ידיו ורגליו, מקומות שיש בהם סדקים הם (כמו הסדקים שבכף היד, וכן האזנים והשפתיים מקומות פתוחים הם), ומשמע לכאורה בדברי תנא קמא, כי שאר מקומות שבגוף, מותר לרוחצם במים אלו. ואם כן, מה ההבדל בין דברי תנא קמא לדברי אחרים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא בינייהו&lt;/b&gt; ההבדל ביניהם, הוא בדינם של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גב היד, וגב הרגל, ורומני דאפי&lt;/b&gt; (הלחיים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שבכל מקומות אלו, אין סדקים. ולדעת תנא קמא, אף הם אסורים ברחיצת מים אלו, כיון שסוף סוף הם בכלל ידים, רגלים, ופנים, ולדעת אחרים מותר, כיון שאין בהם סדקים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר&lt;/b&gt; (לעיל): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ישקה מהן&lt;/b&gt; ממים אלו שנתגלו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהמתו, ולא&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהמת חבירו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא, אבל משקהו&lt;/b&gt; במים אלו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבהמת עצמו?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי תניא&lt;/b&gt; הברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההיא&lt;/b&gt;, מתייחסת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשונרא&lt;/b&gt; לחתול. והחתול אינו ניזוק משתיית ארס הנחש. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;334&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומשום כך משקה את החתול של עצמו במים אלו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;335&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;334.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכן מבואר בפסחים קיב ב, שהחתול אוכל את הנחש!&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;335.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. אולם הר&quot;ן ביאר, שהחשש הוא שמא יאכל חבירו את הבהמה. ואילו בחתול, חשש זה אינו קיים. וכן הוא הדין בכל בהמה טמאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי,&lt;/b&gt; אם כך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דחבריה נמי,&lt;/b&gt; ישקה גם חתול של חבירו במים אלו. ומדוע נאמר כי משקה רק לבהמת עצמו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: אסור להשקות לחתול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דחבריה,&lt;/b&gt; משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כחיש.&lt;/b&gt; שתיית הארס מכחישה את בשרו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקשה: אם כך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דידיה נמי כחיש&lt;/b&gt;. החתול שלו גם מוכחש על ידי שתית הארס?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: אחר ששותה את הארס ומכחיש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדר בריא,&lt;/b&gt; חוזר הוא ומבריא. ואם כן, אין לאסור השקאת חתול במים שנתגלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אולם אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דחבריה נמי&lt;/b&gt;, ישקה אף את החתול של חברו, כיון שאף הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדר בריא,&lt;/b&gt; חוזר ומבריא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומיישבת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זימנין דבעי לזבונא,&lt;/b&gt; פעמים שירצה חברו למכור את חתולו, והחתול עדיין לא הבריא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומפסיד ליה מיניה.&lt;/b&gt; צריך הוא למוכרו במחיר זול יותר מחמת כחישותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אסי אמר רבי יוחנן משום בשם רבי יהודה בן בתירא: שלשה מיני יינות&lt;/b&gt; אסורים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יין נסך&lt;/b&gt; שניסכוהו ממש לעבודת כוכבים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור בהנאה, ומטמא&lt;/b&gt; היין הזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומאה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמורה,&lt;/b&gt; באהל ובמשא כמת, וטומאה זו היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;שיעור של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כזית.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;336&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;336.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ודין זה נלמד מהיקש עבודה זרה למת - רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0061_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלאB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div> Micropedia bot