https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%91_%D7%91 2026-04-23T13:45:42Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%91_%D7%91&diff=144283&oldid=prev 2020-09-14T16:29:56Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:29, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96546:rev-144283:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%91_%D7%91&diff=96546&oldid=prev 2015-07-01T08:40:48Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עבודה זרה לב ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אולם אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין עליו קורט דם, מותר.&lt;/b&gt; שמסתמא נעשה הדבר לאחר מותה. ולעבודה זרה אין עושין כך, ומשום כך הדבר מותר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;381&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;381.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התוס&#039; רי&quot;ד הביא מן הירושלמי שדן אף הוא בשאלה זו, כיצד יודעים אם הלב הוצא בחחיי הבהמה, או לאחר מותה: אמר רב הונא (בירושלמי) בשעה שהוא קורעה בעוד שהיא בחיים, נצלל העור ונעגל. ולאחר שחיטה, נמשך. וכן פירש הר&quot;ח, דאין הבדל בצורת נטילת העור בין אם הוא מחיים או לאחר מיתה. אלא רק שאם נעשה הדבר מחיים, מתעגל העור מעצמו כיון שמתכווץ. אך לאחר מיתה, נשאר העור כמות שהוא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא: לא שנו&lt;/b&gt; שאם אין שם דם מותר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא ש&lt;/b&gt;עדיין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מלחו&lt;/b&gt; את העור הזה לפני שבדק אם יש בו קורט דם אם לאו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלחו&lt;/b&gt; ורק אחר כך בדק - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt; להנות מן העור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt;, יש לחשוש ולומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלחו העברתו.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;382&amp;nbsp;&lt;/b&gt; המלח העביר ומחק את סימן הדם. ויתכן כי העור נחתך מחיים, ולשם עבודה זרה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;382.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת היעב&quot;ץ: העבירו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שנינו במשנתנו בענין זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן גמליאל אומר: בזמן שהקרע שלו&lt;/b&gt; של העור במקום שממנו הוציאו את הלב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עגול&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt; בהנאה. אך אם הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משוך&lt;/b&gt; לאורך - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יוסף, אמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון בן גמליאל.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי&lt;/b&gt;: מכך שאומר אתה כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכה&lt;/b&gt; כמותו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל&lt;/b&gt; זה אנו למידים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דפליגי&lt;/b&gt;, שחולקים עליו חכמים בדין זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; לרב יוסף: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי נפקא לך מינה&lt;/b&gt; בשאלה זו האם חולקים עליו או לא, הרי בין כה וכה אין הלכה כמותם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; אביי לרב יוסף (שהיה רבו): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גמרא גמור, זמורתא תהא?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האם אתה משמיענו שהלכה כמותו, כזמירות ששר הזמר (בלא הבנה והתבוננות בדבר אותו אתה מלמד). והרי דבר זה יש להבינו, שהרי אם אין חכמים חולקים עליו, אין צורך להשמיע הלכה כמי!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשר הנכנס לעבודת כוכבים,&lt;/b&gt; כלומר שרוצה הגוי להכניסו ולהקריבו. אם נזהר ישראל ליטול את הבשר תיכף אחר שנכנס לשם, עוד קודם שהקריבו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ ותר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן תנא,&lt;/b&gt; מיהו התנא ששנה הלכה זו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן,&lt;/b&gt; הלכה זו היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא כרבי אלעזר. דאי כרבי אלעזר,&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האמר רבי אלעזר&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;383&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סתם מחשבת עובד כוכבים&lt;/b&gt; בשחיטת בהמה, הינה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;שם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבודת כוכבים.&lt;/b&gt; ומשום כך, נאסר בשרה על ידי המחשבה כבר בשעת השחיטה, עוד לפני שבא להקריב את הבשר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;383.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; חולין יג א ובעוד מקומות, ראה מסורת הש&quot;ס.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובהכרח, שדין משנתנו זה אינו כדעת רבי אלעזר. ולכן, כל עוד לא הוקרבה הבהמה ממש לעבודה זרה היא מותרת, ואין המחשבה להקריבה לכך אוסרתה לפני שהוקרבה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;384&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;384.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו הראשונים, תוס&#039;, רמב&quot;ן, רשב&quot;א ועוד, דאף מן הרישא של משנתו, יש להוכיח שהמשנה אינה כדעת רבי אלעזר. ממה שנאמר שעורות לבובין אסורים. ואילו לדעת רבי אלעזר, אף אם העורות אינם לבובין, אסורים. כיון שהבהמה נשחטת לעבודה זרה? ותירצו, שדעת רבי אלעזר היא, שמחשבת עכו&quot;ם לעבודה זרה היא רק בשחיטה. אולם אם הרגה בדרך חניקה וכיוצא בזה, לא אומרים כן. ומשום כך אין העור של כל בהמה נאסר. אולם לגבי בשר הנכנס לבית עבודה זרה, יש להוכיח דלא כרבי אלעזר. לפי שאין דרך להביא בשר לעבודה זרה, אלא בשחיטה. (ועי&quot;ש עוד מה שהקשו בענין גבינות עכו&quot;ם ותירצו בדרך זו).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שנינו על כך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היוצא&lt;/b&gt; מבית עבודת כוכבים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור, מפני שהוא כזבחי מתים,&lt;/b&gt; שכבר הוקרב לעבודה זרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא,&lt;/b&gt; מה הטעם שאסור? - כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אפשר דליכא,&lt;/b&gt; שלא יהיה בשר זה, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תקרובת עבודת כוכבים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מני&lt;/b&gt;, מיהו תנא זה המדמה את תקרובת עבודה זרה, לזבחי מתים, ולפיכך עבודה זרה אסורה בהנאה כזבחי מתים? - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה בן בתירא היא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: רבי יהודה בן בתירא אומר: מנין לתקרובת עבודת כוכבים&lt;/b&gt; הנמצאת באהל (וכן הדין הבית ובכל דבר המאהיל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמטמא&lt;/b&gt; את כל הדברים הנמצאים עמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;אותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהל?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (תהלים קו כח): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויצמדו לבעל פעור, ויאכלו זבחי מתים&quot;. מה מת מטמא באהל, אף תקרובת עבודת כוכבים,&lt;/b&gt; כגון עבודת כוכבים של בעל פעור המוזכרת בפסוק - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטמאה באהל,&lt;/b&gt; כמו מת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן למידים: מה מת אסור בהנאה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;385&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף עבודה זרה אסורה בהנאה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;386&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההולכין לתרפות,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;387&amp;nbsp;&lt;/b&gt; למקום עבודה זרה מרוחק, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;388&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ופוגש בו ישראלי בדרכו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור לשאת ולתת עמהן.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;385.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מקור הדין שמת אסור בהנאה, נלמד בגמרא בסנהדרין מז ב הדורשת מן הפסוק &quot;ותמת שם מרים&quot;. ולמידים גזירה שוה &quot;שם&quot; &quot;שם&quot; מעגלה ערופה. מה עגלה ערופה אסורה בהנאה, אף מת אסור בהנאה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;386.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. והר&quot;י בתוספות וכן הר&quot;ן והרמב&quot;ן פירשו, שההוכחה שמשנתו כרבי יהודה בן בתירא, היא דכיון שנאמר במשנה &quot;מפני שהוא כזבחי מתים&quot; משמע שדינה כמת ממש, ואף לענין טומאה. ודבר זה נאמר כדעת רבי יהודה. דאילו רבנן החולקים עליו, סוברים שרק איסור הנאה יש בתקרובת עבודה זרה. אבל טומאה לא. דכיון שאסור איסור אכילה דאורייתא (וכפי שנאמר בשמות לד טו &quot;וקרא לך ואכלת מזבחו&quot;) הוסיף דוד המלך בתהילים (קו כח &quot;ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים&quot;) שאיסור זה, הוא איסור הנאה כמת. אבל טומאה שלא נזכרה בתורה לגבי עבודה זרה, אינה נדרשת מן הפסוק בתהילים (לפי שמקור האיסור הוא בפסוק שבתורה. והפסוק המובא בתהילים, הוא הגדרת האיסור). והנה, בדברי הראשונים הללו מבואר, שאיסור הנאה מתקרובת עבודה זרה, הוא איסור מדאורייתא וכפי שהוגדר בתהילים. אולם בתוס&#039; בבא קמא עב ב סוף ד&quot;ה ואי, נקט שרק איסור אכילה הוא מדאורייתא. אך איסור הנאה - דרבנן. וראה בתוס&#039; לעיל יב ב ד&quot;ה אלא, ולקמן מח ב ד&quot;ה לא, ובפסחים כו א ד&quot;ה שאני, שנסתפקו בדבר זה האם איסור הנאה מע&quot;ז הוא מדאורייתא או מדרבנן. ועיין בשער המלך פרק ה&#039; מהלכות אישות הלכה א שהאריך בשיטות הראשונים בענין זה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;387.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; במשנתו, הבאנו כמה פירושים בדבר זה: א. תרפות, הוא לשון גנאי, דהיינו מקום תורפה - תוס&#039; ופירוש המשניות להרמב&quot;ם. ב. תרפות - לשון תרפים. כלומר, פסלים של עבודה זרה - ירושלמי והובא בתוס&#039; כאן. ג. בירושלמי הובאה גירסה אחרת. והיא, &quot;תרבות&quot;. והיינו מקום חגיגה שעושין לעבודה זרה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;388.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י במשנתנו. ויש להבין מדוע נקט דוקא מקום מרוחק? וביאר הט&quot;ז סימן קמ&quot;ח ס&quot;ק ז&#039; דלרווחא דמילתא נקט רש&quot;י כך. ולהשמיענו שאפילו הולך רחוק, ויתכן שיחזור בו במהלך הדרך - אסור לשאת ולתת עמו! והנה, כאן פירש רש&quot;י, לתרפות - לבקש טעותן במקום אחר. וצ&quot;ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר שמואל: עובד כוכבים ההולך לתרפות,&lt;/b&gt; כל עוד הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהליכה, אסור לשאת ולתת עמו.&lt;/b&gt; משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאזיל&lt;/b&gt; הולך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומודי&lt;/b&gt; ומודה על הצלחת משאו ומתנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמי&lt;/b&gt; לפני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבודת כוכבים.&lt;/b&gt; ולכן אסור. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;389&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;389.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; איסור זה, הוא רק אם הדבר שעליו נושא ונותן, יתקיים עד מקום תרפות. אך אם אינו מתקיים עד שם, מותר. ראב&quot;ד וריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אולם כאשר הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחזרה&lt;/b&gt; משם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר.&lt;/b&gt; כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי דהוה הוה.&lt;/b&gt; מה שהיה היה, ושוב אין הוא מתעסק יותר בעבודה זרה, שהרי כבר יצא משם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל ה&lt;/b&gt;חוטא ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הולך לתרפות,&lt;/b&gt; הרי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהליכה, מותר&lt;/b&gt; לשאת ולתת עמו כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמא הדר ביה ולא אזיל,&lt;/b&gt; אולי יחזור בו מללכת לשם. אולם אם כבר הלך לשם, וכעת הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחזרה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt; לשאת ולתת עמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0065_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלגB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot