https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%94_%D7%91 2026-04-23T13:48:00Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%94_%D7%91&diff=144267&oldid=prev 2020-09-14T16:28:10Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:28, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96532:rev-144267:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%94_%D7%91&diff=96532&oldid=prev 2015-07-01T08:40:16Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עבודה זרה כה ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt;, במשנתנו מדובר שאסור להתייחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתלתא,&lt;/b&gt; עם שלשה גוים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אולם שוב יש לשאול: הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכוותה&lt;/b&gt;, צורת יחוד כזו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבי ישראל בפרוצים,&lt;/b&gt; עם יהודים פרוצים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שרי,&lt;/b&gt; האם מותר!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ומוכיחה הגמרא שאסור אף לשלשה יהודים פרוצים להתייחד עם אשה). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן: אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים&lt;/b&gt; כשרים&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו&lt;/b&gt; שמותרת להתייחד עמם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כאשר היחוד נעשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;אנשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרים.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;128&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בפרוצים, אפילו עשרה נמי&lt;/b&gt; גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; מותר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;128.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הריטב&quot;א: פירוש, בסתם ישראל שהם בחזקת כשרים. אבל בפרוצים ודאי לא. ומתניתין בפרוצים היא, דגוים - פרוצים הם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה היה&lt;/b&gt; עם זונה אחת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוציאוה עשרה&lt;/b&gt; אנשים פרוצים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במטה&lt;/b&gt; של מת אל מחוץ לעיר ועשוה כאילו מתה, ומלוים אותה לקבורה. וכאשר יצאו - חטאו עמה! ומוכח, כי אף עם יהודים פרוצים אסורה ביחוד. וודאי שאסורה ביחוד עם הגוים, שכולם בגדר פרוצים וחשודים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: דין משנתנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא,&lt;/b&gt; אינו נצרך אלא כדי לאסור יחוד אשה עם גוי אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;אופן ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשתו&lt;/b&gt; של הגוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמו.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;129&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;129.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוס&#039;: לכאורה אפשר היה להעמיד שמדובר באופן שנמצאת שם תינוקת שיודעת טעם ביאה, ומאידך, אינה מוסרת עצמה לביאה, ובאופן זה, מותרת להתייחד עם ישראל, שהרי מועילה לשמירה מפני היחוד? ותירץ: הלשון &#039;לא תתייחד&#039;, משמעה שאין שם כל ישראלית אחרת, אלא היא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו עם ישראל, מותר לאדם להתייחד עם אשה אחרת כאשר אשתו עמו, משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובד כוכבים, אין&lt;/b&gt; נוכחותה של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשתו משמרתו&lt;/b&gt; מלזנות. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;130&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשתו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;131&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משמרתו!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;132&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;130.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומשמע, שכן הדין בישראלים פרוצים, שנשותיהם משמרתן ואין איסור להתייחד עמהם (מאירי)&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;131.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הפתחי תשובה אבן העזר סימן כ&quot;ב כתב, שרק אשתו משמרתו. אך אמו ובתו - לא!&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;132.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש לעיין האם צריכה אשתו להיות עמו ממש באותו המקום. ועיין בבית שמואל אבן העזר סימן כ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב שכתב שאף אם אשתו עמו ממש באותה העיר, הרי היא משמרתו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: מדוע צריך את הטעם שעובדי כוכבים פרוצים ומשום כך אסור להתייחד עמם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותיפוק ליה&lt;/b&gt; נלמד שאסור להתייחד עמם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; שחשודים הם על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיכות דמים,&lt;/b&gt; כפי שמבואר במשנה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי ירמיה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באשה חשובה עסקינן&lt;/b&gt; (מדובר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חשובה היא בין שאר אנשים בכך שמקורבת למלכות, ואף נחשבת היא בין הנשים, לפי שיפה היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;משום חשיבותה וקרבתה למלכות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מירתתי מינה.&lt;/b&gt; מפחדים הם להרגה. ולכן אין סכנה בכך שתתייחד עמם,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך כיון שיפה היא, עדיין ישנו חשש שמא תתפתה האישה, ותזנה עמם. ומשום כך אסורה ביחוד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אידי אמר&lt;/b&gt;: כל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה,&lt;/b&gt; אף אם אינה חשובה ואף אם אינה יפה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלי זיינה&lt;/b&gt; (כלי מלחמתה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליה,&lt;/b&gt; ואינה בסכנה. לפי כיון שאשה היא, אין הגוי הורגה, אלא בא עליה. וכיון שבא עליה - אינו הורגה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;133&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;133.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. והראב&quot;ד פירש, שיופיה של האשה, הוא כלי זיינה. שמחמתו אין הורגין אותה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשום כך, הטעם היחיד לאסור עליה להתיחד עם הגוי, הוא משום חשש עריות!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי בינייהו&lt;/b&gt; מה הנפקא מינה בין תירוציהם של רבי ירמיה ורב אידי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא בינייהו,&lt;/b&gt; ישנה נפקא מינה בין טעמיהם. והיא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה החשובה בין אנשים,&lt;/b&gt; כלומר מיוחסת וקרובה למלכות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושאינה חשובה בין הנשים,&lt;/b&gt; שאינה יפה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך הוא החילוק בין דעות האמוראים: לדעת רבי ירמיה הסובר שאיסור היחוד הנאמר במשנה, הוא רק באשה הקרובה למלכות ואין חשש לחייה, אך יפה היא ויש לחשוש שמא תתפתה,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- הרי שבאשה חשובה, אך אינה יפה - אין כל חשש, כיון שמחמת חשיבותה - לא יהרגוה. ומאידך גם לא יחטאו בה, כיון שכעורה היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, אשה זו מותרת להתייחד עם הגוי!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אולם לדעת רב אידי לא משמע שישנו חילוק בין אשה יפה לכעורה. כיון שכל אשה - כלי זיינה עליה, ולא מחלק רב אידי בין יפה לכעורה. ועל כל אשה באשר היא, חוששין לזנות! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;134&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;134.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. והקשו הראשונים על רש&quot;י (עיין תוספות, ר&quot;ן, רמב&quot;ן וריטב&quot;א). א. לעיל כב ב אמרינן &quot;חביבה עליהן (על הגוים) בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן&quot;. והרי קל וחומר, אם בהמתן חביבה, ודאי שנשותיהן חביבות, אפילו כעורות. דלא גרע כעורה מבהמה. (ועיין ברמב&quot;ן שיישב על כך כיון שעכו&quot;ם אדוקין בבהמות, יתכן שבהמה עדיפה להם. מישראלית כעורה וכגון זקינה. וכן משמע בתוס&#039;) ב. חילוק זה בין כעורה ליפה - לא מצינו בשום מקום, שהרי שבויה, בין כעורה בין יפה אסורה לכהונה?! ג. לפי דברי רש&quot;י משמע ש&quot;חשובה בין האנשים ושאינה חשובה בין הנשים&quot;, ענין אחד הוא. כלומר, באותה אשה מדובר. ואילו אכן כך היה, צריך היה להיאמר &quot;חשובה בין הנשים ואינה חשובה בין הנשים&quot;. ולא &quot;ושאינה חשובה&quot; (ועיין בתוך פירוש רש&quot;י שנראה ממנו שאכן כך גרס &quot;ושאינה חשובה&quot;). ופירש התוספות באופן אחר: דברי הגמרא &quot;אשה חשובה בין אנשים ושאינה חשובה בין הנשים&quot; נאמרו על שתי נשים שונות. והלכותיהן של שתי אלו - הן שעומדים במחלוקת בין רבי ירמיה ורב אידי וכדלהלן: א. אשה חשובה בין אנשים - לרב ירמיה אסורה להתייחד אף שאין בה סכנת שפיכות דמים, מכל מקום יש לחשוש משום עריות. - לרב אידי מותרת להתייחד, כיון שאין חשש לשפיכות דמים, שהרי אשה כלי זיינה עליה ומרחמין עליה (תוס&#039; חולק על רש&quot;י בביאור &quot;אשה כלי זיינה עליה&quot; וסובר שכלי זיינה עליה, שאינה בעלת מלחמות כאיש - ומרחמין עליה). וכיון שאשה חשובה היא, יראים אף לאונסה. ומשום כך, מותרת ביחוד. ב. אשה שאינה חשובה בין הנשים. והנידון בגמרא הוא, האם מותרת להתייחד עם הנשים. לדעת רב ירמיה, כיון שאינה חשובה - הורגין אותה (ר&#039; ירמיה אינו סובר את הטעם ש&quot;אשה כלי זיינה עליה&quot;). ולדעת רב אידי, מותרת ביחוד כיון שכלי זיינה עליה ומרחמין עליה. ואף שיש לחוש לעריות שהרי עובדי כוכבים מצויין אצל נשי חבריהן (עיין לעיל כב ב) הרי אשה זו בת דעת היא. ומיד כשתראה את הגוי - תצא! ועיין עוד בריטב&quot;א וברמב&quot;ן ובתוס&#039; רי&quot;ד שהביאו גירסאות שונות בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכיחה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא כוותיה&lt;/b&gt; כמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;רב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אידי בר אבין: האשה, אף על פי שהשלום עמה,&lt;/b&gt; תמיד שלום לה ואין כל חשש לחייה, שהרי כלי זיינה עליה,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בכל אופן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תתייחד עמהן&lt;/b&gt; עם הגוים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחשודין על העריות!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יתייחד אדם עמהן,&lt;/b&gt; עם הגוים מחשש שפיכות דמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;: ישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הלך ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזדמן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;135&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לו עובד כוכבים בדרך, טופלו לימינו.&lt;/b&gt; יעשה שיהא העובד כוכבים הולך לימינו, על מנת שאם ירצה הגוי להורגו, יוכל למונעו על ידי שיאחזנו ביד ימינו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;135.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מלשון הגמרא יש לדקדק, שלכתחילה אסור לצאת עם עכו&quot;ם לדרך. ולכן האפשרות היחידה שילך עם עכו&quot;ם בדרך, היא רק אם הוא יזדמן לו. וכן מבואר בדברי הרמב&quot;ם פרק י&#039; מהלכות רוצח הלכה ז&#039; שכתב &quot;ולא יתלווה עמהן לדרך&quot;. ומשמע שלכתחילה אסור לצאת עמהן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;136&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אם היה הגוי חגור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסייף,&lt;/b&gt; בצד שמאלו (לפי שדרך הסייף, להיות אחוז בשמאלו של המחזיק בה). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טופלו&lt;/b&gt; הישראלי ומעמידו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;צד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימינו.&lt;/b&gt; כדי שאם ישלח הגוי ידו לסייף, יכול הישראלי לאחוז בה ביד ימינו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;136.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש לעיין האם רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא, נחלק על תנא קמא, ודעת תנא קמא היא שבכל מצב טופלו לימינו, אף אם יש לו מקל. או שמא אין מחלוקת ביניהם, ודברי תנא קמא נאמרו רק כאשר הולך העכו&quot;ם לידו ללא כל כלי או שהולך עם סייף. ברם, כאשר יש לו מקל, מודה תנא קמא לרבי יוחנן בן ברוקא שטופלו לשמאלו. ומדברי הבית יוסף סימן קנ&quot;ג משמע שמחלוקת היא ביניהם. ובטעמו של תנא קמא שבכל מצב טופלו לימינו, כתב החסדי דוד (על התוספתא פרק ג&#039;) שנראה שת&quot;ק סבר דשמאל - יד כהה היא. ואין לה כח לאחוז אפילו במקל על מנת להינצל. הלכך לעולם טופלו לימינו, כד שתהא הימין סמוכה ומזומנת להציל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם היה הגוי חמוש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טופלו לשמאלו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואז, כאשר ירים הגוי את יד ימינו שהיא האוחזת במקל, יחזיק בה מיד הישראלי ביד ימינו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;137&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;137.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מלשון הרמב&quot;ם פרק י&quot;ב מהלכות רוצח הלכה ז&#039; מבואר שפסק כתנא קמא. שכתב שם: פגע בגוי בדרך - מחזירו לימינו. אולם הטור פסק כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא. וזה לשונו ביו&quot;ד סימן קנ&quot;ג: אם נזדמן לו בדרך, אם היה הגוי חגור בסייף, טופלו לימינו כדי שתהא ימינו קרובה לסייף הגוי שהיא חגורה לו על שמאלו. ואם הגוי, יש לו מקל בידו, טופלו לשמאלו&quot; והבית יוסף שם הזכיר שהרמב&quot;ם חולק ופסק כהרמב&quot;ם. והחסדי דוד (תוספתא פרק ג&#039;) תמה מנין לו להטור לפסוק כרבי ישמעאל. וכתב שנראה שהטור למד זאת מדברי הרי&quot;ף והרא&quot;ש שהזכירו שניהם אף את דברי רבי ישמעאל. ומשמע, שסוברים הם כמותו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היו שניהם&lt;/b&gt; הישראלי והגוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולין במעלה&lt;/b&gt; ההר בדרכם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או&lt;/b&gt; שהיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יורדין בירידה,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ינהג הישראלי כך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יהא ישראל למטה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועובד כוכבים למעלה&lt;/b&gt; לפניו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;138&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; יהיה ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל למעלה, ו&lt;/b&gt;אילו ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובד כוכבים&lt;/b&gt; יהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למטה.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;138.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בטעם הדבר, כתב הרמב&quot;ם בפרק י&quot;ב מהלכות רוצח הלכה ז&#039;: לא יהיה ישראל למטה וגוי למעלה, שמא יפול עליו להמיתו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אף אם הולכים הם במישור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אל ישוח&lt;/b&gt; הישראלי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפניו&lt;/b&gt; לפני הגוי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא ירוץ&lt;/b&gt; ירוצץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את גולגלתו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם נפגשו הגוי והישראלי בדרך ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאלו&lt;/b&gt; העובד כוכבים את ישראל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להיכן&lt;/b&gt; אתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הולך?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- לא יאמר לו בדיוק להיכן הוא הולך, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירחיב&lt;/b&gt; ויאריך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לו&lt;/b&gt; הישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את הדרך.&lt;/b&gt; כגון, אם צריך הוא לילך פרסה, יאמר לו: שתי פרסאות אני הולך. כדי שימתין הגוי מלהכותו עד אמצע הדרך, ואז כאשר יגיעו למקום ששם צריך הישראלי לילך - יפרוש מן הגוי וינצל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;139&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;139.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש להבין איך עשה יעקב דבר זה. והרי &quot;מדבר שקר תרחק&quot;! ? ובפירוש &quot;מטהר&quot; למסכת כותים ימן ל&#039;, כתב הגר&quot;ח קניבסקי להוכיח בהרחבה, שאיסור שקר מן התורה, אינו אלא כאשר כתוצאה מן השקר יהיה הפסד ממון ונזק לחברו (וכגון עדות שקר, שעל ידי עדותו מזיק את זה שמעיד כנגדו) אולם שקר שאינו אלא מילי דעלמא ואין בו כל נפקא מינה, אינו אסור מן התורה. אף שנאמר בו &quot;תועבת ה&#039; שפתי שקר&quot; - אין זה איסור מן התורה. וכן מה שכתוב בסנהדרין צז א &quot;כל המחליף בדיבורו כאילו עובד עבודה זרה שנאמר והייתי בעיניו כמתעתע&quot; - משמע שאמנם חמור הדבר. אך אין זה איסור תורה. ולכן, לצרכי מצוה, וכן כאשר ישנו פחד וחשש סכנה או צורך אחר כעין אלו - מותר לשקר (כאשר אינו גורם הפסד ממון על ידי שיקרו). ולכן כאן לגבי יעקב וכן להלן בענין תלמידי רבי עקיבא שלא היה להם עצה אחרת איך להימלט, וצורך גדול היה לשקר - הותר הדבר (ועיין שם לענין מה הותר הדבר, ולענין מה לא).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודבר זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדרך שעשה יעקב אבינו לעשו הרשע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (כאשר נפגש יעקב עם עשו - בראשית לג יד): &quot;אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד אשר אבא אל אדוני שעירה&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בהמשך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב&lt;/b&gt; (בראשית לג טז - יז): &quot;וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויעקב נסע סכותה. &quot;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;רואים אנו, כי אף שאמר יעקב לעשו &quot;אבא אל אדני שעירה&quot; שהיא מקום רחוק, לא הלך אלא עד סוכות. וכל זאת כדי שלא ילחם בו עשו בתחילת הדרך, אלא ימתין. ואילו יעקב יפרוש ממנו כבר בסוכות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;140&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;140.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; המהרש&quot;א הביא את דברי המדרש שתמה: חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שהלך יעקב אצל עשו להר שעיר מימיו. אפשר שהיה יעקב מרמה באחיו? אלא אימתי הוא בא אצלו? לעתיד לבוא! הדא הוא דכתיב (עובדיה א כא) &quot;ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו&quot; והמהרש&quot;א העיר שלכאורה מדרש זה סותר את דברי הגמרא כאן, שהרי כאן מבואר שיעקב שינה בדבריו בכונה תחילה, כדי להימלט מעשו וממחשבתו הרעה, ולא היה בדעתו לבוא אל שעיר כלל, ולא אמר זאת כדי לרמוז לעשו על העתיד? ובפירוש רש&quot;י על התורה (בראשית לג יד), הרכיב את שני הביאורים הללו יחד. וז&quot;ל: הרחיב לו את הדרך שלא היה בדעתו ללכת אלא עד סוכות. אמר: אם בדעתו לעשות לי רעה ימתין עד בואי אצלו, והוא לא הלך. ואימתי ילך? בימי המשיח! שנאמר (עובדיה א כא) &quot;ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומספרת הגמרא עוד בענין זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה בתלמידי רבי עקיבא שהיו הולכים לכזיב. פגעו&lt;/b&gt; פגשו בהן בתלמידי רבי עקיבא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליסטים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו להן&lt;/b&gt; הליסטים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאן אתם הולכים? אמרו להן&lt;/b&gt; תלמידי רבי עקיבא: הולכים אנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעכו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון שהגיעו&lt;/b&gt; תלמידי רבי עקיבא ואותם ליסטים שהלכו עמם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכזיב&lt;/b&gt; שקרובה היא יותר מעכו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירשו&lt;/b&gt; תלמידי רבי עקיבא ופנו לכזיב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו להן&lt;/b&gt; הליסטים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמידי מי אתם?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו להן: תלמידי רבי עקיבא&lt;/b&gt; אנחנו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו להן&lt;/b&gt; הליסטים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשרי רבי עקיבא ותלמידיו שלא פגע בהן אדם רע מעולם.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;141&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כיון שנוהגים הם בחכמה ומערימים על הליסטים, ומשום כך לא פוגעים בהם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;141.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; איך יתכן לומר זאת, והרי רבי עקיבא נהרג כאחד מעשרה הרוגי מלכות? ויישב היעב&quot;ץ: כוונת הדברים &#039;ולא פגע בהם אדם מעולם&#039;, היינו כעין הליסטים הללו שמעצמם נטפלו לתלמידי רבי עקיבא. אך רבי עקיבא גרם מיתתו לעצמו. בכך שהקהיל קהילות ברבים ועסק בתורה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0051_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכוB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot