https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%91 2026-05-25T12:00:31Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%91&diff=144263&oldid=prev 2020-09-14T16:27:40Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:27, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96528:rev-144263:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%9B%D7%92_%D7%91&diff=96528&oldid=prev 2015-07-01T08:40:07Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עבודה זרה כג ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפרה&lt;/b&gt; אדומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דדמיה יקרין.&lt;/b&gt; ומשום כך, לא חוששין שירבענה הגוי ויפסיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל, בשאר קרבנות מודו ליה&lt;/b&gt; חכמים לרבי אליעזר, וסוברים אף הם שחוששין לרביעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אולם ביאור זה לא יתכן. כי -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא הא דתניא&lt;/b&gt; הברייתא ששנינו לעיל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוקחין מהן בהמה לקרבן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מני,&lt;/b&gt; כדעת מי היא נאמרה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי לפי ביאור זה, שאף רבנן מודים שבשאר קרבנות חוששין לרביעה, הרי שברייתא זו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; כדעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר, ולא רבנן!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוד תניא&lt;/b&gt; שנינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהדיא: מאי אותיבו ליה חברוהי,&lt;/b&gt; מה השיבו לו חבריו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי אליעזר&lt;/b&gt; על דבריו, שאוסר לקנות בהמה לקרבן מן הגויים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;השיבו לו כך: נאמר (ישעיהו ס ז) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כל צאן קדר יקבצו לך&lt;/b&gt; אילי נביות ישרתוך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יעלו&lt;/b&gt; על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רצון מזבחי&quot;.&lt;/b&gt; ומפסוק זה מוכח, שאף בהמות הנקנות מן הגויים - כשרות לקרבן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי לנו, שרבנן החולקים על רבי אליעזר, סוברים שאף כל הקרבנות נקנים מן הגויים. ולא חוששין לרביעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובכך, מתורצת הסתירה דלעיל, בין משנתנו האוסרת להעמיד בהמה בפונדק של גויים מחמת חשש רביעה, לבין הברייתא המתירה לקחת בהמה מן הגויים לצורך קרבן, ולא חוששין לרביעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי משנתנו היא כדעת רבי אליעזר החושש לרביעה. ואילו הברייתא, כדעת חכמים שאינם חוששין לרביעה. ולפיכך, סוברים שלוקחים מן הגוייים בהמה לקרבן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עד כאן דנה הגמרא בשאלה האם חוששין שמא נרבעה הבהמה על ידי הגוי. ועתה דנה הגמרא בעיקרו של פסול קרבן מבהמה שנרבעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד כאן לא פליגי&lt;/b&gt; לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחששא.&lt;/b&gt; האם כאשר אין אנו יודעים אם רבעה הגוי או לאו, יש לחשוש שמא רבעה, או אין לחשוש. רבי אליעזר חושש, וחכמים - אינם חוששין לכך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל, היכא ד&lt;/b&gt;ידוע לנו שב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודאי רבעה&lt;/b&gt; הגוי&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסלה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכיחה מכך הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה, דפרה&lt;/b&gt; אדומה, אף שאינה נעשית קרבן למזבח, אלא רק משתמשים באפרה לצורך הטמאים, מכל מקום - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדשי מזבח היא.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;47&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וממילא נפסלת ברביעה, כדין כל בהמה העומדת לקרבן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;48&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;47.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הראב&quot;ד, שהנפקא מינה בכך שקדשי מזבח היא, היא שאינה יוצאת לפדיון, אלא על ידי מום קבוע. וכן הוסיף רש&quot;י, שדין קדושת מזבח יש לה, שאינה יוצאת לחולין בלא מום - אף שאינה קריבה על המזבח!&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;48.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוס&#039;: מה ההכרח שקדשי מזבח היא כיון שנפסלת ברביעה. הרי יתכן שהפסול הוא משום שכאשר רבעה, נחשב הדבר כ&#039;עלה עליה עול&#039;. וכפי ששנינו (פרה ב ד) עלה עליה הזכר - פסולה?! ותירץ: רביעת אדם, נעשית בקומה זקופה. ומשום כך אינה נחשבת כעלית עול. ועוד, ממה ששנינו &#039;וכן היה רבי אליעזר פוסל בכל הקרבנות כולן&#039;, משמע שאין הטעם משום עול הקיים רק בפרה אדומה ולא בשאר קרבנות. ועל כרחך, שהפסול הוא משום שקדשי מזבח היא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי&lt;/b&gt; אם יש לה לפרה זו, רק דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדשי בדק הבית,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;49&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כיון שאינה קריבה על גבי המזבח אלא נשחטת בהר המשחה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי מיפסלא?&lt;/b&gt; האם פוסלת בה בפרה אדומה מעשה ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רביעה,&lt;/b&gt; והרי אין הרביעה פוסלת אלא בקרבנות? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;49.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (כל הדברים המוקדשים לצורך המקדש, הינם בכלל קדושת בדק הבית. וכל דבר בעל ערך אף אבני הבית - יש לו קדושה זו).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, שלפרה אדומה יש קדושת מזבח, וכקרבן!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודוחה הגמרא ראיה זו: אכן הלכותיה של פרה זו, כהלכות בדק הבית. אולם לענין דברים הפוסלים בה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני פרה&lt;/b&gt; שונה אדומה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&quot;חטאת&lt;/b&gt;&quot; (במדבר יט ט) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרייה רחמנא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וריבתה התורה פרה זו, שנפסלת אף בדברים הפוסלים בקרבן (שהרי נקראה חטאת, כשם הקרבן!)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אולם קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מעתה,&lt;/b&gt; אם נפסלת הפרה בדברים הפוסלים בקרבנות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיפסל&lt;/b&gt; אף פרה שלא נולדה כדרכה מרחם הבהמה, אלא נולדה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;אופן של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;יוצא דופן&quot;&lt;/b&gt; (כלומר, שיצא העובר מדופן הבהמה, על ידי חתך וכדומה) שהרי קרבן יוצא דופן - פסול?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;50&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;50.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מקור דין זה הוא בבכורות נז א: תנו רבנן - נאמר (ויקרא כב כז) &quot;שור או כשב או עז כי יולד&quot;. ודורשים כך: שור או כשב - פרט לכלאים. או עז - פרט לנדמה (שאמו רחל והוא דומה לעז, רש&quot;י שם). כי יולד - פרט ליוצא דופן. ומכך למידים, שיוצא דופן פסול למזבח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא הכי נמי,&lt;/b&gt; ובאמת פרה אדומה שנולדה ביציאת דופן פסולה, דבר זה לא יתכן!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמה תניא&lt;/b&gt; שנינו בברייתא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;51&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקדישה&lt;/b&gt; לפרה אדומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביוצא דופן, פסולה. ורבי שמעון&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכשיר.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;51.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספתא מסכת פרה פרק ב&#039; ב&#039;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורואים מכך, שלא כולם סוברים שאכן דין פרה אדומה, שוה לשאר קרבנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא&lt;/b&gt; ואף אם נאמר שדברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון&lt;/b&gt; שולד פרה יוצא דופן כשר, הינם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטעמיה&lt;/b&gt; לשיטתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר&lt;/b&gt; רבי שמעון (לגבי אשה שילדה ולד יוצא דופן, סובר רבי שמעון &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;52&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כי): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצא דופן ולד מעליא&lt;/b&gt; מעולה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא&lt;/b&gt; ככל ולדות, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;53&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;52.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נדה מ א.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;53.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונוהגת האשה ככל דיני יולדת, לענין טומאה וטהרה וקרבן יולדת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונלמד מכך שדעת רבי שמעון שכל יוצא דופן - ולד גמור הוא, אף לענין קרבן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורבי שמעון אינו מחלק בין קרבן לפרה, אלא סובר הוא שאף קרבן כשר ביוצא דופן. ושוה דין פרה לקרבן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- דבר זה לא יתכן!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האמר רבי יוחנן: מודה היה רבי שמעון לענין&lt;/b&gt; קרבנות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדשים,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;54&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;ולד יוצא דופן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו קדוש!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;54.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וסובר רבי שמעון, שיוצא דופן נחשב כולד לענין דיני יולדת, דכתיב &quot;אם נקבה תלד&quot;. הוסיף לידה אחרת, לרבות יוצא דופן. אבל בקדשים, מודה רבי שמעון שאין זה נחשב לידה (רש&quot;י)&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, דעת רבי שמעון שאף שבקדשים יוצא דופן, פסול. בפרה - כשר!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורואים, שחלוק דין פרה מדין קרבן. וחוזרת הקושיא מדוע פרה אדומה יוצאת דופן כשרה, ואילו פרה הנרבעת פסולה, ומהו החילוק בין שני פסולין אלו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: אכן סיבת פסול רביעה בפרה, אינה משום שבפרה נאמר &quot;חטאת&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;55&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וודאי שפרה אינה בכלל קדשי מזבח, אלא בכלל קדשי &#039;בדק הבית&#039; היא. ובכל זאת רביעה פוסלת בה: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;55.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. אולם המאירי כתב: פרת חטאת, אף על פי שאינה קדשי מזבח, הואיל וקרויה חטאת - פסולה בכל מום שקדשי מזבח נפסלים בו. וכן יוצא דופן, ואתנן, ומחיר, וטרפה, ורבועה, ומוקצה ונעבד - פוסלין בה. ומותר ללקחה מן הגויים, שהרי אף בשאר הקרבנות עושין כן. וכל שכן בזו שאינו רוצה להכניס עצמו בספק הפסד דמים יקרים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא,&lt;/b&gt; סיבת פסול רביעה היא משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרה&lt;/b&gt; אדומה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;56&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ומום פוסל בה&lt;/b&gt; בפרה אדומה (שנאמר: במדבר יט ב &quot;אשר אין בה מום&quot;), <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;56.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (עיין בריטב&quot;א ועוד ראשונים שהביאו גירסא שונה בכל ענין זה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כמו כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר ערוה&lt;/b&gt; (היינו רביעה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבודה זרה&lt;/b&gt; (אם עבדו בה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי פוסל בה&lt;/b&gt; בפרה אדומה. כיון שהוקשה השחתה (להלן יבואר מהי השחתה) למום!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מנין היקש זה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; לגבי קרבנות (ויקרא כב כה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כי משחתם בהם מום בם&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותנא דבי רבי ישמעאל: כל מקום שנאמר &quot;השחתה&quot;, אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר ערוה&lt;/b&gt; נקרא השחתה - משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; לגבי דור המבול (בראשית ו יב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;57&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;span style=&#039;background-color:violet;&#039;&gt;!!!&lt;/span&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;57.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והשחתה זו, היתה בתשמיש של עבירה. כמו שנאמר (בראשית ו ב) &quot;ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו&quot;. ופירש רש&quot;י על הפסוק: מכל אשר בחרו - אף בעולת בעל, אף הזכר והבהמה! (עפ&quot;י רש&quot;י כאן)&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועבודה זרה,&lt;/b&gt; אף היא נקראת השחתה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (דברים ד טז) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונמצאנו למידים, שעבודה זרה ודבר ערוה, נקראים השחתה. והוקשה השחתה למום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא פרה, נמי&lt;/b&gt;, גם נפסלת ברביעה. כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ומום פוסל בה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר ערוה ועבודת כוכבים פסלי בה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הובאו לעיל דברי שילא, המבאר את דברי רבי אליעזר הסובר שאין לוקחים בהמה מן הגוים, לפרה אדומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא בדברי שילא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא: תני שילא, מאי טעמא דרבי אליעזר,&lt;/b&gt; האומר שאין לוקחים בהמת גוים לפרה אדומה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; (במדבר יט ב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;דבר אל בני ישראל ויקחו&quot;.&lt;/b&gt; ודורשים כך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בני ישראל יקחו,&lt;/b&gt; כלומר, רק מבני ישראל יקחו פרה זו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין&lt;/b&gt; ולא מן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העובדי כוכבים יקחו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מעתה,&lt;/b&gt; אם משום שנאמר &quot;דבר אל בני ישראל ויקחו אליך&quot; דורשים שרק מבני ישראל לוקחין ולא מן הגוים, יקשה מדברי הגמרא להלן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמר (שמות כה ב): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה&quot;&lt;/b&gt; ולכאורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי,&lt;/b&gt; אף כאן נאמר אותו דבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בני ישראל יקחו, ואין העובדי כוכבים יקחו.&lt;/b&gt; ומעובדי כוכבים לא יקחו כלל את דברי המשכן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא&lt;/b&gt; ואם תאמר כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי,&lt;/b&gt; אכן אין קונים זהב ואבנים טובות למלאכת המשכן מן הגויים, יקשה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאמר רב יהודה אמר שמואל, שאלו את רבי אליעזר, עד היכן&lt;/b&gt; צריך אדם להיזהר ולהשתדל במצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיבוד אב ואם?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להם&lt;/b&gt; רבי אליעזר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון, ודמא בן נתינה שמו&lt;/b&gt; של העובד כוכבים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;58&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;58.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואחר שתשמעו מה עשה אותו עובד כוכבים, דעו, שכל שכן ישראל יהיו מצווין על כך. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0047_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכדB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot