https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%92_%D7%90 2026-04-23T18:21:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%92_%D7%90&diff=144246&oldid=prev 2020-09-14T16:25:34Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:25, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l74">שורה 74:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 74:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עבודה זרה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96507:rev-144246:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%92_%D7%90&diff=96507&oldid=prev 2015-07-01T08:39:21Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עבודה זרה יג א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהנה&lt;/b&gt; &quot;את&quot; העבודה זרה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שרי&lt;/b&gt;. מותר, שלא אסרה זאת התורה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אלו הם דברי רבי שמעון בן לקיש, המבאר את טעם איסור חנויות מעוטרות, משום שנהנה מריח של וורד והדס. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוס&#039; בשם &lt;b&gt;רבינו תם&lt;/b&gt;: לא התיר רבי שמעון בן לקיש כל מהנה לעבודה זרה (עיין שם שהוכיחו כן). ועוד מקשה ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;, הרי &quot;רוצה בקיומו&quot; הוא (עיין לקמן סד א) - אלא, שכאן התיר ריש לקיש, מפני שיש באותה הנאה בזיון לאלילים, בכך שהישראל מוכן לפרוע המכס ובלבד שלא ישים עטרה בראשו, כמו שיבואר בברייתא המובאת בהמשך הגמרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן אמר: אפילו מעוטרות בפירות, נמי אסור,&lt;/b&gt; כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קל וחומר&lt;/b&gt; הוא, אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהנה אסור, מהנה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כל שכן!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והוא הרי מהנה אותם, מפני שבעלי החנויות הם סוחרין של הכומרים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; שלדעת רבי יוחנן הוא איסור דאורייתא. (וכן משמע שסובר ה&lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; בתוס&#039; ד&quot;ה מעות). וה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; קורא לאיסור זה &quot;סרך&quot; עבודה זרה, וכנראה כוונתו &quot;שייכות&quot; לעבודה זרה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי,&lt;/b&gt; הגמרא מביאה ברייתא להקשות ממנה על רבי שמעון בן לקיש:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי נתן אומר: יום שעבודת כוכבים&lt;/b&gt; (הכמרים), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנחת בו את המכס,&lt;/b&gt; (שמוותרים בו על גביית המכס), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכריזין ואומרים: כל מי שנוטל עטרה, ויניח&lt;/b&gt; אותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בראשו ובראש חמורו לכבוד עבודת כוכבים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יניחו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לו את המכס. ואם לאו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אל יניחו לו את המכס!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; גירסת הר&quot;ח&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהודי שנמצא שם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה יעשה?&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יניח&lt;/b&gt; את העטרה בראשו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמצא&lt;/b&gt; שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהנה&lt;/b&gt; מן הריח. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יניח&lt;/b&gt; את העטרה בראשו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמצא&lt;/b&gt; שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהנה,&lt;/b&gt; נותן להם מכס. ולכן, אל ילך לשם! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וכתבו ה&lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039;, שרש&quot;י לא רצה לפרש שנהנה מעצם &quot;הנחת המכס&quot;, כי לא נקרא הנאה באי נתינת מכס, כיון שהמעות הן של ישראל שאינו נותנם. ומשמע שאם הם מעוטרות בפירות - מותר. אבל &lt;b&gt;רבינו חננאל&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; ועוד ראשונים מפרשים כפשוטו, שהישראל נהנה מאי נתינת מכס. ובספר &lt;b&gt;חדושי אנשי שם&lt;/b&gt; (נדפס בשולי הריף) מבאר, שהם חולקים בפירוש ה&quot;מכס&quot; האמור - רש&quot;י ותוס&#039; סוברים שהכומרים גובין להם מכס כרצונם, והם גזלנים, כדין &quot;מוכס העומד מאיליו&quot;, לכן מבארים שבאי נתינת מכס לא חשיב נהנה. ושאר הראשונים מפרשים שהמכס שייך למדינה, אלא שהכומרים &quot;מוחלין&quot; להם לעושי רצונם, ובלעדיהם הוי מכס קבוע, וכל העומד לגבות כגבוי גמי, לכן יש הנאה באי נתינת מכס.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן אמרו&lt;/b&gt; חכמים, שאם הלך לשם, קנסו אותו בקנס זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנושא ונותן בשוק של עבודת כוכבים&lt;/b&gt;, אם קנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהמה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיעקר,&lt;/b&gt; כמו שהברייתא תבאר. ואם קנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירות כסות וכלים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירקבו. מעות וכלי מתכות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוליכם לים המלח,&lt;/b&gt; שיאבדו שם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיזהו עיקור? המנשר,&lt;/b&gt; משיר וחותך פרסותיה שתי רגליה, באופן שאינה נטרפת בכך, ובלבד שיחתכם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הארכובה&lt;/b&gt; (עצם ברגלי הבהמה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולמטה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לדעת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; מפני שאסור להטריף בהמת חולין (עיין לעיל דף י&quot;א). וה&lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039; לשיטתם (שם) מבארים, שלא קנסוהו לעקור עקירה גמורה, ודי בכך שיעקרנו עקירה מפרסותיה ולמטה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה מקשינן על רבי שמעון בן לקיש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קתני, מיהת: יניח&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמצא נהנה. לא יניח&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמצא מהנה&lt;/b&gt;. הרי שאסור להנות &quot;את&quot; העבודת כוכבים. וקשה על רבי שמעון בן לקיש!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב משרשיא בריה דרב אידי&lt;/b&gt;: אף שבברייתא סובר כן רבי נתן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר רבי שמעון בן לקיש: פליגי רבנן עליה דרבי נתן&lt;/b&gt;, ומתירים להנות &quot;את&quot; העבודת כוכבים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואנא דאמרי,&lt;/b&gt; אני ביארתי את המשנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כ&lt;/b&gt;מו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן, דפליגי עליה&lt;/b&gt;, החולקים על רבי נתן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן סבר: לא פליגי.&lt;/b&gt; חכמים אינם חולקים על רבי נתן, וכמוהו אוסרים &quot;מהנה&quot;, לכן מעמיד את המשנה כחכמים, ואוסר אפילו חנויות מעוטרות בפירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא פליגי?!&lt;/b&gt;וכי חכמים אינם חולקים?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא תניא&lt;/b&gt;, הגמרא מביאה ברייתא שמשמע ממנה שהתירו לילך ליריד של עובדי כוכבים, בניגוד לדעת רבי נתן. ולכאורה מוכרחים להעמידה כחכמים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתניא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הולכין&lt;/b&gt; מותר לילך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליריד של עובדי כוכבים, ולוקחין&lt;/b&gt; וקונים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהם בהמה, עבדים ושפחות, בתים ושדות וכרמים.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; במסכת עירובין (מז ב) מפרש: ולוקחין מהם בהמה עבדים ושפחות: מפני שמכניסן לקדושה (עיין עמוד ב&#039;) בתים ושדות וכרמים: מפני שממעט אותם, או, משום ישוב ארץ ישראל. וכתבו ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;, דמה שהתירו בברייתא זו, הוא רק בבהמה עבדים שפחות בתים שדות וכרמים, שדברים אלו אין קונים אותם ל&quot;מסחר&quot; אלא לצורך אישי, והותרו מטעם שביום השוק מוזילים מחירם, ועוד, משום שממעט את נכסי הגוים, כמו שביאר רבי האי גאון (עיין בהערה 8 בעמוד הקודם).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכותב&lt;/b&gt; שטר לקיים המכירה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומעלה&lt;/b&gt;, מאשר את חתימות השטר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בערכאות שלהן,&lt;/b&gt; מקום גדולי ושופטי הגוים, ואף שהוא כבוד ותפארת להם, ויש חשש של &quot;אזיל ומודה&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני ש&lt;/b&gt;באישור בשטר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא כמציל&lt;/b&gt; את עצמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידם&lt;/b&gt;, שלא יוכלו הגוים להכחיש את המכירה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם היה כהן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטמא&lt;/b&gt; את עצמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחוצה לארץ&lt;/b&gt;, שטומאתה היא מדרבנן, והתירו לו חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדון ולערער עמהם&lt;/b&gt; שם, מפני שהוא כמציל מידם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכשם שמטמא בחוצה לארץ&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך מטמא&lt;/b&gt; הכהן את עצמו אם צריך לעבור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבית הקברות&lt;/b&gt; לדון ולערער.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטרם שהביאה הגמרא את המשך דברי הברייתא, היא תמהה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבית הקברות סלקא דעתך?! טומאה דאורייתא היא!&lt;/b&gt; הרי ודאי לא התירו לכהן להטמא ולעבור על איסור דאורייתא כדי להציל ממון, ואיך אמרה הברייתא כי כשם שהתירו טומאת חוץ לארץ, שהיא מדרבנן, כן התירו איסור דאורייתא!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: אין הכוונה לבית הקברות ממש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; לטומאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בית הפרס&quot; דרבנן,&lt;/b&gt; שהיא שדה שנחרש בה קבר, וכל השדה עד מאה אמה טמאה מדרבנן, מחשש שמא התפזרו עד לשם עצמות המת, והעובר שם &quot;יסיט&quot; אותם. והתירו חכמים להיטמא טומאה דרבנן כדי להציל ממונו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה מביאה הגמרא את המשך הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כשם שהתירו לו להיטמא בחוץ לארץ ובבית הפרס כדי להציל ממון, כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטמא&lt;/b&gt; כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ללמוד תורה ו&lt;/b&gt;כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לישא אשה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו ה&lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039;: מה שהתירו לצאת לחוץ לארץ ללמוד תורה ולישא אשה, הוא רק בשתי מצוות אלו שהם מצוות חשובות: ללמוד תורה, שגדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה, ולישא אשה דכתיב (ישעיה מה) &quot;לא תהו בראה - לשבת יצרה&quot; - אבל לא התירו לצאת מארץ ישראל לצורך קיום שאר מצוות. ועוד כתבו, שמה שהותר הוא רק אם דעתו לחזור. וכן דעת ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; (פרק ה&#039; מהלכות מלכים הלכה ט&#039;), עיין שם ב&lt;b&gt;כסף משנה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יהודה: אימתי&lt;/b&gt; התירו לו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שאין מוצא ללמוד&lt;/b&gt; אלא בחוץ לארץ. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בזמן שמוצא ללמוד&lt;/b&gt; בארץ ישראל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מטמא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי אומר: אפילו בזמן שמוצא ללמוד&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יטמא&lt;/b&gt; בחוץ לארץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שאין אדם זוכה ללמוד מכל&lt;/b&gt; אדם, אלא מרבו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוסי&lt;/b&gt;: יש ראיה שמותר לכהן לצאת לחוץ לארץ ללמוד תורה מרבו מובהק, אף שמוצא ללמוד בארץ ישראל -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה ביוסף הכהן שהלך אחר רבו לצידן,&lt;/b&gt; שהיא בחוץ לארץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ללמוד תורה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עד כאן לשון הברייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יוסי&lt;/b&gt;. ומשמע שרבי יוחנן ידע ברייתא זו, ואף את הרישא של הברייתא, המתירה לקנות ביריד של עבודת כוכבים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא&lt;/b&gt; הרי מוכח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפליגי&lt;/b&gt; חכמים על רבי נתן. וקשה, איך אמר רבי יוחנן שחכמים אינם חולקים על רבי נתן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך רבי יוחנן: לעולם לא פליגי.&lt;/b&gt; וחכמים אכן אוסרים לקנות ביריד של עבודת כוכבים, ומה שהתירו בברייתא זו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן,&lt;/b&gt; מה שאסרו חכמים ורבי נתן, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלוקח מן התגר,&lt;/b&gt; בקונה מן הסוחר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשקלי מיכסא מיניה,&lt;/b&gt; שהכומרים לוקחים ממנו מכס, ונמצא מהנה את העבודת כוכבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן,&lt;/b&gt; מה שהתירה הברייתא, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלוקח מ&lt;/b&gt;ן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל הבית&lt;/b&gt;, איש פרטי הבא לשוק למכור סחורתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא שקלי&lt;/b&gt;, שהכומרים אינם לוקחים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיכסא מיניה,&lt;/b&gt; ממנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורק באופן זה מותר, אבל כל התנאים סוברים, לדעת רבי יוחנן - שאסור להנות &quot;את&quot; העבודה זרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורבי שמעון בן לקיש סובר, שחכמים חולקים על רבי נתן ומתירים, ומשנתנו היא כדעת חכמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה הגמרא מבארת את הברייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר: בהמה תיעקר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא איכא צער בעלי חיים,&lt;/b&gt; ואיך התירו וציוו כך חכמים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: אמר רחמנא&lt;/b&gt; (יהושע יא) במלחמת שבעה עממין, &quot;ויאמר ה&#039; אל יהושע ... &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את סוסיהם תעקר&quot;.&lt;/b&gt; הרי שמותר לעשות כך. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו אמוראים (שבת קכח ב) אם איסור &quot;צער בעלי חיים&quot; הוא איסור תורה או איסור דרבנן. לצד שהוא רק איסור דרבנן, מובן שהתירו חכמים לעשות כן, מפני שיש בכך צורך לקנוס העוברים על איסור קנייה ביריד הגוים. אבל לצד שהוא איסור דאורייתא, הקשו ה&lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039;, מה ראיה הביאו מדבר ה&#039; אל יהושע, והרי יתכן ששם היתה &quot;הוראת שעה&quot;, ואיך נלמוד מכך להתיר איסור דאורייתא? ומתרצים, שיש כח ביד חכמים לעקור איסור תורה, אם ראו בכך טעם. וה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; מבאר, כיון שאמר הכתוב &quot;סוסיהם תעקר&quot;, מוכח, שאין צער בעלי חיים אסור במקום שהוא לתקנתם של בני אדם, שלא יבואו לידי תקלה באיסורי הנאה, או לקיים בהם ניוול לעבודה זרה. וראיה לדבר, שהרי הותר לשחוט בעלי חיים לצורך אדם, על אף הצער שנגרם להם בעת שחיטתן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר&lt;/b&gt; שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיזהו עיקור? מנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורמינהו&lt;/b&gt;: הגמרא מקשה סתירה לכך מברייתא אחרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתניא, בזמן הזה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מקדישין&lt;/b&gt; דבר ל&quot;בדק הבית&quot;, והם צרכי בית המקדש, מפני שאין לנו היום את בית המקדש. ואם בכל זאת הקדיש - חלה הקדושה, ומי שישתמש בדבר שהוקדש הריהו &quot;מועל בהקדש&quot;. ולכן, כדי שלא יבואו לידי תקלה - חייבוהו חכמים לאבד את הדבר שהוקדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מחרימין,&lt;/b&gt; לומר חפץ פלוני &quot;חרם&quot;, כי סתם לשון &quot;חרם&quot; משמעותו היא לבדק הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מעריכין,&lt;/b&gt; לומר &quot;ערכי עלי&quot; או &quot;ערך פלוני עלי&quot;, שדמיו הקצובים בתורה ניתנים ל&quot;בדק הבית&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם&lt;/b&gt; בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקדיש והחרים והעריך&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם הקדיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהמה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיעקר&lt;/b&gt; (והברייתא תבאר). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו ה&lt;b&gt;תוס&lt;/b&gt;&#039;: כאן משמע שאין להם תקנה עד שיאבדו, ואילו במסכת ערכין (כט א) מספרת הגמרא על איש אחד שהחרים את נכסיו, ואמר לו רב יהודה שיפדם בארבעה זוזים ויזרוק את המעות לנהר, הרי שהותרו על ידי פדייה, ולמה צריך לעקור ולהרקיב? ומתרץ &lt;b&gt;רבינו תם&lt;/b&gt;: שם מדובר בקרקעות, שאי אפשר לכלותם, וכל תקנה שיעשו עמו - יבואו לידי תקלה. ולכן, התיר לפדותם. ויתכן שהיתר זה עולה גם על שאר נכסים שהקדיש, כיון שאת הקרקע הוא פודה, יכול לפדות עמה שאר הדברים. אבל אם הקדיש מטלטלין, צריך לאבדם. וכשפודם אין צריך לפדותם בשווים ממש, אלא בדבר מועט (ולא מועט מדי. עיין ראשונים) וטעם ההיתר הוא, כיון שלגבי דיעבד אמר שמואל &quot;הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה - מחולל&quot;, וכאן הוי בדיעבד. אבל ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; הביא בשם ה&lt;b&gt;רי&quot;ף&lt;/b&gt;, שאין כאן סתירת סוגיות, שברייתא זו שונה את &quot;דינם&quot;, ואילו רב יהודה משמיענו &quot;תקנתם&quot;. וה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; מתרץ, ששם מדובר במי שהחרים כל נכסיו, לכן עשו לו תקנה שלא ימות ברעב. ועיין ב&lt;b&gt;חידושי המאירי&lt;/b&gt;, שמביא עוד חילוקים, ומסקנתו, שהקושיה מעיקרא אינה קושיה, כי כאן מדובר במי שאינו רוצה לפדות, אלא אדרבה רוצה בקיום הקדשו. ועיין ב&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; (סוף הלכות ערכין) וב&lt;b&gt;השגות&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הראב&quot;ד&lt;/b&gt;, ובנושאי כלי קדשם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0025_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיגB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עבודה זרה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot